ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מרק אורמן נגד המוסד לביטוח לאומי / חיפה ע"י הלשכה המשפטית :

בית דין אזורי לעבודה בחיפה

בפני כבוד השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין

התובע
מרק אורמן
ע"י ב"כ עו"ד אמיר סויטאת

נגד

הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד מירב אבירם

פסק דין

לאור הודעת בית הדין כי נבצר מאחד מנציגי הציבור אשר ישבו בתיק לחתום על פסק הדין עקב מצבו הרפואי ובהסכמת הצדדים – הנני נותנת פסק דין זה בדן יחיד.
לפנינו תובענה לתשלום הבטחת הכנסה אשר נמנעה מהתובע בטענה כי התובע מנהל משק בית עם בת זוג מבלי שידווח על כך למל"ל וכן לביטול חוב.
הסוגיה העיקרית העומדת בפני בית הדין הינה - האם לתובע היתה בת זוג בתקופה הרלוונטית כטענת הנתבע, אם לאו.

טענותיו העובדתיות של התובע בסדר כרונולוגי:
הגרסה בפני חוקרת המל"ל מיום 5.8.2009:
ביום 5.8.2009 ביקרה חוקרת המל"ל בביתו של התובע והוא נחקר על ידה.
בתחילת הביקור התובע נשאל מי גר עימו בבית וענה "יש גברת, גב' ריטה גיילר שגרה גם כאן איתי, ישנה כאן, אני לא עושה סטטיסטיקה. ישנה כמה פעמים בשבוע".
כאשר נשאל כמה זמן אותה גברת איתו בבית, ענה "אולי 10 שנים, אנחנו שנינו בודדים וזה מה שיש בחיים שלי – זה היא".
התובע התיר לחוקרת להיכנס אליו הביתה. החוקרת נכנסה ומצאה ציוד רב של אשה, וכן חוזה שכירות של גברת ריטה בחדר השינה. כמו כן נמצא בחדר השינה טבעת וכן "כל חדר השינה מלאים בבגדים של בת זוג של התובע".
בהמשך נשאל התובע על מנת "לחסוך את המשך החקירה שלא תהיה מביכה" כמה שנים הוא גר עם בת הזוג בדירה ותשובתו היתה "אנחנו ביחד, אנחנו חברים, אנחנו לא יכולים אחד בלי השני, אנחנו לא נשואים, אבל אנחנו ביחד 10 שנים. תכתבי – 10 שנים".

הגרסה בכתב התביעה המקורי:
בכתב התביעה המקורי שהוגש ב-20.12.2009 כתב התובע כי יש לו קשר עם גב' ריטה גיילר על בסיס חברי קרוב בלבד, וזאת לאור כך שהיא תמכה בו והיתה לו עזר לרב במשך השנים ואף ידידה קרובה.
כן נטען, כי לפני מס' שנים חלתה הגב' גיילר ומצב בריאותה הידרדר והתובע נקלע למצב בלתי אפשרי "מצד אחד אין ברצוני להתחתן איתה כי מערכת היחסים איננה על בסיס משותף, ומצד שני, אינני יכול לעזוב ולהתעלם ממנה... עקב מצבה הבריאותי הנני מלווה אותה וסועד אותה בכל עניין בחיי היום יום: סידורים, רופאים, אשפוזים".
התובע מוסיף, כי לא רימו ולא שיקרו ואם היינו נחשבים בני זוג היו מקבלים אותו סכום כסף, אפילו יותר מהמל"ל. כן הוסיף כי לאור המצב שנקלע אליו, הגישו בקשה למל"ל להכיר בהם בני זוג ידועים בציבור אך קיבל תשובה שלילית.

הגרסה בכתב התביעה המתוקן
בכתב התביעה המתוקן שהוגש ביום 14.7.2010 נרשם כי מאז ספטמבר 2009 מתגורר התובע ביחד עם גב' ריטה בדירתו, כאשר לפני כן הם לא התגוררו ביחד ולא ניהלו משק בית במשותף.
כן נרשם, כי התובע התחתן עם הגב' ריטה ב-24.2.2010.
כמו כן נרשם כי התובע אינו שולט בשפה העברית וכי הם הגישו בקשה להכיר בהם כבני זוג ב-9/2009 אך הבקשה לא הוכרה על ידי המל"ל.
הגרסה כפי שמופיעה בכתב התביעה המתוקן מופיעה גם בתצהיר מטעם התובע וגם בתצהיר של בנו.

הגרסה בפני בית הדין
ביום 14.7.2010 התקיים דיון מוקדם בתיק בפני כבוד השופטת ורבנר. התובע הגיע ביחד עם בנו. בנו של התובע הסביר שדברי הנשים שנמצאו בבית שייכים לאמא שלו אשר נפטרה בשנת 1993.
ביום 12.9.2011 התקיים דיון הוכחות בפני בית הדין. הגב' ריטה לא הגיעה לדיון עקב מצבה הבריאותי והתובע משך את תצהירה וויתר על עדותה.
במסגרת הדיון, התובע אישר את דבריו בפני חוקרת המל"ל, כי בתקופה שהחוקרת ביקרה בביתו, הגב' ריטה ישנה פעם-פעמיים בשבוע בדירתו וכי הם חברים כבר 10 שנים ושניהם בודדים "וזה מה שיש בחיים שלך".
כשנשאל התובע לגבי חפצי הנשים שנמצאו בדירה, הסביר שבניו היו מביאים בחורות לבית, וכי היתה תקופה שחמותו גרה בבית לפני שנפטרה, ועל כן – נמצאו בגדי נשים.
נציין, כי בהמשך החקירה עלה כי גרסה זו של התובע לענין חפצי הנשים אינה מדויקת שכן - בן אחד בכלל לא התגורר בבית מאז שנת 2005 לערך וכי חמותו נפטרה בשנת 1998.
בהקשר זה נציין עוד, כי בדיון שהתקיים בפני כבוד הש' ורבנר ב-14.7.2010 נטען כי הבגדים שייכים לאשתו של התובע שנפטרה בשנת 1993, גרסה שהתובע לא חזר עליה בפני בית הדין.
בכל מקרה – במסגרת עדותו התובע הסביר שההחלטה שלו ושל ריטה להתגורר ביחד בספטמבר 2009 היתה כתוצאה מכך שבוטלו התשלומים מביטוח לאומי.
כשנשאל התובע על יחסיו עם ריטה בתקופה הרלוונטית הוא ענה כדלקמן:-

"כלפי חוץ – שאנחנו גרים בעיר קטנה כמו מעלות והרחובות סמוכים, כולנו קנינו ביחד, כולם מכירים את כולם. כשאנחנו ביחד בחוץ – אתם יודעים מה זה שמועות בארץ? כולם רואים אותנו ואתם יודעים איזה מחשבות עברו להם בראש.
אנחנו לא הסתרנו כי היינו בטוחים שאנחנו לא עושים שום דבר פלילי. היינו ביחד, הלכנו ברחוב ביחד, לקופת חולים הלכנו ביחד, אדם שהולך ברחוב, רואה אותנו ביחד וחושב שאנחנו זוג".

הבן יצחק אורמן נחקר באותו דיון והוא העיד שהוא יצא עם מספר בחורות באותה תקופה שנשארו לישון והיו משאירות חפצים אצלו בחדר או באמבטיה וכן העיד כי נשארו בדירה חפצים של אמו.
בדיון שהתקיים ביום 12.9.2011 נחקרה גם חוקרת המל"ל, הגב' שמחה אברג'ל. החוקרת העידה כי ביום החקירה מצאה את התובע ואת גב' ריטה ברחוב, הולכים יד ביד.
היא הוסיפה כי כשנכנסה לבית היא מצאה חפצים לרבות בגדים של אשה בחדר השינה של התובע, כאשר גב' ריטה אמרה שבגדים אלה שייכים לה.
החוקרת העידה כי כמות הבגדים של נשים שהיתה בדירה העידה על אדם שגר בבית ולא על מי שלקחה פרטים בודדים לצרכי שינה ספורדית.
החוקרת העידה שהיא חקרה את בעל הבית של ריטה שהשכיר לה חדר והוא העיד שריטה גרה אצלו תקופה מסוימת, אך היתה הולכת ובאה ובשנים האחרונות נמצאה פחות.
במסגרת הדיון ועל פי בקשת בית הדין, בדקה החוקרת את ההפרש בסכומים שקיבלו התובע וריטה בטרם הצהירו על עצמם כבני זוג ולאחר ההצהרה, ועלה, כי כבודדים קיבלו התובע וגב' ריטה כ-500 ₪ יותר ממה שהיו מקבלים אילו הצהירו בפני המל"ל כי הם זוג המקיים משק בית משותף.

עיקר טענות התובע בסיכומים מטעמו –
ב"כ התובע מייחס חשיבות לכך שכאשר התובע וריטה ביקשו שיכירו בהם כבני זוג ב-9/2009 ביקש הנתבע הוכחות לכך שהם מנהלים משק בית משותף.
מעדותו של התובע ובנו עולה, כי התובע וגב' ריטה לא ניהלו משק בית משותף עובר ל-9/2009.
היו מחדלים בחקירת הנתבע – לא דאגו למתורגמן לתובע, גב' ריטה לא נחקרה, לא נערך תיעוד או צילום לחפצים שנמצאו בדירה, לא נערך ביקור בדירת גב' ריטה.
מעדות החוקרת עולות תמיהות רבות ואף עולה כי היא עשתה כל אשר ביכולתה להטעות אותם ולגרום להם להודות במה שלא עשו.

עיקר טענות הנתבע בסיכומים מטעמו
מהודעת התובע והסבריו לחוקרת עולה, כי התובע וגב' ריטה ניהלו משק בית משותף.
מהממצאים בדירת התובע עולה כי הם ניהלו משק בית משותף.
היו סתירות בין עדות התובע לעניין מספר הימים בהם ריטה נשארת לישון בדירה לבין עדותו של הבן וסתירה זו משליכה לעניין המהימנות.
מתמליל השיחה עם החוקרת שהוגש לבית הדין לאחר הדיון עולה כי התובע הודה שהוא וריטה חיים ביחד.
אין כל הסבר מדוע החליטו לגור ביחד ב-9/2009 ונראה כי לאחר מכתב הדחייה כל שהשתנה הוא שהתובע וגב' ריטה החליטו להצהיר על מגורים משותפים ואחר כך גם להינשא, כאשר למעשה לא חל כל שינוי ביחסים.
היתה תועלת כספית בהסתרת המגורים המשותפים.

דיון והכרעה
לאחר שלקחנו בחשבון את כל העובדות שהוצגו בפנינו ואת טענות הצדדים, אנו סבורים שיש לדחות את תביעת התובע שכן הוא לא הוכיח בפנינו שהוא וגב' ריטה לא ניהלו משק בית משותף בתקופה הרלוונטית.
תחילה נציין, כי מן העובדות שהוצגו בפנינו עולה, כי היה יתרון כלכלי לתובע להצהיר על עצמו כבודד מאשר להצהיר על זוגיות וניהול משק בית משותף עם גב' ריטה.
כן עולה, כי התובע וגב' ריטה הסתובבו ביחד מידי יום, התובע "ליווה וסעד" את גב' ריטה על בסיס יומיומי, כאשר כל מכריהם ושכניהם הכירו אותם כזוג (ואפילו זוג חמוד). עולה כי בגדיה וחפציה של גב' ריטה נמצאו בבית התובע והיא אף נשארה לישון בדירתו לעיתים תכופות. יותר מכל – התובע מסר לחוקרת המל"ל כי הם בודדים, הם נמצאים ביחד וכל מה שיש להם זה – זאת את זה.
אם לא די באמור – הרי מיד לאחר שהמל"ל דחה את תביעת התובע להבטחת הכנסה, החלו התובע וגב' ריטה להתגורר יחדיו ולאחר זמן קצר אף התחתנו – וכל זאת, לגרסת התובע, בגלל שהמל"ל דחה את תביעתו להבטחת הכנסה.
טענתו של התובע כי התחתן עם הגב' ריטה (לגביה כתב בכתב התביעה המקורי מדצמבר 2009 כי מערכת היחסים איתה אינה על בסיס משותף והוא אינו רוצה להתחתן איתה) רק בגלל החלטת המל"ל, אינה סבירה בעיני בית הדין.
אין זה נראה סביר כי לאחר 10 שנים של חברות יעברו בני זוג להתגורר יחדיו ואף יתחתנו בגלל סיבות טכניות כגון דחיית תביעה על ידי המל"ל. למיטב ידיעת בית הדין - אנשים עוברים להתגורר יחדיו ואף מתחתנים עקב צורך בזוגיות, עקב צורך בחברות ולא מטעמים טכניים.
אשר על כן – סביר יותר כי התובע וריטה הצהירו על היחסים האמיתיים ביניהם לאחר חקירת המל"ל ולא כי הם עברו להתגורר ביחד עקב הפסקת תשלום הבטחת ההכנסה. מכל האמור לעיל - אנו סבורים כי התובע וגב' ריטה התגוררו יחד וניהלו משק בית משותף בתקופה הרלוונטית, עוד לפני שהצהירו על כך למל"ל.
באשר לטענות ב"כ התובע לענין המחדלים בחקירה – אין אנו מקבלים טענות אלו. בית הדין התרשם כי התובע דובר עברית ברמה מספקת וכי החקירה שנוהלה על ידי החוקרת היתה מספקת, הגם שלא צילמה תמונות ולא ביקרה בדירה אשר שכרה גב' ריטה.
מכל המפורט לעיל– התביעה נדחית ללא צו להוצאות. יחד עם זאת, אין בפסק דין זה כדי למנוע מהתובע את האפשרות לפנות לוועדת לביטול חובות ולשטוח את טענותיו בפניה, הכל בהתאם לנהלי המל"ל בענין זה.
הצדדים רשאים לפנות בערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה.

ניתן היום, 15.4.12, ‏כ"ג ניסן, תשע"ב, בהעדר הצדדים.

אילת שומרוני-ברנשטיין, שופטת


מעורבים
תובע: מרק אורמן
נתבע: המוסד לביטוח לאומי / חיפה ע"י הלשכה המשפטית
שופט :
עורכי דין: