ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דוד מימון נגד המוסד לביטוח לאומי :

בית דין אזורי לעבודה בבאר שבע

בפני כבוד השופט משה טוינה

המערער:
דוד מימון

נגד

המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עוה"ד אילנית גדקר-אהרוני

פסק דין

1. עניינו של פסק דין זה, ערעור שהגיש מר דוד מימון (להלן: "המערער") על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (להלן: "הוועדה") מיום 1.9.2011 ובמסגרתה אישרה למערער נכות זמנית על פגיעה בכתף ימין, בשיעור של 40% המתייחסת לתקופה שעד ל-31.12.2011; וקבעה עוד, כי אין מקום לדון בטענותיו לעניין החמרה במחלת הסוכרת ממנה הוא סובל, משקיימת החלטה חלוטה בעניינו, לפיה אין לזקוף החמרה במחלת הסוכרת לתאונה בעבודה מחודש יוני 2009.

2. בערעור נשוא פסק הדין טען המערער לטעות משפטית בהחלטת הוועדה נשוא הערעור בשני מישורים:

במישור האורטופדי טען המערער כי היה על הוועדה נשוא הערעור לקבוע נכות צמיתה בשיעור של 40%, בשל הפגיעה בכתף ימין.

בהקשר זה טען המערער, כי הוועדה נשוא הערעור התכנסה בעקבות החלטת וועדה מדרג ראשון אשר קבעה למערער נכות צמיתה בשיעור של 25% על הפגיעה בכתף ימין. המערער הוסיף כי על שיעור הנכות שקבעה הוועדה מדרג ראשון, הוגש ערר לוועדה נשוא פסק הדין זה, אשר קובעת בפרק סיכום ומסקנות כי: "מבחינה אורטופדית הוועדה מקבלת את הערר וקובעת נכות בשיעור של 40% זמנית עד ה-31.12.2011."

לטענת המערער משקיבלה הוועדה נשוא הערעור את טענותיו לעניין שיעור הנכות האורטופדית ומקום שהוגש ערר על קביעת הוועדה מדרג ראשון אשר קבעה נכות צמיתה במישור האורטופדי – נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה נשוא הערעור, אשר קבעה לו נכות זמנית בתחום האורטופדי.

במישור הפנימי טען המערער לטעות משפטית בהחלטת הוועדה נשוא הערעור, אשר נמנעה מלדון בהחמרה הנטענת במחלת הסוכרת, בנימוק כי קיימת החלטה חלוטה לעניין זה.

לעניין זה טען המערער, כי אין החלטה חלוטה המונעת דיון בהחמרה במחלת הסוכרת כתוצאה מתאונת העבודה מחודש יוני 2009, עובדה הבאה לביטוי בהחלטת הדרג הראשון אשר ביקש חוות דעת של פנימאי לבחינת טענות המערער על החמרה במחלת הסוכרת.

3. לדעת המשיב דין הערעור להידחות, משלא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה נשוא הערעור.

4. מהמסמכים שהוגשו לבית הדין עולה, כי בחודש יולי 2010 קבעה וועדה רפואית לעררים כדלקמן:

"מבחינת הסוכרת – סבל מסוכרת במשך עשר שנים... קיימת עדות בשלב כלשהו שבין עשרה חודשים קודם לתאונה וחמישה חודשים לאחר התאונה של החמרה בסוכרת, בשיעור של 10%. מאחר ולא ברור מתי הייתה ההחמרה, זוקפת הוועדה 5% החמרה על חשבון התאונה ו-5% על מצב מחלה בסיסית. הוועדה קובעת כי כל החמרה עתידית לא תהיה קשורה לאירוע הנדון, מאחר ומדובר במחלת סוכרת טיפוס 2 הקיימת כבר עשר שנים וטופלה כל העת..."

5. על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיולי 2010, הוגש ערעור לבית הדין לעבודה. הערעור מסייג עצמו לתחום רפואת העיניים בלבד. לעניין זה נאמר בפתיח לערעור:

"מוגש בזאת ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 27.7.2010 בתחום רפואת העיניים בלבד..."

6. יוצא מכאן כי החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיולי 2010 השוללת קשר סיבתי רפואי בין החמרה עתידית למחלת הסוכרת ממנה סובל המערער לבין אירוע התאונה בעבודה – היא החלטה חלוטה המונעת דיון עתידי על החמרה במחלת הסוכרת בהקשר לתאונה בעבודה מחודש יוני 2010.

מכאן, לא הייתה הוועדה מדרג ראשון רשאית לבקש חוות דעת של רופא פנימאי לבחינת הטענה של המערער להחמרה במחלת הסוכרת בעקבות תאונת העבודה מחודש יוני 2010, ואין המערער יכול להיתלות בטעות זו ולבקש מכוחה דיון מחדש בסוגיית הקשר הסיבתי בין ההחמרה במחלת הסוכרת לתאונת העבודה.

7. מקובלת עלי עמדת המערער, כי ככל שסברה הוועדה הרפואית לעררים כי יש לקבל את ערעור המערער אשר התייחס לנכות צמיתה בתחום האורטופדי המתייחס לפגיעה בכתף ימין, היה עליה לנמק את ההחלטה הקובעת למערער נכות זמנית על הפגיעה בכתף ימין.

8. סוף דבר, הערעור מתקבל בחלקו. עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים, אשר תיתן טעם מדוע אין להכיר למערער בנכות צמיתה בשיעור של 40% על הפגיעה בכתף ימין; וזאת לאחר שקבעה כי "מבחינה אורטופדית מקבלת את הערר (המערער, הוספה שלי-ט.מ.)" בשעה שזה מתייחס לנכות צמיתה של 40%, מוצאת לנכון לקבוע נכות במישור האורטופדי בשיעור זה כנכות זמנית בלבד.

9. בהתחשב בתוצאה אין צו להוצאות.

10. הערעור על פסק דין זה הוא ברשות. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש.

ניתן היום, כ"ג ניסן תשע"ב, 15 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

קלדנית: נורית רזניק
1 מתוך 3


מעורבים
תובע: דוד מימון
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: