ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בנק הפועלים דליית אל כרמל 12742 נגד הדייה אבו חמוד :

בפני כבוד השופטת שולמית ברסלב

מערער

בנק הפועלים דליית אל כרמל 12742
ע"י ב"כ עוה"ד שי פינקלשטיין ואח'

נגד

משיבים

  1. הדייה אבו חמוד ת.ז. XXXXXX920
  2. מונא אבו חמוד ת.ז. XXXXXX173
  3. סאמר אבו חמוד ת.ז. XXXXXX149

ע"י ב"כ עוה"ד יואל גולדברג ואח'

בית משפט השלום בחיפה

פסק דין

1. לפניי ערעור על החלטת כבוד הרשמת ג. ספרא-ברנע מיום 15/12/11.

ויאמר מיד - לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הערעור להתקבל.

2. משמצאה כבוד הרשמת, ובדין מצאה, כי מבחינה מהותית אין התביעה מתאימה להידון בסדר דין מקוצר - די היה בכך על מנת להורות על העברת ההליך לפסים רגילים (ראה למשל : י. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה עשירית, תשס"ט, עמוד 400) ולא היה מקום להידרש להסכמת המשיבים/התובעים (וראה גם: י. זוסמן "סדרי הדין האזרחי" מהדורה שביעית- 1995, עמוד 668).

ויובהר - כבוד הרשמת קובעת כי המדובר בטענות של זיוף וגניבה בסכומים משמעותיים הטעונות בירור וליבון וכי הנטל הנדרש בכגון דא אינו יכול להיות מורם בדיון המקדמי של בקשת הרשות להתגונן בו נשמע ונחקר רק נציג המערער. עוד נקבע על ידי כבוד הרשמת כי יש ליתן ביטוי לזמן שחלף מאז האירועים נשוא התביעה משנת 2006 ואף לפני כן, אשר כשלעצמו יכול להצדיק מתן רשות להתגונן. כבוד הרשמת מוסיפה וקובעת במקרה דנן העברת ההליך לסדר דין רגיל תקצר ותייעל את ההליך.
קביעות אלה, אליהן אני מצטרפת, מחייבות את המסקנה כי הן לגופם של דברים והן מחמת יעילות ההליך כמו גם יעילות מערכתית ומניעת השחתת זמן שיפוטי לריק - שומה היה להעביר את ההליך לפסים רגילים. לעניין זה יש לזכור כי, כאמור ב-ע"א (תל-אביב-יפו) 1457-09, גרניט נ' פיטרמן (2011):
"... ההליך בסדר דין מקוצר הוא ההליך החריג, וכשלא בכדי קמו מבקרים על עצם האפשרות להגיש תביעה בדרך שכזאת.
משכך, יש להקפיד ולבחון שאכן כתב התביעה שאומנם הוכתר בסדר דין מקוצר, ראוי להתברר בהליך שכזה, וזאת עוד לפני בחינת המחלוקות לגופן [ראו ע"א 10189/07, ...".

(וראה גם: ב-ע"א 7/78, קמחי נ' איצקוביץ, פ"ד לג(1), 421).

די בכך כדי לקבל הערעור.

3. מעבר לדרוש אומר כי בכל הקשור לעמידת הליך זה בהוראת תקנה 202 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן "התקנות") אכן הדין הוא עם המערער/נתבע.

לעניין זה יש להבחין בין מערכת היחסים בין הבנק לבין הלקוח; לבין העילות שמערכת יחסים עשויה להצמיח למי מהצדדים; ולבין התאמת כתב התביעה להליך בסדר דין מקוצר.
בכל הקשור למערכת היחסים אכן אין תמה כי המדובר במערכת חוזית, אך מערכת זו עשויה להצמיח למי מהצדדים עילות הן מכח דיני החוזים והן בתחומים נוספים לרבות מכח דיני הנזיקין ובכלל זה בגין הפרת חובות חקוקות, דיני בנקאות וחוק הנאמנות.
בהינתן עילות התביעה בהן בחר התובע יש לבחון את התאמת ההליך לסדר דין מקוצר.

כשירות התביעה להתברר בסדר דין מקוצר תבוצע אך ורק על פי האמור בכתב התביעה, על נספחיו (וראה גם : י. זוסמן "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית - 1995 עמוד 665 ואילך).

המשיבים/תובעים בחרו להשתית את תביעתם על טענות זיוף וגניבה, כפי שצויין על ידי כבוד הרשמת בהחלטתה. לשיטתם, הנתבעת "גרעה" סכומים מסויימים מחשבונם "ללא כל צידוק חוקי" ו"תוך כדי ביצוע מעשה גזל שבוצעו כנראה על ידי פקיד הבנק זידאן כיוואן שנטל הכספים לכיסו.." (ראה: סעיף 10 לתביעה). משכך, אין עסקינן בתביעה מכח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא.

לעניין זה יוער כי אמנם תקנה 74 לתקנות קובעת כי ניתן להסתמך על הוראת דין שלא הובאה בכתב הטענות בכפוף לסייגים הכלולים בה, אך בשלב זה כאמור נבחנים הדברים על פי כתב התביעה בלבד. זאת ועוד. גם אם נלך לפי עיקרי הטיעון מטעם המשיבים, הרי שהטענה בדבר הפרת חובה חקוקה טעונה פירוט מיוחד בכתב התביעה הנעדר במקרה דא. זאת ועוד. טענה כי אין המדובר בעילה נזיקית אינה מתיישבת עם טענה להפרת חובה חקוקה.

צא ולמד: לא כל תביעה שצמחה עקב ו/או כתוצאה ממערכת הסכמית ובכלל זה לא כל תביעה בין הבנק לבין הלקוח - מהווה תביעה המתאימה להידון בסדר דין מקוצר.

מטעם זה אף נאמר לא אחת בפסיקה כי די שעילה אחת בכתב התביעה לא תהיה בגדר תביעה "מכוח חוזה" על מנת ל'פסול' את הדיון בה במסלול המקוצר (ראה למשל: ר"ע 192/84, אבגד בע"מ נ' סולל בונה בע"מ, פ"ד לח(2) 581; ת.א. (ת"א) 1360/92, פז עד סחר (1991) בע"מ נ' אליאנס מפעלי צמיגים וגומי בע"מ (1993); בש"א (ת"א) 4462/09, שוחט נ'Amadeus Development Inc (2009); י. זוסמן "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית-1995, עמוד 660 ואילך).
כך למשל, עמדה הפסיקה על הכללים לקבלת תביעת בנק בגין יתרת חוב בחשבון הבנק (ולעניין זה ראה למשל: י. גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה עשירית-תשס"ט, עמוד 397 ואילך).

4. זאת ועוד. אין בנספחים לכתב התביעה כדי להוות, ולו ראשית ראיה, כי עסקינן במשיכות/פעולות אשר בוצעו על ידי המערער (הבנק) ו/או מי מטעמו ולא על ידי המשיבים ו/או בהוראתם; ולמצער, איזה משיכות בוצעו כשיטת המשיבים, קרי: שלא כדין ותוך מעשה גזל. לא נעלם מעיני כי בשלב זה אין צורך להוכיח כל רכיב (וראה גם: י. זוסמן, "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית-1995, עמוד 662 ואילך), אך בענייננו אין ראייה לרכיבים הנדרשים בתקנה 202 לתקנות ואכן, כטענת המערער, אין די בטענת המשיבים בעיקרי הטיעון מטעמם כי "אין חולק", משעה שהמערער חולק גם חולק על כך.
מכאן, הכשל אינו רק העדר ראשית ראיה לחוזה אלא שאין לפנינו ראשית ראיה לאף אחד מרכיבי עילת התרמית, שאף לא פורטה כדבעי כמצוות תקנה 78 לתקנות.
ודוק: גם טענה בדבר הפרת חובת נאמנות טעונה פירוט (ראה: י. גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה עשירית, התשס"ז, עמדו 67).

זאת ועוד. אמנם צורפו לכתב התביעה תדפיסי תנועות של חשבון הבנק המתנהל אצל המערער, אך המדובר בתדפיסים חלקיים בלבד. התדפיסים שצורפו אינם תואמים במדוייק את הנטען בסעיף 8 לכתב התביעה, לרבות בדבר מהות הפעולה, מועדי הפעולה, הסכום ומספר האסמכתא. כך למשל בניגוד למצוין בסעיף 8ה לכתב התביעה בדבר משיכת סך של 70,000 ₪ במזומן מחשבון התובעת ביום 18/5/06 לפי אסמכתא מס' 12856; הרי שהסך של 70,000 ₪ לא נמשך במזומן אלא המדובר בפיקדון שנפרע והועבר מחשבון 199703 לחשבון 87360 ביום 8/5/06 ולא ביום 18/5/06 לפי אסמכתא שמספרה 12852420.
כך או כך, לכל היותר יש במסמכים אלה כדי להוות ראשית ראיה לביצוע משיכות מסוימות. ברם, אין בהם כדי להוות ראיה לסכום הקצוב הנתבע.
לעניין דא יוזכר כי הרציונאל לדרישה לסכום קצוב והפרשנות המצמצמת לה זכתה, נועדו להבטיח כי ההליך ייוחד למקום בו לא יידרש בירור באשר לסכום התביעה (ראה: י. זוסמן, "סדרי הדין האזרחי", מהדורה שביעית-1995, עמוד 658; בש"א (ת"א) 4462/09, שוחט נ' Amadeus Development Inc (2009) ).

5. לפיכך, דין הערעור להתקבל.
אני מחייבת את המשיבים/תובעים לשלם למערער/נתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 4,000 ₪.
הפיקדון, אם וככל שהופקד, על פירותיו, ישוחרר לידי המערער, באמצעות בא כוחו.

המזכירות תמציא עותק לצדדים בדואר רשום ואישור מסירה.

ניתן היום, כ"ג ניסן תשע"ב, 15 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: בנק הפועלים דליית אל כרמל 12742
נתבע: הדייה אבו חמוד
שופט :
עורכי דין: