ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל ענף תנועה ת"א נגד תספהון בידגלין ע"י ב"כ עו"ד נגולה :

בפני כבוד השופטת שרית קריספין-אברהם

מאשימה

מ.י. ענף תנועה ת"א

נגד

נאשם

תספהון בידגלין ע"י ב"כ עו"ד נגולה

בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו

פסק דין

הנאשם זכאי מחמת הספק>

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו נהיגה בשכרות, עבירה על סעיפים 62(3), 64ב(א) בקשר עם סעיף 39א לפקודת התעבורה ועל תקנה 169(א) לתקנות התעבורה.
על פי עובדות כתב האישום, ביום 4.10.08, בסמוך לשעה 07:05, נהג הנאשם בכביש מספר 20, מכיוון צפון לכיוון דרום, בסמוך למחלף לה- גוורדיה וזאת בהיותו שיכור, לאחר שבבדיקה שנערכה לו במכשיר "ינשוף", נמצאו בגופו 460 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אוויר נשוף, כמות העולה על זו המותרת על פי חוק.

פרשת התביעה
עד תביעה מס' 1, המתנדב משה לפיד,מטעמו הוגשו המסמכים הבאים:
דו"ח הזמנה לדין (ת/1), דו"ח עיכוב (ת/2), דו"ח פעולה אכיפת איסור נהיגה בשכרות, 4 עמודים (ת/3).
עד תביעה מס' 2, רס"מ ערן דקל, מטעמו הוגשו המסמכים הבאים:
תע"צ תקינות מכשיר ה"ינשוף" (ת/4), טופס ביקורת תקופתית (ת/5), כרטיס מכשיר (ת/6), תעודת בלון מעבדה (ת/7), תעודת בלון יחידה בזמן הביקורת (ת/8), תעודת בלון יחידה בזמן העבירה (ת/9).
עד תביעה מס' 3, רס"ל משה בללי, מטעמו הוגשו המסמכים הבאים:
פלטי בדיקת "ינשוף" (ת/10), פלט בדיקת כיול (ת/11), טופס דין וחשבון (ת/12).

מסיכום הראיות שהוגשו והעדויות שנשמעו מטעם המאשימה, הרי שלפי גרסתה,השתלשלות העניינים הייתה כדלקמן:

הנאשם נהג ברכב כמפורט לעיל, ע"ת 1 הורה לו לעצור רכבו לבדיקה שגרתית וביקש מהנאשם להיבדק במכשיר "נשיפון".
בבדיקה ניתנה אינדיקציה חיובית לאלכוהול וע"ת 1 הודיע לנאשם כי הוא מעוכב לצורך בדיקה במכשיר ה"ינשוף", כאמור בת/2 ו- ת/3.
העד ציין כי היה עם הנאשם כל העת והשגיח עליו שלא יאכל, ישתה, יקיא או יעשן כנדרש, כאמור בת/3.
העד ציין כי העביר את הנאשם לידי עד תביעה מס' 3, לביצוע בדיקת מאפיינים לנאשם, אך עד תביעה מס' 3, בעדותו בבית המשפט, העיד כי מדובר כנראה בטעות ולא הוא ביצע לנאשם את בדיקת המאפיינים – ראה עמוד 17 לפרוטוקול, שורות 3-5.
במבחן הביצוע (בדיקת המאפיינים), נמצאו הממצאים הבאים – הנאשם עמד באופן יציב, הלך על הקו באופן יציב וצלח גם את מבחן הבאת אצבע לאף.
התרשמותו הכללית של עורך הבדיקה, שזהותו כאמור אינה ידועה, מהנאשם, הייתה כי הוא נתון תחת השפעת האלכוהול קלה.
עד תביעה מס' 1, ציין ב- ת/3, כי מפיו של הנאשם נדף ריח אלכוהול חזק.

הנאשם נדרש להיבדק במכשיר ה"ינשוף",תוך קבלת הסבר על מטרת הבדיקה ומשמעות הסירוב לבצעה והסכים להיבדק, כאמור בסעיף 8 ל-ת/3.

בשעה 06:58, החל הנאשם בבדיקת ה"ינשוף", כאמור בת/10 ו-ת/12.
על פי ת/10, הנאשם נשף 3 נשיפות, מתוכן שתי נשיפות תקינות, בהן נמדד הערך 460 מיקרוגרם.
ע"ת 3 ציין ב- ת/12, כי החליף פיה עבור כל נשיפה.
המכשיר קבע כי המדידה הייתה תקינה וציין את הערך הנמדד, 460 מיקרוגרם, כתוצאה הסופית.
עותק מ - ת/12 נמסר לנאשם, כנדרש והוא חתם על קבלתו.
בשעה 07:52, שוחרר הנאשם בתום הטיפול בו, כעולה מ- ת/2.

מכשיר ה"ינשוף" בו נעשה שימוש לבדיקתו של הנאשם, נבדק על ידי ע"ת 2 ביום 12.6.08 ונמצא תקין, כעולה מ- ת/4, ת/5 ו- ת/6.

פרשת ההגנה
הנאשם ויתר על זכותו להעיד להגנתו.
מטעם ההגנה הוגש מסמך שכותרתו "טופס החלפת בלון גז אתנול ביחידה", אשר סומן נ/1.

דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בראיות המאשימה ושמעתי עדויות הצדדים וסיכומיהם, לא שוכנעתי כי הנאשם עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

בפסקי הדין ת' 11893/07 ו- עפ"ת 10-04-25457, מדינת ישראל נגד עוזרי (להלן – פס"ד עוזרי), שם נדונה באריכות אמינותו ומהימנותו של מכשיר ה"ינשוף", נקבע בשתי הערכאות כי מדובר במכשיר אמין וכאמור בפס"ד של בית המשפט המחוזי :"בצדק ציין בית משפט קמא כי למכשיר הינשוף עומדת חזקת אמינות, הניתנת לסתירה (עמוד 27 לפסק הדין)".
משנקבעה חזקת אמינותו של מכשיר ה"ינשוף", די בכך שניתן פלט בדיקה המציין כמות העולה על רף האכיפה הקבוע בחוק, ממכשיר "ינשוף" שעבר את הבדיקות התקופתיות הנדרשות ואת בדיקת הכיול טרם ההפעלה ונמצא תקין, על מנת לקבוע כי הנבדק עבר עבירה של נהיגה בשכרות.

דה עקא, המאשימה לא הוכיחה, מעבר לכל ספק סביר, כי מכשיר "הינשוף" בו נבדק הנאשם, אכן היה תקין במועד בו נערך בו שימוש לצורך בדיקתו של הנאשם.

המאשימה הגישה את המסמכים הנוגעים לביקורת שגרה שנערכה למכשיר ה"ינשוף" ביום 12.6.08, אך לא ייתכן חולק כי תוצאות בדיקת השגרה יכולות לעמוד בתוקפן למשך 6 חודשים, רק אם במהלך אותה תקופה לא התגלתה תקלה במכשיר, שהצריכה תיקונו במעבדה וביצוע ביקורת שגרה נוספת, סמוכה יותר למועד העבירה.

מעיון ב- ת/6 עולה כי לאחר מועד ביצוע ביקורת השגרה לגביה העיד עד תביעה מספר 2, ביום 4.8.08, תוקן מכשיר ה"ינשוף" במעבדה, הוחלפו בו צינור הנשיפה ואחד התאים וכן בוצעה לו בדיקת שגרה. מדובר, לכאורה, בתיקון משמעותי והדבר נלמד מכך שבוצעה ביקורת שגרה נוספת, לאחר התיקון.
המאשימה לא הגישה כל ראיה לעניין ביקורת שגרה זו ומכאן, שכשלה בהוכחת תקינותו של המכשיר במועד האכיפה, בתיק שבפני.

נוסף על כשל מהותי זה, נתגלו כשלים רבים בכל הנוגע לציר הזמן בטיפול בנאשם וחלוקת העבודה בין עדי התביעה בנוגע להליך הבדיקה של הנאשם, כמו גם לאופן בו ערכו רישומיהם, אך איני נדרשת לפרט הכשלים הנוספים, שכן די בכשל המרכזי באשר לתקינות המכשיר כדי להביא, כאמור, לזיכויו של הנאשם מעבירה של נהיגה בשכרות.
כמו כן, איני נדרשת לטענותיו של ב"כ הנאשם באשר לאופן הגשת תעודות בלוני הכיול, כפי שנטענו בסיכומיו.

באשר להרשעה בעבירה של שכרות שלא על סמך בדיקה מדעית, הרי שלמעט הודייתו של הנאשם כי שתה אלכוהול וריח אלכוהול שנדף מפיו, לא נמצאו בהתנהגותו כל מאפייני שכרות או השפעת משקאות משכרים ולטעמי, אין בכך די כדי לבסס הרשעה, לא בעבירה של נהיגה בשכרות ולא בעבירה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים.

לאור כל האמור לעיל, אני מזכה את הנאשם מעבירה של נהיגה בשכרות, כמיוחס לו בכתב האישום.

<>

ניתן היום, כ"ג ניסן תשע"ב, 15 אפריל 2012, במעמד הצדדים.


מעורבים
תובע: מ.י. ענף תנועה ת"א
נתבע: תספהון בידגלין ע"י ב"כ עו"ד נגולה
שופט :
עורכי דין: