ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ציון אסף נגד דניאל צברי :

בפני כבוד השופט בדימוס גדעון ברק

התובע
ציון אסף

נגד

הנתבע
דניאל צברי

בית משפט לתביעות קטנות ברחובות

פסק דין

1. לטענת התובע, הציג הנתבע את עצמו בפניו כשדכן ובעקבות כך, הגיע התובע לביתו של הנתבע עם תמונה עדכנית ופרטים אישיים והנתבע הבטיח להכיר לו בחורה הגונה ואולי אפילו בעלת אמצעים מחו"ל ועוד הבטיח, שבקרוב יערוך מסיבה להיכרויות בין פנויים – פנויות.
עוד טוען התובע, כי בשל טרחתו של הנתבע, הוא שילם לו 400 ₪ והנתבע לא קיים את הבטחותיו, קרי: לא ערך המסיבה להיכרויות וגם לא הכיר לו בחורה.
מאחר והנתבע לא קיים את הבטחותיו, פנה התובע אל הנתבע בבקשה להשיב לו את הסך של 400 ₪ ומאחר והנתבע סירב לבקשתו ומאחר והתובע סבר, שהנתבע הונה אותו בהבטחות שווא וגרם לו לעוגמת נפש, ביקש התובע בתביעה זו, לחייב את הנתבע לפצותו בסך של 5,000 ₪.

2. הנתבע מכחיש טענותיו של התובע , מכחיש את העובדה שהוא קיבל סכום כלשהו מהתובע ולטענתו יש לדחות את תביעת התובע – תוך העלאת הטענות העיקריות הבאות:

א. הנתבע פועל בהתנדבות ועל חשבונו וזמנו לטובת הציבור והקהילה ובין היתר, בהיותו חבר בוועד השכונה, משמש הוא כאחראי תרבות אשר יוזם ומארגן אירועי תרבות לציבור – כל זאת ללא שכר.
עוד טוען הנתבע, שלאחר שעות העבודה ובזמנו החופשי ובמשך כ-9 שנים פועל בהתנדבות וללא שכר לזווג זיווגים – כמעין "שדכנות" וכבר הצליח לזווג זיווגים לתפארת.

ב. א) ההיכרות בינו ובין התובע החלה, עת מכרה משותפת ביקשה מהנתבע לעזור לתובע למצוא זיווג הגון והתובע הוא זה אשר יצר קשר עם הנתבע וביקש להיפגש עמו וכך תואמה פגישה משותפת במקום מגוריו של הנתבע ובפגישה זו, הכיר התובע את הנתבע והתובע אף שאל את הנתבע מה עלות השירות והנתבע השיב, שאין השדכנות דרך עיסוקו ואין הוא מקבל תשלום והוא עושה זאת לשם שמיים כגמילות חסדים.
הנתבע אף הציע והבהיר לתובע, שאם הוא מתעקש לשלם – יהיה רשאי התובע לשלם לצדקה.

ב) הנתבע חזר וטען, שהתובע לא שילם לו אף סכום עבור שירותיו ולגופו של עניין, טוען הנתבע, שהעביר לתובע פרטי בת זוג אופציונאלית להתקשרות, אולם לאחר קיום שיחה טלפונית בין התובע לבינה – יצרה קשר הבחורה עם הנתבע והסבירה שאינה מעוניינת להיפגש עם התובע ובעקבות כך, עדכן הנתבע את התובע.

3. לאחר שבחנתי ולאחר ששקלתי העובדות, כפי שהובאו בכתבי הטענות וכפי שהובאו בפני בית המשפט, הגעתי למסקנה, שדין התביעה להידחות – זאת מהנימוקים הבאים:

א. התובע, אשר עשה עלי רושם כאדם היודע להתנסח וגם העיד בפני על תכונותיו החיוביות ותכונות אלו גם העלה בכתב התשובה לכתב ההגנה שהגיש הנתבע וגם במסמך נ/1 ולמרות כל אלה, הגיש תביעה סתמית על סכום מוגזם, בלתי מבוסס ובלתי מוסבר והתובע כלל לא הוכיח את טענתו ששילם לנתבע סך של 400 ₪ וגם אם אקבל את טענתו, שאכן שילם – דבר שלא הוכח – גם אז לא הוכיח התובע שלא קיבל תמורה בעד הסכום ששילם, יען כי תפקידו של הנתבע – כשדכן – ליצור קשר בין בת זוג ובין התובע, אך אין הנתבע יכול להבטיח תוצאות.
התובע כלל לא הוכיח, שהסכום ששילם לתובע – וכפי שקבעתי, לא הוכיח התובע שאכן שילם – הוא בתנאי שההיכרות תביא אחריה חתונה וכמובן שהנתבע גם לא יכול היה להבטיח תוצאה זו, שכן עצם גרימת המפגש בין בת הזוג ובין התובע תלויה בנתבע – אך תוצאות, לא יכול הנתבע להבטיח.

ב. בבית המשפט לא חסך התובע מלשון הכפשה על הנתבע, וחזר על כך שוב ושוב ואף טען שהנתבע הינו רמאי בקנה מידה גדול ועצם לקיחת הסך של 400 ₪ זה קצה הקרחון, יען כי הנתבע לקח מעוד אנשים כספים כגמ"ח (עמ' 2 לפ', ש' 1-2).
עוד הוסיף התובע ואמר, שהנתבע רמאי ושקרן ונוכל וכי עסקי השידוכים שלו הם רק קצה הקרחון וקופה של שרצים תלויה מאחוריו (ראה בכתב התשובה לכתב ההגנה וכן בעמ' 3 לפ', ש' 8).

ג. כתנא דמסייע לטענות שיש לתובע כנגד הנתבע, מציין התובע את הטענות הבאות:

א) לידידה משותפת אמר הנתבע בטלפון: "לציון יש קייס ואני מוכן להחזיר את כספו".

ב) עוד טען התובע, שמביקור בבית הכנסת שבו הוא מבקר התבררו לו עוד שתי עובדות חמורות ביותר: עובדה אחת היא, שהנתבע נוהג לאסוף כספים מאנשים בתואנה, שהוא קונה אוכל ומחלק לנצרכים, אך אין הוא נוהג לערוך רישומים וקבלות על הכסף שהוא לוקח והכסף שהוא תורם.
העובדה השנייה היא, שמתברר מאנשים שמכירים את הנתבע מהקהילה שלו, שתחת היומרה שהוא מתהדר שהוא פעיל ציבור, הוא לוקח כספים מאנשים כגמ"ח ולא נותן קבלות (ראה בכתב התשובה לכתב ההגנה וכן בעמ' 1 לפ', ש' 23-24).
הנתבע מכחיש טענות אלה וטוען, שאין מצב שיבוא אדם ויגיד שהוא לוקח כסף – כפי שהאשימו התובע (עמ' 2 לפ', ש' 8).

ג) כמו כן נודע לתובע, שעוד אנשים נפגעו ממנו ובגלל קרבתם לקהילה חוששים להתלונן ועוד אנשים מהימנים דאגו לספר, שהנתבע בעל מכונות אוטומטיות לממכר כריכים ברחבי ת"א ולכן, מצא התובע לנכון להביא עובדות אלו לידיעת הגורמים המתאימים והמוסמכים.

4. א. טענות חמורות אלה, אותן השמיע התובע כנגד הנתבע חייבות הוכחה ואין אדם יכול להכפיש שמו של אחר במילים בלבד מבלי להוכיח טענות אלו ולו לכאורה.
הזכות להתגונן אינה כוללת את הזכות להכפיש את שמם של אחרים, כשאין יסוד אף לא לכאורי לכך.
(ראה ב"ש (מחוזי חיפה) 3008/08 מיכאל מור ואח' נ' מדינת ישראל, המחלקה לחקירת שוטרים ואח' – תק-מח 2008(3), 3200).

ב. הנטל להוכחת המרמה, ההונאה וכל שמייחס התובע לנתבע הוא בדרך כלל כבד מהרגיל ולכן חייבות הטענות אותן טען התובע כנגד הנתבע להיות מגובות בראיות או לפחות לנסות להוכיחן בבית המשפט.
בכתבי טענותיו, מזכיר התובע אנשים אשר, ידעו כביכול על "מעלליו" של הנתבע – כפי שנאמר לעיל ואם כך הם פני הדברים , מדוע לא דאג התובע להעיד אף אחד מהם בבית המשפט? (את אותה ידידה משותפת ששמעה שהנתבע מוכן להחזיר לתובע הכסף או מי מאותם אנשים שהתובע מזכיר בכתבי טענותיו).
בעניין זה, הלכה פסוקה היא, שאם בעל דין נמנע מהבאת ראיה רלוונטית ניתן להסיק שאילו הובאה הראיה היא הייתה פועלת נגדו וכקביעת ההלכה: "מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית, שהיא בהישג ידו ואין לו לכך הסבר סביר – ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת כנגדו (ראה ע"א 55/89 קופל (נהיגה עצמית) בע"מ נ' טלקאר חברה בע"מ, פ"ד מד(4) 595, 602).

5. סוף דבר, מהנימוקים שפורטו בהרחבה בפסק דין זה, אני קובע, שהתובע לא הוכיח התשלום של 400 ₪ וכמו כן לא הוכיח התובע אף טענה מהטענות המרמה שייחס לנתבע ולכן אני מחליט לדחות את התביעה.

לאור התוצאה אליה הגעתי, אני מחייב את התובע לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך של 400 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

הזכות להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

בית משפט לתביעות קטנות ברחובות

5 אפריל 2012
ת"ק 14691-09-11 אסף נ' צברי


מעורבים
תובע: ציון אסף
נתבע: דניאל צברי
שופט :
עורכי דין: