ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יוסף ברקוביץ נגד המוסד לביטוח לאומי / חיפה ע"י הלשכה המשפטית :

בית דין אזורי לעבודה בחיפה

בפני כבוד הסגנית נשיא איטה קציר
נציג מעסיקים – מר עומר מאלק

התובע
יוסף ברקוביץ ת.ז. XXXXXX593
על ידי באת כוח עוה"ד מיכל גורדון

נגד

הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
על ידי באת כח עוה"ד ג'ומאנה בחוס

פסק דין

זוהי תביעה להכיר בפגיעה בגב כתאונת עבודה מסוג מיקרוטראומה.

להלן עובדות המקרה כפי שהן עולות מחומר הראיות המהימן עלינו:

1. התובע הינו יליד 8/4/1946.

2. התובע עבד ברכבת ישראל החל מיום 12/12/72 ועד ליום 31/7/08, עת פרש לגמלאות.

3. התובע הועסק כעוזר נהג מיום 12/12/72 ועד ליום 1/8/81; התובע הועסק כנהג עיתוק החל מיום 2/8/81 ועד ליום 2/4/83; התובע הועסק כנהג שליחויות החל מיום 3/4/83 ועד ליום 6/1/84; החל מיום 7/1/84 ועד ליום 19/5/86 הועסק התובע כנהג משא והחל מיום 20/5/86 הועסק התובע כנהג נוסעים וכן כנהג משא.

4. התובע עבד כנהג משא וגם כנהג נוסעים במהלך התקופה שקדמה לשנת 2006 ומשנת 2006 עבד בעיקר כנהג נוסעים, אך ביצע מספר נסיעות גם כנהג משא.

5. במסגרת עבודתו בעת ההגעה למשמרת ערך התובע בדיקת תקינות של הרכבת. כל בדיקה כזו נמשכה כחצי שעה. בדיקת התקינות של משמרת הבוקר היתה ארוכה ומעמיקה יותר מבדיקות תקינות של משמרות אחרות. בדיקת תקינות כללה כיפוף לצורך בדיקת מנוע ושמן בתוך הקומפרסור, וכן כיפוף כדי לבדוק מתחת לקטר אם יש נזילות שלשמן או מים, בדיקת מיכל הדלק וכן בדיקת מצב המצמד המחבר בין הקטר לקרונות. לשם בדיקות המצמד התובע הרים את המצמד שמשקלו כ-10- 12 ק"ג והחזיק את החלק העליון שלו ופתח מרווח בין 2 החלקים כדי שיהיה אפשר לקשור את הקטר לוו של הקרון ואח"כ סגר בחזרה את 2 החלקים. כמו כן, נדרש התובע להתכופף למטה מתחת למצמד כדי לקשור צינורות אויר העשויים גומי והראש שלהם מברזל ומתחבר אחד לשני. כמו כן, היה בודק את קרונות הרכבת מלמטה כדי לוודא שהבלמים משוחררים.

6. התובע עבד 6 ימים בשבוע במשמרות של 8.5 שעות בממוצע. התובע עבד בנהיגה נטו כ-6 שעות ליום.

7. בעת עבודתו כעוזר נהג ישב התובע על כיסא בלוק ליד הנהג. תפקידו של עוזר נהג לסייע לנהג, לתזכר אותו ולהודיע לו על תמרורים.

8. בעת עבודתו כנהג עיתוק התובע נהג בישיבה על כיסא עגול ללא משענת או בעמידה ובמהירות איטית, ולעיתים נדרש להוציא הראש מהחלון, על מנת לראות הסימנים להבאת הקטר למקום. תפקידו היה להביא קרון מקו לקו ומרכבת לרכבת. הנהיגה היתה במהירות איטית של עד 60 קמ"ש , כאשר תפקידו היה להעביר קרונות עם משא ממקום למקום. בדר"כ הנסיעה ברכבות משא היתה בקווים קצרים מחיפה לנהרייה.

9. בעת עבודתו כנהג שליחויות התובע עבד על רכבות משא של ג'נרלס מוטורוס. הנהיגה היתה בישיבה על כיסא "בלוק" עם ריפוד קל ועם חצי מ שענת לגב שאורכה כ-20 ס"מ. המדובר בכיסא ללא קפיצים ורעידות הרכבת היו מורגשות. הנהיגה היתה במהירות איטית של עד 60 קמ"ש כאשר תפקידו היה להעביר קרונות עם משא ממקום למקום. בד"כ הנסיעה ברכבות המשא היתה בקווים ארוכים יותר מנהרייה ועד לבנימינה, חדרה ולוד.

10. בעת הנהיגה ברכבת נוסעים הנהיגה היא בישיבה במהירות של כ- 100 קמ"ש והנסיעה היתה בקוים ארוכים מנהריה ללוד ובשנים האחרונות אף לבאר שבע. בעת הנסיעה ישנה מערכת אוטומטית ברצפת הקטר והנהג צריך ללחוץ ולשחרר לסירוגין על הדוושה שנמצאת ברצפה, שאם לא יעשה כן הרכבת תיעצר עצירת חירום. החל משנת 2000 ועד לשנת 2004-2005 לערך החל הליך הדרגתי של החלפת כסאות נהגי הקטר ברכבות הנוסעים לכיסאות פניאומטים, לפני כן היה כיסא "בלוק" ללא קפיצים ורעידות הרכבת היו מורגשות.

11. בקרונות משא יש כ-40-50 קרונות בממוצע וברכבת נוסעים עד 15 קרונות.

12. בשנת 2006 עבר התובע ניתוח בשל פריצות דיסק L5-S1 ו-L4-5.

מינוי מומחה רפואי
13. בתיק זה מונו שני מומחים רפואיים.
תחילה מונה פרופ' חיים צינמן, אשר מסר חוות דעת מומחה ביום 8/3/11 וכן השיב על שאלות הבהרה ביום 3/7/11.

14. בחוות דעתו מיום 8/3/11 קבע פרופ' חיים צינמן כדלקמן:

"9.א. התובע סובל מכאבי גב תחתון.
ב MRI אובחן בקע דיסק בגובה L5-SI.
ב. אין קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע כפי שתוארו בפרק העובדות לבין פריצת הדיסק בגובה L5-S1.
ג. מחלת הדיסק הינה מחלה שגורמים רבים לה ואין גורם אחד עיקרי להתפתחותה. פריצות דיסק רבות מופיעות בגלל מחלה מתפתחת על רקע גורמים רבים כגון גיל, מצב סוציו אקונומי, מתח, תורשה, השמנת יתר, עישון, מלפורמציות מולדות ועוד. מחלת הדיסק אינה נחשבת למחלת מקצוע על פי חוק ועל פי תורת המיקרוטראומה פרט למיקרים חריגים. במקרה הנדון אין תנועות חוזרות ונישנות.
על פי תיאור עבודתו אין קביעה עובדתית שהיו תנועות זעירות חוזרות ומצטברות "כמים המטפטפים ויוצרים את אותו נקב באבן".
ד. המצב הקיים נובע מתהליך תחלואתי רגיל.
ה. תנאי עבודתו השפיעו על המחלה הרבה פחות מנתוניו...".

15. בתשובותיו לשאלות ההבהרה השיב המומחה כדלקמן:

"1. לאור תורת המיקרוטראומה עיסוקו של התובע כפי שדורשת תורת המיקרוטראומה לא יכולה לגרום לפריצת דיסק.
2. הספרות הרפואית המקצועית שקושרת בין עבודה על רכבות וכאבי גב הינה דלה ביותר ואינה קשורה בהכרה למיקרוטראומה. יש להבין שתלונות על כאבי גב תחתון הינה התלונה השכיחה ביותר לאחר שפעת בארצות הברית והשלישית לאחר שפעת ומחלות ראומטיות באנגליה. כאב גב תחתון אינה מוכרת על פי חוק בישרלא כמו ברוב ארצות העולם המערבי כגורם למיקרוטראומה.
3. יכול להיות הבדל שקשור לסוג הכסאות, שנת יצור הקטרים, איכות המסילות ועוד.
4. נזק במספר גבהים נובע מהגורמים שצויינו בחוות דעתי מיום 8.3.11.
5. קיימים תקדימים במוסד לביטוח לאומי שהוכרו ע"י בתי הדין לעבודה בארץ. והוראה זו הינה לא רק בישראל אלא ברוב הארצות.
6. היות ומוכר הדבר שהסיבות לכאבי גב תחתון ולמחלת הדיסק הן כפי שנכתבו בחוות דעתי ורק השבוע פורסם שהסיבה העיקרית היא גנטית.
7. לא.".

16. ב"כ התובע הגישה בקשה לפסילת חוות דעת המומחה של פרופ' ח. צינמן ולמינוי מומחה רפואי נוסף ו/או אחר, בנימוק כי חוות הדעת של המומחה ותשובתיו הינן מאוד כלליות ועל חלק משאלות בית הדין לא טרח המומחה לענות.
ב"כ הנתבע התנגדה לבקשה בנימוק, כי ניתן לשלוח שאלות הבהרה נוספות למומחה.

17. בהחלטה מיום 16/10/11 נקבע, כי צדקה ב"כ התובע בטענותיה. המומחה השיב לבית הדין תשובות קצרות ביותר על חלק מהשאלות ולא השיב על חלק אחר של שאלות. על השאלות שכן השיב הוא לא נתן הסבר מספיק. כך למשל השיב: "מחלת הדיסק אינה נחשבת למחלת מקצוע על פי חוק ועל פי תורת המיקרוטראומה", או: "קיימים תקדימים במוסד לביטוח לאומי שהוכרו על ידי בתי דין לעבודה בארץ והוראה זו הינה לא רק בישראל אלא ברוב הארצות".
המומחה כנראה "שכח" שתפקידו להתייחס רק לצד הרפואי ולא לצד המשפטי בתיק.

18. בתאריך 16/10/11 מונה, כיועץ מומחה רפואי אחר מטעם בית הדין, ד"ר אסא לב-אל, אשר ענה על שאלות בית הדין ביום 16/11/11 והשיב על שאלות הבהרה מטעם בית הדין ביום 20/3/12.

19. בתשובותיו לשאלות בית הדין השיב המומחה ביום 16/11/11 כדלקמן:

"א. המחלה ממנה סובל התובע הנה מחלה ניוונית של הדיסקות הבין חוליתיות. הביטוי הקליני למחלו היה גנשת ימנית כלומר כאב לאורך הגוף הימני התחתון. הגורם הישיר לכך היה פריצת דיסקה בין חוליתית בגובה L5-S1 לצד ימין.
ב. קיים קושי רב לקבוע בוודאות כי יש קשר, או לשלול קיומו של קשר בין תנאי עבודתו של התובע לבין מחלתו. קביעת הקשר בין תנאי עבודה לבין מחלה מסויימת יכולה להעשות בבטחה כאשר יש ארוע ברור של תאונה או כאשר יש מחקרים אפידמיולוגיים המראים כי יש קשר משמעותי בין נסיבות מסויימות בעבודה ובין המחלה. קשר כזה הוכח במחקרים אפידמיולוגיים רבים אצל נהגי טרקטורים, מפעילי ציוד מכני כבד, נהגי משאיות כבדות, מלגזות וטייסי הליקפטורים. בקרב נהגי קטרים נעשה רק סקר אחד שלא הראה תוצאות מובהקות. התנאי הסביבתי המשותף לכל המקצועות שצוינו הנו רעד של המכונה עליה עובדים הגורם לרעד כל גופי (whole body vebration) להלן רכ"ג. תופעת הרכ"ג נחשבת כגורם סיבון משמעותי למחלה נוונית של הדיסקות הבין חולתיות ואף הוגדרו מדדי עצמה לרכ"ג. מדידות של עצמת הרעד בקוי רכבת בטורקיה הראו כי עצמת הרעד ברכבות בין עירוניות נמצאת בתחום של סכנה בריאותית כפי שהוגדר ב ISO 2631-1. בכמה ארצות (בלגיה, צרפת, גרמניה והולנד) נחשבים כאבי גב אצל עובדים החשופים לרכ"ג העומד בתנאים מסוימים של עצמה ומשך החשיפה כמחלת מקצוע או ליתר דיוק מחלה קשורת עבודה (work related disease) עליה יש לתת פיצוי.
לאור כל אלה אני יוצא מהנחה שמחלתו של התובע אכן קשורה להיותו חשוף לרכ"ג לאורך תקופה ארוכה ובעצמה המווה סיכון בריאותי.
ג. אופן השפעתו של הרכ"ג אינו מובן לחלוטין אך אי אפשר להשתמש בפרהדיגמה של מיקרוטראומה בכדי להסבירו. כמו כן אי אפשר לומר כי כל מאמץ פיסי שעשה התובע במסגרת עבודתו גרמה לפגיעה כל שהיא בגבו, פגיעה שניתן לפאינה במקום ובזמן.
ד. המצב הקיים הינו תוצאה של תהליך תחלואתי ממושך המושפע מאוד מתנאי עבודתו של התובע והיותו חשוף לרכ"ג.
ה. לא מצאתי תעוד של גורמי סיכון אישיים ללקות במחלה בתובע.
עצם הגדרת מחלתו של התובע כמחלה קשורה לעבודה אומר כי מדובר במחלה הנגרמת על ידי מספר גורמים, אחד הגורמים החשובים הנו רכ"ג שהשפעתו אינה פחותה מגורמים אחרים או במילים אחרות השפעת תנאי עבודתו של התובע לא היתה פחותה מהשפעת גורמים אחרים.
ו. ....
ז. כאמור לעיל לא מצאתי תעוד של גורמי סיכון או נתונים אישיים שהיה בהם להשפיע על מהלך מחלתו של התובע. תנאי עבודתו של התובע תרמו תרומה נכבדת והשפיעו על הופעת המחלה לא פחות מגורמים אחרים". (ההדגשה אינה במקור – א.ק.).

20. בתשובותיו לשאלות ההבהרה מיום 20/3/12 ענה המומחה כלהלן:

"מן השאלה אני למד כי היה עלי לנסח את תשובתי באופן מדוייק יותר.
תשובתי נוסחה כדלקמן:
בקרב נהגי קטרים נעשה רק סקר אחד שלא הראה תוצאות מובהקות. התנאי הסביבתי המשותף לכל המקצועות שצוינו הנו רעד של המכונה עליה עובדים הגורם לרעד כל גופי (whole body vebration) להלן רכ"ג. תופעת הרכ"ג נחשבת כגורם סיבון משמעותי למחלה נוונית של הדיסקות הבין חולתיות ואף הוגדרו מדדי עצמה לרכ"ג. מדידות של עצמת הרעד בקוי רכבת בטורקיה הראו כי עצמת הרעד ברכבות בין עירוניות נמצאת בתחום של סכנה בריאותית כפי שהוגדר ב-ISO 2631-1.
ניסוח נכון יותר יהיה:
בקרב נהגי קטרים נעשה רק סקר אחד שהראה כי קיים סיכון מוגבר ללקות במחלה ניוונית של הדיסקות הבין חוליתיות בקרב נהגי קטרים בהשוואה לאוכלוסיית בעלי מקצוע אחרים אך ללא מובהקות סטטיסטית. התנאי הסביבתי המשותף לכל המקצועות שצוינו הנו רעד של המכונה עליה עובדים הגורם לרעד כל גופי (whole body vebration) להלן רכ"ג. תופעת הרכ"ג נחשבת כגורם סיכון משמעותי למחלה נוונית של הדיסקות הבין חוליתיות ואף הוגדרו מדדי עצמה לרכ"ג מדידות של עצמת הרעד בקוי רכבת בטורקיה הראו כי עצמת הרעד ברכבות בין עירוניות נמצאית בתחום של סכנה בריאותית כפי שהגדר ב ISO 2631-1. בהתחשב בשני הנתונים, האחד שהכף נוטה להצביע על סיכון מוגבר ללקות במחלה בקרב נהגי קטרים (למרות חוסר מובהקות סטטיסטית), והשני שעצמת הרטט בקטרים של רכבות כבדות מהווה סיכון בריאותי, אני סבור שנכון יותר להסיק שיש קשר סיבתי בין מחלת התובע לתנאי עובדתו. אין כאן מסקנה מדעית אלא שימוש בכלים המדעיים שישנם בידנו בכד להקיש על מצבו של פרט מסוים".

21. ב"כ התובע ביקשה לקבל את התביעה. ב"כ הנתבע טענה, כי אין בעובדות שנקבעו בתיק טענת מיקרוטראומה.
מן הראוי להזכיר ולציין במפורש, כי התביעה לבית הדין הוגשה בגין טענת מיקרוטראומה, כשהתובע טען בכתב התביעה, כי עבודתו כנהג קטרים רוטטים, כשהוא יושב בכיסא קשיח, ללא קפיצים וללא בולמי זעזועים.

ביום 30/12/11 הגישה ב"כ הנתבע לבית הדין הצעה לעובדות מוסכמות וב"כ הצדדים חתמו על ההודעה לעובדות המוסכמות ביום 10/2/11 ובהתאם לכך נקבעו העובדות בתיק.

בהחלטה למינוי מומחה נשלחו כל השאלות הנוגעות למיקרוטראומה בגין העבודה כנהג קטר, בישיבה על כיסאות קשיחים כשהכיסאות רוטטים במהלך הנהיגה והנסיעה בקטר. שני המומחים השיבו בלשונם כרופאים ולא כמשפטנים בעת מתן חוות הדעת לבית הדין, ומחובת בית הדין לפרש את חוות הדעת מבחינה משפטית.

22. חוות הדעת של פרופ' צינמן נפסלה כאמור, לכן רק חוות דעת ד"ר אסא לב-אל נמצאת בפנינו לצורך קביעת הקשר הסיבתי הרפואי בין תנאי עבודתו של התובע לבין הפגיעה בגבו.

23. מחוות דעת המומחה הרפואי, ד"ר אסא לב-אל, עולה בבירור, כי תנאי עבודתו של התובע כנהג קטר דומים באופן עקרוני גם לנהגי טרקטורים, מפעילי ציוד מכני כבד, נהגי משאיות כבדות, מלגזת וטייסי הליקופטרים. התנאי הסביבתי המשותף לכל המקצועות הללו הוא רעד של המכונה, במקרה זה של הקטר, עליה עובדים והגורם לרעד כל גופי לעובד, כלומר, במקרה הנוכחי לנהג הקטר.

24. המומחה מדגיש, כי המצב הרפואי הקיים אצל התובע הינו כתוצאה מתהליך תחלואתי ממושך המושפע מאוד מתנאי עבודתו של התובע והיותו חשוף לרעד כל גופי במסגרת עבודתו. השפעת הרעד הכל גופי אינה פחות מהשפעת גורמים אחרים. תנאי עבודתו של התובע תרמו תרומה כבדה והשפיעו על הופעת המחלה לא פחות מגורמים אחרים. המומחה אומנם לא השתמש במילה "מיקרוטראומה", אך לדבריו השפעת הרטט הכל גופי שווה במשקלו לגורמים האישיים הטמונים בתובע. מכאן עולה כי מדובר ב-50% השפעה של הרטט הכל גופי בזמן העבודה על המחלה הניוונית של הדיסקות הבין חוליתיות שמהן סובל התובע, ושתי כפות המאזניים מאוזנים כאן.

25. לאור כל האמור לעיל אנו קובעים, כי התובע לקה במחלה ניוונית של הדיסקות הבין חוליתיות, שהינה הגורם הישיר לפריצת הדיסק הבין חולייתי בגובה L5-S1 לצד ימין וזאת כתוצאה מעבודתו כנהג קטר, כאשר בזמן הנסיעות סבל התובע מרטט כל גופי כתוצאה מתזוזת הקטר ורעידותיו שגרמו גם לרעידות של כסא הנהג עליו ישב התובע. כל רעידה כזו גרמה לפגיעה זעירה מצטברת ובלתי הפיכה שבהצטברותן נוצר המצב הקיים.

26. בנסיבות המתוארות לעיל בהחלטה זו – הפגיעה בגבו של הובע הינה תאונת עבודה על פי עקרון המיקרוטראומה. התובע רשאי להגשי תביעה לנתבע, לקביעת דרגת נכות מעבודה.

27. על הנתבע לשלם לתובע הוצאות שכ"ט עו"ד בסך של 5,000 ₪ תוך 30 יום מהיום.

הדיון נערך בהעדר אחד מנציגי הציבור.

ניתנה היום, כ"ג ניסן תשע"ב, 15 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

א. קציר
סגנית נשיא

מר עומר מאלק
נציג מעסיקים


מעורבים
תובע: יוסף ברקוביץ
נתבע: המוסד לביטוח לאומי / חיפה ע"י הלשכה המשפטית
שופט :
עורכי דין: