ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל ענף תנועה ת"א נגד רפאל ברדה ע"י ב"כ עו"ד נוריאלי :

בפני כבוד השופטת שרית קריספין-אברהם

מאשימה

מ.י. ענף תנועה ת"א

נגד

נאשם

רפאל ברדה ע"י ב"כ עו"ד נוריאלי

בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב - יפו

פסק דין

ביום 11.3.12, קיבלתי את טענת ב"כ הנאשם לפיה אין לחייב את הנאשם להשיב לאשמה, נוכח דלות הראיות שהובאו מטעם המאשימה, במסגרת פרשת התביעה.

להלן נימוקי הזיכוי:

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו גרם תאונת דרכים בגין נהיגה בקלות ראש, עבירה על סעיף 62(2) בקשר עם סעיף 38(2) לפקודת התעבורה.

על פי עובדות כתב האישום, ביום 12.7.09, בשעה 21:05 לערך, נהג הנאשם ברכב משא פתוח עם מנוף, בדרך נמיר, מכיוון צפון לכיוון דרום ופגע בגשר הולכי רגל, המצוי כ- 200 מטרים דרומית למחלף גלילות ועליו תמרור המציין הגבלת גובה של 5.1 מטרים.
כתוצאה מהפגיעה, ניזוקו המשאית והגשר.

הנאשם כפר במיוחס לו בכתב האישום ובמועדים 22.6.11 ו- 11.3.12, נשמעו הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה, העידו העדים הבאים:
עד תביעה מספר 1 – חגי כהן, בוחן תנועה, מטעמו הוגשו המסמכים הבאים-
ת/1 - תרשים
ת/2 – אישור תקינות טכוגרף
ת/3 – דו"ח פעולה
ת/4 – סקיצה
ת/5 – דו"ח בוחן
ת/6 – חוות דעת מומחה בנוגע לפענוח דסקת הטכוגרף ת/7 – דו"ח תפיסת טכוגרף
ת/8 – צילומי דיסקט טכוגרף
ת/9 - הודעת נאשם
ת/11 – תמונות של הגשר שצולמו ב- 5.7.11
עד תביעה מספר 2 – המתנדב קוזידלו חיים, מטעמו הוגש דו"ח פעולה, שסומן ת/10.

להלן גרסת המאשימה, כעולה מכתב האישום, עדותם של עדי התביעה והראיות שהוגשו:
ביום 12.7.09, בסמוך לשעה 21:05, נהג הנאשם ברכב משא פתוח עם מנוף בתל אביב, בדרך נמיר, מכיוון צפון לכיוון דרום.
בכיוון נסיעתו של הנאשם, כ-200 מטרים לפני מחלף גלילות, מצוי גשר הולכי רגל ועליו תמרור המציין כי גובה הגשר הוא 5.1 מטרים.
גובה מנוף הרכב, בהיותו מונח על המטען (ברלינים) שהוביל הנאשם, היה 4.20 מטרים.
על אף האמור לעיל, פגע רכב הנאשם בגשר שבנדון וכתוצאה מהפגיעה, ניזוקו הרכב והגשר, ממנו נפלו פרורי בטון לכביש.

דיון והכרעה

כאמור ברישא להחלטתי, הנאשם לא נדרש להשיב לאישום המיוחס לו בכתב האישום, שכן, לטעמי, לא הצליחה המאשימה להציג במסגרת פרשת התביעה, ראיות שיש בהן סיכוי כלשהו להרשעה.

עד תביעה מס' 1, בוחן התנועה, שהנו העד המרכזי בתיק, כשל באופן ממשי בהליך איסוף הראיות וקביעת רשלנותו של הנאשם.
העד לא צילם תמונות במקום האירוע ולא תיעד את הגשר, הרכב והנזקים בתמונות. העד מסר כי הגיע למקום ללא סוללות במצלמה ולכן לא צילם – ראה עמוד 5 לפרוטוקול, שורה 8.

עד תביעה מס' 2 העיד בבית המשפט כי בהגיעו למקום התאונה:"היה כיפוף. המנוף מולבש על המשאית עם ברגים. כל זה התכופף והכף הייתה מונחת על הכביש..הייתה בעיה עם הכף, כי המנוף התכופף כולו" – ראה עמוד 11 לפרוטוקול, שורות 19-23.
עד זה לא ציין מי הזיז את הרכב, כיצד הוזז ובאיזה אופן הונחה הכף חזרה על הרכב.
עד תביעה מס' 1 הגיע למקום לאחר שהרכב הוזז למפרץ אוטובוסים סמוך ולא ידע אף הוא לומר על ידי מי וכיצד הוזז הרכב.

העד העיד כי ביצע מדידה של הרכב כאשר המנוף מונח על המשאית, תוך שהוא מעיד כי:" אני הגעתי הרבה אחריו וכשהמשאית חנתה במפרץ בצד ימין. כתבתי שהמנוף קיבל עיוות והבסיס של הזרוע התעקם. המתנדב הגיע הרבה לפני" – ראה עמוד 13 לפרוטוקול, שורות 31-32.
העד לא ידע לומר אם כף המנוף הייתה על הכביש, כפי שהעיד עד תביעה מס' 2.
העד ביצע מדידה של גובה הרכב, אך לא תיעד את אופן ביצוע המדידה.
מכאן, שלא ניתן לקבוע מי הזיז את הרכב, היכן הייתה כף המנוף ומה היה מצב המנוף בעת המדידה.

לפיכך, אני קובעת כי לא ניתן לדעת מה גובה הרכב, על סמך הראיות שהוצגו בפני.

באשר לגובה הגשר, הרי שגם כאן כשלה המאשימה בהוכחת נתון שאמור להיות, לכאורה, ברור ומוחלט.

עד תביעה מס' 1, צילם את הגשר רק לאחר דיון ההוכחות הראשון, בחלוף שנתיים ממועד העבירה ועל פי הוראת בית המשפט.
כפי שניתן לראות ב- ת/11, על הגשר מוצב תמרור הקובע כי גובה הגשר הוא 5.1 מטרים.
עם זאת, ב- ת/4, ציין העד כי גובה הגשר הוא 5.20 מטרים על פי התמרור ואילו על פי מדידה שערך, הגובה הוא 5.1-5.2 מטרים.

העד לא תיעד את אופן מדידת גובה הגשר ומשנדרש, בחקירתו הנגדית לתאר את התהליך, תיארו כך:
המדידה בוצעה עם סרט מדידה שמיועד לבוחנים ואינו קשיח. הכביש לא נסגר לתנועה במהלך המדידה. העד הוריד את הסרט מתחתית הגשר ועצר כאשר קצה הסרט נגע בכביש. בעת המדידה, לא הייתה רוח ולא עברו כלי רכב.

משנשאל מדוע לא נעזר במהנדס העירייה, השיב כי לא היה צורך.
למותר לציין כי לא הוצגה תעודת עובד ציבור מטעם הרשות המקומית באשר לגובה הגשר.

העד לא בדק את המטען על גבי המשאית, לא את גובהו, לא את האופן בו הועמס ולמעשה, לא נקבע כל ממצא פוזיטיבי בנוגע לאותה "קלות ראש" שיוחסה לנאשם בכתב אישום.

המאשימה לא יכולה לצאת ידי חובתה בהוכחת רשלנותו של הנאשם מבלי לקבוע באופן מפורש בכתב אישום במה התרשל ומבלי לתמוך קביעותיה העובדתיות בראיות מספקות.

בסעיף 3 לעובדות כתב האישום, נאמר:" הנאשם נהג בקלות ראש בכך שעל אף התמרור האמור עבר מתחת לגשר כאשר גובה המטען וזרוע המנוף הגיע ליותר – 5.1 מ' ופגע בגשר המיועד, בין השאר, להולכי רגל".

לא מצאתי בראיות שהוגשו כל או בעדויות שנשמעו בפני, כל ראיה המוכיחה כי גבוה המטען היה כאמור בסעיף לעיל.
נהפוך הוא, כפי שפורט לעיל, עד תביעה מס' 1 העיד כי מדד וקבע כי גובה המשאית, מקצה המנוף ועד לכביש, היה 4.2 מטרים בלבד.

העד, כאמור, לא ערך כל בדיקה נוספת ברכב הנאשם, על מנת לקבוע אם וכיצד הייתה חריגה מגובה זה.

מכאן, שאין בראיות המאשימה כדי להוכיח במה התבטאה אותה רשלנות שיוחסה לנאשם בכתב האישום.

אין מחלוקת בין הצדדים כי למקום הגיע נציג מטעם מהנדס העיר תל אביב, אשר בחן אף הוא את הנזקים שנגרמו לגשר כתוצאה מהתאונה.
ניתן לשער כי בידי מהנדס העיר קיים חומר ראיות נוסף, לכל הפחות תמונות שצולמו בזמן אמת, שיש והיה יכול לשפוך אור נוסף על האירוע נשוא כתב האישום, אך המאשימה לא עשתה כל ניסיון לפנות אל הגורם המתאים ולקבלו ולדעת בוחן התנועה, לא היה בכך צורך.

לאור כל האמור לעיל וכפי שקבעתי בהחלטתי מיום 11.3.12, אני מורה על זיכויו של הנאשם מהעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

ניתן היום, כ"ג ניסן תשע"ב, 15 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.
המזכירות תשלח עותק לצדדים עותק בדואר.


מעורבים
תובע: מ.י. ענף תנועה ת"א
נתבע: רפאל ברדה ע"י ב"כ עו"ד נוריאלי
שופט :
עורכי דין: