ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בנימין מלמן נגד יהודה אודי בן תורה :

בפני כבוד השופטת סמדר קולנדר-אברמוביץ

תובעים
1.בנימין מלמן
2.נגה מלמן
שניהם על ידי ב"כ עוה"ד שמואל אריאלי

נגד

נתבע
יהודה אודי בן תורה
ע"י ב"כ עוה"ד שרון שגיא

בית משפט השלום בנתניה

פסק דין

התובעים בנימין ונגה מלמן הינם הוריה של לינוי (להלן:"לינוי"). ביום 23.6.05 נישאה לינוי לנתבע יהודי אודי בן תורה. כמפורט בכתב התביעה זמן קצר לאחר נישואי בני הזוג ובהמשך להבטחה שניתנה על ידי התובעים נתנו התובעים לשני בני הזוג מתנה מותנית בסך 106,000 דולר. כך נחתם מסמך על ידי התובעים, הנתבע ולינוי. התנאי שנקבע במתן המתנה הינו שאם יפרדו לינוי והנתבע, הם ישיבו סכום המתנה לתובעים. ביום 30.3.07 נפרדו בני הזוג והחלו בהליך גירושין. משכך הוגשה תביעה זו כנגד הנתבע להשבת הסך של 106,00 דולר. התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר.

הנתבע טען שאינו חתום על כל מסמך וכי מעולם לא התחייב להחזיר הכסף שניתן במתנה. לאחר שהתקבלה רשות להגן, ביקש הנתבע להגיש הודעת צד ג' כנגד לינוי. בדיון שהתקיים ביום 25.5.08 הסכימו הצדדים להקטין למחצית את סכום התביעה וכן לוותר על משלוח הודעת צד ג'.

בתצהירי העדות הראשית שהגישו התובעים הם פירטו שלאחר שבני הזוג נישאו הם המשיכו להתגורר בביתם ביחידת מגורים נפרדת. במהלך התקופה הם סברו שיש מקום שבני הזוג ירכשו דירה משל עצמם. משהוברר להם שאין לבני הזוג כל יכולת כלכלית, הציעו ללינוי ולנתבע שהם יתנו סך של 100,000 דולר לצורך רכישת הדירה, אולם אם יפרדו בני הזוג, יחזירו את הסכום הנ"ל.
בני הזוג החלו לחפש דירה, ומצאו דירה בשלבי בניה. כאשר הגיע מועד התשלום האחרון ערכו סיכום תשלומים והוברר שהתשלום האחרון כולל סך של 106,000 דולר. הם ביקשו להבטיח שהנתבע יעמוד בהתחייבויותיו להחזיר הסכום ועל כן התובעת העלתה על הכתב את המסמך.

הנתבע בתצהיר עדותו הראשית טען שלאחר החתונה הוא ולינוי החלו לחפש דירה. ערב אחד בארוחת ערב הציעו התובעים שיתנו להם מתנה בגובה 100,000 דולר לרכישת דירה חדשה. בהמשך לאחר שנמצאה דירה שמחירה גבוה יותר, הציעו התובעים ליתן סך גבוה יותר, בגובה 106,000 דולר. את המסמך שלטענת התובעים חתם עליו, הראה לו לראשונה בא כוחו.

מאחר והמחלוקת העקרית הינה לגבי חתימת הנתבע על המסמך, הוגשה מטעם התובעים חוות דעת מטעם הגב' אורית ינאי. כן הוגשה חוות דעת מטעם הנתבע ע"י הגב' פנינה אריאלי. בית המשפט אף מינה מומחה מטעמו, מר יונתן נפתלי.

יש להוסיף שכנגד הנתבע נפתח הליך פלילי במסגרת כתב אישום שייחס לו עבירות של ידיעות כוזבות וניסיון לקבל דבר במרמה. בסופו של יום זוכה הנתבע מהמיוחס לו. בדיון ההוכחות שהתקיים בפני הסכימו הצדדים לחקור המומחים. כן הסכימו להגיש את פרוטוקולי חקירות הצדדים שהתקיימו בהליך הפלילי ולחקור בחקירת השלמה קצרה את לינוי ואת הנתבע.

דיון משפטי:
מפאת חשיבות המסמך אביאו כלשונו:
"אנחנו נגה ובני מלמן נותנים ללינוי ואודי בן תורה כזוג סך של 106,000 דולר ארה"ב כעזרה לקניית דירה.
אם חס וחלילה הם לא יהיו יותר זוג מכל סיבה שהיא יחזירו לנו את הכסף הנ"ל באופן מיידי.
נגה מלמן
בני מלמן
לינוי בן תורה
אודי בן תורה."

האם חתם הנתבע על המסמך?
מומחה בית המשפט , יונתן נפתלי מציין בחוות דעתו שקרוב לוודאי שהחתימה במחלוקת הינה חתימה אמיתית- במדרג המסקנות זוהי דרגה שניה מתוך 4. (4 היא הדרגה הגבוהה). מומחית התובעים הגב' אורית ינאי קובעת אף היא שסביר מאוד להניח שהחתימה האמורה נחתמה על ידי הנתבע- במדרג המסקנות זוהי דרגה 3 מתוך 4. (דרגה 1 היא הדרגה הגבוהה).
מומחית הנתבע, הגב' פנינה אריאלי קובעת שקיימת סבירות גבוהה שהנתבע לא חתם על מסמך זה.
הווה אומר, הן מומחה בית המשפט והן מומחית התובעים אינם קובעים באופן חד משמעי שהנתבע הוא שחתם. שניהם מגיעים למסקנה שהינה מבחינת דרגות המסקנות, כשלישית במעמדה, דהיינו, לא קביעה ברורה וחד משמעית.

אף חקירתם של כל מומחים אלה בבית המשפט לא הצליחה לחזק טענת מי מהצדדים שכן כל המומחים העידו באופן ברור ונתנו תשובות הגיוניות וסבירות לשאלות שנשאלו.
מסקנתי הינה שאין בחוות דעת אלה כדי לגבש מסקנה האם אכן הנתבע חתם על המסמך אם לאו.

אכן העדים לא נחקרו בפני, למעט השלמת חקירה שהתבקשה, אולם הוצגו בפני פרוטוקולי הדיונים שהתקיימו בפני כבוד השופט טרסי שדן בהליך הפלילי שהתנהל כנגד הנתבע.

עיון בחקירות העדים מעלה מספר תמיהות באשר לגרסת התובעים-

התמיהה הראשונה הינה התאריך המופיע על גבי המסמך- התובעת כך העידה שהתאריך אותו רשמה הינו 23.6.05 – יום חתונת בני הזוג, למרות שהמסמך נערך מאוחר יותר. לטענתה עשתה כן על מנת להכתירו במועד סמלי וחגיגי.

יחד עם זאת, לא ידעה היא לציין מתי נחתם המסמך, כאשר גרסת כל התובעים הינה שהמסמך נחתם על ידי הנתבע באותו ערב בו זומנו בני הזוג לחדר ההורים, בסמוך לפני העברת התשלום האחרון.
אין זה סביר לרשום על מסמך תאריך קודם, אף עם מייצג תאריך חשוב, שכן כלל ידוע הוא שעל גבי מסמך נרשם התאריך בו נרשם. כן לא ברור כיצד לא יכולים התובעים לזכור התאריך, כאשר מועדי התשלום רשומים בהסכם המכר של הדירה, ועל כן יכולים היו לזכור סדר גודל של זמן מתי נחתם המסמך בהקשר למועדי התשלום שנרשמו בהסכם.

התמיהה השניה הינה העובדה שעלה מהעדויות שהמסמך לא נחתם במועד משותף. התובעת העידה:

"ש. זאת אומרת שהמסמך הזה נחתם בתאריך הזה
ת. לא ממש לא בתאריך הזה. הוא נכתב בכל מיני תאריכים שניסחתי והוספתי. הוא גם נחתם בכל מיני תאריכים.אני חתמתי ביום אחד, בני ביום אחר, ולינוי ואודי חתמו ביום אחר" (ראה עמ' 11 שורות 39-41 לפרוטוקול מיום 13.12.10 ).

אין ספק שאין זו התנהלות שגרתית שכן לא ברור מדוע האב והאם לא יחתמו על המסמך יחדיו. לא קיבלתי לכך כל הסבר מספק.

כן אף עלו סתירות בעדויות הצדדים. כך התובעת לא זכרה כמה זמן אחריה חתם בעלה, כך כאשר נשאלה האם יכול להיות שחתם חצי שנה אחריה השיבה שיכול להיות. (ראה עמ' 14 שורות 26-28 לפרוטוקול מיום 13.12.10). כן עלה מעדותה שהיה פער של שבועות ואפילו חודשים בחתימה (ראה עמ' 15 שורות 16-17 לפרוטוקול מיום 13.12.10.).
התובע, מנגד העיד שחתם בסמוך לחתימת אשתו, בשונה מעדותה.

תמיהה נוספת הינה לשון המסמך עצמו- במסמך מצויין ששני בני הזוג מתחייבים להחזיר ההלוואה. ברור הוא שהתובעים אינם מבקשים החזרת הסכום מבתם לינוי. אף כאשר ביקש הנתבע להגיש הודעת צד ג' כנגדה, הסכימו הם להקטין את סכום התביעה במחצית ובלבד שלא תוגש כנגדה הודעת צד ג'. אם כן מדוע מנוסח המסמך שגם על לינוי להחזיר ההלוואה? מדוע לא מצוין שאם יפרדו בני הזוג, מי שישיב הסכום או מחציתו יהיה הנתבע בלבד? התובעת כך העידה התחבטה רבות מהו הנוסח המתאים למסמך, כאשר ערכה טיוטות רבות, מדוע אם כן בחרה היא בסופו של יום בניסוח כזה שאינו תואם את המציאות?

הנתבע מנגד חזר והעיד שלא חתם כלל על המסמך.

בפני הוא נשאל מדוע הועבר להם דווקא סך זה ולא סך של 100,000 דולר כפי שדובר בתחילה. מעדותו ואף מתצהירו עלה שאכן הדירה שנמצאה בסופו של יום היתה יקרה יותר ועל כן הציעו התובעים להעלות הסכום. אין בכך כדי לשנות מסקנתי.

מסקנתי מכל האמור לעיל הינה שהתובעים לא עמדו בנטל ההוכחה להוכחת תביעתם. משכך התביעה נדחית. התובעים ישלמו הוצאות הליך זה בסך 10,000 ₪.

ניתן היום, כג' ניסן תשע"ב, 15 באפריל 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: בנימין מלמן
נתבע: יהודה אודי בן תורה
שופט :
עורכי דין: