ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ורדה גרינברגר נגד נגב קרמיקה שיווק (1982) בע"מ :

בפני כבוד השופט בדימוס גדעון ברק

התובעים

  1. ורדה גרינברגר
  2. דוד גרינברגר

נגד

הנתבעת
נגב קרמיקה שיווק (1982) בע"מ

בית משפט לתביעות קטנות ברחובות

פסק דין

1. התובעים הגישו תביעה זו נגד הנתבעת, בטענה שהנתבעת התרשלה בכך שלקחה מוצר שלא יצא ממחסניה כמתחייב וסיפקה אותו כמוצר מקורי וכתוצאה ממחדליה, הריצוף שנתקבל הוא שעטנז של אריחים ואינו עומד בתקן.
בעת שהתובעים גילו טעות זו, פנה התובע מיידית אל הנתבעת והטיל על הנתבעת האחריות לתוצאות מחדליה ומשלא נענו, הגישו התובעים תביעה זו, בה מבקשים הם לחייב הנתבעת לשלם להם סכך של 11,688 ₪, הכולל בחובו: עלות רכישת אריחים חדשים בסך של 1,948 ₪, ביצוע פירוק והרכבה בסך של 9,630 ₪, אגרת בית משפט בסך של 110 ₪ - כל זאת לאור הטענות העיקריות הבאות, שהעלו התובעים כנגד הנתבעת והמפורטות להלן:

א. בחודש אוגוסט 2009 רכשו התובעים דירה ובמסגרת החוזה עליו חתמו, התחייבו התובעים לבחור אחת משתי החברות שצוינו בחוזה לאספקת קרמיקות, אריחי ריצוף, ברזים, אסלות וכל מוצרי האינסטלציה. כך גם לגבי מטבח, דלתות וכד' ובהמשך לכך, בחרו התובעים בנתבעת.
התובעים מציינים, שמוצרים רבים מאלו שהקבלן מספק הם שדרגו ולמרות, שבזמן השדרוג משלם המשדרג את מלוא המחיר ומזוכה בעלות המוצר המקורי, סיכמו התובעים והנתבעת שלא להזדכות, אלא להשתמש בהם לשיפוץ דירתם הישנה.
לאור ההסכם הנ"ל, גם צוין בטפסי ההזמנה של הנתבעת וליד כל מוצר שייעודו לדירה הישנה, שלא לספק ושהדייר ימשוך המוצרים לבד.

ב. א) בעת שהקבלן הזמין מהנתבעת מוצר עבור הדירה החדשה, הגיע גם המוצר המקביל אשר היה מיועד לדירה הישנה ובעת שהגיע המוצר לדירה החדשה, הוזמנו התובעים לזיהוי המוצר ואז נתברר להם שהייתה אספקה כפולה ובעקבות כך, עדכנו התובעים את מנהל העבודה, את מנהל הנתבעת וסגניתו.
כך, שכבו המוצרים הנוספים בדירה החדשה. ביום 7.4.11 נכנסו התובעים לדירתם החדשה ובמקביל נכנס לדירה הישנה קבלן שיפוצים מר דוד כהן (להלן: "מר כהן") על מנת לבצע עבודות שיפוץ.

ב) בימים הראשונים ביצע מר כהן עבודות פירוק ולאחר מכן, הוחלפה צנרת ונבנו קירות מחדש ובשלב זה ביקש מר כהן לספק לו את כל מוצרי הריצוף, הקרמיקה, האינסטלציה והסניטריה.
בתאריך 13.4.11 שילמה התובעת לנתבעת עבור הובלת המוצרים לדירה הישנה והובטח שלמחרת תסופק הסחורה. למרות שהתובע הודיע על חשיבות הגעת הסחורה בזמן, הגיעה הסחורה טיפין טיפין – דבר אשר הביא לעיכוב בעבודה, מפח נפש והתרגזויות.

ג) התובעים מלינים גם כנגד אספקת האריחים עבור חדר האמבטיה, שכן לטענתם, סופקו באיחור ובדיעבד הסתבר, שהם לא הגיעו ממחסני הנתבעת לאחר בדיקה, אלא ממחסני הקבלן, כאשר אריזתם המקורית פגומה או חסרה והם סופקו כאשר הם מחולקים לחבילות וכל חבילה אינה באריזה המקורית, אלא מחוזקת על ידי נייר הדבקה ובנוסף לכך הגיעו האריחים בצבעים שונים אשר היו מעורבים בין שאר האריחים.
עוד נטען, שמר כהן, אשר קיבל האריחים, נוכח לדעת – לאחר הרמת האריחים לדירה – שאין ביכולתו להבדיל בין חבילה המכילה אריחים רגילים ובין אריזה המכילה אריחים נגד החלקה – זאת משום שהאריזות לא מקוריות ולכן כל אריזה לפני שהעביר לפועליו, בדק את האריח העליון על מנת לוודא אם האריח רגיל או נגד החלקה וסמן את האריזות לפי הסוגים ורק אז הועברו לידי פועליו לביצוע העבודה.

ד) לטענת התובעים, נקט מר כהן בשיטת בדיקה זו, משום שהיא נותנת מיד תשובה לתכולת כל חבילה וכל אדם סביר לא היה מעלה בדעתו שחברה מכובדת – הנתבעת – תאסוף מוצרים ממחסני הקבלן באריזות פתוחות או מאולתרות, ללא עריכת בדיקה יסודית לתכולה ולאחידותה.

ג. א) ביום 4.5.11 הגיע מנהל הנתבעת לדירת התובעים, ללא תאום מראש, נכנס לדירה ללא רשות, שוחח עם הקבלן והוצגו בפניו האריזות אשר נותרו ללא שימוש לאור העובדה, שהכמות הנצרכת הייתה קטנה מהכמות המסופקת בהתאם לחוזה ולמרות שכך הוצג לפניו, התנער הוא מכל אחריות והטיל האשמה על הקבלן ועובדיו.
מאחר ולא נתקבלה תגובת מנהל הנתבעת, העבירו לו התובעים הודעה בפקס בה הודע על כוונת התובעים לפרק את האריחים ולבצע את העבודה מחדש – זאת על חשבון הנתבעת.
לאחר העברת הפקס הנ"ל התקשרה אחת מעובדות הנתבעת ובצורה בוטה דרשה לשמוע את השתלשלות העניינים ובסופו של דבר, הטילה האשמה על התובע ועל הקבלן.

ב) לאור התגובות הנ"ל שקיבל התובע, החליט התובע לקנות אריחים חדשים, לבצע פירוק האריחים ולהתקין החדשים ובסופו של יום סיים הקבלן את עבודתו ביום 17.5.11 והתובעים שילמו לו בעד ביצוע עבודה חדשה זו. התובעים שלחו לנתבעת את חשבון העבודה וביקשו להחזיר להם העלות – אך לא נענו.

2. א. הנתבעת לא הגישה כתב הגנה במועד שנקבע לה ורק ביום הדיון הגיש נציגת הנתבעת את כתב ההגנה, תוך מתן הסבר לסיבת האיחור בהגשתו.
התובעים התנגדו להגשת כתב ההגנה באיחור וטענו, שיש לדחות הגשתו על הסף, משום שהיה לנתבעת די זמן להגיש כתב הגנה ולהביא את תוכנו לידיעת התובעים על מנת שיוכלו לקבל ייעוץ ולהגיע מוכן לטעון כנגד הטענות שהובאו בכתב ההגנה.
בית המשפט מסר לתובעים העתק מכתב ההגנה ושאל את התובע, האם מבקשים הם לדחות את הדיון על מנת שיהיה סיפק בידם לעיין בו – כפוף להוצאות. בעקבות אמירה זו של בית המשפט, ביקשו התובעים חצי שעה על מנת לעיין בכתב ההגנה ולאחר הפסקה, החליטו התובעים בכל זאת לנהל את הדיון באותו יום והדיון נתקיים לאחר שכתב ההגנה כבר היה בידי התובעים (ראה בעניין זה בעמ' 1-2 לפ').

ב. בכתב ההגנה ביקשה הנתבעת לדחות את תביעת התובעים, שכן לטענתה רובצת האחריות לנעשה באריחים על התובעים וכמו כן, טענה הנתבעת כנגד תביעת הסכומים, שהם – לדעתה – מוגזמים ומופרזים ונטולי כל אחיזה במציאות.
בנוסף לאמור לעיל, מעלה הנתבעת טענות נוספות, שיש בהן – לדעתה – כדי להצדיק דחיית התביעה:

א) התובעים ביצעו ביום 18.3.10 אצל הנתבעת הזמנה עבור דירתם החדשה ובאותו מעמד חתמו התובעים על פרטי ההזמנה. ביום 22.6.10 ביקשו הקבלן והתובע לספק האריחים לדירת התובעים לידי הקבלן, שהיה מיופה הכוח שלהם לקבלת הסחורה – על פי תנאי המכירה וחתימת הקבלן על גבי תעודת המשלוח מיום 22.6.10 מהווה אסמכתא, שהאריחים סופקו כאמור בתעודת המשלוח.

ב) עם מעבר התובעים לדירה החדשה ובהתאם לבקשתם לאספקת אריחי הסטנדרט עבור חיפוי וריצוף חדר האמבטיה והשירותים מדירתם הישנה, פעלה לביצוע החזרת אריחי הסטנדרט שהיו מצויים בדירתם החדשה ואספקתם ישירות לתובעים בכמויות המפורטות בתעודת המשלוח.

ג) עם אספקת האריחים לידי התובעים ומשאלה החלו ביישום האריחים בדירה הישנה בעזרת בעל מקצוע מטעמם, לא הייתה לנתבעת כל שליטה על בעל המקצוע או מה נעשה באותם אריחים.
לכן, נטען על ידי הנתבעת, שהמסקנה המתבקשת היא, שעל אף טענת התובעים שהאריחים שסופקו לידם היו ללא אריזתם המקורית המעורבים בצבעים שונים – פעלו הם בניגוד לתנאי אחריותה של הנתבעת וחוק המכר.

3. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ולאחר שעיינתי בכל חומר הראיות שצרף התובע לכתב התביעה ולאחר ששקלתי את משקלן הראיתי, הנני מחליט, שדין התביעה להידחות – זאת מהנימוקים הבאים:

א. א) אין חולק בין הצדדים, שבעת ביצוע ההזמנה בחנות הנתבעת הייתה לתובעים האפשרות לשדרג את מוצרי הסטנדרט שנותן הקבלן בזיכוי כספי לרכישת מוצרים שלא הוגדרו במוצרי הסטנדרט ואין גם חולק שהתובעים בחרו שלא להזדכות בהפרש המחיר ובחרו לקבל את מוצרי הסטנדרט לשיפוץ דירה ישנה.
בהזמנה ו"בתיק דייר" שצורפו לכתב התביעה (סומנו כמוצג 1) מפורטים מוצרים שלא היה צריך לספק לתובעים, אלא שהתובעים היו צריכים למשוך בעצמם ומוצרים אלה היו צריכים להגיע לתובעים במשלוח נפרד והתובעים היו צריכים לשלם עבור ההובלה.

ב) הסתבר לתובעים, שהמוצרים שהיו צריכים להגיע בנפרד לדירה הישנה, הגיעו לדירה החדשה והתובעים הוזמנו לזהותם ואז נתקלו בבעיה של אספקה כפולה.
עם היווצרות הבעיה, עדכנו התובעים את נציגי הנתבעת, אך המוצרים הנוספים שכבו זמן רב בדירה החדשה, שהייתה עדיין בשלבי עבודה ובאותו יום בו נכנסו התובעים לדירה החדשה, נכנס לדירה הישנה מר כהן לבצע עבודת השיפוץ. אל כתובת הדירה החדשה, הגיעו גם פריטים שהיו צריכים להגיע לדירה הישנה והתובעים הוזמנו לזיהוי המוצרים.

ב. א) ביום 5.5.11 שלח התובע מכתב אל הנתבעת בדבר: "אי אספקת סחורה בהתאם למוסכם" בו הודיע התובע שהוצגו בפני נציג הנתבעת "אריזות" הסחורה שסופקה על ידי אתר הבניה בדירה החדשה ולא ממחסני הנתבעת כמתחייב. כתוצאה מהתנהלות זו נגרמו לתובע נזקים ועיכובים.
התובע מודיע לנתבעת, שביום ראשון הקרוב, הוא נותן הוראה לקבלן לפרק את כל האריחים, לקנות אריחים חדשים ולבצע את עבודת הריצוף ובסיום העבודה ישלח החשבון לנתבעת לפירעון (ראה מוצג שסומן במס' 5 ואשר צורף לכתב התביעה).

ב) בהמשך למכתב מיום 5.5.11 שלח התובע מכתב נוסף לנתבעת ושלח לנתבעת חשבון רכישת אריחים חדשים במקום אלו שסופקו ושהיו פגומים וביקש להשיב לו הסכום תוך שבועיים, שאם לא כן, יפנה לקבלת סעד משפטי ולתבוע בנוסף לעלויות עבור תיקון הנזק הוצאות נוספות שתגרמנה (ראה מוצג 9א לכתב התביעה).

ג) ביום 9.5.11 רכש התובע ריצוף על פי חשבונית 5159 בסכום של 1,948 ₪, (ראה מוצג מס' 6 לתביעה).

ד) ביום 11.5.11 שלח התובע מכתב נוסף אל הנתבעת, בעניין: "סיום אספקת פריטים", בו הודיע התובע שטרם סופקו לו הפריטים: אסלה,מושב אסלה,מיכל הדחה, מנגנון קומפלט, כיור מקלחת, ברז מטבח, מטבח אריחים 10*10, מכסה אסלה והתובע הסב תשומת לבה של הנתבעת, שאיש השיפוץ מסיים את עבודתו ביום שני הקרוב ואי אספקת הפריטים תגרור הזמנה נוספת של בעל מקצוע (ראה מוצג מס' 3 לתביעה).

ה) ביום 15.5.11 הזמין התובע עבודה ממר כהן, (הזמנת עבודה מס' 0268) לבצע עבודות פירוק חדר אמבטיה, מרפסת שרות ושרותי אורחים, פינוי פסולת וריצוף וחיפוי קירות אמבטיה ושירותים ושילם 9,630 ₪ (כולל מע"מ) – ראה חשבונית 0243 מיום 18.5.11 (ראה מוצגים מס' 7, 8 לכתב התביעה).

ג. התובעים מפרטים בכתב התביעה, את שלבי עבודת השיפוץ שביצע מר כהן ודווקא מתיאור זה עולה, שלמר כהן היה זמן די והותר לבדוק את טיב המוצרים, שאתם עבד ושאותם היה צריך להרכיב בדירה הישנה של התובעים.
ביום 7.4.11 החל מר כהן בעבודות השיפוץ, כאשר רק ביום 13.4.11 שילמה התובעת לנתבעת עבור הובלת המוצרים לדירה הישנה, אך מתברר, שהמוצרים לא הגיע בזמן, אלא הגיעו טיפין טיפין.
התובעים לא הוכיחו, שעיכוב זה בהובלת הסחורה, גרמה לייקור העבודה ולא הוכח, שבשל העיכוב שילמו התובעים סכום העולה על הסכום המוסכם מלכתחילה עם מר כהן, שכן הסכום שנקבע ב"הזמנת העבודה" מס' 0268, הוא הסכום ששולם בפועל למר כהן.

ד. מהטענות אשר העלו התובעים לגבי טיב המוצרים ועליהם משתיתים הם את דרישת הסעד בתביעה זו, עולה שמעצם הטענות והעובדות שהובאו על ידי התובעים, מגיע בית המשפט למסקנה, שאין לקבל תביעת התובעים – זאת לאור הנימוקים הבאים:

א) לתובעים טענות כנגד טיב האריחים שהיו מיועדים לחדר האמבטיה, אשר כללו לפי התקן, אריחים רגילים לחיפוי קירות ואריחים נגד החלקה המיועדים לריצוף חדר האמבטיה, אך לטענתו הם סופקו באיחור ובדיעבד הסתבר שלא הגיעו ממחסני הנתבעת לאחר בדיקה – כמתחייב – אלא ממחסני הקבלן, כאשר אריזתם המקורית פגומה או חסרה, האריחים סופקו כאשר הם מחולקים לחבילות כאשר כל חבילה אינה באריזה המקורית אלא מחוזקת על ידי נייר הדבקה. בנוסף לכך, הגיעו אריחים בצבעים שונים, אשר היו מעורבים בין שאר האריחים.

ב) התובעים מציינים בפירוש, שמר כהן, אשר קיבל האריחים נוכח לדעת – לאחר הרמת האריחים לדירה, שאין ביכולתו להבדיל בין חבילה המכילה אריחים רגילים לבין אריזה המכילה אריחים נגד החלקה מכיוון שהאריזות לא מקוריות. לכן, לפני שהעביר כל אריזה לפועליו, הוא בדק את האריח העליון על מנת לוודא האם האריח רגיל או נגד החלקה וסמן את האריזות לפי סוגים ורק אז הועברו לפועליו לביצוע העבודה.

ג) מאופן בדיקתו של מר כהן את האריזות ואת האריחים, לא ברור כיצד בכל זאת נוצר: "הריצוף שנתקבל היה שעטנז של אריחים ואינו עומד בתקן" (ראה בעמ' 2 לכתב התביעה).
אותו שעטנז – לא ראה מר כהן או מי מפועליו בעת ביצוע העבודה?

ד) התובע הסתפק בהגשת הצעת עבודה ומייד לאחר מכן החליט להעסיק את מר כהן לבצע העבודות המפורטות בהצעה עבודה ובחשבונית, אך התובע לא יכול להסתפק בהגשת מסמכים אלה, מבלי להוכיח באמצעות חוות דעת את הצורך להחליף את האריחים ומבלי להוכיח שהצורך בהחלפת האריחים נבע מהטענות שהעלה התובע כנגד האריחים.
המסמכים שניתנו על ידי מר כהן, אינם חוות דעת, ואין בהם כדי להביא בפני בית המשפט ממצאים אודות טיב האריחים ובצורך להחליפם, כפי שהוחלפו בפועל ומר כהן גם לא הוזמן להעיד מה באמת הייתה סיבת החלפת האריחים.

ה) התובע גם צרף מספר תמונות לכתב התביעה, אך מעיון בהם לא ניתן לקבוע מאומה לגבי טיב האריחים ואם כך אכן היו מונחות החבילות בטרם החל מר כהן בריצוף, השאלה היא, האם מר כהן או מי מפועליו או התובע לא ראו את מצב האריזה או מצב האריחים בטרם החל בריצוף?
סעיף 13 לחוק המכר, התשכ"ח-1968 קובע, שעל הקונה לבדוק את הממכר מיד לאחר קבלתו ואם הוסכם על הובלת הממכר, על הקונה לבדוק אותו מיד לאחר שהגיע למקום הייעוד.
כפי שעולה מטענות התובע, המוצרים אכן נבדקו הן על ידי התובע והן על ידי מר כהן ואם כך הם פני הדברים, מדוע – למרות הטענות לגבי הממצאים שמצאו – בכל זאת החליטו לבצע הריצוף וליצור שעטנז?

ו) לטענת התובעים, עוסק מר כהן בעבודות שיפוץ עשרות שנים והינו עוסק מורשה, ולכן אם היו טוענים התובע ומר כהן, שלא בדקו ולא ראו, אזי תוצאת העבודה אינה עילה לתביעה. עם זאת, אם התובע מאשר, בכתב התביעה, שמר כהן נוכח לדעת – כבר לאחר הרמת האריחים לדירה את אותם פגמים שנטענים בכתב התביעה – מדוע בכל זאת הוחלט להתקין האריחים – למרות הממצאים הנטענים?

ז) התמונות שצרפו התובעים לכתב התביעה, אינן בבחינת חוות דעת, שכן מתמונות אין אפשרות לקבוע טיב האריחים והאם באמת היה צורך להחליף את כל הריצוף הנטען על ידי התובע.
גם הצעת העבודה אינה חוות דעת, אלא הצעה לביצוע עבודה לפי דרישת התובעים ואין בהצעה זו כדי להצביע על טיב הריצוף שסופק וכמובן שאין בהצעה זו כדי לקבוע שהיה בריצוף פגם בייצור הנובע מרשלנות הנתבעת או כל קביעה אחרת הנוגעת לטיב האריחים שסופקו.

ה. א) עם כל הכבוד לתובעים, הם כנראה יצאו מתוך הנחה, שדי בטענות בעל פה ובהצגת מספר תמונות על מנת לקבל את תביעתם, ברם התובעים, שהינם בבחינת המוציא מחברו, היה עליהם להוכיח את העובדות הנטענות על ידם והיות ועסקינן בטענות הקשורות לפן המקצועי – טיב המוצר – לא היה מקום להסתפק במספר תמונות במקום להגיש חוות דעת מקצועית, לשם הערכת עלות העבודה הכרוכה בהוצאות הריצוף ובמיוחד לקבוע הצורך בהחלפת הריצוף, או שינוי בגוון או כל המשתמע מכך.

ב) התובע היה חייב להוכיח – באמצעות חוות דעת מקצועית, מה פגמים שנמצאו והאם פגמים אלה הצדיקו החלפת הריצוף ומעבר לכל זאת, מקבל אנוכי את טענת נציג הנתבעת, שבטרם התקין הרצף את הריצוף או בטרם עשה הוא שימוש באריחים, היה עליו להעיר לתובע – אם ראה משהו לא תקין או שינוי בגוונים והתובעים היו צריכים, אז, להחליט אם – למרות ממצאיו של מר כהן – יש להמשיך בעבודות.
מכל מקום, כפי שעולה מטענות התובע, היו פגמים אלה נראים לעין, הן מצורת האריזה והן מהשוני בגוונים ולכן, אם כך הם פני הדברים ואם למרות שנראה על פניו שהמוצר לא תקין – למה להתקין ולאחר מכן לפרק ומדוע כבר מלכתחילה להתקין הריצוף, כשהוא נראה פגום.

ו. אין באמור לעיל כדי לקבוע, שהרצף התרשל במיון האריחים, שכן הרצף עצמו אינו בעל הדין ודעתו לא נשמעה, ברם כל עוד לא הוכח אחרת, יש להניח שאם הרצף היה מבחין בשינויי הגוונים או בפגמים האחרים הנטענים על ידי התובע – וכפי שעולה מכתב התביעה, הוא אכן הבחין הן בצורת האריזה, הן בדבר מקוריות האריחים – ואם היה מעיר תשומת לבו של התובע, היה התובע בוודאי מחליט אם להמשיך כך בריצוף – אם לאו.

4. סוף דבר, אני קובע שהיות ורכישת אריחים חדשים וביצוע פירוק והרכבה נובע מהתקנת האריחים – למרות הממצאים שנתגלו בטרם התקנתם- ולאור הנימוקים שפורטו בהרחבה בפסק דין זה, אני מחליט לדחות את תביעת התובעים.

למרות התוצאה אליה הגעתי, החלטתי שלא לחייב בהוצאות לאור נסיבות המקרה.

הזכות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 ימים.

13

בית משפט לתביעות קטנות ברחובות

29 מרץ 2012
ת"ק 9979-09-11 גרינברגר ואח' נ' נגב קרמיקה שיווק (1982) בע"מ


מעורבים
תובע: ורדה גרינברגר
נתבע: נגב קרמיקה שיווק )1982( בע"מ
שופט :
עורכי דין: