ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד ברגר(עציר) :

47808-02-11

בפני כבוד השופט חגי טרסי
המאשימה
מדינת ישראל

נגד
הנאשם
רותם ברגר


נוכחים:
ב"כ המאשימה - עוה"ד יפעת פינצ'ובר
ב"כ הנאשם - עו"ד תרצה קינן
הנאשם - בעצמו

בית משפט השלום בנתניה

פרוטוקול

ב"כ הנאשם:
מבקשת לצרף תיק נוסף. מגישה העתק כתב אישום מתוקן בת"פ 3699-04-11. מסומן ע/1.
הנאשם מכיר את עובדות כתב האישום המצורף ומודה באמור בו.

הנאשם:
אני מודה בעובדות כתב האישום המתוקן בת"פ 3699-04-11.


הכרעת דין נוספת

אני מרשיע את הנאשם על פי הודאתו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום המתוקן בת"פ 3699-04-11 : היזק לרכוש במזיד – עבירה על סעיף 422 לחוק העונשין.

ניתנה והודעה היום י"א ניסן תשע"ב, 03/04/2012 במעמד הנוכחים.

חגי טרסי, שופט


טיעונים לעונש

ב"כ המאשימה:
הנאשם הודה בתיק זה וצרף תיק נוסף כאשר אנו סבורים שגם כל תיק בפני עצמו הוא בוודאי שצרוף שני התיקים יחד מצריך הרשעת הנאשם. אין שום סיבה בעטיה יש לחרוג מהכלל לפיו יש להרשיע מי שביצע עבירה. פעמים רבות קורה שאנשים מבצעים מספר עבירות ואז מפסיקים, זו לא סיבה להימנע מרשעה. בתיק הנוכחי הודה הנאשם באירוע שהתרחש בפברואר 2011 בו איים על המתלונן כשהוא אוחז בידו סכין. אירוע מפחיד המלמד על מסוכנות של ממש. העיד המתלונן בפני ביהמ"ש במסגרת טיעון לעונש בדיון הקודם. אני סבורה שהדבר מלמד על החומרה של המעשה. אומנם לנאשם אין הרשעות קודמות אך לא מדובר בעבירה של מה בכך. גם בתיק הנוסף לאחר שנשמעו העדים הודה הנאשם, מדובר בהיזק בזדון, גם שם השתמש הנאשם בסכין כמתואר בכתב האישום. אני סבורה שמדובר במעשים חמורים. על אף שסופו של יום לא נגרם נזק לגופו של המתלונן. תסקיר שירות המבחן בנסיבות תיק זה לטעמנו הינו מקל באופן בלתי מידתי. אני סבורה שאי הרשעה וענישה מקלה עליה ממליץ שירות המבחן אינה עומדת בקנה אחד עם האינטרס הציבורי. אני עומדת על הרשעת הנאשם ועמדתנו היא למאסר בפועל וכמובן ענישה הצופה פני עתיד. פיצוי למתלונן וקנס.
אבקש להשמיד את הסכינים ואת האזיק.

ב"כ הנאשם:
אני מבקשת מביהמ"ש שלא להרשיע את הנאשם. אני מבקשת לראות בנאשם אדם נורמטיבי, הסובל מבעיות נפשיות. בתקופה שקדמה למקרה היה מצוקה נפשית קשה, התנהג התנהגות שלא רק שאינה אופיינית לו אלא שהיא תוצאה של מצב נפשי ולא של אדם פורע חוק ואלים. אני מפנה את ביהמ"ש לתסקיר שירות המבחן לפסקה השניה בעמוד השני. מפנה לעובדה שקיבל התקף פסיכוטי, מפנה לפיסקה שמתייחסת לליקחת האחריות ולהסבר שנתן הנאשם לקצינת המבחן. הנאשם נמצא בפיקוח שירות המבחן תקופה ממושכת מאז שחרורו ממאסר ושירות המבחן יכול היה לצפות בו מקרוב ולכן לדברים של שירות המבחן יש משנה תוקף מעבר לעובדות המוזכרות פה. כפי שרואה ביהמ"ש שירות המבחן התייחס גם לתיק הנוסף. בנוסף לכך אני מפנה לעובדה שהנאשם היה עצור תקופה לא מבוטלת כחודש עד שהתקבל תסקיר ואני חושבת שבמעצר הזה למעשה ביהמ"ש הנכבד יכול לראות בתקופה הזאת ענישה שבאיזה שהיא מקבילית שביהמ"ש יבוא לבחון את האפשרות שלא להרשיע, שיקח בחשבון את העובדה שהיה הנאשם עצור חודש. אני מחזיקה בידי מסמכים רפואיים החל משנת 2004. על פיהם הנאשם לקה בהתקף פסיכוטי בשירות הצבאי ובמהלך השנים היה בטיפול פסיכולוגי ונטל תרופות כאלה ואחרות. המסמכים הרפואיים מתארים מצב נפשי קשה, עם עליות ומורדות כשבעת המקרה הוא היה במצב נפשי קשה. אני מפנה את ביהמ"ש לדבריו של המתלונן עמ' 10 לפרוטוקול, ההתנהגות היתה מפחידה, הוא שמע רעש מעבר לקיר. המתלונן לא תיאר כזה פחד. הפחד היה מה יהיה בבוקר עם האנשים שגרים לידו. אני חושבת ששני התיקים שלובים אחד בשני. הנאשם חש במצוקה, התקשר אלי, אמא שלו התקשרה אלי ואמרה שהוא חש ברע. אני אמרתי לה שהם יכולים לצאת ואני אודיע לביהמ"ש וכך עשיתי. האם לא ידעה מה לעשות עם האזיק וקראה למשטרה. השוטר הגיע ועצר את הנאשם בטרם ביצע עבירת הפרת הוראה והנאשם תלש את האזיק. אין המדובר במקרה רגיל מהסוג שאנו מכירים. המצוקה היתה אמיתית ואלמלא נקראה המשטרה לא היה צורך לעצור אותו שוב. אני מבקשת לראות את המקרה למרות שהאיומים היו כשהנאשם אוחז סכין כמקרה במדרג הנמוך של העבירות. כפי שאמרתי תקבל את הטענה שהאיומים נבעו ממצוקה. אני מבקשת לקבל את המלצת שירות המבחן.

הנאשם:
אני מצטער על האירוע מעומק הלב. אני מקווה שזה היה בעקבות נטילת כדורים. מקרה כזה לא יחזור לעולם שוב.


גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בעבירת איומים. על פי עובדות כתב האישום המתוקן לאחר ששכנו ביקש מחברתו של הנאשם בקשה כלשהי, הגיע הנאשם לדירתו כשבידו סכין, הניף אותה ואיים לרצוח את המתלונן אם יעז לדבר פעם נוספת עם חברתו. מדובר באירוע מיום 23.2.11. כמו כן, צירף הנאשם תיק נוסף שעניינו היזק לרכוש במזיד, בכך שביום 3.4.11 חתך את האזיק האלקטרוני אשר היה כרוך על רגלו במסגרת תנאי שחרור שקבע ביהמ"ש, זאת באמצעות סכין שאחז בידו.

בעניינו של הנאשם התקבל תסקיר מפורט מטעם שירות המבחן. מטעמים של צנעת הפרט לא אציין את כל האמור בתסקיר אלא את עיקרי הדברים בלבד. מהתסקיר עולה כי מדובר באדם כבן 28 אשר אין לחובתו הרשעות קודמות כלשהן. במהלך חייו חווה משברים אובדניים בסביבתו הקרובה וכתוצאה מכך מצבו הנפשי רעוע. הנאשם לקח אחריות מלאה על מעשיו והביע חרטה על הפגיעה במתלונן. הוא הסביר את הנסיבות הקשות בהן שהה באותה תקופה וקשר את המעשים לשימוש בחומרים אשר השפיעו על מצבו הנפשי. שירות המבחן התרשם כי המעצר ומעצר הבית היוו גורם מרתיע והובילו להפסקת שימוש בחומרים וליציבות הטיפול הנפשי. לפיכך, מתרשם כיום שירות המבחן מרמת סיכון נמוכה להישנות התנהגות אלימה בעתיד. כמו כן ההתרשמות היא כי כיום החל הנאשם מגמה חיובית בחייו. הוא לוקח טיפול תרופתי קבוע וסיים לאחרונה סמסטר ראשון של לימודים בחוג למטמתיקה באוניברסיטת תל אביב. בדיקות השתן שמסר היו נקיות והוא מבטא מוטיבציה כנה להתקדם ולהצליח בחייו. על רקע מכלול נתונים חריגים אלה, ממליץ שירות המבחן לבטל את הרשעתו ולסיים את ההליכים בצו מבחן, של"צ בהיקף של 150 שעות והתחייבות כספית להימנע מעבירות אלימות בעתיד.

הסנגורית מצטרפת להמלצות שירות המבחן בעוד התביעה מבקשת להשית על הנאשם עונש משמעותי, אשר יכלול בין היתר מאסר בפועל. לאחר שנתתי דעתי למכלול הנסיבות אינני יכול לאמץ את גישתם של הצדדים ואני סבור כי יש לנקוט בדרך ביניים. באשר לסוגיית ההרשעה בדין, אני סבור כי אין מדובר במקרה שבו ניתן לוותר על המסר הכרוך בהרשעה בדין, הן מבחינת חומרת המעשים והן מבחינת הצורך בהרתעה וענישה. מדובר, במיוחד בתיק העיקרי, באירוע חמור במהלכו נקט הנאשם בעבירת איומים במדרג החומרה הגבוה, תוך כדי שימוש בסכין והנפתו כלפי המתלונן, תוך איומים ברצח ממש והכל בשל פניה תמימה בעניין של מה בכך מצידו של המתלונן. מעשה מעין זה מעבר למסוכנות הכרוכה בו מחייב תגובה עונשית ממשית ואינו עולה בקנה אחד עם ביטול ההרשעה. יש לציין כי לא הוצגה בפני פגיעה קונקרטית עתידית בנאשם, אם לא תבוטל ההרשעה, אך גם אם אצא מנקודת הנחה שעלולה להיות פגיעה מעין זו, הרי שבנסיבותיו המיוחדות של הנאשם לאור מצבו הנפשי, קיימת חשיבות להרשעתו ולהרתעתו הן באמצעות ענישה קונקרטית והן באמצעות מאסר על תנאי הצופה פני העתיד.

לצד דברים אלה לא ניתן להתעלם מהאמור בתסקיר שירות המבחן, ממנו עולה כי ביסודו מדובר בנאשם חיובי ונורמטיבי הפועל כיום באופן נמרץ לשיקום חייו. הנאשם הוחזק במעצר למעלה מחודש ימים והחזרתו כעת לריצוי מאסר נוסף ולו בעבודות שירות, תוך קטיעת ההליך השיקומי, אינה מידתית ותפגע בו יתר על המידה. יש לזכור כי מדובר באדם צעיר ללא עבר פלילי, אשר הודה ולקח אחריות. הוא מטפל בעצמו ורמת הסיכון כתוצאה מכך פחתה. לפיכך, די יהיה במקרה זה בהשתת מאסר על תנאי מרתיע לצד צווי מבחן, של"צ ופיצוי כספי למתלונן, בהתאם לחומרת המעשים ולמצבו של הנאשם.

לאור כל האמור לעיל אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
1. 5 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא כי במשך 3 שנים מהיום לא יעבור אחת העבירות בהן הורשע בהליך זה או כל עבירת אלימות.

2. הנאשם יבצע של"צ בהיקף של 100 שעות במרכז יום לנוער "בת רשת" באשדוד. על הנאשם להשלים העבודות בתוך שנה מהיום.

3. ניתן בזאת צו מבחן בעניינו של הנאשם למשך שנה מהיום. מובהר בזאת לנאשם כי אם לא יעמוד בתנאי צו המבחן או צו השל"צ עשוי ביהמ"ש להתבקש לדון בעניינו מחדש ואף לגזור את דינו בהתאם.

4. פיצוי למתלונן עד תביעה מס' 3 לתיק העיקרי בסך 750 ₪. לבקשת הנאשם יקוזז סכום זה מההפקדה שניתנה בתיק המעצר והיתרה תוחזר למפקיד.
המזכירות תעביר סכום הפיצוי לידי המתלונן.

המוצגים יושמדו.

המזכירות תסרוק את המוצג ע/1.

זכות ערעור בתוך 45 ימים.

ניתנה והודעה היום י"א ניסן תשע"ב, 03/04/2012 במעמד הנוכחים.

חגי טרסי, שופט

12

16


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: ברגר(עציר)
שופט :
עורכי דין: