ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד אביטן(עציר) :

בפני כבוד השופט שמאי בקר

5144-04-12

המבקשת
מדינת ישראל

נגד

המשיב
מאיר אביטן (עציר)

נוכחים
ב"כ המבקשת עו"ד לוינזון
ב"כ המשיב עו"ד הליבני
המשיב – הובא ע"י שב"ס

בית משפט השלום בתל אביב - יפו

פרוטוקול

ב"כ המשיב: קראתי למשיב את כתב האישום, הוא מכיר את תוכנו וישיב עליו בפני המותב בתיק העיקרי.

לאחר הדברים האלה, אני טוענת לחולשה ניכרת בראיות, ואסביר: הגברת הגישה תלונה שבועיים לפני שנגזר דינו בתיק האמור. היא באה ביום ראשון למשטרה היא סיפרה שביום שישי בלילה הם יצאו לבלות. הם לא עזבו את מקום הבילוי ביחד, הם רבו במועדון. היא הגיעה, כשהיא הגיעה הוא חיכה לה במדרגות ומתואר מה עשה לה בסעיף 1. לא יודעים מה קורה אח"כ, היא התלוננה ביום א'. עד ה- 28.3 כלום לא קורה. אח"כ שהוא נעצר, הוא נעצר כי היה נפץ בדלת שלו. שמו נפץ בדלת. המשטרה הגיעה לשם על הדרך ראו שהוא דרוש לחקירה הוא נעצר.
הוא מסר גרסאות סדורות רציניות ומלאות. הוא אמר להם לא היה ולא נברא, הוא היה בבית עם גרושתו. הוא אמר שהוא זוכר את התאריך כי זה יום ההולדת של בתו. הם פנו לבת הזוג היא אישרה כל מילה. יש אליבי לא מופרך. אף אחד לא טען שזה לא נכון. זה מה שמחליש את הראיות בתיק. המשיב סיפר על היחסים הקשים מאז שנפרדו.היא מאשרת שהוא היה בבית ב- 10.3. מתחילים עם מצב כזה שמקבלים את גרסת המשיב, הוא אומר הרבה דברים חשובים. קודם היא מגיעה להגיש תלונה משלימה. גם לא ברורה התלונה, מעניין אותה לספר שהוא מפנצ'ר רכבים. לא הבנתי למה הזמינו אותה לחקירה. היא הגיעה ב- 25 מספרת סיפורים ישנים וממציאה SMS שערוכים בצורה סלקטיבית. היא הוציאה מה שבא לה ומסרה במשטרה. לאחר שהוא נעצר, הוא אמר להם בחקירה על איזה מועדון היא מדברת? לא משיגים אותה ולא יודעים איזה מועדון. המשטרה הלכה אליה הביתה והיא לא היתה בבית. החוקרת בחקירה שלו היא אומרת שמחומר החקירה עולה שהוא אסף אותה. היא טוענת שהם גרים ביחד עד יום שישי בלילה. היא לא יודעת איפה הוא גר כעת. איפה הם גרו ביחד בהרצליה? הוא מורחק ממנה זמן רב. איפה הוא גר איתה? הם גרו יחד בהרצליה לפני שנתיים. יש להם ילדה ביחד וזו עיקר הבעיה, הלחץ הכלכלי עליו. היא מוסרת תלונות שווא, בתיק ההוא עם 3 אישומים נשארנו עם אחד. היא משקרת ומשנה עדויות. איך נפרדו ביום שישי אם בת הזוג הגרושה מספרת שהוא גר איתה למרות שהם התגרשו. המתלוננת מבלבלת את המוח. עוצרים אותו עד תום ההליכים בגלל עברו. היא מכחישה שיש להם ילדה משותפת. גם החבלות היא הביאה תעודה שלא קשורה לכלום.

ב"כ המבקשת: אכן יש את הודעת גרושתו שטוענת שהוא היה בבית היתה יום הולדת של הילדה בת ה- 9. אין לו רכב, מצבו הכלכלי לא מי יודע מה. זה בניגוד למה שהוא אומר שהוא מזרים לה כסף. אנו לא יודעים באיזה מועדון הוא היה. לא הצליחו לתפוס אותה כדי לשאול אותה. יש מספר מזכרים בעניין. התלונה הוגשה למחרת האירוע, המתלוננת הגיעה ב- 10.3 לבי"ח, יש תעודה רפואית, היא שוחררה ב- 11.3. באותו יום היא הגיעה לתחנת המשטרה, יש עליה חבלות שצולמו ותועדו ע"י החוקר. יש גם תעודה רפואית. החבלות האלה לא קראו מהאוויר, מישהו גרם לכך. המתלוננת אומרת שכל האירוע החל בלילה, לפנות בוקר. יש מצב מסובך עם הילדה. היא אומרת שהילדה לא ממנו אבל אני לא חושבת כשקוראים את ההודעה שלה ושלו, אין ספק שהילדה היא שלו. המשיב עצמו לגבי המגורים המשותפים וכל אופי מערכת היחסים מצמצם את כל הסיפור. הוא אמר שהיתה סטוץ ויש ילדה ומאז היא סוחטת אותו כלכלית.
לעניין האיתור שלו – יום למחרת התלונה הוא הוכרז כדרוש חקירה, עד שהוא אותר בביתו הוא עדיין דרוש חקירה, נעשו טלפונים רבים כדי לאתרו. יש מס' מזכרים באשר לכך.

ב"כ המשיב: יש למשיב כתובת בתעודת זהות. איזה סיכון עולה ממנו? לא קרה כלום שבועיים וחצי ממנו. לא היתה שום תקשורת, למה הוא כ"כ מסוכן?

ב"כ המבקשת: לגבי העילה – בתיק של כבוד השופט דרויאן המשיב הורשע בתקיפה חבלנית ואיומים עליה, אולם זוכה בחלק אחר של העבירות, מגישה את פסק גזר הדין לעיון בית המשפט. עומדים כנגדו תיקים נוספים אחד בגין היזק לרכוש במזיד והשני בגין הפרת הוראה חוקית על אותו תיק.


החלטה

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו, שוב פעם, תקיפה חבלנית של בת זוג ואיומים.

הסיפור נושא כתב האישום מדבר בטלנובלה ארוכה, טראגית, בין המשיב לבין המתלוננת.

אין חולק כי המתלוננת היא אם בתו של המשיב, אחת מני כמה ילדים, והבת הזו, על כורחה יוצרת קשר גורדי בין השניים, אשר אחד מפירותיו הוא הבאתו של המשיב, פעם אחר פעם, אל ספסל הנאשמים.

בפעם הקודמת, אך ביום 26.3.12, נגזר דינו של המשיב ל- 8 חודשי מאסר בפועל לאחר שהורשע בתקיפה חבלנית ובאיומים נגד אותה המתלוננת, אך יחד עם זאת, זוכה מעבירה של הסגת גבול, תקיפת בת זוג ואיומים, כאשר אותה מתלוננת ממש חזרה בה באופן ניכר (כך במקור, מפי כבוד השופט דרויאן), מהגרסה הראשונית אותה מסרה.

הגזר דין התלוי ועומד וממתין לביצוע, יחד עם עוד תיק נוסף, מינורי יותר (הפרת הוראה חוקית ביחס לתיק הקודם), כל אלה סללו לכאורה את דרכו של המשיב למעצר עד תום ההליכים.

ואולם, ההגנה טענה היום להעדר או לחולשה של הראיות שיש בידי התביעה, והצליחה לשכנע כי אכן יש בעיות ראייתיות בתיק החדש.

כתב האישום דהיום מעמת בין גרסת המתלוננת לבין גרסת המשיב, כאשר ראיה תומכת לגרסת המתלוננת הן החבלות שעל גופה.

ואולם, עיון בהודעת המתלוננת מעלה תמיהות רבות, אם ביחס לגרסת המתלוננת, ואם ביחס לחקירה המשטרתית:

א. כבר ברישא להודעה מספרת המתלוננת על שהגיעה למועדון לילה יחד עם המשיב, כאשר האחרון טוען טענת אליבי. האליבי מדבר בחגיגת יום הולדת לבתו האחרת של המשיב, שהגם שהיא בת 9, ויש להניח כי החגיגה לא התרחשה ב- 04:00 בבוקר (מועד התקיפה), הרי שהגרושה של המשיב מספרת ומאמתת את גרסתו לפיה היה צמוד אליה, בדירתם המשותפת, כל אותו הליל. לו היתה המשטרה שואלת את המתלוננת באיזה מועדון בילו, ובודקת את המצלמות, יכולה היתה למשוך את הקרקע מתחת לרגלי אותו אליבי, אולם הדבר לא נעשה. התביעה מוסרת כי ניסתה להשיג את המתלוננת על מנת לקבל פרט זה אולם הדבר לא עלה בידה. בכך נגרם לכאורה נזק ראייתי קשה לרעת המשיב, שכן התביעה מוסרת כי צילומי מועדונים מושמדים כשבועיים לאחר הקלטתם (בדרך כלל).

ב. בראשית ההודעה של המתלוננת היא מספרת על הגעה למועדון, ללא ציון שם, והשארת המשיב שם לאחר שהסתכסכה עם המשיב. המתלוננת מספרת כי לקחה מונית אליה הביתה, וראה זה פלא שורה לאחר מכן היא מספרת כי היא מחנה את רכבה שלה. המתלוננת איננה נהגת מונית, למיטב הידיעה, ועל פני הדברים יש כאן פרחה שלפליאה היא בעיניי כיצד לא עצר חוקר המשטרה את המתלוננת, על מנת לשואלה על כך.

ג. המתלוננת מספרת כי השאירה כאמור את המשיב במועדון והגיעה הביתה, והמשיב חיכה לה שם בחדר המדרגות. אם השאירה את המשיב במועדון, כיצד השיג אותה המשיב בדרך לביתה? כבר היו דברים מעולם, ובהחלט יתכן כי המשיב הוא קל רגליים או שלקח מונית זריזה יותר, אולם הפתרונים לכל השאלות הללו, היו או צריכות היו להיות בידי המשטרה, ואין.

ד. על כל אלה מתווספת העובדה כי המתלוננת אינה עקבית, כאמור בגזר הדין המוזכר לעיל, ביחס לתלונותיה על המשיב, כמו גם העובדה כי משך השבועיים וחצי שחלפו מאז התקיפה ועד למעצרו של המשיב, הוא לא שב לפגוע בה, חרף הקינאה הלוהטת הנטענת, והרי לך מסקנה לפיה קיימת אכן חולשה ראייתית לצד עילת מעצר שאינה מן האיתנות, אף היא.

אמת הדבר, לא התעלמתי מן העובדה כי מדובר בתיק של אלימות בין בני זוג, עם עבר מוכח וטרי, אולם בבחינת הראיות שמונחות בפני בית המשפט, חייב האחרון – לפחות בבחינת הראיות – להתעלם מן העבר ולבחון את המקרה לגופו.

בנסיבות אלה, גם אין טעם בשליחת המשיב לקבלת תסקיר, הואיל ובנסיבות העניין ידענו מה יאמר התסקיר, נוכח הפלונטר הזוגי בין השניים, וכאשר ממילא ביום 16.5.12, אמור המשיב להתחיל לרצות גזר דינו בתיק הקודם.

התחשבות בגזר הדין, לפיה יעצור בית המשפט את המשיב כבר היום, בעיקר נוכח גזר הדין הממתין מעבר לפינה, הגם שאינטואיטיבית הדבר עולה בראשו של בית המשפט, אינו אלא ענישה מוקדמת ועל חשבון, וכזאת לא יעשה שופט תורן מעצרים.

נוכח כל האמור לעיל אפוא, אני מורה על שחרורו של המשיב בתנאים הבאים:

א. ערבות עצמית בסך 20,000 ₪.

ב. ערבות צד ג' בסך 20,000 ₪ , שתחתם על ידי גב' דליה אביטן ת.ז. XXXXX081 והגיס מר לוי אברהם ת.ז. XXXXX627.

ג. הפקדה במזומן בסך 4,000 ₪.

ד. מעצר בית מלא, ברח' הצנחנים 17 תל-אביב, בפיקוח רצוף ולסירוגין של המפקחים הנ"ל.

ה. צו איסור יצירת קשר עם המתלוננת, ישיר או עקיף.

ו. צו הרחקה, מעבר לצורך, מן המתלוננת, למרחק של קילומטר אחד לפחות.

ז. נוכח העבר הבעייתי של המשיב בקשר עם המתלוננת, אני מורה על איזוק אלקטרוני, כאשר לצורך זאת אני נותן אורכה בת 48 שעות לצורך הסדרת האיזוק.

בהיעדר ערבויות, ישאר המשיב במעצר עד להחלטה אחרת ויובא לתזכורת ערבויות ביום 17.4.12 שעה 09:00, באמצעות שב"ס.

החלטתי זו מושתתת בעיקר על האליבי שלא נבדק, כאמור לעיל. אני מתיר למשטרה לעשות ככל שביכולתה על מנת להשיג את הם המועדון ואת סרט הצילום. תעשה כן המשטרה, ובהצלחה מבחינתה, באופן שמפריך את האליבי, אזי אראה בכך משום נסיבה חדשה, המצדיקה ביטול החלטת השחרור.

מאפשר למשיב 5 שיחות טלפון על חשבון המדינה, לרבות לטלפונים סלולאריים.

ניתנה והודעה היום כ"ג ניסן תשע"ב, 15/04/2012 במעמד הנוכחים.

שמאי בקר, שופט


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: אביטן(עציר)
שופט :
עורכי דין: