ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עלו אבו סיאם נגד א.ט.א.מ.א.ר ניהול ושיווק מקרקעין בע"מ :

ע"א 2082/12 - א'

המערער:
עלי אבו סיאם

נ ג ד

המשיבים:
1. א.ט.א.מ.א.ר ניהול ושיווק מקרקעין (2004) בע"מ

2. עו"ד רון טורקלטאוב

בקשה לסעד זמני בערעור

בשם המבקש: עו"ד שי לביא; עו"ד רונית זווילי
בשם המשיבים: עו"ד רון טורקלטאוב

בבית המשפט העליון

החלטה

לפניי בקשה למתן סעד זמני בערעור, המורה למשיבים וכן למפרק של חברת אקורד הנדסה בע"מ (להלן: המפרק) להימנע מביצוע דיספוזיציה במקרקעין המצויים בלוד ושהמבקש טוען לזכויות בהם, עד להכרעה בערעור שהגיש המבקש על פסק דינו מיום 6.2.2012 של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (ת"א 2027/06, השופט א' שוהם), בגדרו אושרה עסקה למכירת הזכויות במקרקעין למשיבה 1.

1. כעולה מפסק הדין, בשנת 2004 החלו מגעים בין המבקש לבין חברת אקורד הנדסה בע"מ (להלן: אקורד, כיום בפירוק) בנוגע לרכישת זכויות במקרקעין שבבעלותה. המבקש חתם על הסכם לרכישת הזכויות במקרקעין, ולטענתו, גם שילם את התמורה עבורן, אך בטרם נחתם ההסכם על-ידי מנהל אקורד, נכנסה חברה זו להליכי פירוק. במסגרת הליכי הפירוק הגיש המפרק לבית המשפט של הפירוק בקשה לסעד הצהרתי לפיו אקורד היא בעלת הזכויות במקרקעין. מנקודה זו החלה השתלשלות עניינים, השנויה במחלוקת בין הצדדים, שהסתיימה בחתימה על הסדר פשרה בין המבקש, באמצעות המשיב 3 (להלן: עו"ד טורקלטאוב), לבין המפרק, לפיו המקרקעין יימכרו בהליכי מכרז פומבי, והתמורה תתחלק בין המבקש לבין אקורד (באמצעות המפרק), באופן שהמבקש יקבל 45% מן התמורה שתתקבל. הליך מכירת הזכויות במקרקעין למשיבה 1, אשר זכתה במכרז (להלן: הזוכה), אושר בפסיקתא של בית המשפט המחוזי בתל-אביב ביום 18.1.2006 (פש"ר 1687/04, בש"א 20942/05).

2. תביעת המבקש לביטול הפסיקתא נדחתה ביום 6.2.2012 על-ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ומכאן הערעור לבית משפט זה. בית משפט קמא דחה את טענות המבקש, לפיהן עו"ד טורקלטאוב פעל להגיע להסדר הפשרה הנזכר ללא הרשאתו ותוך זיוף חתימותיו. כמו כן, נדחו טענות נוספות של המבקש לגבי זיופים נוספים של חתימותיו. צוין, כי אמנם לא עלה בידי עו"ד טורקלטאוב להציג ייפוי כוח בכתב מאת המבקש (אף שטען כי המבקש אכן חתם על מסמך כזה), אך די בכך שניתן להסיק על עובדת קיומו של ייפוי הכוח מהתנהגותו של המבקש. הוסבר, כי על-פי חוק השליחות, התשכ"ה-1965 והפסיקה הרלוונטית, אין הכרח כי בעל דין ייפה את כוחו של עורך דינו בהרשאה בכתב וניתן לעשות זאת על דרך ההתנהגות, זאת, גם אם העסקה נשואת השליחות מצריכה מסמך בכתב כדי לשכללה.

בית המשפט הוסיף וציין, כי עדות המבקש היתה לקונית ולא משכנעת, וכך גם עדות דודו, יוסף, שהיה מעורב בהליכים הקשורים במקרקעין. בית המשפט המחוזי העדיף, ללא כל היסוס, את העדויות מטעם המשיבים, וקבע כי גרסת המבקש בדבר קנוניה כוללת נגדו היא "בלתי מציאותית בעליל". כן דחה בית המשפט את טענות המבקש בנוגע לפגמים שנפלו במכרז למכירת המקרקעין, ושבגינם נתקבלה תמורה הנמוכה מערכם הריאלי של המקרקעין. נוכח האמור, דחה בית המשפט את תביעת המבקש, וכן ביטל את צו המניעה הזמני שאסר על כל דיספוזיציה במקרקעין.

3. על פסק דין זה הוגש ערעור, ובצדו הבקשה לסעד זמני. בבקשה נטען, בין היתר, כי סיכויי הערעור גבוהים נוכח הפגמים שנפלו בפסק הדין קמא. כך למשל נטען, כי לא היה מקום לקבוע שעו"ד טורקלטאוב הוסמך לפעול בשם המבקש בהיעדר הרשאה בכתב, בפרט כאשר מדובר בפעולות משפטיות הקשורות במקרקעין. לעניין מאזן הנוחות נטען, כי למבקש ולבני משפחתו עלול להיגרם נזק רב, שכן "אין להם כל קורת גג אחרת למעט הזכויות הגלומות בנכס מקרקעין זה" (פסקה 8.2 לבקשה), בעוד שלמשיבה אין כוונה לממש את הנכס בקרוב, ואין היא נזקקת לו באופן מיידי.

המשיבים מצדם מתנגדים לבקשה, וסומכים ידיהם על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. לטענתם, פסק דינו של בית משפט קמא מבוסס על קביעות עובדתיות וממצאי מהימנות, בהן ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב ועל כן סיכויי הערעור אינם גבוהים. לעניין מאזן הנוחות נטען, כי בניגוד לנרמז בבקשה, המקרקעין אינם משמשים מקום מגורים למבקש ולבני משפחתו. עוד נטען בהקשר זה, כי הזוכה התקשרה בהסכם למכירת הזכויות במקרקעין לצד שלישי, והיענות לבקשה דנא עלולה לסכל את העסקה.

דיון והכרעה

4. לאחר העיון בבקשה ובתגובה לה סבורני, כי דין הבקשה להידחות. כידוע, הזוכה בדין רשאי ליהנות מפרי זכייתו, ואין בהגשת ערעור כדי לעכב את ביצוע פסק הדין (תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; וראו בש"א 2966/96 עטייה נ' עיריית תל-אביב-יפו, פ"ד נ(1) 688, 671 (1996); ע"א 7442/11 פוטונים ירוקים בע"מ נ' מיטבית סיבל באר שבע (לא פורסם, 9.11.2011)). אכן, בית המשפט רשאי להורות על עיכוב ביצועו של פסק דין בהתקיים שני תנאים מצטברים - על המבקש להראות כי הסיכוי שערעורו יתקבל גבוה, וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו.

5. לאחרונה נדרשתי לשאלת השיקולים הרלבנטיים לעיכוב ביצוע פסק דין שעניינו זכויות במקרקעין, ולגישות השונות שהובעו בבית משפט זה בסוגיה:

"מבלי שאכריע בענייננו בין הגישות השונות אעיר, כי לטעמי ביצוע החלטה הכרוכה במכר מקרקעין עשוי ליצור מצב בלתי הדיר אף אם אין מדובר במקרקעין המשמשים למגורי המערער. בשונה מחיוב כספי המקרקעין הם לעולם מסוימים. לפיכך, דחיית בקשה לעיכוב ביצוע החלטה בנוגע למימוש מקרקעין, תוך הנחה כי במידה וידחה הערעור המערער יפוצה בשווי המקרקעין, אינה בהכרח מאפשרת השבת המצב לקדמותו באופן מלא, שכן המערער לא יוכל בדרך כלל לקבל לידיו את אותם המקרקעין, כי אם את ערכם. לפיכך יתכן, כי בנסיבות מסוימות, אף שהמקרקעין אינם משמשים לצורכי מגורים, אך הם בעלי ערך מיוחד עבור המערער, או בעלי איכויות ייחודיות, תהא הצדקה לעיכוב ביצוע החלטה בדבר מימושם" (רע"א 1755/12 שפירא נ' בודה ואח' (לא פורסם, 29.3.2011) ההדגשות במקור).

הנה כי כן, כאשר המקרקעין משמשים למגורי החייב, או אם בעל דין הראה זיקה מיוחדת למקרקעין המסוימים דווקא, כך שאין הם עבורו בגדר נכס גרידא, כשניתן לפצותו בכסף במקרה שהנכס לא יהא עוד בר החזרה בעין, מאזן הנוחות ייטה לטובת עיכוב הביצוע. בענייננו, המבקש אמנם ניסה ליצור רושם כי המקרקעין משמשים לו ולמשפחתו למגורים, אבל הן מפסק דינו של בית משפט קמא, והן מתגובת המשיבים עולה כי אין כך הדבר. ראשית, מניסוח הבקשה לא עולה תמונה ברורה של זיקתו הנוכחית של המבקש לקרקע, שכן בבקשה נאמר כי אין לו קורת גג אחרת למעט הזכויות הגלומות בקרקע. שנית, מפסק הדין וכתבי הטענות עולה, כי מדובר בקרקע המיועדת לבנייה, וזה גם עיקר העניין בה - זכויות הבנייה הגלומות בה. כמו כן, מפסק דין קמא עולה, כי כשהמבקש נשאל לכוונותיו לגבי הקרקע ענה שאינו מעורה בפרטים, אך עתידים לבנות עליה יחידות דיור (ראו עמוד 8 לפסק הדין). לבסוף, מעדותו של דודו, יוסף, שכאמור היה מעורב ברכישת המקרקעין, עולה כי הוא הציב על המקרקעין בעבר קראוון, אך זה פונה לפני זמן מה על-ידי מינהל מקרקעי ישראל. כלומר, נראה כי אין מדובר במקרקעין המשמשים בפועל למגוריו של המבקש או בני משפחתו והזיקה אליהם נובעת מהיותם נכס בעל ערך כספי, ונזכיר כי גם זיקה זו איננה מוחלטת נוכח המחלוקת בין המבקש לאקורד בנוגע לשאלת הבעלות בזכויות בקרקע (ראו ע"א 7442/11 הנזכר לעיל). יש להצר על האופן שבו הציג המבקש את זיקתו למקרקעין (כשנאמר בבקשה, כי אין למבקש ולמשפחתו "כל קורת גג אחרת למעט הזכויות הגלומות בנכס מקרקעין זה"), שיש בו יותר מקורטוב של ניסיון להטעות, ולא רחוק הייתי לדחות את בקשתו רק מטעם זה.

מעבר לכך, המבקש לא מעלה בבקשתו כל טענה שלפיה ככל שיזכה בערעורו יקשה עליו להיפרע מן הזוכה. נוכח כל האמור, סבורני כי מאזן הנוחות אינו נוטה לטובת המבקש, וכבר מטעם זה דין הבקשה להידחות.

6. לעניין סיכויי הערעור, בלי לטעת מסמרות, דומה שאלה אינם גבוהים. אכן, השתלשלות העניינים סביב ניסיון רכישת המקרקעין ומכירתם במכרז מעלה מספר סימני שאלה, כך גם היעדרו של מסמך בקשר עם ייפוי כוחו של עו"ד טורקלטאוב לפעול בשם המבקש. אך כפי שציין בית משפט קמא, קיים קושי לא מבוטל לקבל את גרסתו של המבקש באשר לאופן התרחשות הליכי הקנייה והמכירה, לפיה נקשרה נגדו קנוניה רבת משתתפים, שכללה את עו"ד טורקלטאוב ועורכי דין ממשרדו, כמו גם את עו"ד שעלבאן שייצג את המבקש עצמו, ולכאורה מאיזושהי סיבה העביר מסמכים שהיו בידו לעו"ד טורקלטאוב, וכן את המפרק שציין שהמבקש אכן נכח בפגישה בה נחתם הסכם הפשרה. לפיכך, אף שמדובר בבחינה מקדמית בלבד, שאין בה כדי לקבוע מסמרות בדבר, נראה כי עיקר טענות המבקש מופנות כלפי ממצאים עובדתיים של בית המשפט המחוזי.

7. אשר על כן, הבקשה נדחית. הסעד הארעי שניתן על ידי ביום 12.3.2012 בטל אפוא. המבקש יישא בהוצאות המשיבים בסך 10,000 ש"ח.

ניתנה היום, ‏י"ט בניסן התשע"ב (‏11.4.2012).

ש ו פ ט


מעורבים
תובע: עלו אבו סיאם
נתבע: א.ט.א.מ.א.ר ניהול ושיווק מקרקעין בע"מ
שופט :
עורכי דין: