ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אניס עבדאללה נגד היועץ המשפטי לממשלה :

אניס עבדאללה

נ ג ד

1. היועץ המשפטי לממשלה

2. מועצה מקומית כיסרא סמיע

3. בנק מרכנתיל דיסקונט סניף תרשיחא

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

כב' הרשמת תמר שרון נתנאל

החלטה

מונחת לפניי בקשת המערער לפטור מאגרה ולפטור מהפקדת ערבון.

הבקשה :

1. המבקש עותר למתן פטור מתשלום אגרה וכן למתן פטור מהפקדת עירבון להוצאות המשיבים, בערעור שהגיש על פסק דינו של בית המשפט השלום בעכו (כב' השופטת פיינסוד-כהן), מיום 10.11.11.

התובענה בבית משפט קמא נסובה על עיקול אשר הוטל על נכסיו של המבקש אצל המשיבה מס' 2 (להלן: "המועצה"), אשר חוייבה, מכוח סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל, בתשלום לזוכה בתיק ההוצאה לפועל, לאחר שנקבע כי היא שילמה כספים בניגוד לצו העיקול. בית המשפט קמא דן במחלוקת אשר עסקה בשאלה, מי ישא בתשלום הכפל אותו שילמה המועצה - האם תהא זו המועצה, או מי מהצדדים האחרים לתיק.

בפסק הדין חייב בית משפט קמא את כל הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם למועצה סך של 231,444 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית החוק מיום 20.3.02, בנוסף לחיוב בהוצאות.

במסגרת הערעור משיג המבקש על חיובו בתשלום כאמור, לאחר שלטענתו, בית משפט קמא חייבו בתשלום כספים אותם לא קיבל כלל, לבטח לא בכפל.

2. בבקשה, הנתמכת בתצהירו של המבקש, טוען המבקש כי הוא נשוי ואב ל-13 ילדים. לטענתו, הוא ניהל בעבר עסק פרטי לעבודות ריצוף אולם החברה שבבעלותו - "אניס עבדאללה ובניו בע"מ" נקלעה לקשיים כלכליים קשים והפסיקה את פעילותה. לטענת המבקש, בעקבות ערבותו האישית לחובות החברה נפתחו נגדו תיקי הוצל"פ רבים ובעקבות מצבו הכלכלי הקשה הוא הוכרז חייב מוגבל באמצעים.

המבקש טוען עוד, כי אין לו אדמות, אין לו כלל רכוש, הוא אינו מחזיק כרטיסי אשראי, אין לו חשבון בנק, והוא נושא בתשלום חודשי בסך של 800 ₪, לתיק האיחוד.

לטענתו, הוא עובד כשכיר ומשתכר סך של 4,100 ₪ לחודש. אשתו סובלת ממגוון בעיות רפואיות, המצריכות טיפול של בן משפחה במשך כל שעות היממה, והם נושאים בהוצאות רבות בגין ארנונה, מים, חשמל, טלפון ורכישת מזון לצורך קיום בסיסי.

לבקשה צורף עותק מנספח תעודת זהות המבקש בו מפורטים פרטי ילדיו, דו"ח רשימת תיקים לחייב עדכני ליום 29.5.11 ותלושי משכורת של המבקש לחודשים יוני-נובמבר 2011, חשבון תשלום לבזק לחודשים יוני-נובמבר 2011, דו"ח פירוט חיובים/זיכויים לחברת החשמל, אישורי תשלום ארנונה ומים וכן אישורי תשלום חודשיים בסך של 800 ₪ לפקודת רשות האכיפה והגבייה. בנוסף, צורפו לבקשה מסמכים רפואיים בנוגע למצבה של אשת המבקש.

3. הבנק הגיש תגובה לבקשה לפטור ובמסגרתה טען כי לדידו, המבקש לא פתח חזית נגדו ולפיכך הוא משאיר את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט.

המועצה הגישה תגובתה לבקשה, בה טענה, כי הבקשה אינה עונה, כלל ועיקר, על דרישות החוק והפסיקה.

לטענתה, יכול המבקש לעמוד בתשלום האגרה ובהפקדת הערבון. המועצה טוענת, כי לא בכדי הושמט שמה של חברת אניס עבדאללה ובניו בע"מ כמבקשת בבקשה, שכן המבקש והחברה היו מערערים בתיק אחר, אשר בו לא טענו כי הם אינם יכולים לשלם אגרה ולהפקיד ערבון, ואף הפקידו ערבון נוסף, בסך 100,000 ₪, על פי החלטת ההרכב שדן בתיק.

לטענת המועצה, המבקש עובד בחברה הנמצאת בבעלות בנו. לבקשה לא צורף אישור על הכרזת המבקש כחייב מוגבל באמצעים ולמעשה לא הוכח שהוא אינו יכול לגייס מבנו את הכספים הדרושים לשם תשלום אגרה והפקדת ערבון.

הפן הנורמטיבי:

4. על פי תקנה 14(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: "תקנות האגרות"):

"בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

היינו - לשם קבלת פטור מתשלום אגרה, על המבקש לעמוד בשני תנאים מצטברים. האחד - עליו להראות שההליך מגלה עילה והשני - עליו להראות שאין ביכולתו לשלם את האגרה.

בנוגע לפטור מהפקדת ערבון קובעת תקנה 432(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-

1984 (להלן: "התקנות"):

"החליט הרשם, לפי בקשת המערער, לדחות את תשלומה של אגרת הערעור, כולה או מקצתה, ישקול אם אין זה מן הצדק לפטור את המערער מחובת ערבון לכל הוצאות הערעור או למקצתן, לאחר שניתנה למשיב הזדמנות להשמיע דברו בענין זה, ולא יינתן הפטור אם הראה המשיב טעם מספיק לכך."

5. בבואו לבחון מתן פטור מהפקדת עירבון, יתן ביהמ"ש משקל לשני שיקולים נוגדים. מחד - לזכות הגישה לערכאות המהווה עיקרון יסוד במשפטנו ולפיה אין לנעול את שערי בית המשפט בפני מי שידו אינה משגת לשלם ההוצאות הכספיות הכרוכות בהליך. מאידך - לצורך להבטיח הוצאותיו של מי שזכה בדין, שלא ייוותר בסופו של יום ללא יכולת להיפרע את הוצאותיו, במיוחד לאור כך שהמבקש מערער על פסק דין שניתן ע"י ערכאה שיפוטית והוא מבקש להשיג על קביעותיה.

ראו, לענין זה, דברים שנאמרו ברע"א 953/08 - ויקטור צמח נ' עיריית רמת השרון ואח' . (לא פורסם, 3.4.2008):

"אין די בהוכחת דלות כלכלית. תנאי מצטבר נוסף הינו סיכויי ההליך (בש"א 329/90 יונה אברך נ' אשר גרוגר, פ"ד מד(2) 383). אכן, בשונה מעניין האגרה, הרי שנוכח תכלית הערבון, סיכויי ההליך מהווים שיקול כבד משקל בהחלטה האם להיעתר לבקשה לפטור מהפקדת ערבון. בעוד שבעניין האגרה די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר (בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (לא פורסם, 17.10.2007)" (ההדגשות אינן במקור).

6. גם דיון בבקשה לפטור מערבון דורש התייחסות לשני הפרמטרים הנ"ל - יכולת כלכלית וסיכויי ההליך - הערעור. בעוד שמתן פטור מאגרה נועד לשם פתיחת דלתות ביהמ"ש בפני המערער והינו ענין שבין המבקש לבין המדינה, הרי פטור מערבון, הינו אינטרס של המשיבים לערעור ומטרתו להגן על זכותם להיפרע הוצאותיהם ונזקיהם, במידה שהערעור יידחה. לפיכך, לענין מתן פטור מערבון ישקול ביהמ"ש גם את עמדת המשיבים לערעור (ראו: בש"א 329/90 יונה אברך נ' אשר גרוגר, פ"ד מד(387-386 ,383 (2).

7. לשם הוכחת חוסר יכולת כלכלית על המבקש לפרוש בפני בית המשפט תשתית מפורטת ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ולהמציא פרטים על רכושו ומקורות הכנסתו, הנתמכים במסמכים מתאימים (ראו, למשל: ע"א 254/07 משה לפיד ואח' נ' אלישבע סמואל ואח' (לא פורסם, 21.2.2007); רע"א 10498/06 מגדלי ישי חברה לבניין בע"מ - בפירוק נ' עיריית תל אביב יפו (לא פורסם, 30.1.2007).

בנוסף, על המבקש פטור מערבון להראות כי הוא ניסה לגייס את הסכום הנדרש מקרובי משפחתו וכי הדבר לא עלה בידו (ע"א 6860/09 ריבק נ' כונס הנכסים הרשמי מחוז חיפה (לא פורסם, 22.10.2009).

8. ומן הכלל אל הפרט, אל ענייננו אנו :

תצהירו של המבקש אינו כולל פירוט כנדרש בתקנה 14(א) לתקנות האגרות ואף לא צורפו מסמכים נדרשים ודי בכך כדי לדחות את בקשתו.

בניגוד לטענת המבקש, לא צורף לבקשה מסמך המעיד על הכרזתו כחייב מוגבל באמצעים. בנוסף, המבקש לא הבהיר לאיזה חשבון בנק מועברת משכורתו החודשית ואף לא ציין אם אשתו מקבלת קצבה או גמלה כלשהי מאת המוסד לביטוח לאומי או מכל גורם אחר. המבקש גם לא פירט מהן ההוצאות בהן הוא נושא בשל בעיותיה הרפואיות של אשתו, כטענתו ומדוע אין הוצאותיה מכוסות ע"י קופת החולים.

תשובת המועצה הוגשה עוד ביום 5.1.12, אולם המבקש לא ביקש להגיש ולא הגיש תשובה לתגובה, על אף טענות משמעותיות שהעלתה המועצה בתגובהת. כך, למל, לא הובאה כל התייחסות מטעם המבקש לטענה לפיה הוא עובד בחברה שבבעלות בנו ובאשר לסיוע אשר יכול להינתן לו על ידי בנו לצורך תשלום האגרה והפקדת הערבון.

לא רק זאת, אלא שהמבקש לא הסביר מדוע לא צורפה החברה כמערערת ואף לא הזכיר, כלל את הערבונות והפקדונות שהופקדו, זה לא מכבר, על ידו ועל ידי החברה, בהליך משפטי אחר, כפי שצויין בתגובת המשיבה.

7. לפיכך, אני קובעת שהמבקש לא הראה חוסר יכולת כלכלית לשלם את האגרה ומשכך, מתייתר הצורך לבחון את סיכויי הערעור.

8. אשר על כן, אני דוחה את הבקשה, על שני ראשיה.

המבקש ישלם את האגרה ויפקיד את העירבון תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יידחה הערעור, לפי תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, או יימחק לפי תקנה 2 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, לפי הענין, והכל - ללא כל הודעה נוספת.

מזכירות: תזכורת מעקב.

החלטה זו ניתנה על ידי כרשמת בית המשפט המחוזי.

ניתנה היום, כ"ו שבט תשע"ב, 19 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אניס עבדאללה
נתבע: היועץ המשפטי לממשלה
שופט :
עורכי דין: