ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סאהר נעאמנה נגד לאומי קארד בע"מ :

סאהר נעאמנה

נ ג ד

1. לאומי קארד בע"מ

2. ע. מטר ואחיו בע"מ

3. רשות השידור טבריה

4. עלי נסאר

5. צמיגי נעמן יבוא ושווק (1988) בע"מ

6. בנק ערבי ישראלי בע"מ

7. פאוזי קסום

8. ג'מיל נעאמנה

9. גלעד קנר

10. אמפריה מסחר ע.ח. בע"מ

11. א.ש. חומרים לצמיגים בע"מ

12. אחים חנא. חברה קבלנית לבנין וברזל בע"מ

13. בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ

14. פלאפון תקשורת בע"מ

15. ידיעות מינויים

16. טייר סנטר צפת בע"מ

בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים

כב' הרשמת תמר שרון נתנאל

החלטה

לפניי בקשה, שהוגשה ביום 6.11.11 ובה מתבקשת הארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בימ"ש השלום בעכו (כבוד השופט זיאד סלאח), מיום 1.8.11, לפיו נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש המבקש על החלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל מיום 1.6.11, בתיק הוצל"פ מס' 08-03099-05-4 (להלן: "תיק ההוצל"פ"), אשר הכריזה על המבקש כחייב מוגבל באמצעים וחייבה אותו, כתנאי לאיחוד כל תיקיו בהוצל"פ, בתשלום חד פעמי בסך 5,000 ₪. כן חוייב המבקש בתשלום חודשי בסך 600 ₪.

רק חלק מהמשיבים הגיבו לבקשה והודיעו שהם מתנגדים לה.

המבקש, המיוצג ע"י עו"ד מטעם הלשכה לסיוע משפטי, טוען בתצהירו שצורף לבקשה, כי מצבו הכלכלי, שלו ושל משפחתו הינו בכי רע וכי אין ביכולתו לעמוד בתשלומים שנקבעו ע"י ראש ההוצל"פ.

כן טוען הוא, כי החלטת כבוד ראש ההוצל"פ אינה מנומקת, בהנמקה עניינית וכי טעה כבוד ראש ההוצאה לפועל בהתנותו את פתיחת תיק האיחוד בתשלום סכום חד פעמי של 5,000 ₪. לטענת המבקש, משמעותה המעשית של החלטה זו היא דחיית הבקשה לאיחוד התיקים.

לענין האיחור בהגשת הבר"ע דנן נטען, כי בהיות המבקש חסר אמצעים, הוא נזקק לסיוע מלשכת הסיוע המשפטי. לטענתו, בקשתו להגשת הבר"ע התקבלה בלשכה לסיוע משפטי (להלן: "הלשכה"), לפני חלוף המועד להגשת הבר"ע, אולם עקב הצורך בבדיקת הלשכה התקבל האישור רק ביום 24.10.11.

המשיבים מתנגדים לבקשה בטענה כי אין בה "טעם מיוחד" כנדרש בבקשה להארכת המועד ואף אין בה, כלל, התייחסות לסיכויי הערעור.

דין הבקשה דחיה.

נכונה טענת המבקש, לפיה, בנסיבות בהן האיחור קל, יש צידוק סביר לאיחור והענין חשוב, תינתן הארכת המועד, אלא שאף לא אחד מתנאים אלה מתקיים במקרה דנן.

על פי תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), יש צורך ב"טעמים מיוחדים" לשם הארכת מועד שנקבע בחיקוק ואין חולק, כי כזה הוא המועד להגשת ערעור על פסק הדין דנן.

"טעם מיוחד", הינו, דרך כלל, טעם חיצוני, שאינו נעוץ בהתנהלות המבקש או בא כוחו. "הנטייה להכיר בנימוק מסוים כ'טעם מיוחד' להארכת מועד גוברת ככל שנימוק זה נעוץ בנסיבות חיצוניות שאינן נתונות לשליטתו של בעל-הדין (ראו בש"א 6402/96 הועדה המקומית לתכנון ולבנייה ראשון לציון נ' מיכקשווילי, פ"ד נ(3) 209 (1996)) [...] לעומת זאת, כאשר השיהוי נובע מסיבות הקשורות בבעל-הדין עצמו או בבא-כוחו, כגון אי-הבנה או תקלה שניתן היה למנעה מבעוד מועד, הנכונות להאריך את המועד להגשת הערעור מצטמצמת" ראו, למשל, ע"א 2400/11 - יוסף מויאל נ' חברת החשמל לישראל בע"מ . (לא פורסם, 16.6.2011)

המבקש לא הראה טעם כזה. אין די בטענה כללית, לפיה נעשתה פניה ללשכת הסיוע המשפטי והבירור שם ארך זמן. יש לפרט הטענה, לציין תאריכים ולצרף מסמכים. המבקש לא הביא כל פירוט בבקשתו, לא צירף כל מסמך המעיד מתי פנה ללשכה לסיוע משפטי בבקשה לאשר לו ייצוג מטעמם ואף לא צירף את אישור הייצוג, כך שטענתו בדבר המועדים (אשר לא צוינו בה תאריכים ספציפיים), לא הוכחה כראוי, כך שלמעשה, לא הראה המבקש "טעם מיוחד", כנדרש, לאיחור בהגשת הבר"ע.

בנוסף, אין מדובר באיחור קל, אלא באיחור של ממש.

המועד להגשת בר"ע על פסק הדין, הינו 30 ימים מהיום בו הומצא פסק הדין למבקש. המבקש אינו מציין מתי התקבל אצלו פסק הדין, אולם מאז מתן פסק הדין (1.08.11) ועד הגשת הבר"ע דנן (6.11.11), עברו שלושה חודשים חסר שבוע. מדובר, איפוא, באיחור משמעותי ולא באיחור קל.

עוד על בית המשפט ליתן דעתו, לסיכויי ההליך. על בית המשפט לאזן בין האינטרס של בעל הדין שכנגד ובין האינטרס הציבורי בסופיות הדיון ובוודאות משפטית וככל שסיכויי הערעור נמוכים, כך נחלשת ההצדקה ליתן אורכה.

ראו דברים שנאמרו, בענין זה, ע"י כבוד השופט ס' ג'ובראן, בבש"א 2399/11 - באסם עיסא זנגריה נ' עלי שחאדה זנגריה . (טרם פורסם, 30.3.2011):

"סטייה מסדרי הדין, והלכה למעשה שינוי כללי המשחק המשפטי, השכם וערב עלולה להרחיק את משפט הצדק, יותר מאשר לקרבו. על כן, בכל מקרה המובא בפניו, על בית המשפט לבחון את נסיבותיו ולאזן בין השיקולים הנוגדים מתוך הכרה שאין להיעתר לבקשות להארכת מועדים שנקבעו בחיקוק או תקנה כדבר שבשגרה 'שאילו בית המשפט היה עושה כן, היה למעשה משנה את המועד הקבוע בחיקוק".

בענייננו, גם סיכויי הערעור אינם מצדיקים היענות לבקשה. עיון בהחלטת כבוד ראש ההוצאה לפועל מעלה, כי, בניגוד לטענותיו של המבקש, ההחלטה מפורטת, מנומקת ומבוסס כדבעי. גם פסק הדין, עליו חפץ המבקש לערער, מנומק ומבוסס וסיכויי הערעור עליו קלושים, אם בכלל. אין מדובר בענין בעל חשיבות כללית, אלא בעניינו של המבקש ונראה כי אין בסיס לטענתו כי קופח.

לא נעלמה מעיניי טענת המבקש לפיה, מאז שניתנו ההחלטות הנ"ל הוא הפסיק לעבוד, אולם אין בטענה זו (ככל שיש בה ממש), כדי להצדיק הארכת המועד. כפי שכבר נאמר בפסק הדין של בימ"ש קמא, פתוחות בפני המבקש הדרכים אשר מציב חוק ההוצאה לפועל בפני חייב שחל שינוי במצבו. אין זה תפקידה של הערכאה הדיונית לבחון אם אמנם חל שינוי, המצדיק שינוי מקביעותיו של כבוד ראש ההוצאה לפועל.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה.

המבקש ישלם הוצאות הבקשה, בסך 1,000 ₪ לכל אחד מהמשיבים 5, 6 ו- 7, אשר הגישו תגובה לתיק.

מזכירות: לסגור את התיק.

החלטה זו ניתנה על ידי כרשמת בית המשפט המחוזי בחיפה.

ניתנה היום, כ"ד שבט תשע"ב, 17 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: סאהר נעאמנה
נתבע: לאומי קארד בע"מ
שופט :
עורכי דין: