ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אייל ליפקיס נגד חברה קדישא פתח תקווה :

אייל ליפקיס

נ ג ד

חברה קדישא פתח תקווה

בית המשפט המחוזי מרכז

לפני כב' השופטת הילה גרסטל, נשיאה

החלטה

זוהי בקשה לפי סעיף 6 לפקודת בזיון בית המשפט (להלן:- "הפקודה"), לאכוף על המשיבה בקנס כספי לציית להחלטה שניתנה על ידי ביום 23.4.2010 במחלוקת בין הצדדים, באשר לחלקה 6356 בפתח תקווה (להלן:- "החלקה"), בה מצויות חלקה 3 (להלן:- "חלקת המבקש"), וחלקה 5 (להלן:- "חלקת המשיבה" או "חלקה 71").

1. רקע

(א) במסגרת תובענה שהתנהלה בין הצדדים, נתתי תוקף להסכמת הצדדים כמפורט להלן:-

"לנוכח חוות דעתו של המומחה, הן בכתב והן בעל פה לפניי היום, יצומצם צו המניעה באופן שיותר לנתבעת להמשיך בעבודות, ובלבד שלא תתקרב לתעלה וכן לגבול החלקות 3 ו- 71 מרחק הקטן מ- 15 מטר, כל עוד לא בנתה שני קירות תמך כנדרש על ידי המומחה וכדין, או בצעה פעולה אחרת, בהסכמת המומחה ובאישורו, למניעת סחף לחלקת התובע.

יובהר כי אם תבוצע פעולה אחרת, לא יהיה בכך כדי לוותר על חובת הנתבעת לבנות קיר תמך עם קבלת האישורים המתאימים ולא יאוחר מ- 12 חודש מהיום והנתבעת תפעל לקבלת האישורים בהקדם. המועד יוארך אם יהיה עיכוב בקבלת האישור שלא בשל מעשי או מחדלי הנתבעת.

הנתבעת תהא אחראית לתחזוקה של כל פתרון חילופי, אם יהיה כזה, לתקופת הביניים.

כאשר ייבנה קיר התמך, הוא ייבנה במיקום ועל פי ההוראות של המומחה מטעם בית המשפט ולמען הסר ספק מובהר שהוא ייבנה בצד הצפוני בגבול בין החלקות.

בכל מקרה יובהר, כי עד להשלמת בניית קיר התמך כדין, לא תוכל הנתבעת להתקרב עד למרחק של 5 מטר מן התעלה וכן מגבול החלקות" (להלן:- "ההחלטה").

(ב) הבקשה

1. בבקשה דנן עותר המבקש לאכוף את ההחלטה בטענה כי המשיבה לא עשתה דבר מיום קבלת ההחלטה, לא בנתה קיר תמך ולא מצאה פיתרון חילופי לתקופת הביניים עד לבניית הקיר.

2. עוד טוען המבקש כי המשיבה מתעלמת מצו מניעה מיום 8.2.2010 והחלה בפעולת בניית קברים ומילויים. בפעולות אלו ובאי בניית קיר תמך היא גורמת נזק רב לו ולכל המצוי והשוכן בחלקה.

3. בתשובה טוענת המשיבה כי אינה סוטה מהוראות ההחלטה ולא התקרבה לגבולות חלקות 3 ו-71 מרחק הקטן מ- 15 מטר, לטענתה המומחה קבע כי קיר התמך נדרש רק במקרה של קירבה יתרה לגבולות החלקות, ובפועל לא קיימת קרבה כזו.

4. המשיבה מוסיפה וטוענת כי היא עשתה ועדיין עושה כל אשר ביכולתה כדי לפתור את בעיות הניקוז והתיעול של החלקה, אולם עיריית פתח תקווה מתנגדת לפתרון זמני ומעוניינת להגיע לפתרון סופי של כל בעיות התיעול והניקוז בשטח בית העלמין ובחלקות הסמוכות.

5. עוד טוענת המשיבה כי החלקה אמנם רשומה עדיין על שם המבקש אולם בעקבות אישור תכנית פת/803/א/2, אשר פורסמה ביום 5.08.2010, מיועד חלק מהחלקה לעבור לבעלות המשיבה, ויעודה קבורה בלבד.

6. בתגובה לתשובת המשיבה טוען המבקש כי המשיבה בנתה קיר תמך מצידו הדרומי של השטח המוגבה ולא מצידו הצפוני, מים קרקע וזרי פרחים מקברים נסחפים לחלקת המבקש, ואינם מאפשרים לו לנהל את עסקיו.

7. המבקש מוסיף וטוען בתגובתו כי בחלקים מסויימים התקרבה המשיבה למרחק הקטן מ- 15 מטר מהחלקה.

(ג) ביום 16.1.2012 ערכתי ביקור במקום, כמפורט בדו"ח שנערך על ידי באותו יום.

(ד) ביום 6.02.2012 התקיים לפני דיון אליו זומנו נציגי העיריה, ובמהלכו ציינה ב"כ העיריה כי המבנים המצויים בחלקת המבקש בנויים ללא היתר, והבקשות בעניין זה נדונו בוועדות ערר או בבתי המשפט ונדחו. ב"כ העיריה הוסיפה כי קיימת תכנית כוללת לשטח המיועד למסחר, שטח ציבורי, שטח פרטי פתוח ושטח המיועד לקבורה.

ב"כ המבקש הצהיר בדין כי מצוי בידיו פסק דין המכשיר את המבנים והוא ימציא אותו לבית המשפט. למחרת הוגשה ע"י ב"כ המבקש "הודעה ובקשה" אליה צורפו מסמכים שונים:-

פסק דין שניתן ע"י כ"ב השופט אפרים שלו ביום 12.6.1996 הנותן תוקף של פסק דין להסכם אליו הגיעו הצדדים (אשר לא ברור מיהם, כי הוגשו דפים בודדים ללא פירוט המתדיינים), והכולל סעיף המתייחס לאישור שימוש חורג לתקופה מוגבלת שבסיומה יהרסו מבנים שלא יהיו בהתאם לתכנית שבתוקף.

סיכום דיון שערך מהנדס עירית פ"ת בשנת 1994, הנוגע לחלוקת זכויות בין שותפי

החלקה, והעברת קווי ביוב וניקוז ערוניים בחלקה.

מכתב היועצת המשפטית של עירית פ"ת משנת 1999 - המציינת כי לא ברור לגבי אילו מבנים הוסכם על מתן היתר לשימוש חורג, אך מבהירה גם שלאחר פסק הדין נבנו בתים נוספים ויש כאלה שהורחבו.

החלטה של כב' השופט שטרסמן מ- 22.11.1998 המבטלת כתב אישום שהוגש נגד

המבקש דנן בגין בניה ללא היתר.

אציין כי בכל המסמכים הללו אין כדי לסייע למבקש. משנות ה- 90 ועד היום חלפו למעלה מ- 20 שנה. המבקש לא הצליח להציג ולו תכנית אחת שקיבלה אישור הוועדה המקומית לבניה חדשה, לתוספת בניה או לשימוש חורג לאחר תום התקופה המוסכמת.

במהלך הדיון הוגש על ידי ב"כ המבקש, בהסכמה, גם מכתב מיום 31.12.2008 בו פונה מנכ"ל המשיבה לעירייה ומתריע על סכנת מפולת בשל הפרשי גבהים, מנכ"ל המשיבה העיד כי כדי למנוע מפולת אפשרית, הוגבה השטח והסכנה חלפה, וציין אף כי אין מדובר באותו מיקום.

2. דיון והכרעה

לאחר עיון בבקשה ובתשובות ולאחר ביקור במקום הגעתי למסקנה שיש לדחות את הבקשה, ואבהיר את טעמי:-

(א) "הליך הביזיון נחשב הליך אכיפה קיצוני מאחר שהסנקציה בעקבותיו - קנס או מאסר - עשויה להיות קשה ופוגעת, ולכן מקובל לראות בו הליך שיורי, לאחר שההליכים האחרים האפשריים נבחנו או מוצו. פסיקתו של בית-משפט זה חזרה והדגישה כי השימוש בכלי אכיפתי זה שפגיעתו עשויה להיות קשה צריך להיות מוגבל רק למקרים מתאימים, וכי אין להיזקק להליכי ביזיון בית-המשפט כאשר קיימת דרך אחרת לביצוע ההוראה השיפוטית" (רע"א 3888/04 שרבט נ' שרבט פ"ד נט(4) 49, 58 (2004)).

(ב) תכלית ההחלטה הנ"ל היתה מניעה של סחף אדמה מחלקת המשיבה לחלקת המבקש, סחף שעלול היה למנוע מהמבקש לנהל את עסקיו. כך גם עולה מתצהירו של המבקש שצורף לבקשה: "עקב הגשמים שפקדו את האזור בתקופה האחרונה, נוצרה דחיפות והיזקקות נואשת לבניית קיר התמך מחשש לסחף מהחלקה הגבוהה לעבר החלקה הנמוכה יותר בשל הצפתה של התעלה" (סעיף 5 לתצהיר).

(ג) כדי שניתן יהיה להיעתר לבקשה צריך היה המבקש להוכיח, בשלב ראשון, כי עובדתית לא קיימה המשיבה את ההחלטה; דהיינו היה עליו להראות שהמשיבה התקרבה בעבודותיה לגבול החלקה עד למרחק קטן מ- 15 מ' מבלי שבנתה את קיר התמך או שאי מתן אישורים לבנייתו נובע ממחדליה, המבקש כשל בשני הנושאים הללו.

באשר לראשון -

במקרה דנן "טוב מראה עיניים", ובביקורי במקום מצאתי כי אין סחף אדמה המונע מהמבקש לקיים פעילות שוטפת, והעבודות שמבצעת המשיבה אינן מתקרבות למרחק הקטן מ- 15 מטר מחלקת המבקש.

באשר לשני -

אין עוד מחלוקת כי העירייה מתנגדת למתן היתר, ובכוונתה להגיע לפתרון כולל לבעיות ניקוז המים באזור.

(ד) ה"כלל הוא כי מקום בו בעל דין אינו יכול לקיים את ההחלטה השיפוטית לא ינקטו נגדו הליכים לפי הפקודה" (ע"פ 8725/11 בן ארי נ' בנק מזרחי - טפחות בע"מ דינים עליון (159) 226 פס' 11 (2011)), מה עוד שבהחלטה נקבע כי המועד לבניית קיר התמך על ידי הנתבעת יוארך אם יהיה עיכוב בקבלת האישור שלא בשל מעשי או מחדלי הנתבעת.

(ה) מכלל הראיות שהוצגו לפני ומביקורי במקום אני קובעת כי המבקש לא עמד בנטל ההוכחה כי המשיבה מבזה את ההחלטה. שוכנעתי כי המשיבה עושה כל אשר לאל ידה למנוע סחף אדמה לחלקת התובע, והעיכוב בבנית קיר התמך לא נגרם בשל מעשים או מחדלים של המשיבה.

3. סוף דבר

אני מורה על דחיית הבקשה.

המבקש ישא בהוצאות המשיבה בסך 5000 ₪.

המזכירות תשלח עותק החלטה זו לצדדים, בדואר רשום.

ניתן היום, י"ט שבט תשע"ב, 12 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אייל ליפקיס
נתבע: חברה קדישא פתח תקווה
שופט :
עורכי דין: