ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דוד ארצי נגד יחיאל אסיה :

דוד ארצי

נ ג ד

1. יחיאל אסיה

2. המכון הישראלי ליצוא ולשיתוף פעולה בין לאומי

בית הדין הארצי לעבודה

השופט אילן סופר

החלטה

1. לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת הדס יהלום; ס"ע 28023-04-11), אשר דחתה את בקשת המבקש לדחות התביעה כנגדו מחוסר סמכות עניינית.

רקע עובדתי

2. המשיב 1 (להלן: "התובע") הגיש תביעה כנגד המבקש (להלן: "ארצי") וכנגד המשיב 2 (להלן: "המכון") בבית משפט השלום בתל אביב. התביעה הוגדרה במהותה ככספית והייתה על סך 1,800,000 ₪. התובע שימש מנהל המכון בין השנים 2002 עד 2009. ארצי שימש יו"ר המכון. לטענת התובע, הסכים לפרוש מעבודתו כמנהל המכון בתנאי פרישה שהוצעו לו ובתנאי שיחתם עמו הסכם למתן שירותי ייעוץ לתקופה של שלוש שנים בשכר של 20,000 ₪ לחודש. לאחר שהתובע פרש, התברר כי המכון אינו מתכוון להעסיקו כיועץ. התביעה הוגשה נגד המכון ונגד ארצי על בסיס הפרת ההתחייבות כלפיו, מצגי השווא שהוצגו לו, הנזקים שנגרמו לו ובין השאר הפגיעה בשמו הטוב.

3. המכון הגיש בקשה לסילוק על הסף של התביעה מאחר והסמכות לדון בתביעה היא של בית הדין לעבודה. ארצי הודיע כי הוא מצטרף לבקשה ומסכים לנימוקיה. בתאריך 9.3.11 הורה בית המשפט על מחיקת התביעה תוך חיוב התובע בהוצאותיהם של המכון וארצי (ת"א 29216-03-10)

4. התובע הגיש את תביעתו לבית הדין בתל אביב. ארצי הגיש בקשה לסילוק על הסף של התביעה כנגדו בשל העדר סמכות עניינית והעדר עילה.

החלטת בית הדין האזורי

5. בית הדין קבע בתחילת החלטתו כי ניתן לומר בבירור שהתביעה נגד ארצי אינה בסמכות בית הדין לעבודה. יחד עם זאת, משלא נטען ע"י ארצי במסגרת ההליך בבית משפט השלום, כי התביעה היא בסמכות בית המשפט ולא של בית הדין, הרי שיתכן והדברים היו שונים, לו היה נטען כך על ידו. כל קביעה לפיה יופרד ההליך בין ארצי לבין המכון יביא לסרבול ההליכים תוך שמיעת ראיות בשתי ערכאות בגין אותה מסכת עובדתית.

טענות המבקש

6. המבקש - ארצי, טוען, כי משקבע בית הדין האזורי כי אינו מוסמך לדון בתביעה, די היה בכך כדי לקבל הבקשה. כאשר הערכאה הגדירה עצמה נעדרת סמכות עניינית לדון בתובענה, אין מנוס אלא לפצל את הדיון בין שתי ערכאות. אין זה ראוי ונכון כי בית הדין ידון בעילות מתחום דיני הנזיקין שאין בסמכותו. בנוסף, הצטרפותו של ארצי לבקשת המכון לסילוק התביעה כפי שהוגשה בבית משפט השלום, הייתה רק ביחס לתביעה כנגד המכון ולא כנגד ארצי. עוד נטען כי הכלל הקבוע בסעיף 79 לחוק בתי המשפט לפיו בית משפט אליו הועבר ההליך בשל טענת העדר סמכות לא יעבירנו עוד לא חל כאן, מאחר והתביעה נמחקה בבית משפט השלום ולא הועברה לבית הדין לעבודה.

הכרעה

7. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. הלכה היא כי למעט מקרים חריגים ויוצאי דופן, לא יתערב בין דין זה בהחלטות ביניים שניתנו ע"י הערכאה הדיונית. הטעם לכך הוא כי הערכאה הדיונית מצויה בפרטי התובענה המונחת בפניה ושקלה את השיקולים הדרושים להכרעה בסוגיות המובאות בפניה במהלך הדיון בהליך.[1]

8. במקרה שלפניי, לא שוכנעתי כי בהחלטת בית הדין האזורי נפלה טעות משפטית או אחרת שיש בה כדי להצדיק את הבאת ההליך לפתחה של ערכאת הערעור.

בהודעתו של ארצי לבית משפט השלום נאמר כי הוא "מצטרף באופן מלא לאמור בבקשה לסילוק על הסף של התובענה מחמת העדר סמכות עניינית...". בית משפט השלום הבין זאת כפי שכל בר בי רב יכול להבין, וציין זאת בהחלטתו בסעיף 3: "בא כוחו של הנתבע 1 הודיע כי הוא מצטרף לבקשה לסילוק על הסף אשר הוגשה ע"י המבקש". משמע, ארצי סבר כי התביעה על כל נתבעיה ,מקומה בבית הדין לעבודה. משהתקבלה הבקשה, אף זכה מר ארצי להוצאות שנפסקו לזכותו ע"י בית המשפט. כל אלו מצדיקים את הנמקת בית הדין, לפיה לו היה ארצי מבקש להשאיר את ההליך נגדו בבית המשפט היה מציין זאת מפורשות.מקובלת עלינו אף הנמקת בית הדין קמא לפיה בירור שתי תביעות במקביל בשתי ערכאות הינו מסורבל ומיותר.

9. למעלה מן הדרוש, נבקש להוסיף את דברינו הבאים.

עיון ברישא של כתב התביעה מלמד כי עניינו הוא בהסכם הפרישה שהיה לתובע ובעקבותיו הסכם למתן שירותי ייעוץ שהובטח לו ע"י ארצי. לטענת התובע, ארצי הטעה אותו, פעל ללא סמכות ומשיקולים זרים וכתוצאה מכך לא נחתם עימו ההסכם למתן שרותי ייעוץ. נבהיר כי העובדה כי לא מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין ארצי לתובע אינה שוללת את סמכות בית הדין לדון בתביעה. ליבת התביעה היא מתחום דיני העבודה, ובה נמצאות טענות מתחום דיני החוזים - הטעייה, הפרת הבטחה או התחייבות, תחום המשפט המנהלי - חריגה מסמכות, פגיעה בשם טוב (ראו עמ' 1-2 לכתב התביעה, וכן סעיפים 13, 14, 15, 17, 19, 20, 21, 22, 23, 24, 29). זוהי עילת התביעה האמיתית שיש לתובע כנגד ארצי והיא בגדר סמכותו העניינית של בית הדין לעבודה, גם אם התובע בחר לתת לכתב התביעה בפרק הטיעון המשפטי כסות הלקוחה מתחום דיני הנזיקין.[2] על כן, גם מטעמים אלו ראויה התביעה כנגד ארצי להתברר בבית הדין לעבודה.

סוף דבר

10. הבקשה נדחית.

משלא התבקשה תגובת המשיבים - אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ט שבט תשע"ב, 12 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: דוד ארצי
נתבע: יחיאל אסיה
שופט :
עורכי דין: