ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סע גל תחבורה נגד ששון עמוס :

תא"מ (תל-אביב-יפו) 161794/09

תא"מ (תל-אביב-יפו) 16199-06-10

1. סע גל תחבורה

1. דיימלר פייננשל סרויסס ישראל בע"מ

1. קשר רנט א קאר בע"מ

נ ג ד

1. ששון עמוס

2. מגדל חברה לבטוח בע"מ

3. יצחק אטיאס

4. שומרה חברה לביטוח בע"מ-הנה"ח

5. משה אמיר

6. כלל חברה לביטוח בע"מ-ת"א

7. אלדן תחבורה בע"מ

בית משפט השלום בתל-אביב-יפו

כב' השופטת יסכה רוטנברג

פסק דין

שלוש תביעות שהדיון בהן אוחד, והן מתייחסות לנזקים שנגרמו לרכבים המעורבים בתאונה נשוא התביעה. מדובר בתאונת שרשרת בה היו מעורבים 7 כלי רכב. התובעים בפני הם: בעלת הרכב השני, דיימלר פייננדל סרויסס ישראל בע"מ (ת.א. 161794/09); בעלת הרכב הרביעי, סע גל תחבורה בע"מ (ת.א. 56613/08); ובעלת הרכב החמישי, קשר רנט א. קאר בע"מ (ת.א. 16100-06-10). בעל הרכב הראשון לא תבע נזקיו והוא לא נטל חלק בהליך זה. גם בעל הרכב השלישי לא תבע נזקיו, אך נהג הרכב העיד. שני הרכבים האחרונים, הרכב השישי והרכב השביעי לא הגישו תביעות בגין הנזקים שנגרמו לרכביהם, והם נתבעים בכל התביעות שהוגשו. העידו בפני נהג הרכב השני (רכב דיימלר); נהג הרכב השלישי (שכאמור לא הגיש תביעה); נהג הרכב החמישי (רכב רנט א. קאר); ונהג הרכב השישי (שהיה מבוטח בשומרה חברה לביטוח). נהג הרכב הרביעי, רכב סע גל, זומן לעדות אך לא התייצב. גם נהג הרכב השביעי, הרכב האחרון בשיירה, לא העיד.

הצדדים הודיעו כי יגיעו להסכמות לעניין הנזקים שנגרמו לרכבים המעורבים, וההליך התנהל לגבי נסיבות התאונה והאחריות לה. בתום העדויות נתנו ב"כ בעלי הדין הסכמתם למתן פסק דין על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט, ללא נימוקים. עם זאת, ולמרות שהצדדים פטרו את בית המשפט מלנמק את פסק דינו, הגעתי למסקנה שעלי לפרט בפני הצדדים את מסקנותיי. הטעם לכך הוא שלמרות שנהג הרכב השביעי לא העיד, החלטתי לא להתעלם מגרסתו כפי שהיא מופיע במסמכים בפני, ויש להבהיר זאת.

נהג הרכב השביעי לא התייצב לעדות מאחר והוא אינו מתגורר בארץ. לדברי ב"כ נהג הרכב ומבטחת הרכב, העד התייצב בעבר לעדות, לדיונים קודמים שנקבעו ונדחו מסיבות שונות, והוא לא יכול היה לשוב ולהגיע לארץ פעם נוספת לשם מתן העדות. בנסיבות אלו, החלטתי שאין להסיק כל מסקנה לחובתו מאי התייצבותו. בנוסף לכך, ומאחר והצדדים הסכימו שתיק המשטרה יוגש במלואו לרבות הודעת נהג הרכב השביעי במשטרה, החלטתי לייחס משקל מסויים לאמור בהודעה זו, אף שלא התעלמתי מכך שהעד לא העיד ולא נחקר חקירה נגדית.

אשר לנהג הרכב הרביעי, לא ברור מדוע הוא לא התייצב לעדות אף שזומן כדין. עם זאת גרסת סע גל, בעלת הרכב הרביעי, הוכחה למעשה בעדויות שנשמעו, הן בעדותו של נהג הרכב השלישי, והן בעדותו של נהג הרכב החמישי.

בחינת עדויות הצדדים והמסמכים, מלמדת שהמחלוקת הממשית היא בשאלה אם התאונה נגרמה כתוצאה מפגיעת הרכב השביעי ברכב השישי, והדיפת כל הרכבים לפניו קדימה, שאזי האחריות לתאונה רובצת במלואה על נהג הרכב השביעי, או אם היא נגרמה בעיקרה כתוצאה מפגיעת הרכב השישי ברכב החמישי, והדיפת כל הרכבים לפניו קדימה, כאשר הרכב השביעי הצטרף לתאונה קיימת. זו המחלוקת שנותרה, מאחר ומעדויות כל העדים שהעידו, עולה שחמשת הרכבים הראשונים הספיקו לעצור טרם נפגעו מאחור ונהדפו קדימה (ראה עדות נהג הרכב השישי, לפיה הרכב לפניו עצר טרם נפגע, עמ' 10 שורות 13 - 15; עדות נהג הרכב השני, עמ' 3 שורות 10 - 16; עדות נהג הרכב השלישי, לפיה גם הרכב הרביעי הספיק לעצור טרם נפגע, עמ' 6 שורות 19 - 22; עדות נהג הרכב החמישי, עמ' 8 שורות 9 - 10).

לאור האמור, בעלי חמשת הרכבים הראשנים זכאים לפיצוי על מלוא נזקיהם ואין לייחס להם אחריות לתאונה, אף לא אשם תורם. כאמור, רק בעלי הרכבים השני, הרביעי והחמישי תבעו נזקיהם, ולתביעות אלו מתייחס פסק הדין.

המחלוקת היא אם האחריות לפגיעות האמורות רובצת על נהג הרכב השישי, על נהג הרכב השביעי, או על שני נהגים אלו יחדיו. מבחינתה של מחלוקת זו יש להתייחס לנקודות הבאות: ראשית, נהג הרכב השישי העיד שהוא עצר רכבו לחלוטין ואזי נפגע מאחור על ידי הרכב השביעי, נהדף קדימה, וכך אירעה התאונה (10 שורות 3 - 4). שנית, הודעתו של נהג הרכב השביעי (שלא העיד) במשטרה הוגשה בהסכמה. לפי האמור בה, לטענת נהג הרכב השביעי עוד טרם פגע רכבו ברכב לפניו, הוא ראה שרכב זה פוגע ברכב שלפניו ועשן יוצא מחזית הרכב כתוצאה מאותה פגיעה. הוא בלם רכבו בלימת חרום, הסית את הרכב שמאלה, אך לא הצליח להימנע מהפגיעה, שהיתה פגיעה קלה ביותר, רק בצידו האחורי שמאלי של הרכב השישי (ראה ההודעה בתיק המשטרה שהוגש במלואו, תנ/1). שלישית, נהג הרכב החמישי העיד שהוא הרגיש שתי מכות. לדבריו: "הרגשתי חבטה חזקה מאחור. באותו רגע חבטה נוספת פחות חזקה. הפרשים של פחות משנייה. אני עפתי קדימה .... שמעתי את החבטה הראשונה וגם הרגשתי. את המכה השנייה פחות הרגשתי ויותר שמעתי" (עמ' 8 שורות 10 - 13). רביעית, לפי האמור בחוות דעת השמאי שבדק את הרכב השישי, הרכב השישי נפגע הן מלפנים והן מאחור, עלות תיקון הנזק במוקד האחורי היא 2,590 ₪ ואילו עלות תיקון הנזק הקדמי היא 10,005 ₪ (ת/2).

לאחר שבחנתי את מכלול הראיות הגעתי למסקנה שאין לקבל את עדות נהג הרכב השישי לפיה הוא הספיק לעצור רכבו טרם נפגע מאחור. מסקנה זו נסמכת בעיקרה על עדותו של נהג הרכב החמישי, שמבחינת המחלוקת בין נהג הרכב השישי לנהג הרכב השביעי, עדותו היא של עד שאינו מעוניין בדבר. עדותו של נהג הרכב החמישי היתה ברורה ולפיה הוא חש שתי מכות, מכה ראשונה חזקה ומכה שנייה קלה יותר. נהג הרכב החמישי גם העיד שהוא לא ראה את הרכב אחריו עוצר טרם הפגיעה (עמ' 9 שורות 11 - 12). זאת ועוד. למרות שבחקירתו הראשית טען נהג הרכב השישי שהוא הספיק לעצור רכבו טרם נפגע מאחור, בחקירתו הנגדית הוא העיד שבעת התאונה הוא היה במצב נסיעה, ומכאן משמע שהוא לא הספיק לעצור (עמ' 14 שורות 1 - 2).

מסקנה זו נתמכת במספר ראיות נוספות. נהג הרכב השביעי כתב בהודעתו שמשטרה שטרם פגע רכבו ברכב לפניו הוא הבחין בעשן היוצא מחזית הרכב לפניו, כתוצאה מפגיעת רכב זה ברכב לפניו. עובדה זו אושרה גם בעדותו של נהג הרכב השישי (עמ' 11 שורות 13 - 22), ובכך חיזוק מה להודעת נהג הרכב השביעי במשטרה. זאת ועוד. מחוות דעת השמאי שבדק את הרכב השישי עולה שהנזק שנגרם לרכב השישי מלפנים הוא נזק משמעותי בהרבה מהנזק מאחור, וגם עובדה זו תומכת בטענה שעיקר המכה היא תוצאת פגיעת הרכב השישי ברכב לפניו. ולבסוף, נהג הרכב השישי לא תבע נזקיו, ולכאורה אם אין לו כל אחריות לתאונה ניתן היה לצפות שתוגש תביעה. אני ערה לכך שנהג הרכב השני העיד שהרכב האחרון פגע בכל הרכבים לפניו (הודעה במשטרה, ת/1), ואולם בחקירתו הנגדית אישר העד שהטענה לפיה הרכב האחרון הוא שפגע בכל הרכבים לפניו, היא מסקנה שהוא הסיק אך הוא לא ראה זאת בעיניו (עמ' 5 שורות 2 - 5).

מאידך טענת נהג הרכב השביעי כי הפגיעה ברכב לפניו היתה פגיעה קלה בלבד, לא הוכחה, ואינה עולה בקנה אחד עם האמור בחוות דעת השמאי שבדק את הרכב השישי. בהודעתו במשטרה כתב נהג הרכב השביעי כי הוא פגע ברכב לפניו פגיעה קלה בלבד ובעקבותיה נגרם לרכב "שפשוף קל מאוד של הפגוש האחורי בפינה" (שורות 28 - 29 להודעה). אלא שמחוות דעת שמאי הרכב השישי עולה שהפגיעה מאחור אינה כה קלה, ונפגעו: מגן אחורי, פח דופן אחורי, שלוחת אורך אחורית ורצפת תא מטען (נ/2). ב"כ הרכב השביעי הציג תמונות המראות לטענתו את הנזק שנגרם לרכב השביעי, ולטענתו מתמונות אלו עולה שהרכב כמעט לא ניזוק, דבר התומך בגרסה שהרכב השביעי פגע ברכב השישי פגיעה קלה ביותר. ב"כ הרכב השישי התנגד להגשת התמונות, בטענה כי נהג הרכב השביעי לא התייצב לעדות, ולאור התנגדותו, התמונות לא ישמשו ראיה בתיק.

המסקנה העולה מהעדויות היא שהרכב השישי פגע תחילה ברכב לפניו, לאחר מכן נפגע מאחור, נהדף קדימה, ופגע פעם נוספת ברכב זה. הפגיעות בכל הרכבים הן תוצאת שתי הפגיעות יחדיו. אשר לחלוקת האחריות בין שני הרכבים. בהתחשב בעדויות ובראיות כולן, בכך שנהג הרכב השביעי לא העיד, בכך שלא קיבלתי את עדותו של נהג הרכב השישי, בכך שלפי עדותו של נהג הרכב החמישי המכה הראשונה היתה המכה החזקה יותר, בכך שנהג הרכב השני ונהג הרכב השלישי הרגישו מכה אחת בלבד (עמ' 3 שורה 23; עמ' 7 שורה 1) ובהתחשב במוקדי הנזק ברכב השישי, אני מחליטה לחלק את האחריות לנזקים באופן שנהג הרכב השישי יישא באחריות של 75% לנזק ונהג הרכב השביעי יישא באחריות של 25%.

התוצאה היא ששלושת התביעות מתקבלות, והאחריות לנזקים יחולקו כך ששומרה חב' לביטוח (מבטחת הרכב השישי) תישא ב - 75% מהנזקים, וכלל חברה לביטוח (מבטחת הרכב השביעי) תישא ב - 25% מהנזקים. בנוסף לנזקים שיוסכמו יישאו הנתבעים הנ"ל בתשלום אגרות המשפט כפי ששולמו, בשכר העדים כפי שנפסק ובשכ"ט עו"ד כמקובל, בחלוקה האמורה. הצדדים יערכו את החישובים המתבקשים.

המזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים עותק מפסק הדין.

ניתן היום, י"ח שבט תשע"ב, 11 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: סע גל תחבורה
נתבע: ששון עמוס
שופט :
עורכי דין: