ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מיכאל קנצלר נגד מדינת ישראל :

מיכאל קנצלר

נ ג ד

מדינת ישראל

בית משפט השלום בשבתו כבית משפט לתעבורה באשדוד

כב' השופט אבשלום מאושר

החלטה

בפני בקשה להארכת מועד להישפט בגין עבירה מתאריך 26.8.10 בשעה 13:44 נהג ברכב בדרך שאינה עירונית עם שטח הפרדה בנוי בה מותרת מהירות מרבית 90 קמ"ש במהירות של 130 קמ"ש, בניגוד לתקנה 54 (א) לתקנות התעבורה, סמל עבירה 6554.

בתאריך 14.1.12 הגיש המבקש כאמור בקשה להארכת מועד להישפט ובקליפת אגוז טען כי:-

א. עבירת מהירות תועדה במצלמה אלקטרונית, וכי המדובר בכתב אישום מסוג ברירת משפט.

ב. המבקש טוען כי הדו"ח בגין העבירה לא הגיע לידיו בזמן - חזר בסימון " לא נדרש " .

ג. המבקש טוען כי נודע לו על הדו"ח בגין העבירה רק לאחר שקיבל הודעת תשלום קנס ותוספת/תוספת פיגור בעבירת תעבורה.

ד. המבקש טוען, כי לא יכול היה לדעת על העבירה שבוצעה, שכן העבירה שביצע תועדה במצלמה אלקטרונית ולא ידע כי צפוי להינתן דו"ח בגינה.

בנסיבות אלו טוען המבקש להארכת מועד להישפט על מנת לתת את יומו בבית המשפט ומניעת עוות דין.

מנגד, המשיבה מתנגדת לבקשה שכן המבקש קיבל את הדו"ח בדואר רשום בתאריך 12.10.10 , דבר הדואר חזר בסימן " לא נדרש " ולפיכך אין למבקש אלא להלין על עצמו, עוד מוסיפה המשיבה כי גם ההודעה השנייה ובה כפל הקנס נשלחה ביום 15.3.11 למבקש, וכי המבקש המתין זמן רב בטרם הגיש את הבקשה וכי המדובר בשיהוי בלתי סביר, וגם מטעם זה דין הבקשה להידחות.

לאחר שעיינתי במסמכים שהוגשו על ידי המבקש, ובתגובת התביעה החלטתי שלא להיעתר לבקשה, עיון מהחומר שהומצא בפניי על ידי הצדדים עולה כי :-

· כי הבקשה הוגשה באיחור, ובניגוד לסעיף 299 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982.

· הודעת תשלום הקנס שנשלחה למבקש בתאריך 12.10.10 חזרה בסימון " לא נדרש". בהתאם לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד - 1974 " רואים אותה כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור מסירה".

אם כן, עינינו הרואות, המבקש קיבל את הדו"ח אלא שהעדיף שלא לקחת אותו ולא בכדי חזר מהסיבה " לא נדרש " . וכשקיבל הודעה בדבר תוספת פיגורים, בו מפורט העבירה המיוחסת לו, וכן נכתב כי המדובר בהתראה לפני עיכוב חידוש רישיון נהיגה, המבקש המשיך " בחוסר מעש " ורק לאחר שיהוי ניכר הגיש את הבקשה.

בהנסיבות דומות, ועל הצורך להתייחס " בזהירות " לבקשות מעין אלה כבר עמד בית משפט המחוזי באר שבע, ע"פ (באר שבע ) 5242/08 באסם אבו קטן נגד מדינת ישראל מפי כבוד השופטת רחל ברקאי כדלקמן :-

" התופעה של הסבת דוחות תעבורה , הינה תופעה שכיחה למדי והיא נעשית לרוב על ידי אזרחים המקבלים דיווח מרשות הרישוי אודות צבירת נקודות בגין עבירות תעבורה שעברו, ובהתאם הודעה בדבר אמצעי תיקון- כגון הודעות על פסילת רישיון נהיגה או חובת ביצוע קורסים בנהיגה נכונה. או אז מתעורר האזרח ומבקש לגרוע מרשימת העבירות הרשומות לחובתו, עבירות מספר כדי להפחית את סכום הנקודות, כדי להסיר את רוע הגזירה של אמצעי התיקון". ברע"פ 1260/09 שלבי עאטף סעיד נ' מ"י, כבוד השופט ס. ג'ובראן, מיום 2.6.09 פסק כדלקמן:-

" משלא שולמה הודעת הקנס ולא הוגשה בקשה להישפט רואים במבקש כמי שהורשע ונגזר דינו. בעבירות "ברירת משפט" יש להראות כי האיחור בהגשת הבקשה נבע מסיבות סבירות שכן הנחת היסוד בעבירות מעין אלו כי הנאשם כלל אינו מעוניין להישפט בגין מעשיו".

גם במקרה זה , לא מצאתי לנכון, לתת משקל לטיעון בדבר כי לא ידע על הדו"ח בגין העבירה, בו בזמן שהמבקש בחר ב " שב ואל תעשה " לא הלך לקחת את הדואר, ולטעון לאחר שיהוי ניכר, כי לא ידע. עוד אוסיף, כי רב הנסתר על הגלוי ואין כל הסבר מניח את הדעת לשיהוי בהגשת הבקשה.

כאמור, במקרה זה, אין מחלוקת שהמבקש קיבל הודעה בדבר הדו"ח בגין העבירה, ובנסיבות העניין, חל חזקת מסירה כאמור בסעיף 44 א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד - 1974. מכאן שאין לו להלין אלא כלפי עצמו.

בניגוד לדעת המבקש, ובהעדר טענת הגנה ממשית לגופו של עניין, לא נראה לי כי קיים חשש כלשהו לעיוות דין , ולכן הבקשה נדחית.

מאחר ובמקרה זה אין כל מחלוקת עובדתית , מצאתי לנכון לתת החלטתי על יסוד הטענות הכתובות שהובאו בפניי על ידי הצדדים.

ניתנה היום, י"ח שבט תשע"ב, 11 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מיכאל קנצלר
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: