ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין היועץ המשפטי לממשלה נגד יהודה מארי :

היועץ המשפטי לממשלה

נ ג ד

1. יהודה מארי

2. ועדת השחרורים בגוש מרכז

בית המשפט המחוזי מרכז בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים

כב' השופט אברהם טל, אב"ד - סג"נ

כב' השופט מנחם פינקלשטיין

כב' השופטת ליאורה ברודי

פסק דין

1. בפנינו עתירה כנגד החלטת המשיבה 2 (להלן: "הוועדה"), מיום 24.1.12 אשר הורתה על שחרורו על תנאי של המשיב 1 בתנאים המפורטים בעמ' 4 להחלטת הוועדה.

2. המשיב 1 (להלן: "המשיב"), יליד 1980, מרצה מאסר ראשון למשך שנתיים וחצי בגין עבירות החזקת נשק וקבלת נכס שהושג בעוון נושא

ת.פ. 29091-06-10 (בימ"ש שלום בת"א-יפו).

על פי כתב האישום המתוקן החזיק המשיב 3 לבנות חבלה, 3 מצמדי חבלה, 4 מנגנוני הפעלה לרימון , מכלול לרובה סער ואקדח.

לחובתו של המשיב 6 הרשעות קודמות בגין עבירות נשק, חטיפה, איומים, סחיטה באיומים, תקיפה , קשירת קשר לביצוע פשע,החזקת סכין, ועבירות רכוש ובשנת 2002 הוא ריצה 3 חודשי מאסר בעבודות שירות.

הדיון בפני הוועדה

3. במהלך הדיון בוועדה הוצגו בפניה המסמכים הבאים, שצורפו כנספחים לעתירה:

(א) טופס שב"ס 903 מיום 30.10.11 - ממנו עולה כי תפקודו של המשיב תקין, הוא הודה באופן פורמלי בביצוע המעשים, הסביר את התנהגותו כצורך בהגנה עצמית ורש"א מצאה שהוא אינו מתאים לתוכנית בפיקוחה.

(ב) דו"ח סוציאלי של שב"ס מיום 21.9.11 לפיו תפקודו של המשיב תקין והוא אינו מעורב באירועים שליליים, הוא עובד כמשגיח כשרות ומשולב בחינוך. התרשמות העו"ס היא מאסיר המעורה היטב בעולם העברייני, אשר מביע מוטיבציה מילולית לשיקום.

(ג) עדכון לועדת השחרורים מיום 11.1.12 ממנו עולה כי המשיב מועסק במטבח, הוא החל לצאת לחופשות ומתכנן לאחר שחרורו לעבוד כמנהל מחלקת ירקות בסופר מרקט.

(ד) עמדת משטרת ישראל מיום 23.1.12 המתנגדת להקדמת שחרורו של המשיב בשל חברותו בארגון פשיעה ובשל מידעים בעניינו.

(ה) חוות דעת רש"א מיום 16.8.11 לפיה ההתרשמות מהמשיב היא שכוונותיו להשתנות אינן כנות וכל רצונו לקבל תוכנית רש"א הוא כדי לקבל שחרור מוקדם. לפיכך רש"א מצאה שהמשיב אינו מתאים לתוכנית פיקוח.

יצוין כי בפני הוועדה הוצגה חוות דעת לא קריאה של רש"א והיא סרבה לדחות את הדיון על מנת לקבל חוות דעת קריאה, שהוצגה בפנינו (ראה נספח ז' 2 לעתירה).

(ו) תוכנית שיקום פרטית מיום 1.12.11 שנערכה ע"י ד"ר נמרוד שני ועו"ס איתן עוזרי לפיה המשיב הוא בר שיקום ובעל מוטיבציה אותנטית לשקם את עצמו. עפ"י התוכנית המשיב ישתלב במפגשים של אסירים משוחררים פעם בשבוע במשך שעה וחצי למניעת רצידיביזם, יעבוד ברשת "ניומרקט" ברמת גן ויגור בראשל"צ.

4. הוועדה קבעה בהחלטתה כי ראוי לשחרר את המשיב על תנאי שכן שחרורו לא יפגע בביטחון הציבור. לדעת הוועדה תכנית השיקום שהוגשה מטעמו יכולה לשמש בסיס איתן להפחתת מסוכנותו במידה וישוחרר. עוד ציינה הוועדה , כי קיומו של דו"ח משטרתי המעלה כי מדובר באסיר כנופייתי אינו יכול לשמש נימוק ראשוני ויחיד למסוכנותו במידה וישוחרר, שכן למרות זאת המשיב יוצא לחופשות.

בסיפא החלטתה ציינה הוועדה כי אביו של המשיב מאושפז במצב קשה בבי"ח והוא זקוק לנוכחותו של המשיב.

נימוקי העתירה

1. הוועדה שגתה משלא נתנה דעתה למסוכנות הנשקפת לציבור מהעותר כפי שעולה מנסיבות ביצוע העבירות על ידו.

2. הוועדה שגתה משלא בחנה בזהירות רבה אם אכן חל שינוי משמעותי באורחותיו של המשיב.

3. הוועדה שגתה בכך שלא ייחסה משקל מספיק לעברו הפלילי של המשיב ולתוכן הידיעות המודיעיניות בעניינו של המשיב.

4. הוועדה שגתה כאשר סברה, כי הדו"ח המודיעיני מהווה נימוק יחיד למסוכנותו של המשיב ובכך התעלמה מגורמים נוספים המלמדים על כך.

5. הוועדה שגתה משגזרה גזירה שווה מההחלטה להתיר את יציאתו של המשיב לחופשות.

6. הוועדה שגתה בכך שלא נתנה דעתה לכך שבמשך כל תקופת המאסר המשיב לא עבר הליך טיפולי ולמסוכנות הנשקפת במקום העבודה המוצע.

7. הוועדה התעלמה מעמדת רש"א שלא לקבל את המשיב לפיקוחה ושגתה כשנתנה מעמד בכורה לתוכנית שיקום פרטית, תוך הסתמכות על עובדות שגויות.

תגובת ב"כ המשיב

1. מדובר במאסר ראשון של המשיב, כאשר בכל מהלכו הוא התנהג בצורה ראויה ולא נזקף לחובתו אף דו"ח משמעת. הוא עובד מבוקר עד ערב כמשגיח כשרות והשתלב בקבוצה טיפולית בבית המעצר. המשיב למד במסגרות שונות, השתלב בקבוצה טיפולית ועבר קורס שליטה בכעסים.

2. הוועדה צדקה כאשר לקחה בחשבון את ההחלטה להוציא את העותר לחופשות, מאחר ולא היה כל מידע לפיו המשיב רוצה לבצע עבירות פליליות כאשר יהיה מחוץ לכותלי בית הסוהר.

3. הוועדה לא לקחה בחשבון את העובדה שהוא אמור לגור בראשל"צ, יש לו מקום עבודה קבוע והוא יימצא בקשר עם המטפל הפרטי.

4. אביו של המשיב נמצא בבית חולים, מצבו קשה, וקיים חשש לחייו.

5. אמנם למשיב יש עבר פלילי אך הוא לא ריצה מאסר מאחורי סורג ובריח, תנאי המעצר קשים לו והוא ילמד לקח.

דיון והכרעה

1. הלכה פסוקה היא כי "התערבות בית משפט זה בהחלטות של ועדות השחרורים, בין אם זו הצבאית (הפועלת מכוח חוק השיפוט הצבאי) ובין אם זו האזרחית (הפועלת מכוח חוק שחרור על תנאי ממאסר) היא בגדר החריג לכלל. בית המשפט יתערב בהחלטת הוועדה רק אם מצא כי זו חרגה מסמכותה, או טעתה באורח חמור במלאכת האיזונים, או משנעלמו מעיני הוועדה שיקולים כבדי משקל שהיה עליה לשוקלם (ראו: בג"ץ 3959/99 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' הוועדה לעיון בעונש, פ"ד נג(3) 721, 757 (1999) (להלן: עניין דותן): כן עיינו: בג"ץ 89/01 הוועד הציבורי נגד עינויים נ' ועדת השחרורים, פ"ד נה(2) 838, 871 (2001) (להלן: ענין שקולניק); רע"ב 4570/02 מחאמיד נ' מדינת ישראל, פ"ד נו(5) 236 (2002))".

(ראה סעיף 32 לפסק דינו של כב' השופט מלצר בבג"צ 6067/11 ו- 6096/11 הפצ"ר ואח' נ' הוועדה הצבאית לעיון בעונש ואח', ניתן ביום 2.2.12).

2. עיון בהחלטת הוועדה ובמסמכים שהיו בפניה, בהודעת הערעור ובטיעוני ב"כ המשיב, מעלה כי החלטת הוועדה חורגת ממתחם הסבירות ולא שקלה את כל השיקולים הראויים לצורך קביעתה אם שחרורו המוקדם של המשיב 1 יסכן אחרים, ואם הוא ראוי לשחרור.

3. נסיבות ביצוע העבירה על ידי המשיב, כמו גם עברו הפלילי, גם אם לא ריצה עונש מאסר מאחורי סורג ובריח, מעלים חשש שאם המשיב ישוחרר לפני תום מאסרו המלא הוא עלול לסכן אחרים. המשיב החזיק ברשותו מצבור של כלי נשק שהפעלתם עלולה לסכן חיי אדם, וכל אלה על מנת להגן על עצמו מפני דורשי רעתו מארגון פשיעה יריב לארגון הפשיעה שעליו הוא נמנה, גם אם מעמדו באותו ארגון איננו בכיר.

4. הוועדה שגתה כאשר לא נעתרה לבקשה לדחיית הדיון על מנת שתהיה בפניה חוות דעת קריאה של רש"א בכל הקשור לטיפול במשיב במהלך תקופת הרישיון, שכן יש באמור בחוות דעת זו כדי להביא למסקנה שהמשיב לא הוכיח בפני הוועדה, כמו גם בפנינו, קיומם של סיכויי שיקום במהלך תקופת הרישיון לפי תוכנית השיקום הפרטית שהגיש לוועדה.

מחוות דעת רש"א, שהוצגה בפנינו בכתב קריא, עולה שהמשיב פנה לרש"א רק כדי להשתחרר על תנאי ואין לו מוטיבציה אמיתית לשנות את דרכיו. מסיבות אלה, מצאה רש"א שהמשיב לא מתאים לתוכנית טיפולית במהלך תקופת הרישיון בפיקוחה.

גם אם חוות דעת רש"א לא היתה מונחת בפני הוועדה הרי בדו"ח הסוציאלי מיום 21.9.11 שהיה בפניה, נכתב כי העו"סית התרשמה שהמשיב מעורה היטב בעולם העברייני ומביע מוטיבציה מילולית בלבד להשתתף בתהליכי שיקום, בהם לא נטל חלק במהלך מאסרו.

5. איננו מקלים ראש בהתנהגותו החיובית של המשיב במהלך מאסרו, כמו גם בהיותו עובד, וביציאתו לשתי חופשות, אך אין ביציאתו לחופשות ללא בעיות כדי להשליך על התנהגותו בתקופת הרישיון שכן יציאה לחופשות מותנית בהיעדר מסוכנות לטווח קצר ואילו שחרור מוקדם מותנה בהיעדר מסוכנות לטווח ארוך.

6. עיון במידעים החסויים, אשר היו בפני ביהמ"ש כאשר החליט להתיר למשיב לצאת לחופשות, מעלה כי בזמן האחרון אין מידעים המעלים חשש למסוכנות, אך מכלול התנהגותו של המשיב, לרבות החזקת חומרי החבלה נושא מאסרו כ"מגן" מפני דורשי רעתו על רקע מאבק בין ארגוני פשיעה, מעלה חשש למסוכנות אם ישוחרר על תנאי.

גם אם מעמדו של המשיב בארגון הפשיעה איננו מעמד בכיר הרי הרקע לביצוע העבירות נושא מאסרו, כמו גם המידעים הקודמים לתחילת המאסר, מעלים חשש למסוכנות מצדו של המשיב על רקע חברותו בארגון פשיעה.

7. איננו מתעלמים מחוות הדעת הפרטית שהגיש המשיב אך אין בה כדי לאיין את מסוכנותו של המשיב וכדי להוות הוכחה לסיכויי שיקום שכן כל מה שהיא כוללת הוא מפגש חד שבועי במשך שעה וחצי יחד עם אסירים אחרים כדי למנוע רצידיביזם, מקום עבודה קרוב למקום שבו בוצעו העבירות נושא מאסרו ומקום מגורים רחוק ממקום זה.

כך גם איננו מתעלמים ממצבו הרפואי הקשה של אביו של המשיב, אך גם בו אין כדי להצדיק את שחרורו המוקדם של המשיב.

8. לאור כל האמור לעיל, החלטת הוועדה נושא העתירה חורגת ממתחם הסבירות, ולא מתחשבת בכל השיקולים הראויים על מנת להעריך את מסוכנותו של המשיב אם ישוחרר על תנאי ועל מנת לקבוע קיומם של סיכויי שיקום.

משכך, ולאור ההלכה עליה חזר בית המשפט העליון בבג"צ 6067/11

ו- 6096/11 הנ"ל, מצדיקה החלטת הוועדה התערבות שיפוטית.

9. אנו מקבלים את העתירה ומבטלים את החלטת הוועדה מיום 24.1.12 לשחרר את המשיב על תנאי.

ניתן והודע היום ט"ז שבט תשע"ב, 09/02/2012 במעמד ב"כ הצדדים.


מעורבים
תובע: היועץ המשפטי לממשלה
נתבע: יהודה מארי
שופט :
עורכי דין: