ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אגודת העיתונאים בירושלים נגד רשות השידור :

1. אגודת העיתונאים בירושלים

2. אגודת העיתונאים בתל אביב

ע"י ב"כ עו"ד לואיז ספורטס ואופיר טל

נ ג ד

1. רשות השידור

2. מיקי מירו מנהל קול ישראל

ע"י ב"כ עו"ד יאיר דוד והילי לויט מאיר

בית דין אזורי לעבודה בירושלים

כב' השופט אייל אברהמי, סגן הנשיאה

נציג ציבור מר קובי משה

נציגת ציבור גב' חדוה אהוד

פסק דין

1. השאלה העומדת לפנינו היא האם יש מקום לבטל את מינויו של מר מיקי מירו (להלן: "מר מירו" או "מר מיקי מירו") למנהל קול ישראל (להלן: "התפקיד").

רקע עובדתי

2. מר מיקי מירו נבחר למנהל קול ישראל ברשות השידור, בהחלטה של וועדת מכרזים מיום 10.7.11 (להלן: "הוועדה" או "החלטת הוועדה"), ונכנס לתפקיד לאלתר. ביום 14.7.11 הגישו המבקשות בקשת צד לסכסוך קיבוצי ובה ביקשו סעדים זמנים וקבועים כנגד המינוי. הצדדים הסכימו לדון בתיק העיקרי ולא לעסוק בסעדים הזמנים. היה זה לאחר שהושגו בין הצדדים הבנות רבות וחשובות בהקשר להרכב ועדות מכרזים, שנדרשו לשלל תפקידים, שעמדו על הפרק אותה שעה. נותר, אפוא, לדון האם החלטת הוועדה בעניינו של מר מירו התקבלה כדין.

3. כעולה מהראיות מנהל קול ישראל משמש כמנהל הרדיו. מדובר בתפקיד בכיר מאוד ברשות השידור. מי ששימש בתפקיד מנהל קול ישראל בפועל, (קודם לכן מר אריה שקד), סיים את תפקידו. אין חולק שהיתה חשיבות לאיוש משרת מנהל קול ישראל במינוי קבוע, חלף מינוי בפועל-שיטה עליה נמתחה ביקורת בדו"ח המבקר. לאור זאת פרסמה הנתבעת ביום 15.6.11 מכרז פנימי לתפקיד מנהל קול ישראל בעברית, כאשר המועד האחרון להגשת המועמדויות נקבע ליום 5.7.11. ישיבת וועדת המכרזים נקבעה ליום 7.7.11. בפני הוועדה הופיעו שלושה מועמדים, ביניהם מר מיקי מירו. בסמוך למועד כינוס וועדת המכרזים, הגישו המבקשות השגה על הרכב הוועדה וטענו לפגם בישיבתו של מר יואב הורוביץ בשל ניגוד עניינם שהיה לו. דיון הוועדה נדחה מיום חמישי, ה -7.7.11. ליום ראשון ה-10.7.11 (ללא מר הורוביץ). הרכב הוועדה, שהתכנסה ביום ה 10.7.11 כלל שבעה חברים ביניהם מר צימרמן, מנהל כוח אדם של רשות השידור. יצוין כי באותה שעה, לא היה מנכ"ל לרשות השידור, הואיל ומינויו של מר מוטי שקלאר, המנכ"ל היוצא של הרשות, הסתיים ביום 7.7.11 וטרם נבחר לו מחליף. שני הנציגים מטעם אגודת העיתונאים מר חיים שיבי ומר יוסי בר מוחא שהתייצבו לישיבת וועדת המכרזים, טענו באותו מעמד, כי הוועדה בהרכבה הנוכחי, באותו יום, לא נקבעה כדין בשל אי נוכחות מנכ"ל רשות השידור. הם מחו על כך ועזבו את הישיבה. הוועדה קיימה את הדיון בהעדרם, באותו יום 10.7.11 - ובחרה כאמור, במר מיקי מירו לתפקיד מנהל קול ישראל.

טענות הצדדים

3. לטענת המבקשות, הרכב ועדת המכרזים, בה נתקבלה החלטת הוועדה לבחור במר מירו, היה בניגוד לנוהל ולהסכמות שהיו בין הצדדים הואיל ונעדר מהרכב הוועדה, מנכ"ל רשות השידור. יתר על כן, בוועדה ישב שלא כדין מר צימרמן, מנהל כוח אדם של הרשות. טענה נוספת לה טענו המבקשות הינה שנמנע מהיועצת המשפטית של הרשות או מי מטעמה, להשתתף בוועדה. טענה שלישית, אותה טענה המבקשת 2 בלבד, באמצעות מר בר מוחא, היתה כי בהליך הבחירה היו מעורבים שיקולים פוליטיים ("מאפיה פוליטית"). עוד טען האחרון כי כינוס הועדה נדחה מיום 7.7.11 מטעמים זרים, במטרה להביא לכך שהמנכ"ל היוצא מר מוטי שקלאר, לא ישב כחבר בוועדה ובמקומו ישב מר צימרמן וכל זאת כדי לקדם מקורבים ללשכת ראש הממשלה.

אציין כי מר בן זקן נציג מבקשת 1 לא הצטרף לטענות האחרונות של מר בר מוחא. עוד מסר מר בן זקן כי אין לאגודת העיתונאים בירושלים, טענות כלשהן, באשר למקצועיותו והתאמתו האישית של מר מירו לתפקיד. טענתם הינה אך ורק לגבי ההליך שהיה לקוי לשיטתם.

4. המשיבה טענה כי הרכב הועדה היה תקין הואיל ובעת כינוסה, מר שקלאר, המנכ"ל היוצא של הרשות השידור, כבר פרש לגמלאות ובמקומו הוחלט למנות את מר צימרמן. לנוכח זאת לא נפל פגם בהרכב הוועדה. היועצת המשפטית של הרשות אינה חלק מהוועדה ולא היתה חובה לזמנה. העדרה אינו פוגם בתקינות ההליך.

באשר לטענה של מבקשת 2 שנמסרה באמצעות מר בר מוחא, הרי שלא היו מעורבים שיקולים פוליטיים. הוועדה בחנה ודנה באופן יסודי ומעמיק במועמדויות של שלושת המועמדים שהיו בפניה. שלושתם נמצאו ראויים, אך בסופו של יום נבחר מר מיקי מירו ברוב מוחלט. לטענות אודות לחצים פוליטיים וקונספירציות למיניהם לא היה כל בסיס עובדתי, לשיטת המשיבה.

ההליך

5. בפנינו העידו מטעם אגודת העיתונאים בירושלים - מר דני בן זקן, ומטעם מבקשת 2 - מר יוסי בר מוחא, ומנגד - מר יעקב בורובסקי חבר הועד המנהל של רשות השידור וד"ר אמיר גילת יו"ר רשות השידור. לאחר הדיון הגישו הצדדים סיכומים ועל יסודם ניתן פסק הדין דלהלן. יצוין כי הועלו טענות שונות במהלך הדברים שלא נצרכנו להן, חלקן נזנחו על ידי הצדדים וממילא לא מצאנו עניין לענות בהן בפסק הדין.

פסק דין

הרכב ועדת המכרזים

6. הליכי בחירת המנהלים ברשות השידור הוסדרו בהסכם קיבוצי מיום 27.7.82 שזכה לכינוי "הסכם הקדנציות" (נספח 1 לבקשה, להלן: הסכם הקדנציות). על בסיסו הגיעו הצדדים להסכמות בעניין הרכבי הוועדות לתפקידי הניהול ברשות השידור, ונכתב נוהל 101 של רשות השידור (מיום 1.12.82, שצורף כנספח 2 לבקשה, להלן: נוהל 101) הקובע את הרכב ועדת המכרזים. אין חולק כי על פי נוהל 101 (בעמ' 8 סעיף ו' לנוהל 101) תכלול ועדת המכרזים את הועד המנהל של רשות השידור, את המנכ"ל (ההדגשות כאן ולהלן שלי א.א.) ושני נציגי האיגוד המקצועי.

נציין כי בהוראות נוהל 101, בסעיף 6.6 ס"ק ב' נכתב "המנכ"ל, מנהלי המדיות והמשנה למנכ"ל, רשאים למנות באי כוח אשר ימלאו את מקומם". אין חולק כי המנכ"ל מר שקלאר לא מינה לו ממלא מקום. בכל אופן, לאחר יום 7.7.11 לא שימש מר שקלאר כמנכ"ל וממילא לא יכול היה למנות ממלא מקום לאחר התאריך האחרון (7.7.11). מדובר אפוא בהסדר ספציפי בו נקבע בנוהל כיצד ניתן למנות ממלא מקום.

7. כאמור, אין חולק כי ביום כינוס ועדת המכרזים, בה נבחר מר מירו - 10.7.11 לא היה מנכ"ל לרשות השידור. אין גם חולק כי מר צימרמן כמנהל כ"א ברשות השידור, אינו חבר בועדת המכרזים, לתפקיד מנהל קול ישראל.

8. לטענת רשות השידור, הואיל ולא היה מנכ"ל לרשות השידור עת (10.7.11) מונה מר צימרמן לשמש כממלא מקומו בועדות המכרזים, לפיכך היה בישיבה מי שבא במקום המנכ"ל.

נעיר כי מטעם הרשות מצאנו גרסאות סותרות בקשר למינוי של מר צימרמן. מר בורובסקי העיד (פרוט' עמ' 7 ש' 3-1 וכן עמ' 9 ש' 21-22) כי מר צימרמן מונה זמן מה לפני הישיבה לשמש במקום המנכ"ל בכל תפקיד הקשור למשאבי אנוש וזאת עד שימונה מנכ"ל. לעומת זאת בס' 25 לתשובתה לבקשה, נטען ע"י המשיבה כי מר צימרמן מונה אד הוק - לישיבת הוועדה שהתקיימה ביום 10.7.11 לצורך מינוי מנהל קול ישראל.

מעדות מר בורובסקי (פרוט' עמ' 7 ש' 6-3) עולה כי אותה עת עמדה על הפרק, האפשרות למנות מנכ"ל זמני, לרשות השידור. לאחר שהתייעצו בסוגיה זו הגיעו למסקנה כי מינוי זמני לתפקיד מנכ"ל, מצריך הליכים דומים כמו מינוי קבוע, ומשום כך ביכרו לוותר על מינוי זמני ולזרז את המינוי הקבוע לתפקיד מנכ"ל רשות השידור, מה שהושלם בסופו של דבר ביום 18.9.11.

חוק הפרשנות התשמ"א - 1981 (להלן: חוק הפרשנות) אינו מסדיר את נושא מינוי ממלא מקום או את הסוגיה של מינוי זמני [שהיתה מוסדרת בהצעת החוק אך נשמטה מהנוסח שנתקבל וראה פרופ' י. זמיר הסמכות המנהלית בעמ' 243 - 244]. הדרך אפוא למנות ממלא מקום או לערוך מינוי זמני הינה אותה דרך בה נדרש למנות את בעל התפקיד באופן רגיל. למסקנה זו הגיעו גם ברשות השידור כפי שהעידו נציגיה לעיל.

נציין כי סעיף 16 לחוק הפרשנות, התשמ"א - 1981, קובע במפורש כי הסמכות למנות גוף של מספר חברים, כוללת סמכות למנות ממלא מקום לכל חבר שלו. אלא שבמקרה דנן יש לזכור כי יש הוראה מפורשת בנוהל 101 של הרשות (שכאמור הינו חלק מההסכם הקיבוצי ולמצער הוא חלק מהסדר קיבוצי) ולפיו מנכ"ל רשות השידור הינו אחד מחברי וועדת המכרזים. הרכב הוועדה נקבע באופן כזה, שכולל גם את המנכ"ל, בין היתר לנוכח בכירותו של התפקיד ולנוכח כפיפותו הישירה למנכ"ל. הרכב הוועדה נועד ליצור איזונים בין הגורמים השונים ולהביא לוועדה את עמדות הנוגעים בדבר, כדי שבסופו של יום תתקבל החלטה מאוזנת וראויה.

9. הרכב חברי ועדת המכרזים צריך היה להיות זה שסוכם עם ארגון העובדים ועוגן בנוהל 101. לא ניתן לשנות באופן חד צדדי, את הרכב חברי הוועדה. סוכם, על דעת ארגון העובדים, שהרכב הועדה יכלול בתוכו את המנכ"ל. אכן נכון שארגון העובדים אינו יכול לקבוע מי יהיה המנכ"ל. אך הארגון רשאי לדרוש כי רשות השידור תעמוד בנוהל 101 ולפיו יהיה חבר בוועדה מנכ"ל רשות השידור. כעולה מעדות עדי הרשות, לא ניתן היה לבחור מנכ"ל זמני, מאחר שנדרשו גם לתפקיד מנכ"ל זמני, הליכי מינוי כמו לתפקיד של מנכ"ל קבוע. מטעם זה לא בחרו מנכ"ל זמני כפי שהעיד מר בורובסקי כאמור. פועל יוצא של הדברים הינו שלא ניתן היה למנות את מר צימרמן למלא את מקומו של המנכ"ל, אף לא לצורך ישיבה בוועדת המכרזים לתפקיד מנהל קול ישראל. לא ניתן היה למנות את מר צימרמן קודם לישיבה, בהחלטה של מליאת רשות השידור ואף לא בהחלטה אד- הוק בפתח ישיבת ועדת המכרזים.

10. יש פגם בחפזון למנות מנהל לקול ישראל, דווקא בתקופת "בין השמשות" - עם סיום כהונתו של מר שקלאר ולפני כניסתו של מנכ"ל חדש לרשות השידור. יש לזכור כי מדובר במשרה בכירה ברשות השידור הכפופה למנכ"ל הרשות וראוי היה להמתין, עד לאחר כניסת המנכ"ל החדש שיבחר, כדי שזה יוכל להיות שותף בבחירת מנהל קול ישראל. כאמור בוועדת המכרזים מספר חברים. הרכבה נועד ליצור מערכת של איזונים פנימיים עדינים. לאחר שיושמעו בה הקולות השונים תתקבל החלטה היוצרת איזון ארכימדי ראוי. בהעדר מנכ"ל בישיבה נפגמה מערכת האיזונים שנקבעה בנוהל 101.

11. ראוי לשוב ולהדגיש כי רשות השידור לא יכולה באופן חד צדדי, לשנות את הרכב וועדת המכרזים עליו הוסכם. הרשות קיבלה על עצמה הגבלות באשר לסמכותה, לקבל אנשים ולהעסיקם. הגבלות אלה עוגנו, כאמור, בהסכם קיבוצי ובנספח לו - נוהל 101. הגבלות אלה קובעות שבחירת מנהל קול ישראל תעשה במכרז פנימי על ידי ועדה, שהרכבה נקבע בנוהל. במסגרת היחסים הקיבוציים לא יכול אחד הצדדים לערוך שינוי חד צדדי. נציגי המבקשת 1 מחו בפתח ישיבת ועדת המכרזים על כי אין מנכ"ל בוועדה. הם ביקשו, קודם לישיבה (כעולה מהמכתב מיום 8.7.11) כי מר שקלאר המנכ"ל היוצא, ישב בוועדה, חרף פרישתו. הרשות מצידה לא הגיבה למכתב. מכתבו של ד"ר אמיר גילת מיום 30.6.11 התייחס לנוכחותו של מר שקלאר, כחבר בוועדה שנועדה להתכנס ביום 7.7.11. המבקשת, כעולה ממכתבה מיום 8.7.11, הודיעה שמבחינתה מכתב זה (בו התבקש מר שקלאר להשתתף בישיבה הקבועה ליום 7.7.11) מקובל עליה והוא מחייב גם את השתתפותו, בוועדת המכרזים שנדחתה ליום 10.7.11. הרשות מצידה לא הגיבה למכתב האחרון. יש להצטער על כי אותה עת לא התנהל דו שיח כן ופתוח בין הרשות לארגון העובדים. כאמור נציגי הארגון התייצבו לישיבה ומחו על העדר מנכ"ל ופרשו כמחאה מהוועדה. לא טוב עשתה הרשות, אותה שעה, כשהמשיכה בהליך המכרז לבחירת מנהל לקול ישראל. לא כך ראוי שיתנהלו יחסים בין ארגון העובדים להנהלתו, במקום בו יש יחסים קיבוצים. אכן התרשמנו שמאז המצב השתנה והצדדים הגיעו בפנינו, להסכמות על עניינים רבים (אחרים) כדי לקדם את רשות השידור בשעה קשה זאת, וטוב שכך עשו.

12. לסיכום נאמר כי פגם היה בהעדרו של מנכ"ל מישיבת ועדת המכרזים. כן היה פגם בכך שבישיבה השתתף, כחבר בעל קול הצבעה, מר צימרמן המשמש כמנהל כוח אדם. ויודגש שאין באמור כדי להטיל דופי כלשהו במר צימרמן. עם זאת, הוא לא היה מנכ"ל ולא ניתן היה למנותו כמנכ"ל כמוסבר לעיל. על הרשות היה להקפיד על הרכב תקין ונכון כפי שנקבע בנהלי הרשות.

לנוכח כל האמור אנו בדעה כי נפל פגם מהותי היורד לשורשו של מכרז, בהרכב חברי ועדת המכרזים, שבחרה במר מיקי מירו, לתפקיד מנהל קול ישראל.

לפיכך אין מנוס מקביעה כי החלטת ועדת המכרזים מיום 10.7.11 לבחירת מר מירו נתקבלה שלא כדין. ההחלטה בטלה אפוא.

13. באשר לטענה כי היה מקום לנוכחות היועצת המשפטית של רשות השידור, הרי שוועדת המכרזים רשאית כחלק מסמכויות העזר הנתונות לה להתייעץ בייעוץ משפטי, ככל שהיא נזקקת לו. יתכן שליווי משפטי צמוד במקרה זה היה מונע את הטעות לה נפלה הוועדה ויפה תעשה הוועדה אם תסתייע בליווי משפטי צמוד. מכל מקום על הוועדה היה לפעול בהתאם לנוהל 101 ובפרט לפי האמור בסעיף 6.7 בו, הקובע את צורת עבודתה. שינוי מנוהל 101 צריך להיעשות בהסכמה.

14. באשר לטענה של מר יוסי בר מוחא אודות "מאפיה פוליטית", הרי שלא מצאנו לכך כל ראיה ממשית. נעיר כי טענותיו של מר בר מוחא כלפי העדים של רשות השידור לא הוכחו ולא נמצאו להן תימוכין. מדובר בספקולציות חסרות בסיס ראייתי. אף מסגנונו של מר בר מוחא בדבריו, אנו מסתייגים כלפי עדי רשות השידור בכלל וכלפי מר מירו בפרט.

נשוב ונדגיש, פעם נוספת, כי לא מצאנו כל פגם בכישוריו של מר מירו, לשמש כמנכ"ל קול ישראל. הפגם שנפל ועליו הצבענו התייחס אך להרכב חברי הוועדה שבחרו בו.

סוף דבר

16. לנוכח כל האמור הבקשה מתקבלת ואנו קובעים כי החלטת ועדת המכרזים מיום 10.7.11 בה נבחר מר מיקי מירו כמנהל קול ישראל מבוטלת. רשות השידור תשלים הליכי המכרז לתפקיד מנהל קול ישראל, מהשלב של בחירת המועמדים מתוך שלושת המועמדים שהיו בפניה ביום 10.7.11, ובלבד שתעשה כן באמצעות ועדה בהרכב נכון כאמור בנוהל 101.

הואיל ומדובר בסכסוך קיבוצי אין צו להוצאות.

זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

ניתן היום, ב' שבט תשע"ב, 26 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אגודת העיתונאים בירושלים
נתבע: רשות השידור
שופט :
עורכי דין: