ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ש"י גיל פרויקטים בע"מ נגד שמואל אלבז :

ש"י גיל פרויקטים בע"מ

נ ג ד

1. שמואל אלבז

2. ש. אלבז בניה והשקעות בע"מ

בית משפט השלום בקרית-גת

כב' השופטת הבכירה רובין לביא

החלטה

בתאריך 4.12.11 נתקבלה בקשה בהולה למתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד ובטרם הגשת כתב תביעה למנוע מהמשיבים כניסה לאתר בניה בו עובדת המבקשת, הנמצא במשואות יצחק.

לא נעתרתי לה וקבעתי לדיון במעמד הצדדים בפני ביום 12.12.11.

במועד זה התייצב משיב 2, בעצמו ובשם משיבה 1, ללא ייצוג, וביקש דחייה של הדיון.

הואיל ואישר כי כבר לא נמצא באתר ולכן אין לו התנגדות כי כניסתו לאתר תיאסר ובתנאי שביהמ"ש ימנע מהמבקשת לעשות שימוש בציוד השייך לו, ונמצא באתר, הוצאתי בהסכמת הצדדים, צו זמני על פיו נאסר על המשיבים או מי מטעמם להיכנס לאתר, וכן צו שכנגד האוסר על המבקשת לעשות שימוש בעץ שלטענת המשיבים שייך להם.

הורתי כי הצו יעמוד על כנו וקבעתי לדיון נוסף ביום 29.12.11. כמו כן מצאתי לנכון להוסיף כי אם לאחר שיעמידו המשיבים עו"ד תהיה הסכמה למתן סעד קבוע יודיעו על כך מבעוד מועד על מנת שתצא החלטה והדיון יבוטל.

הדיון נדחה להיום.

הוגשה תובענה עיקרית למתן צו מניעה קבוע אך טרם הוגש כתב הגנה לאחר שב"כ המבקשת נתן הסכמתו לארכה להגשת כתב הגנה עד יום 31.1.12.

למרות זאת, הוגשה בקשה למתן פס"ד בהעדר הגנה והרשם ביקש אתמול לדעת מדוע. לטענת ב"כ המבקשים מדובר בטעות ולכן הבקשה נמחקה על ידי .

בדיון היום נעשה ניסיון לפתוח החזית ולדון בחילוקי הדעות הכספיים שבין הצדדים אולם הואיל וכאמור לא הוגשו כתבי תביעה והגנה בנושא זה , לא אפשרתי זאת.

עיקר טענת המבקשת הינו כי המשיב לא עמד בהתחייבותו להשלים הבניה במועד ולכן חל עיכוב ניכר אשר בעקבותיו נגרם להם נזק רב ומזמין העבודה מתכוון לחלט ערבויות בסך כמיליון ₪.

כיום המבקשת מנסה להשלים בעצמה העבודה שאמורים היו לבצעה המשיבים, ומבקשת לכן למנוע כניסת המשיבים לאתר, כדי לא לשבש העבודות, בעוד המשיבים עומדים על זכותם לעכבון, ולכן מבקשים לאפשר להם לשוב לאתר כדי למנוע מהמבקשת להעביר העבודה לאחר.

למול טענת המבקשת בדבר נזקיה הגדולים, טוענים המשיבים כי החלו לעבוד באתר רק בתשיעי באוק' 2011 על פי כתב כמויות שהוצא במועד זה, וכי לאחר כחודשיים, ב-20.11.11, המבקשת הודיעה על תנאיה הדרקוניים הכוללים סד זמנים בלתי סביר, ולכן החליטו כי לא ישלימו העבודה. לטענתם טרם שולם מלוא שכרם בגין העבודה שבוצעה ,ונותרה יתרת חובה של 92.057 ₪. לטענת משיב 2 משסרב לחתום על ההסכם הדרקוני הוציאה המבקשת בו ביום התראה על עיכובים וכעבור 3 ימים הגיעו לאתר שוטרים, שכן נמצאו במקום עובדים, תושבי הרשות, ללא אישורי כניסה ועבודה כדין.המשיב 2 נחקר במשטרה תחת אזהרה בגין העסקת שוהים בלתי חוקיים, ולדבריו מסר כי הם הועסקו על ידי קבלן משנה מטעמו ולא על ידו, ולכן שוחרר. הוא חזר לאתר וכעבור זמן קצר שוב הגיעו שוטרים שעיכבו אותו בשנית לתחנה, שם שוחרר בתנאי מעצר בית למשך 5 ימים.

בניגוד לטענת משיב 2, טוען נציג המבקשת כי עובדתית הגיעו להסכמה בעל פה על פי כתב הכמויות שהוצא לדבריו לקראת יולי 2011, ולא בתאריך המופיע בו , הנובע משינוי בתאריך כל עת שמוצא מהמחשב. לשאלת ביהמ"ש אם יכול להוכיח זאת השיב כי הואיל ותגובת המשיבים ונספחיה הומצאו להם רק אתמול בצהריים, לא היה סיפק בידם להיערך לקראת הנטען בו ולהצטייד במסמכים. אפשרתי לכן למבקשת לשלוח מסמכים שיהיה בהם לתמוך בטענתו .

נתקבלו דפי יומן עבודה כמפורט: מה- 1.9.11 עד ה- 5.9.11; 6.9.11;8.9.11: מה-7.9.11; ה-11.9 עד ה- 13.9.11; ה-18.9.11 עד 19.9.11; מה-20 עד 22.9.11 ; מה-22 עד ה-23.9.11; ה-25.9.11; ה-26.9.11; ה-28.9.11 עד 2.10.11; ומה- 3 עד 10 באוקטובר 2011.

כאמור, ב"כ המשיבים טוען לזכות עיכבון ומפנה לסעיף 5 לחוק חוזה קבלנות התשל"ד-1974 וטוען כי מכח זכותו לסעד עצמי זכאים המשיבים להישאר באתר וכי אף שמשיב 2 טען בפני ביהמ"ש כי אינו נמצא באתר, ולכן אינו מתנגד להוצאת הצו וצו נגדי, הסיבה לכך נעוצה בהתנהגותה הבריונית של המבקשת שעשתה לסילוקו באמצעות המשטרה תוך ניצול קשרים משפחתיים של נציג המבקשת.

לא מצאתי כל יסוד לטענה זו:

מטרת העיכוב אינה לשנות המצב העובדתי של ההחזקה בנכס אלא להיפך, הוא מכוון לשמור על המצב הקיים . זכות העיכוב של המחזיק בנכס והשאלה אם רשאי להמשיך בהחזקה בו או שמא מעכב ההחזקה בו שלא כדין, מובילה לשאלה אם עומדת לו באותן הנסיבות הזכות לעכבו . כלומר: הסעד העצמי של עיכבון נועד להקל על נושה לממש זכותו כלפי חייב ללא פנייה לערכאות, מבלי לחולל שינוי במצב העובדתי של ההחזקה בנכס, כשמנגד יש לשקול הפגיעה בחייב ובצדדים שלישיים כלומר הפגיעה בזכות הקניין של אחר.

במקרה שבפני הזכות במקרקעין הינה של המזמין, שאיפשר למבקשת לתפוס חזקה בנכס וזאת למטרה ספציפית של בניית מבנה , ואין לו כל זיקה או מחוייבות כלשהי כלפי המשיבים .

לא יעלה על הדעת בנסיבות אלה להקים זכות למשיבים לתפוס חזקה בנכסו של המזמין ללא הסכמתו ואפילו תוך פגיעה ממשית בו, ובאופן המונע ממנו לקבל המבנה אותו הזמין. לא לכך כיוון המחוקק.

לא רק זאת, אלא משיב 2 כאמור אישר כי העסיק באתר הבניה, אף שלטענתו בעקיפין, עובדים בלתי חוקיים, דבר שגרר כניסת שוטרים לאתר, מעצרם של העובדים, עיכוב שלו עצמו למשטרה ושחרורו בתנאי מעצר בית, ומן הסתם הפסקת העבודה עקב זאת. בין אם הייתה לו ידיעה אישית על העבירה ובין אם עצם עיניו מראותה - די בכך לכאורה להקים חשש ממשי בלב המבקשת בדבר יכולתו להשלים העבודות, ואם אוסיף לכך את הצהרתו שלו כי אינו יכול ממילא לעמוד בתנאים שהציבה בפניו המבקשת- מה לו להלין על כך שזו ביקשה סילוקו מן האתר או במקרה זה- מניעת כניסתו?

אמנם מיומני העבודה שנשלחו לביהמ"ש לא עולה כי החל לעבוד ביולי, כטענת נציג המבקשת, אך לכאורה בהחלט עולה כי החלו בעבודות לפני המועד המופיע בכתב הכמויות, ומכאן שנתן הסכמתו, ולו מכללא, לתנאים שהוצבו בפניו. לא יעלה על הדעת שעלה על אתר , עם ציוד בעל ערך כדבריו, העסיק עובדים, וביצע עבודות,מבלי שסיכם מראש עם המבקשים התנאים לביצוע העבודות, משכן, והשכר שאמור לקבל עבורן. מה עוד שמהתגובה עולה כי הם עבדו יחדיו בעבר, ולא בכדי פנתה המבקשת דווקא אל המשיבים לביצוע העבודות.

לאור כל האמור אני נעתרת לבקשה ומורה על הותרת הצווים על כנם עד למתן החלטה בתובענה העיקרית.

אין צו להוצאות.

העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ב' שבט תשע"ב, 26 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ש"י גיל פרויקטים בע"מ
נתבע: שמואל אלבז
שופט :
עורכי דין: