ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בנק מזרחי טפחות בע"מ נגד דקסגון חברת לסחר בינלאומי בע"מ :

בנק מזרחי טפחות בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד משה שפורן ועו"ד ורד בוהארון

נ ג ד

1. דקסגון חב' לסחר בינלאומי בע"מ (ניתן פסק דין ביום 30.5.06)

2. גיל גלמור

ע"י ב"כ עו"ד עודד פלג

3. רן זמיר (ניתן פסק דין ביום 30.5.06)

בית משפט השלום בתל-אביב-יפו

כב' השופטת ורדינה סימון

פסק דין

1. בפני תביעה כספית, שהוגשה בסדר דין מקוצר על ידי בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן- "התובע" ו/או "הבנק"), נגד דקסגון חברה לסחר בינלאומי בע"מ (להלן- "החברה" ו/או "נתבעת 1"), שהתובע העמיד לטובתה אשראי, ונגד גיל גלמור (להלן- "נתבע 2") ורן זמיר (להלן- "רן זמיר" ו/או "נתבע 3"), אשר שימשו כמנהלים ובעלי מניות בחברה, וחתמו כערבים להבטחת חובותיה של החברה.

2. כחודש לאחר הגשת התביעה, ביום 28.5.06 נחתם בין התובע לבין החברה ורן זמיר הסכם פשרה (להלן- "הסכם הפשרה"), שניתן לו תוקף של פסק דין ביום 30.5.06.

3. נתבע 2, שלא נכלל במסגרת הסדר הפשרה, הגיש ביום 28.6.07 בקשת רשות להגן (שהחליפה בקשת רשות להגן שהוגשה על ידו ביום 13.7.06). נוכח הודעת התובע, כי אינו מתנגד למתן רשות להגן לנתבע 2, ביום 10.9.07 ניתנה לנתבע 2 רשות להגן, כאשר הוסכם, כי התצהיר שצורף לבקשה על נספחיו ישמש כתב הגנה.

4. אין מחלוקת בין הצדדים באשר לחתימתו של נתבע 2, מנהל ובעל מניות בחברה על כתבי הערבות. מלכתחילה גם לא הייתה מחלוקת בין הצדדים באשר לגובה החוב.

נתבע 2, אשר שימש מנהל ובעל מניות בחברה (סע' 1 לתצהיר עדותו הראשית) אישר, כי קרא את כתבי הערבות וחתם עליהם (עמ' 47 לפרוטוקול מיום 19.4.10 ש' 25-26, עמ' 54 ש' 28). נתבע 2 גם אישר, כי קיבל את מכתבי ההתראה ששלח התובע (עמ' 49 לפרוטוקול מיום 19.4.10 ש' 26), ולמרות שקיבל דפי חשבון מהבנק לא העלה כל טענות לגבי יתרת החוב הרשומה, לא במסגרת ההתכתבויות ולא במסגרת התצהיר שצורף לבר"ל או תצהיר עדותו הראשית. כשנתבקש בחקירתו הנגדית לאשר את יתרת החוב התחמק ממתן תשובה והשיב שאינו זוכר במדויק ונקב בסכום "בערך" "לפי מה שזכור לי". לא התייחסתי ברצינות לתשובה זו. מה גם שכל נושא שיעור החוב לא הועלה כטענת הגנה.

5. לטענת נתבע 2, כתבי הערבות עליהם חתם (נספח ד' ונספח ח' לכתב התביעה), רצופים תנאים מקפחים בחוזה אחיד. במיוחד הדגיש נתבע 2 בעניין זה את סע' 5 לכתבי הערבות, לפיו רשאי הבנק לדרוש את החוב הנטען מהערבים, מבלי לנקוט צעד לגביית החוב מהחברה החייבת. משכך, לטענת התובע יש לבטל את סע' 5 לכתבי הערבות. כתמיכה בטענותיו אלה, הפנה הנתבע לחא (ים) 8002/02 המפקח על הבנקים נ' הבנק הבינלאומי הראשון למשכנתאות בע"מ (פורסם בנבו 5.5.09, להלן- "המפקח על הבנקים").

לטענת נתבע 2 הוכח, כי התובע נמנע מלפנות בדרישה כספית לחברה בטרם פנה לערב בדרישה כזו, וגם נמנע מלנקוט בהליכים נגד החברה קודם להגשת התביעה נגד הערב.

מוסיף וטוען נתבע 2, כי הבנק התנהל בחוסר תום לב. בפעולותיו היה משום הפרת חובת האמון והזהירות כלפיו ושימוש בזכות חוזית בחוסר תום לב בניגוד לחובת הבנק על פי ס' 39 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973 (להלן- "חוק החוזים").

לטענת נתבע 2, למרות שהתובע ידע על דבר נישולו של נתבע 2 מהחברה, ולמרות שנתבע 2 דרש מהתובע, כי יעדכן אותו בדבר ההליכים המתנהלים מול הבנק, תוך שהפנה לכספים ו/או נכסים של החברה, בחר התובע להימנע מלאתר נכסיה וכספיה של החברה ומלגבות מהחברה את מלוא החוב הנטען והתפשר עם רן זמיר ועם החברה, וזאת, עוד בטרם הומצא לנתבע 2 כתב התביעה.

עוד טוען נתבע 2, כי הבנק לא יידע אותו בדבר החתימה על הסכם הפשרה, והוא למד אודותיו רק כחודש לאחר שנחתם, במענה לפניית ב"כ נתבע 2 אל ב"כ התובע לצורך הפנייה לנכסים של החברה, לצורך תשלום החוב.

לטענת נתבע 2 יש בהתנהלות, שפורטה לעיל, כדי להביא לבטלות החיוב כולו, להפקעת הערבות ולדחיית התביעה במלואה.

6. בתשובה לטענות נתבע 2 משיב התובע, כי סע' 5 לכתב הערבות אינו מהווה "תנאי מקפח בחוזה אחיד" ולכל היותר קמה לנתבע זכות לביטול/שינוי הוראת סעיף זה בהתאם לסע' 19 לחוק החוזים האחידים, התשמ"ג- 1982 (להלן- "חוק החוזים האחידים"). מכל מקום, לטענת התובע, פעולותיו לגביית החוב עומדות בתנאי הוראת סע' 8 לחוק הערבות, תשכ"ז, 1967 (להלן- "חוק הערבות") שכן זמן רב קודם להגשת התביעה, פנה הוא לחברה ודרש ממנה את תשלום החוב.

כן טוען התובע, כי במסגרת פרשת הראיות לא הציג נתבע 2 תשתית עובדתית כלשהי, שיש בה כדי לתמוך בטענותיו. לטענת התובע, הוא השיב לכל פניות נתבע 2 באופן ענייני, מבלי שנקט צד בסכסוך בין נתבע 2 לבין רן זמיר, ואף הסכים להעביר לנתבע 2 העתק מדפי הבנק וממסמכים. נתבע 2 מצידו לא הסדיר את חובו לתובע במשך מספר חודשים. עוד הוסיף התובע, כי טענות נתבע 2, כאילו החברה הייתה במועד הגשת התביעה במצב כלכלי איתן, או כי הוא מסר לתובע מידע ביחס ליכולתה הכלכלית של החברה קודם להגשת התביעה לא הוכחו.

להלן אתייחס לטענות ההגנה שהעלה נתבע 2:

הטענה, כי סעיף 5 לכתב הערבות הינו תנאי מקפח בחוזה אחיד

7. נתבע 2 חתם ביום 28.1.01 וביום 22.10.03, על כתבי "ערבות מתמדת בלתי מוגבלת בסכום לאבטחת כל חוב" (בשני חשבונות החברה שהתנהלו בבנק- חשבון מס' 449000 וחשבון מס' 579990),המעגנים את ערבותו האישית לחובותיה של החברה (להלן יקראו במאוחד- "כתב הערבות").

כתב הערבות נשוא הדיון משתרע על שלושה עמודים ומחצה. סע' 5 לכתב הערבות, הוא הסעיף העיקרי, לגביו טוען נתבע 2, כי עסקינן בתנאי מקפח בחוזה אחיד.

לשון סע' 5 לכתב הערבות, שכותרתו "ויתור על דרישת פרעון מוקדמת מהלקוח", הינה כדלקמן:

"אנו נשלם לבנק את הסכומים שידרוש מאיתנו כאמור לעיל מבלי שהבנק יהיה חייב להמציא לנו כל חשבונות או איזה שהן הוכחות בדבר אי קיום התחייבות הלקוח וכן הננו מוותרים על הצורך שהבנק ידרוש תחילה סילוק אותם הסכומים מהלקוח. הבנק יהיה רשאי לדרוש מאיתנו מילוי ערבותנו זו מבלי לנקוט כל צעדים שהם לגביית אותם הסכומים מהלקוח, ממפרקו מנאמנו או מערבים אחרים, או מתוך בטוחות אחרות. נקט הבנק בכל צעדים שהם לגביית אותם הסכומים, לא יגרע הדבר מהתחייבותינו לתשלום מיידי של אותם הסכומים ולא נהיה רשאים לדחות תשלום אותם הסכומים עד לתוצאות הצעדים האחרים בהם נקט הבנק".

8. אף אם לצורך דיון תיאורטי בלבד, נקבל את גישת נתבע 2, לפיה הויתור על דרישת פירעון מוקדמת מהחברה, מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד, הרי התרופה לפגם זה תהא ביטול או שינוי הסעיף המקפח, וזאת בהתאם להוראת סע' 19 (א) לחוק החוזים האחידים, אשר קובע:

ביטול ושינוי תנאי בבית משפט


מעורבים
תובע: בנק מזרחי טפחות בע"מ
נתבע: דקסגון חברת לסחר בינלאומי בע"מ
שופט :
עורכי דין: