ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין משה כהן נגד מוקד 99-השמירה טכנולוגית מיגון בע"מ :

1. משה כהן

2. שרה(שרית) כהן

נ ג ד

מוקד 99-השמירה טכנולוגית מיגון בע"מ

בית משפט השלום בירושלים

כב' הסגן נשיאה כרמי מוסק

פסק דין

מבוא

1. תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי רכוש ונזקים אחרים שנגרמו לתובעים לטענתם עקב התקנה לקויה של מערכת האזעקה בביתם כך שכבלים של המערכת הוחדרו לתוך צנרת הביוב שבבית התובעים וגרמו לסתימות והצפות חוזרות ונשנות בבית התובעים וכן בדירה תחתונה בבית התובעים שהושכרה לאדם אחר. הנתבעים מכחישים את טענות התובעים וטוענים כי לא הוכח כלל שמעשיהם גרמו לנזקים, לא הוכח כי התובעים התרשלו בדרך כלשהי בעת התקנת המערכת, מוטל על התובעים אשם תורם מכריע, התביעה הוגשה באיחור ניכר ולמעשה התיישנה.

העובדות בנושא האחריות

2. לתובעים בית בן 4 קומות במבשרת ציון. הדירה בקומת הקרקע הושכרה לאחרים לרבות לעד מטעם התובעים מר ניר נויגיבור, להלן: ניר. מעל לדירה המושכרת קומה ובה סלון ומטבח ומעליה קומת המגורים. לאחר ההצפות נשוא התביעה נבנתה קומה נוספת.

3. הנתבעת עוסקת במכירה והתקנה של מערכות אזעקה.

4. ביום 23/10/94 מכרה הנתבעת לתובעים מערכת אזעקה. המכירה בוצעה באמצעות סוכן. בתקופה הרלוונטית היה שרון עמיר מנהל סניף ירושלים של הנתבעת. שמו של הסוכן אינו ברור.

5. קיימת מחלוקת בין הצדדים באשר לשאלה מי קבע היכן תותקן האזעקה, הצופר, היכן יעשו קידוחים והיכן יעברו החוטים. על פניו, ברור כי מדובר בשאלה מקצועית שנמצאת כולה בתחום הידע וההתמחות של הנתבעת, עובדיה, סוכניה ושלוחיה. העיד לפני מר דני אזולאי שהתקין את האזעקה. מעדותו עולה כי בעת ההתקנה היה נוכח במקום אותו סוכן ששימש גם כיועץ המיגון. הוא זה שבחר היכן להתקין את החלקים השונים של המערכת לרבות הצופר והגלאים. הוא הסביר לתובעים והם הסכימו. (עמ' 46 לפרוט').

6. על פי עדות התובעים, בעת ההתקנה התובע לא היה בבית והתובעת הייתה לבדה. עדות זו מקובלת עלי הואיל וסביר להניח שזיכרון התובעים טוב מאחר ומדובר במקרה הנוגע אליהם אישית ולמערכת מיגון יחידה שהתקינו בביתם.

7. יוער, כי הנתבעת נמנעה מלהעיד את אותו סוכן ועל כן עדות התובעים ועדות המתקין תומכת בגרסה כי אותו סוכן שפעל בשם הנתבעת קבע את מקום ההתקנה. דבר זה הגיוני מאחר ומדובר בעניין מקצועי שבתחום מומחיות הנתבעת. אמנם, המתקין העיד כי יום קודם נקבע מיקום האלמנטים השונים בין הסוכן למזמין. המזמין והסוכן מחליטים גם על מקום התקנת החוטים. התובע הכחיש טענה שכזו. הסוכן לא הובא להעיד. המתקין לא היה נוכח במפגש זה. לא הוכח כי מפגש זה התקיים, לא הוכח מי קבע את מיקום האלמנטים במערכת, לא הוכח מי קבע היכן יושחלו החוטים. האם התובעים הם אנשי מקצוע שעוסקים בהתקנת מערכות אזעקה? סביר הוא כי מי שמייעץ בנושא הם אנשי הנתבעת. מכאן, שהייתה גם חובה לוודא היכן מושחלים אותם חוטים, האם בתוך צנרת כלשהי, כל אלה חובות המוטלות על הנתבעת כגורם המקצועי שמתקין את המערכת.

8. התובע העיד כי הוא ואשתו נשאלו בדבר מיקום העיניות בתוך הבית. מדובר בגלאים. אומר כי אין כל קשר בין הגלאים שבתוך הבית לבין החוטים שהושחלו בקיר החיצוני כדי לחבר את הצופר החיצוני למערכת. יותר מכך, גם אם נניח שיש קשר כלשהו, הרי שעל הנתבעת לבחון את תקינות ההתקנה וסבירותה ולא לקבל את רצון התובעים כתורה מסיני.

9. מהראיות עלה כי היה צורך להעביר חוטי חשמל כדי לחבר בין הצופר ליתר המערכת. הצופר הותקן על הקיר החיצוני של הבית. המתקין קדח שני חורים בקיר הבית והעביר דרכם את חוטי החשמל. התובעים טוענים כי החוטים הוחדרו לתוך צינור הביוב שקישר בין שתי הקומות, עקב כך נגרמו מידי פעם סתימות בביוב, הצפות, היה צורך לטפל בסתימות, נגרמו נזקי רכוש, עגמת נפש ונזקים שונים.

10. התובעים העידו כי בין 1994 ל-2003 ארעו סתימות והצפות שמידי פעם השתחררו מעצמם. בשנת 1998 הבחינו התובעים בחלודה באזור הצופר. הם קראו לעובד הנתבעת לבדוק זאת. (עמ' 9 ו-29 לפרוט').

11. אומר מיד, כי כבר אז היה על הנתבעת לבדוק את מהות הבעיה ומדוע החליד הצופר. לא ראיתי ראיות מטעם הנתבעת כי בדיקה כזו נעשתה. מכל מקום בשלב זה איש לא העלה על דעתו כי הוחדרו חוטי חשמל לצינור הביוב וכי קיימת תקלה עקב כך.

12. בחודש ספטמבר 2003 ארעה הצפה קשה בבית התובעים. הוזעק שרברב שפתח את הסתימה. השרברב לא איתר את מקור הסתימה וגם אז איש לא העלה בדעתו כי המקור הם אותם חוטי חשמל.

13. על פי חומר הראיות, כפי שעולה ממסמכים שהנתבעת עצמה הגישה, בין השנים 2003 ל- 2006 ארע מס' רב של אזעקות שווא. כך ביום 25/7/2005 אירעו 9 אזעקות שווא.

14. הדבר היה בידיעת הנתבעת שכן המערכת מחוברת למוקד הנתבעת. במקביל לכך, על פי עדות התובעים, עלה תדירות מספר הסתימות כך שאלה אירעו מס' פעמים בחודש.

15. אירעו קצרים בארון החשמל, בוצעה החלפה של צנרת הביוב בקומת המגורים מאחר ושרברב העלה השערה שהצנרת אינה בשיפוע מתאים.

16. ביום 29/9/2006 ארעה הצפה קשה כאשר מי ביוב, שיער, נייר טואלט הציפו את קומת המגורים. היה זה ביום שישי והתובעים עזבו את הבית עד למוצאי שבת עקב הצחנה והרטיבות.

17. משחזרו התובעים לביתם הבחין התובע כי נוזלים מים מצופר האזעקה. אביו של התובע העובד כאיש תחזוקה והתובע פירקו את הצופר. אביו של התובע נתקל אז באותם שני חוטי חשמל ועל כן הוזעק למקום חשמלאי בשם מרדכי צבי. החשמלאי העיד. לדבריו הוא ניתק את החוטים מהצופר. משך את החוטים מתוך הבית. חלק מהחוטים היה בצבע חום עם ריח של ביוב. מיד כשמשך בחוטים השתחררה הסתימה נשמע רעש של זרימת מים וכן נוצרה רטיבות על הקיר.

18. מעדות ניר עלה כי באותה עת לא היה בדירה אותה שכר בקומת הקרקע. כאשר חזר לדירתו ביום 4/10/96 גילה כי הדירה מוצפת במי ביוב ולכלוך רב. בצינור הניקוז היה גוש לכלוך גדול שסתם אותו. התובעים טוענים כי מדובר בסתימה שהשתחררה ונפלה בהמשך הצנרת עד לדירה התחתונה המושכרת.

19. מהראיות עלה כי מאז, לא היו יותר סתימות או הצפות כלשהן בבית התובעים.

20. אירועים אלה הובאו לידיעת הנתבעת ושרון עמיר היה בבית התובעים. כמו כן שיחות הטלפון עמו הוקלטו. הוגשו תמלילים מהם עולה כי שרון עמיר היה מודע לטענה שהסתימה נגרמה עקב אותם חוטים שהושחלו בצינור הביוב.

21. יוער, כי בבית ביקר יחד עם שרון מנהל טכני מטעם הנתבעת. גם הוא לא העיד.

22. הנתבעת לא הגישה ראיות כלשהן כי לאחר האירועים ערכה בדיקות טכניות, לברר את טענות התובעים וכן בדיקות לבחון כיצד הותקנה המערכת והיכן הושחלו החוטים. במישור הראייתי, וכמי שהתקין את המערכת ואצלו הידע בדבר אופן התקנה נכון וסביר, הייתי מצפה מהנתבעת שתבחן את הדברים על ידי צוות מקצועי, וכי החומר יימסר לתובעים ובמקרה הצורך לבית המשפט. הדבר לא נעשה על ידי הנתבעת ושעה שבאים לשקול את הראיות הדבר עומד לנתבעת לרועץ.

23. הנתבעת טוענת כי לתובעים היה הידע המלא בדבר מיקום הצנרת בקירות הבית. טענה זו כלל לא הוכחה. מתקין סביר, שיודע כי הוא מתקין חוטים בתוך צנרת ביוב, בוודאי ימנע מכך ויבקש לבחון את קוטר הצנרת וכדומה. יותר מכך, אם המתקין אינו יודע שקיימת צנרת במקום, עליו לברר זאת. לא צריכים להיות מומחה בהתקנות או בבניה כדי להבין כי ה מתקין קדח בקיר והגיע לצנרת דרכה השחיל את החוטים, אחרת אותו מתקין היה אמור ליצור בעצמו מעבר לחוטי החשמל בתוך הקיר. מכאן, שהיה ברור למתקין כי העביר את החוטים בתוך צנרת כלשהי. המתקין לא ברר באיזה צנרת מדובר וכדומה. לא הוכח כלל כי התובעים אישרו למתקין להעביר שם את החוטים, כי ידעו שהחוטים עוברים בתוך צנרת הביוב, כי הנושא עלה בשיחה עם היועץ. מאחר ומדובר במהלך חריג הייתי מצפה לרישום הערה כלשהי במסמכי ההתקנה והאספקה של המערכת, מסמכים שאמורים להיות גם בידי הנתבעת.

24. מסיבה זו, אינני סבור גם שיש להטיל אשם כלשהו על התובעים שאינם מומחים או בעלי מקצוע. לשם כך הם משלמים לנתבעת. כך גם לגבי טענת הנתבעת כי לא הומצאה תוכנית אינסטלציה. לא שמעתי שהנתבעת דרשה זאת בעת התקנת המערכת, כי התנתה את ההתקנה בהמצאת תכנית שכזו, או כי מסרה הסתייגות כלשהי בעת ההתקנה עקב העדר התוכנית. יותר מכך, ממכלול העובדות, כפי שציינתי לעיל עולה כי המתקין ידע שהוא משחיל את החוטים לתוך צינור כלשהו, אם כך, כלל אין מקום לטענה שלא הומצאה תכנית האינסטלציה. מסיבה זו גם נופלת טענת הנתבעת כי לא הומצאו עוד תכניות בניה של הבית או תכנית תוספת הבניה. אין לעובדות אלו משקל ראייתי כלשהו או קשר למה שאירע בפועל.

25. סבורני כי בנסיבות העניין ולאור הראיות שהובאו אין כלל מחלוקת שהושחלו אותם חןטים בתוך צנרת הביוב. הסתימות הלכו והתעבו ונעשו קשות יותר עם הזמן עד שפרצו המים והתגלתה סיבת ההצפה. ולראיה, לאחר שהחוטים הוצאו מאותו צינור פסקו הסתימות וההצפות. דברים אלה מדברים בעד עצמם.

התיישנות

26. הנתבעת טוענת כי התביעה התיישנה. לטעמה האזעקה הותקנה בשנת 1994. אם אכן הייתה התקנה רשלנית עילת התביעה נולדה כבר אז. לכל היותר ניתן לקבל תקופת התיישנות של 10 שנים. התביעה הוגשה בשנת 2007 ועל כן התיישנה. (ראה סעיפים 5-6 לחוק ההתיישנות וסעיף 89(2) לפקנ"ז).

27. עולה השאלה כיצד נגדיר במקרה זה את יום אירוע הנזק. האם יום אירוע הנזק הוא יום התקנת המערכת? האם יכלו אז התובעים לדעת כי התקנת המערכת וליתר דיוק השחלת אותם חוטי חשמל, הם אלה שעלולים לגרום או גורמים בפועל להצפות ולסתימות.

28. לטעמי, מדובר במחשבה כה מופרכת, לשייך סתימות והצפות בביוב להתקנת מערכת אזעקה בבית, כך שרק מטעם זה יש לדחות את טענת ההתיישנות ולקבוע כי לראשונה נודע לתובעים כי הדברים קשורים לאותם חוטי חשמל שבקיר, רק בשנת 2006 בעת שהצופר פורק והחוטים הוצאו מהקיר.

29. לטעמי, בעת התקנת האזעקה התובעים לא ידעו או לא היו מודעים לכך שהחוטים הושחלו בצינור הביוב או כי השחלת החוטים תביא לנזקים של סתימות והצפות בכל הקומה. האם באמת ניתן לסבור שהתובעים ידעו זאת, אבל העדיפו להתעלם מכך, ולהמשיך לספוג סתימות והצפות. לכן, יש לקבוע כי התובעים לא ידעו כי זו הסיבה וכן יש לקבוע כי לא היה זה סביר שיחשבו כך. לאור זאת, יש לקבוע כי מרוץ תקופת ההתיישנות מתחיל רק בספטמבר 2006 שעה שנודע לתובעים כי הגורם להצפה הם חוטי החשמל.

אחריות

30. התובעים טוענים כי הנתבעת התרשלה כלפיהם בעת התקנת האזעקה וכי כתוצעה מכך נגרמו נזקים שונים

31. אין חולק כי הנתבעת קיבלה תשלום עבור התקנת האזעקה. לטעמי, תשלום זה כולל חובה לבצע התקנה סבירה ותקינה של המערכת. התחייבות זו מטילה חובה על הנתבעת לוודא כי ההתקנה אינה פוגעת במערכות הבניין בו מותקנת המערכת, כולל מיקום השחלת החוטים. אם הנתבעת סבורה שיש צורך בתוכניות או מידע נוסף כלשהו, עליה לדרוש מידע זה מהמלקוח או לנקוט בפעולה כלשהי אם המידע לא נמסר או שאינו קיים. הנתבעת היא בעלת הידע והניסיון והלקוח סומך על כך שלנתבעת ידע זה. העובדות מלמדות כי הנתבעת הפרה במקרה זה את חובותיה ולא פעלה כמתקין סביר. מאחר ועל הנתבעת חובת זהירות כלפי התובעים בכל הקשור להתקנת המערכת, הרי שהנתבעת הפרה חובה זו. יש לקבוע כי היה על הנתבעת כמתקין מערכות מנוסה לצפות כי השחלה של חוטי חשמל בתוך צנרת ביוב עלולה ליצור מפגע וסתימות, הן כעובדה והן כמדיניות משפטית ראויה. היה על הנתבעת לצפות כי מעשה רשלני זה עלול לגרום לנזקים.

32. יוער לעניין זה, כי הנתבעת טענה שהתובעים לא הוכיחו את כי ההתקנה הייתה רשלנית או את הקשר הסיבתי מאחר והיה על התובעים להגיש חוות דעת של מומחה להתקנת מערכות מיגון. לאור העובדות שהוכחו, אינני סבור כי הייתה דרושה חוות דעת. העובדות כשלעמן פשוטות. הושחלו חוטים בתוך צנרת ביוב. התוצאה הייתה סתימות והצפות. החוטים הוצאו והמפגע פסק. לא צריך להיות מומחה לאזעקות או מהנדס כדי לקבוע שהשחלת חוטים לתוך צינור ביוב שאמור להיות נקי ומשוחרר מחפצים זרים הוא מעשה רשלני ופסול. העובדה כי המפגע פסק לאחר הוצאת החוטים, לרבות שחרור ממידי של הסתימה עם הוצאת החוטים מלמדת על הקשר הסיבתי.

33. לאור האמור יש לקבוע כי התובעים הוכיחו קיומה של עוולת הרשלנות כלפיהם.

הנזק

34. כדי להוכיח את נזקיהם הגישו התובעים חוות דעת של השמאי אמנון חסון שהעריך את הנזקים. הערכתו מבוססת על מחיר של פריטים חדשים. השמאי העיד כי הפריטים לא הוצגו לו אלא הוא ערך אומדן על פי דברי התובעים.

35. הנתבעת טוענת כי בנסיבות אלה אין לקבל את חוות דעתו של מר חסון ובוודאי שאין לקבל הערכה של פריטים חדשים אלא יש לקבוע את שיעור הנזק על "השבת המצב לקדמותו".

36. מעדות השמאי מטעם הנתבעת עולה כי הוא לא ביקר בדירת התובעים וגם שגה בחוות דעתו כאשר סבר שהקומה הרביעית נבנתה לפני סיום ההצפות.

37. לעומתו, מר חסון ביקר בבית ונוכח לראות את ההצפות ולפחות עמד על חלק מנזקים בעצמו והיו בידיו כלים לקבוע את סבירות הנזקים.

38. גם הראיות עצמן באשר למספר ההצפות לרבות עדותו של ניר שתיאר את החורבן שמצא בדירתו מביאות למסקנה כי יש לקבל את הנזקים עצמם. המחלוקת היחידה שנותרה היא באשר לשיעור הערכת הנזק.

39. לכך יש להוסיף שלגבי חלק מהנזקים הנטענים אין בידי התובעים קבלות, וחלק מוטל בספק כמו הצורך בהחלפת מכונת כביסה.

40. לגבי קבלות - טענו התובעים כי מאחר ולא ידעו שהמפגע נוצר באשמו של מאן דהוא - הם לא שמרו על הקבלות. טענה שאינה חסת היגיון.

41. בנסיבות העניין סבורני כי יש לזכות את התובעים בפיצוי על פי הכלל של השבת המצב לקדמותו, ואינני סבור כי יש לפסוק פיצוי על פי ערך חדש של הפריטים שניזוקו.

42. בחוות דעת השמאי מטעם הנתבעים הייתה התייחסות נפרדת למספר נושאים. בנושא התכולה אינני מקבל את עמדתו שאין לפסוק פיצוי עבור חדר השינה ואני מעמד סכום זה על 4,000 ₪. הסכום עבור התחולה יהיה 23,000 ₪. בעבור מבנה לטעמי השמאי פסל נזקים ללא כל ביסוס. אלה נזקים ישירים מההצפות. נזקים שהוכחו בעדות התובעים ובבדיקות שערך השמאי חסון. לפיכך אני מעמיד את הפיצוי עבור נזקי המבנה על סך של 29,000 ₪. הערכת שמאי הנתבעת בפרק השונות מקובלת עלי. היינו סך 5,000 ₪.

43. עולה אפוא כי סך הנזקים המוחשיים עומד על 57,000 ₪.

44. סבורני כי נגרמו לתובעים נזקים בלתי ממוניים שהיו כרוכים בעגמת נפש וטרדה. נוכח הראיות שנשמעו בדבר מספר הפעמים בהם היו הצפות, סתימות, קריאה למומחים, אני קובע פיצוי בסכום של 40,000 ₪.

45. לפיכך סכום נזקי התובעים יעמוד על 97,000 ₪. אני קובע סכומים אלה נכון ליום הגשת התביעה.

קיזוז

46. הנתבעת טוענת כי היא זכאית מהתובעים לתשלום עבור דמי שירות המוקד וכי לא שילמו משך 108 חודשים. אין ספק כי שירותים אלה ניתנו, שהרי הנתבעת הגיעה כאשר היו אזעקות שווא, לא היה ניתוק מהמוקד. כלומר, השירות ניתן והנתבעת הייתה זכאית לתשלום עבור שירות זה.

47. ביום 16/4/2007 חידשו התובעים מיוזמתם את הוראת הקבע לקבלת השירות

48. לטעמי, מאחר והתובעים מפוצים בזאת בעבור הנזקים שנגרמו להם, מאחר והמערכת פעלה לכל אורך התקופה כמערכת מיגון ושרותי המוקד ניתנו, חובה על הנתבעים לשלם עבור השירות שקיבלו הנובע מכוח ההסכם שבין הצדדים.

49. הנתבעת לא פנתה בכתב לתובעים, לא דרשה את את תשלום דמי השירות כפי שהיא נוהגת לעשות במקרים אחרים. התובעים טוענים כי יש לראות בכך וויתור מצד הנתבעת על התשלום, ויתור על דרך של התנהגות..

50. אכן, מוזר כי משך 9 שנים הנתבעת לא גבתה את דמי השירות. מנגד, לא הובאה ראיה כי הנתבעת וויתרה במודע על דמי השירות. העד מטעמה העיד כי לו הסבר לכך, הן לאי הגביה והן לכך שלא נשלח מכתב התראה כלשהו. נראה, כי מדובר בטעות אצל הנתבעת שהרי הוכח שהשירות ניתן והנתבעת הופיעה כאשר היו תקלות ואזעקות שווא. גם התובעים לא חשבו כי מדובר בוויתור ולראיה חידשו את הוראת הקבע סמוך להגשת התביעה.

51. על פי החישוב החוב עומד על 32,000 ₪ במעוגל ליום הגשת התביעה ויש לקזז סכום זה מסכום הפיצוי.

סיכום

52. לאור האמור אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים את הסך של 65,000 ₪, בתוספת סכום של 15,000 ₪ בעבור שכר טרחת עורך דין וכן הוצאות המשפט. הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל. סכומי ההוצאות יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום ההוצאה ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, כ"ז טבת תשע"ב, 22 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: משה כהן
נתבע: מוקד 99-השמירה טכנולוגית מיגון בע"מ
שופט :
עורכי דין: