ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פי.סי.גרף בע"מ נגד ארטא ציוד לאומנות גרפיקה ומשרד בע"מ :

פי.סי.גרף בע"מ

נ ג ד

ארטא ציוד לאומנות גרפיקה ומשרד בע"מ

בית משפט השלום בתל-אביב-יפו

כב' השופטת הדס פלד

פסק דין

תביעה כספית על סך 217,000 ₪, להשבת תשלום אותו שילמה התובעת בגין מכונת הדפסה שרכשה מהנתבעת, וכן לפיצוי בגין אובדן הכנסה, אבדן שעות עבודה, ופגיעה במוניטין. השאלה הטעונה הכרעה הינה, האם התקלות במכונה הינן באחריות הנתבעת- כטענת התובעת, או שנבעו מהובלת המכונה על ידי התובעת, ומאחזקה ותפעול לקויים -כטענת הנתבעת.

רקע עובדתי

התובעת מבצעת שרותי חריטה ושילוט.

הנתבעת משווקת בין היתר, ציוד ומכונות הדפסה וגרפיקה לעסקים.

ביום 10.1.07, רכשה התובעת מהנתבעת מכונת הדפסה מסוג YETEK דגם JET LIFE 200(להלן-"המכונה"), להדפסה ישירה על גבי משטחים מחומרים שונים. התובעת שילמה לנתבעת עלות המכונה בסך 54,720 ₪ כולל מע"מ.

הובלת המכונה למשרדי התובעת נעשתה על ידי התובעת.

ביום 30/5/2007 רכשה התובעת מהנתבעת, דיו לבן המיועד להדפסה באמצעות המכונה. התובעת שילמה לנתבעת בגין הדיו, סך 9,743 ₪ כולל מע"מ.

במכונה אירעו תקלות חוזרות ונשנות.

טענות התובעת

התובעת בחרה לרכוש את המכונה מהנתבעת, לאור מצגי הנתבעת לפיהם, המכונה מדפיסה על משטחים מפלסטיק מסוגים שונים, ובכלל זה בצורה ישירה ללא PRE COATING, על לוחות מקשים של טלפונים סלולאריים ומחשבים- דבר המצוין אף בעלון הפרסומי של המכונה; כי המכונה מדפיסה ברזולוציית 2880 DPI; וכי יינתנו לה שירות, אחזקה ותמיכה טכנית ברמה גבוהה.

לאחר רכישת המכונה ובהסתמך על המצגים כאמור, התקשרה התובעת עם לקוחותיה הקיימים והחדשים בהזמנות עבודה על גבי מחשבים וציוד סלולארי.

המכונה סופקה לתובעת לאחר כשלושה שבועות מרכישתה, אלא שהחל ממועד האספקה, נתגלו תקלות חמורות במכונה עד השבתתה הסופית.

לאחר שהתובעת הדפיסה באמצעות המכונה על גבי לוחות מקשים של טלפונים סלולאריים ומחשבים, הגיעו תלונות רבות מלקוחות על איכות ההדפסה והרזולוציה הנמוכה או על מחיקת ההדפסות, זאת בניגוד למצגי הנתבעת.

התובעת נאלצה לבטל הזמנות רבות ונגרמו לה נזקים כבדים ובכלל זה פגיעה במוניטין.

התובעת נאלצה לבזבז מאות שעות של עובדיה ומנהליה בהתכתבויות עם הנתבעת ובניסיון להשמיש את המכונה, ללא הואיל.

הנתבעת פעלה בניגוד לסעיפים 12 ו-15 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג-1973 (להלן-"חוק החוזים"), והפרה חיוביה על פי סעיף 11 לחוק המכר, תשכ"ח-1968 (להלן- "חוק המכר").

טענות הנתבעת

יש לדחות ניסיון התובעת לקבל מהנתבעת כספים בתואנות שווא.

המכונה הובלה לעסקה של התובעת על ידי התובעת בעצמה.

הנתבעת אשר לא הובילה את המכונה, אף לא ביצעה את התקנתה בעסקה של הנתבעת, כנהוג וכמקובל במכונות מסוג זה, זאת על פי בקשת התובעת.

המכונה סופקה לשביעות רצונה של התובעת אשר אף עבדה עימה ונהנתה מפרותיה משך חודשים ארוכים.

הנתבעת סיפקה שרות מעולה וענתה לכל פניות התובעת במהירות וביעילות. התובעת עצמה הודתה פעמים רבות לנתבעת על מאמציה ועל השירות הטוב אותו העניקה לה.

התובעת הובילה והתקינה את המכונה בעצמה, ולא הקפידה לתפעל ולתחזק את המכונה על פי הוראות היצרן. ומשכך, האחריות למצב המכונה רובצת במלואה על התובעת ויש לייחס לתובעת אשם תורם בשיעור 100%.

התובעת לא החזירה את המכונה לנתבעת ובחרה להמשיך ולהחזיק בה, וכן להמשיך ולהנות מפרותיה. התובעת מחזיקה במכונה גם כיום.

התובעת לא הוכיחה את נזקיה.

ככל שתתקבל התביעה במלואה או בחלקה, יש לקזז את דמי השימוש הראויים בגין השימוש שעשתה התובעת במכונה המסתכמים בסכום העולה על סכום התביעה.

דיון והכרעה

מטעם התובעת הוגש תצהיר מנהלה- רביב אורפלי, וחוות דעת מומחה, יאיר רון- מהנדס מכונות.

מטעם הנתבעת הוגש תצהיר מנהלה-יחיאל שטרית, וחוות דעת מומחה, מאיר איצקוביץ-מהנדס דפוס.

הובלת המכונה

מנהל התובעת אישר בחקירתו הנגדית, כי התובעת היא שהובילה את המכונה. לדבריו:

"כשביקשתי שיובילו אותה אלי, נטען שהם לא יודעים מתי יוכלו להוביל אותה, שאלתי אם אפשר להוביל אותה בעצמי, נאמר לי שכן ואין שום בעיה אם יש לי רכב גדול. הגעתי לנתבעת, לקחתי את המכונה, עזרו לי להכניס אותה לרכב והובלתי אותה לתובעת. הורדנו אותה שם. יום למחרת הגיע מר אילן והתקין את המכונה".

(עמ' 4 שורות 27-28, עמ' 5שורות 1-2).

הנתבעת הגישה תצהיר תשובות לשאלון חתום על ידי מנהל התובעת (נ/1 ).

איני מוצאת כל סתירה בין תשובתו (סעיף 1) לפיה, הובלה המכונה על ידי התובעת באישורה והסכמתה המלאה של הנתבעת, לעדותו בפני.

מנהל הנתבעת טען, כי התובעת ביקשה לחסוך עלות דמי ההובלה, אי לכך התעקשה להוביל את המכונה בעצמה. לדבריו, זו הסיבה בגינה נרשם בתעודת המשלוח כי המכונה הובלה על ידי התובעת.

לטענתו:

"ציינו בתעודה שהמכונה הובלה על ידי הלקוח מאחר וללקוח הוסבר שבמידה ויוביל את המכונה עשויה להתעורר תקלה ולקח את האחריות." (עמ' 16 שורות 2-3).

אכן בתעודת המשלוח, מצוינות שתי הערות: (05) התקנה והדרכה בארטא; (06) הובלה על ידי הלקוח (נספח א' לתצהירו של מנהל הנתבעת).

מהאופן בו מצוינות ההערות בתעודת המשלוח, עולה כי מדובר בהערות סטנדרטיות ולא בהערות חריגות. לא ניכר מתעודת המשלוח כי מדובר בפעולות הנעשות בניגוד לנוהל, או כי התובעת בחרה לפעול עשתה כך על אחריותה, וחרף אזהרות הנתבעת.

יתירה מזאת, ככל וכטענת המומחה מטעם הנתבעת (עמ' 12 שורות 30-31, עמ' 13 שורה 6), מדובר בהליך החורג מהנוהל, הנתבעת אינה אמורה לאפשר הובלה על ידי הרוכש. מכל מקום, וככל שאפשרה זאת, ניתן היה לצפות, כי האזהרה וההסתייגות יופיעו אף הם בתעודת המשלוח.

איני מקבלת הגרסה, לפיה הוזהר מנהל התובעת והסכים לשאת באחריות.

גרסה זו נטענה לראשונה בחקירתו הנגדית של מנהל הנתבעת, ואינה מגובה בכתב, כאמור.

הנתבעת גם לא התכחשה לאחריותה בכל המועדים לאחר מכן (עמ' 16 שורות 19-21).

מנהל התובעת שלל בחקירתו הנגדית הטענה לפיה, המכונה הותקנה על ידי התובעת.

לטענתו יום לאחר הובלת המכונה, הגיע טכנאי בשם אילן מטעם הנתבעת, והתקין את המכונה (עמ' 4 שורות 23-25).

לעומתו, טען מנהל הנתבעת כי חרף אזהרות הנתבעת, התובעת היא שהתקינה את המכונה וכי טכנאי שנשלח מטעם הנתבעת כשבוע לאחר מכן, ראה כי המכונה פעלה.

לטענתו, את האיזון למכונה ביצע הטכנאי רק שבוע לאחר התקנת המכונה במשרדי התובעת כאשר המכונה כבר פעלה (עמ' 16 שורה 26) .

לשאלת ב"כ התובעת, מדוע אם כך אפשר לתובעת להפעיל את המכונה באותו שבוע, השיב:

"ההנחיה היתה שהוא לוקח את המכונה, ומחכה לטכנאי שלנו. אבל כאשר הטכנאי הגיע המכונה כבר פעלה" (עמ 17 שורות 1-2).

טענה זו אינה נזכרת בתצהיר העדות הראשית עליו חתם.

לא זו אף זו, הטכנאי, אשר על פי הנטען הבחין בזמן אמת שהמכונה פועלת, על אף שלא בוצע איזון- כטענת מנהל הנתבעת, לא זומן להעיד מטעם הנתבעת.

ודוק' לטענת המומחה מטעם הנתבעת האיזון הינו שלב מכריע בחיי המכונה וביכולתה לתפקד באופן תקין. מכאן שמדובר בנקודה מהותית במחלוקת.

התקלות במכונה וחוות דעת המומחים

לטענת התובעת, מיד לאחר אספקת המכונה החלו בעיות חמורות בתפעולה.

כך, עדות מנהלה לפיה, החלו התקלות "כמה ימים אחרי שהתחלנו לעבוד איתה" (עמ' 5, שורה 25).

לעומתה, טוענת הנתבעת כי המכונה סופקה לתובעת לשביעות רצונה המלאה (סעיף 4 לתצהיר העדות הראשית של מנהל הנתבעת, ועדותו בעמ' 15 ש' 21).

לתצהיר העדות הראשית של מנהל התובעת צורפה אסופת התכתבויות בין הצדדים, המעידה כי תקופה קצרה לאחר אספקת המכונה החלו הבעיות בתפקודה.

בחקירתו הנגדית הבהיר מנהל התובעת, כי במהלך החודשים לאחר אספקת המכונה, ניסתה התובעת לעבוד עם המכונה ובהתאם רכשה חומרי גלם.

כך, היה לתובעת צורך בהזמנת הדיו הלבן, אשר היה מבחינתה, תנאי להזמנת המכונה מלכתחילה (עמ' 6 שורה 14, עמ' 10 שורות 12-15).

לדבריו, במועד רכישת המכונה לא ניתן היה לרכוש את הדיו הלבן, אשר היה בשלבי פיתוח היצרן. מנהל התובעת הוסיף, כי במועד הרכישה לא היתה במלאי אצל הנתבעת כמות מספקת של דיו, לכן היה צורך בהשלמת הרכישה (עמ' 6 שורות 10-24).

לטענתו, רכישות אלה אינן מעלות או מורידות ביחס לטענת התובעת לליקויים בתפעול ותפקוד המכונה, אשר היתה רצופת תקלות (עמ' 6 שורות 27-31, עמ' 7 שורות 4-7).

ודוק' גם אליבא למומחה מטעם הנתבעת, אין אפשרות להשמיש את המכונה:

"לא ניתן להשמיש אותה. האיזון גורם לכל המערכות המכניות והאלקטרוניות לעבוד בצורה חלקה, וברגע שהמכונה לא מאוזנת ייקח לה חודש-חודשיים שיקרו תקלות. ברור היה לי שהיא לא עובדת" (עמ' 14 שורות 11-13)

מהתכתובות אנו למדים, כי כבר בחודש מרץ 2007 התלוננה התובעת על בעיות חמורות בתפעול המכונה ועל הנזקים הנטענים תביעתה זו.

התובעת מציינת, כי למרות מאמציו של הטכנאי מטעם הנתבעת (אילן), לא ניתן מענה ופתרון לליקויים במכונה.

התובעת שמרה על זכותה להשיב את המכונה לנתבעת (מייל מיום 15/3/2007).

התכתובות אשר צורפו לתצהיר מנהל התובעת וההודעות מזמן אמת, משקפות את הקשיים בהם נתקלה התובעת בהפעלת המכונה, ותומכות בטענותיה הן לעניין האיכות הירודה שהפיקה המכונה והן לענין התקלות הנישנות בהפעלתה.

אכן הנתבעת עשתה מאמצים לספק מענה ושרות ככל יכולתה, אלא שלא ניתן לומר כי התובעת הייתה שבעת רצון מהמכונה, נהפוך הוא.

המומחה מטעם התובעת בחוות דעתו קובע כי המכונה אינה תקינה ואינה מתאימה לביצוע העבודה אותה אמורה לבצע.

המומחה בדק את המכונה בימים 16/3/2008, 29/11/2007, 18/9/2007.

לטענתו, לא ניתן היה להפעיל את המכונה.

המומחה מציין כי בהתאם לבדיקות שערך לרבות ב- service manual, האחריות להשמשת המכונה מוטלת על היבואן.

המומחה מטעם הנתבעת, קובע בחוות דעתו כי הסיבה לכל התקלות שנגרמו ולהשבתת המכונה, הינה התקנה והפעלה לא תקינה ולא מקצועית של המכונה על ידי התובעת.

עם זאת, המומחה מטעם הנתבעת לא ביצע בדיקה של המכונה ומסקנותיו מתבססות במלואן על טענות הנתבעת לפיהן המכונה הותקנה על ידי התובעת והאיזון בוצע לאחר שהמכונה עבדה בפועל. מכאן שחוות דעתו אינה מסייעת בפועל לנתבעת, אלא ככל שתתקבל טענת הנתבעת, כי האחריות לתקלות מוטלת על התובעת.

ציינתי, כי התובעת הוכיחה טענותיה לענין האיכות הירודה של ביצועי המכונה ועל הישנות התקלות, במידה הדרושה.

לעומתה הנתבעת לא הוכיחה טענותיה כי מדובר בתקלות הנובעות מהתנהגות התובעת אשר לא מילאה אחר הוראות היצרן ו/או לא תפעלה ותחזקה את המכונה כראוי.

היה על הנתבעת לזמן לעדות מטעמה את הטכנאי אשר נשלח לתקן את התקלות במכונה ואף ביצע את האיזון.

הטכנאי הינו היחיד אשר יכול לתמוך טענות הנתבעת, לרבות הטענה לפיה התובעת היא שביצעה את ההתקנה, לא המתינה לטכנאי מטעם הנתבעת וכי המכונה פעלה טרם בוצע האיזון.

מבחינת הנתבעת (כפי שעולה מחקירתו הנגדית של המומחה מטעמה) מדובר בטענה מהותית. הנתבעת מבקשת לסתור באמצעות טענות אלה את התביעה.

כלל הוא כי "המוציא מחברו עליו הראיה". כלומר, על בעל דין מוטל הנטל להוכיח את טענותיו כלפי הצד שכנגד. לפיכך, נושא התובע בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של עילת תביעתו ואילו הנתבע נושא בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של טענת הגנתו (י. קדמי, על הראיות, חלק רביעי, תש"ע - 2009, עמ' 1723).

מידת ההוכחה הנדרשת בתביעה אזרחית היא "הטיית מאזן ההסתברויות" לזכותו של הנושא בנטל השכנוע (שם, בעמ' 1720).

במקרה זה, חל בנוסף הכלל לפיו, אי הבאת עד שעדותו מתבקשת ללא הסבר מניח את הדעת, מקימה חזקה כי העדות הייתה פועלת לרעת אותו בעל דין שלא הביא את העד (ראה: ע"א 2275/90 לימה חברה ישראלית לתעשיות כימיות בע"מ נ' פרץ רוזנברג, מז(2) 605. וכן, יעקב קדמי, "על הראיות" חלק שלישי, מהדורת תשס"ד-2003, בעמ' 1649).

לפיכך, אני דוחה אף את טענת האשם התורם.

ביטול העסקה

לטענת הנתבעת נהגה התובעת בחוסר תום לב, משבחרה להמשיך ולהחזיק במכונה ולעשות בה שימוש פרק זמן ממושך ולא ניסתה להחזירה לנתבעת. לפיכך טוענת הנתבעת, במידה ותתקבל תביעתה של התובעת ולו בחלקה, יש לקזז דמי שימוש ראויים בגין השימוש שעשתה התובעת במכונה.

המכונה סופקה לתובעת בחודש ינואר 2007. כבר במחצית חודש מרץ 2007, הודיעה התובעת לנתבעת בכתב כי שומרת על זכותה להחזיר את המכונה באם הנתבעת לא תספק פתרון לבעיות בתפעול המכונה כפי שפרטה.

מנהל התובעת העיד כי התובעת ניסתה פעמיים להחזיר לנתבעת את המכונה:

"ביקשתי פעמיים להחזיר את המכונה. בפעם הראשונה כשהתחילו הבעיות ובפעם השניה לפני התביעה ביקשנו לאחר הפגישה לנסות והחזיר את המכונה ונאמר לי באותן מילים שהמכונה תקינה וצריך לנקות אותה. כשראיתי שלא הצלחתי להגיע להסכמה איתם, נאלצתי לפנות לעורך הדין " (עמ' 7 שורות 25-28)

ובהמשך :

"פנינו להחזיר את המכונה, שזה אומר ביטול עסקה. אני לא יכול לעשות מהלך חד צדדי אם הצד השני לא מוכן לקבל את הבקשה" (עמ' 8 שורות 8-9)

במכתב ההתראה שנשלח ע"י ב"כ התובעת מיום 20.11.07 ניתנה לנתבעת ארכה נוספת לתקן את המכונה שם טרם ביטול העסקה. במכתב נדרשה הנתבעת לתקן את המכונה לאלתר שאם לא תעשה כן עומדת התובעת על השבת כל הכספים ששולמו עבור המכונה(סעיפים 4-5 למכתב).

מדובר איפה בהודעת ביטול מותנית, לפיה ניתנה לתובעת הזדמנות לתיקון המכונה ומשלא עשתה כן בוטל החוזה מאליו (ע"א 81/89 גולן נגד מדינת ישראל פ"ד מח(3) 824).

לא זו אף זו, תביעה משפטית שמגיש נפגע נגד מפר עשויה להחשב הודעת ביטול. בית המשפט העליון שב וקבע כי תביעה לביטול חוזה או להצהרה על כך שהוא בוטל כדין, תביעה להשבה ופיצויים ואפילו תביעה לפיצויים בלבד, עשויות לשמש תחליף להודעת ביטול כל עוד עולה בבירור כי הנפגע ויתר על רצונו בקיום החוזה וכי מבחינתו העסקה מבוטלת ( ג. שלו, י. אדר דיני חוזים- התרופות (1995) עמ' 640 והאסמכתאות שם).

השתהות בביטול הסכם ומתן ארכה למפר לתיקון ההפרה, לא תעמוד לרועץ למי שמעוניין בביטולו ותתפרש כהסכמה והארכה של הזמן הסביר (שלו ואדר, עמ' 659; ע"א 464/81 מפעלי ברוך שמיר חברה לבניו נגד הוך פ"ד לז(3)393 ).

בענייננו, הודעת ביטול מותנית ניתנה על ידי באי כוח התובעת, כ-11 חודשים לאחר רכישת המכונה, כאשר בכל המועדים עד אז נתנה התובעת לנתבעת ארכה לתיקון המכונה, בין היתר, לאור מצגי הנתבעת לפיהם המכונה ניתנת לתיקון, והכל תוך שמירת זכותה לבטל את העסקה (ראו: עדות מנהל התובעת, עמ' 7 שורות 13-14 25-28, עמ' 8 שורות 8-9, לענין ניסיונותיו להחזיר את המכונה וטענתו כי נאמר לו על ידי מנהל הנתבעת, כי יעבדו ביחד וילמדו ביחד את המכונה עד שתעבוד באופן תקין).

אין זאת אלא, שהתובעת נתנה לנתבעת הזדמנות לתיקון ההפרה, התובעת לא ויתרה על זכותה לבטל את החוזה ואף ביקשה להחזיר את המכונה.

הודעת הביטול בנסיבות אלה לא חרגה מהזמן הסביר.

הסעד- השבה

הזכות להשבה בעקבות ביטול חוזה בשל הפרתו, הינה הכלל אשר חל ברוב המקרים.

הפטור מהשבה הינו נדיר ושמור למקרים חריגים (ראו:פרג'-גשורי נגד מיטל פ"ד נט(5)337, להלן-"ענין פרג'-גשורי").

חובת ההשבה היא הדדית וחלה הן על הנפגע והן על המפר. ענייננו אם כן, בהשבת כספי התמורה לתובעת מחד, והשבה בעין של המכונה לנתבעת מאידך.

העסקה בוצעה לפני כחמש שנים. המכונה סופקה לתובעת בחודש ינואר 2007. לטענת הנתבעת בחרה התובעת להשאיר ברשותה את המכונה משך כל התקופה ולהפיק ממנה את עו"ד ניל סיימון מהסנגוריה הציבורית לייצוג החשוד בהליך זה. הנאה, כאשר יכולה היתה להחזירה לנתבעת, אך לא עשתה כן. בטענתה זו מתעלמת הנתבעת מעדותו של מנהל התובעת אשר לא נסתרה, לענין נסיונותיו להחזיר את המכונה לנתבעת. מכאן שיכולה היתה הנתבעת לקבל את המכונה לרשותה, אף טרם חלפה שנה ממועד אספקתה, ומכאן שלא ניתן לזקוף לחובת התובעת, את חלוף הזמן בכל הקשור והנוגע להשבה בעין של המכונה לנתבעת.

נשאלת השאלה, האם יש לקזז מסכום ההשבה לו זכאית התובעת את דמי השימוש הראויים בגין השימוש אותו עשתה במכונה-כטענת הנתבעת. יש לציין, כי טענת הקיזוז הועלתה בכתב ההגנה ובתע"ר מטעם הנתבעת, מבלי לפרט שווי דמי השימוש הראויים אותם יש לקזז לטענתה.

עקרונית, כוללת השבה, דמי שימוש בנכס שהועבר במסגרת החוזה שאותו יש להשיב, או רווח שהופק ממנו, וזאת החל מהיום בו נמסר הנכס למי שחייב בהשבתו (ראו: ענין פרג' -גשורי; עא1846/92 נפתלי לוי נגד מבט פ"ד מז(4) עמ' 49); עא(י-ם) 5798/04 מאיר כרמל נגד מרדכי לוי פורסם בנבו; ד. פרידמן ונ. כהן חוזים (תשע"א-2011, כרך ד') עמ' 426, להלן-"פרידמן וכהן").

אלא שמהראיות עולה, כי פרק הזמן בו עשתה התובעת שימוש במכונת הינו קצר ולא רציף.

המומחה מטעם התובעת בדק את המכונה בשלושה מועדים שונים החל מיום 18/9/07. בשלושת המועדים לא ניתן היה להפעיל את המכונה ולבצע הדפסה.

מהתכתובת בין הצדדים (נספח ג' לתצהיר התובעת), עולה כי התלונות החלו עוד בחודש מרץ 2007, חודשיים לאחר הרכישה. בנספח ג' (עמ' 44-47), מתוארת הסטורית התקלות והתלונות לפי תאריכים, ממנה עולה כי בכל המועדים החל ממועד הרכישה לא הפיקה התובעת הנאה מהשימוש במכונה. כך עולה אף מעדותו של מנהל התובעת (עמ' 7 שורות 2-7).

לטענת מנהל התובעת, יצרה המכונה הכנסות בהיקף של אלפי שקלים בודדים (עמ' 5 שורות 28-30). עדותו לא נסתרה.

מחומר הראיות עולה, כי בנסיבות המקרה אין מקום לחייב התובעת בדמי שימוש (למעט ההכנסות לגביהן העיד מנהל התובעת, כאמור להלן), מקום בו הליקויים במכונה מנעו ממנה שימוש סביר, ולאור השבתת המכונה כפי שעולה מחוות דעת המומחה מטעם התובעת. לאפשרות שלא לפסוק דמי שימוש ראויים עבור נכס אשר בפועל לא נעשה בו שימוש (ראו פרידמן וכהן בעמ' 463).

נזקים נוספים

את ההכנסות מהמכונה בהיקף עליו העיד מנהל התובעת, ניתן לקזז כנגד הנזק שנגרם לתובעת לטענתה בגין אובדן שעות עבודה.

התובעת עותרת לפיצוי בגובה 17,537 ₪ ברכיב זה כדלקמן:

200 שעות עבודה של מפעיל המכונה לפי 25 ₪ לשעה; 100 שעות עבודה של מנהל התובעת לפי 70 ₪ לשעה; שעות עבודה של מנהל רכש וספקים לפי 50 ₪ לשעה.

תלושי השכר של מנהל התובעת ושל העובד מטעמה, כפי שצורפו לתצהיר התובעת, אינם מהוים ראיה להיקף השעות הנטען.

עם זאת, עיון בתכתובות בין הצדדים, מצביע כי התובעת אכן השקיעה משאבי כח אדם בניסיונותיה להשמיש את המדפסת ובהתכתבויות עם הנתבעת. לפיכך ניתן לפסוק על דרך האומדנה פיצוי בגין רכיב זה, המתקזז עם ההכנסות בהיקף אלפי שקלים בודדים עליהן העיד מנהל התובעת.

עלות הדיו הלבן- התובעת עותרת להשבת התשלום אותו שילמה בגין רכישת הדיו בסך 9,743 ₪.

התובעת אינה זכאית לראש נזק זה. מדובר במוצר מתכלה. התובעת לא הוכיחה כי מדובר במוצר אשר ניתן להשתמש בו רק לצורך המכונה נשוא התביעה. לא הוצגו נתונים לענין היקף השימוש אשר נעשה.

אובדן הכנסה -התובעת עותרת לפיצוי בגין אבדן הכנסה בסך 85,000 ₪.

התובעת לא הניחה תשתית ראייתית לאבדן ההכנסה הנטען.

מנהל התובעת התבקש להסביר את הסכום הנתבע בגין רכיב זה השיב:

"הסכום שננקב זה היה בין הרווחים שהרווחנו בלי המכונה לבין אחרי רכישת המכונה... הלפני זה היה מוצרים בחריטה, העברתי את הלקוחות להדפסה ולאחר שהלקוחות אחרי מס' שבועות ראו את התוצאות שהם לא טובות, נאלצו להפסיק איתנו את הפעילות. הם לא רצו לחזור לחריטה" (עמ' 9, שורות 13-19)

למותר לציין כי הסברו אינו מבסס הנזק הנטען.

לשאלה, מדוע לא הציג הסכמים עם לקוחות להוכיח הסכומים הנתבעים השיב "מה שיש לי כתוב כאן" (עמ' 9 שורה 22).

אכן במקרה בו הפרה מוכרת נכס את החוזה ומסרה נכס פגום, עלול קונה לשאת גם בנזקים תוצאתיים כגון אי הפקת הרווח הצפוי במשך התקופה הסבירה הנדרשת לתיקונו או עד לרכישת נכס חלופי. נזק כזה הוא בגדר הצפיות, לפחות כאשר הרווח הצפוי הוא בגבולות המקובל מאותו נכס (ראו פרידמן וכהן עמ' 642). אלא שהתובעת לא הוכיחה את גובה הנזק. התובעת לא הציגה דוחות לענין הכנסותיה במועדים הרלוונטיים, צפי לרווחים וכיו"ב. התובעת אף לא הציגה נתונים אחרים על בסיסם ניתן להעריך על דרך האומדנה את שיעור הנזק.

נספח ו' לתצהיר מנהל התובעת הינו מכתבו לי.ב.מ ישראל בו הודיע על ביטול פרויקט אותו היתה התובעת לבצע עבור י.ב.מ. התובעת לא הציגה את שיעורי הרווח אותו היתה אמורה להפיק מהפרויקט, ומכאן ההפסד בגין ביטולו.

פגיעה במוניטין -התובעת עותרת לפיצוי בסך 50,000 ₪.

התובעת לא הוכיחה את הפגיעה במוניטין ואבדן לקוחות כתוצאה מהליקויים במכונה ולא הוכיחה נזק ממון. בהעדר תשתית ראייתית מינימלית יש לדחות התביעה גם ברכיב זה.

סוף דבר

אשר על כן, דין התביעה להתקבל חלקית.

הצדדים יבצעו השבה הדדית.

הנתבעת תשלם לתובעת סך 54,720 ש"ח ₪, בצירוף ריבית והצמדה כחוק, מיום 31/12/06 ועד לתשלום בפועל. התובעת תשיב לנתבעת את המכונה.

הנתבעת תישא בהוצאות התובעת ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ₪.

ניתן היום, כ"ז טבת תשע"ב, 22 בינואר 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: פי.סי.גרף בע"מ
נתבע: ארטא ציוד לאומנות גרפיקה ומשרד בע"מ
שופט :
עורכי דין: