ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מ.י. ו.מ.לתכנון ובניה שפלת הגליל נגד כאמל היבי :

מ.י. ו.מ.לתכנון ובניה שפלת הגליל

נ ג ד

כאמל היבי

בית משפט השלום בעכו

בפני כב' השופטת זהבה (קאודרס) בנר

ב"כ המאשימה - עו"ד יעקב קסלר

החלטה

לאור העובדה, כי מדובר בתיק משנת 2006 כאשר הנאשם עצמו הודה בעובדות כתב האישום ביום 22.1.08 הרי היה לו די והותר זמן וגם האפשרות לפנות לעו"ד והוא לא עשה כך. ביהמ"ש לא יתן ידו לסחבת וגם עפ"י הוראות נשיאת ביהמ"ש העליון בקשת דחיה יש לה דרך מאוד מסוימת וברורה לאופן הגשתה ולא נעשה הדבר כך.

הבקשה נדחית.

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

הנאשם הואשם בניהול עסק למימכר חומרי בניין בשטח של כדונם ללא היתר באדמה שייעודה חקלאי מחוץ לתחום ובניגוד לתכנון השימוש בקרקע חקלאית.

מחד, יש לציין לחובת הנאשם את מהות העבירה נשוא כתב האישום, שכן עסקינן בעבירה חמורה ונפוצה, אשר קלה לביצוע ובעצם טומנת בחובה עשיית דין עצמי בתחום הבנייה ללא היתר.

על חומרתה של תופעת הבניה ללא היתר כנדרש בחוק אשר הינה מכת מדינה, ואשר יש לעשות הכל כדי למנוע אותה, עמדה כב' השופטת גילאור בפסה"ד בעניין ע"א 1003/05 אסדי סאלח יוסף נ' ועדה לתכנון ולבניה "בקעת בית הכרם" באומרה:

"...עבירות על חוקי התכנון והבניה הפכו עוד לפני שנים למכת מדינה. מדובר בעבירות בעלות תוצאות קשות, אשר אין באמצעים העונשיים, הננקטים כלפי העבריינים כדי לחסום באופן אפקטיבי את הדרך בפני התפשטותן. יש לראות בחומרה יתרה את התופעה של בניה ללא היתר. הפרת הוראות חוק התכנון והבניה גורמות לפגיעה באינטרסים ציבוריים חשובים ומובילות לזילות שלטון החוק...".

כמו כן ברע"פ 6665/05 מריסאת נ' מ"י התבטא כב' השופט ג'ובראן, שופט ביהמ"ש העליון במילים אלו נגד תופעת הבניה הלא חוקית:

"... על העונש שנגזר על מי שמורשע בעבירות נגד חוקי התכנון ובניה לשקף את חומרת המעשים והפגיעה בשלטון החוק ולשמש גורם הרתעה נגדו ונגד עבריינים פוטנציאלים, במטרה להפוך את ביצוע העבירות לבלתי כדאיות מבחינה כלכלית. כבר נפסק בעבר, כי בתי-המשפט מצווים לתת יד למאבק בעבירות החמורות בתחום התכנון והבנייה, שהפכו לחזון נפרץ בימינו...".

ברע"פ 2809/05 גבריאל טסה נ' מ"י הביע כב' השופט אליקים רובינשטיין את דעתו בעניין החובה לעקור משורש תופעת הבניה הלא חוקית אף אם הדבר כרוך בענישה קשה:

"... במישור הנורמטיבי, המדובר בעבירות חמורות ביותר בתחום התכנון והבניה, שבתי המשפט מצווים לתת יד למאבק בהן - שטחים גדולים ביותר של בניה ללא היתר, שטחים גדולים ביותר של שימוש חורג ואי קיום צו בית משפט לאורך שנים. במשנה תוקף - למרבה הצער - מהדהדים גם כיום, בנסיבות הישראליות, דבריו של השופט (כתארו אז) שמגר בע"פ 578/78 מדינת ישראל נ' עיסה, פ"ד לו(1) 723, 725-724, בדבר "... התוצאות הקשות הנובעות מריבויין של העבירות נגד חוקי התכנון והבניה... , לאור התנאים השוררים אצלנו צדק בית משפט השלום בקבעו כי לגבי עבירה כגון זו יש לפעול באופן החלטי על-ידי הטלת עונש מאסר לריצוי בפועל, כדי שכוונת ההקפדה על קיומם של איסורי החוק תהיה אמינה, וכדי שסלחנות יתר לא תתפרש, כפי שקורה לא אחת, כהשלמה עם קיומה של תופעה פסולה". ראו גם ע"פ 9178/85 הועדה המקומית לתכנון ולבניה גליל מזרחי נ' אבו נימר, פ"ד מא(4) 29, 31 (השופט - כתארו אז - אלון): "לצערנו, הפכו עבירות נגד חוקי התכנון והבניה לחזון נפרץ, ורבים גם טובים איש הישר בעיניו יבנה. זוהי פגיעה חמורה וקשה בשלטון החוק, המזולזל לעין השמש, ואין איש שם אל לב לאזהרות הגורמים המוסמכים ולפסקי הדין של בתי המשפט". למרבה הצער, אף שחלפו עשרות שנים, הדברים לא השתפרו, ואדרבה, הפקרות שהיא בחינת מכת מדינה פשתה והלכה. ראו לענין זה דברי השופט (כתארו אז) חשין ברע"פ 4357/01 סבן נ' הועדה המקומית "אונו", פ"ד נו(3) 49, 59: "אכן כן, תופעת הבניה הבלתי חוקית הפכה מכת-מדינה - ברבות השנים צירפה עצמה מכה זו... לעשר המכות"; בא כוח המדינה הפנה לדו"ח ועדת החקירה הממלכתית לבטיחות מבנים (ועדת זיילר) 223-221, באשר להתפשטות הנגע של עבריינות בניה, עד שבית המשפט כמעט נדרש "להתנצל" על הענשתו. ואולם, אין בתי המשפט צריכים להתנצל על מלחמה בנגע, שכיסה את הארץ, לעתים עד כדי כלימה; אדרבה ואדרבה, כל הלוחם, הרי זה מבורך...".

"התופעה של בנייה בלתי חוקית הפכה לרעה חולה במחוזותינו. מימדיה הרחבים של תופעה פסולה זו, שיש לעוקרה מן השורש, מגבירים את הצורך באכיפה יעילה של דיני התכנון והבנייה ובפיקוח הדוק על בנייה ללא היתר. בהקשר זה, נודעת חשיבות רבה לביצועם של צווי הריסה במועד שנקבע לכך, זאת בכדי למנוע קביעת עובדות בשטח. יפים לעניין זה הדברים שנאמרו בעבר על ידי בית המשפט באשר לחשיבות אכיפתם של צווי הריסה:

'הפיקוח על הבנייה מתמודד לא פעם עם אנשים הפורצים את גדר החוק, ומקימים בנינים שלא כחוק, אם מטעמים של רווח כספי ואם מטעמים של מצוקה אישית. אף אין זה דבר נדיר שבניינים מוקמים שלא כחוק על מקרקעין של הציבור, שנועדו לשרת את צרכי הציבור, ולאחר שהוקמו ואוכלסו במשך זמן מה, קשה כקריעת ים סוף לפנותם ולסלקם'. (רע"פ 5635/93 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תל אביב יפו נ' עורקבי, פ"ד מח(2) 397, 404; ראו גם, רע"פ 1288/04 נימר נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה, ירושלים, פ"ד נח(4) 385 (להלן: פרשת נימר); רע"פ 2618/05 מקום בים בע"מ נ' מדינת ישראל (טרם פורסם))..." (רע"פ 5986 אהרון מלכיאל נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, ניתן ביום 25.7.06)).

ועוד, "...אין מנוס ממאבק עיקש, ובכלל זה מענה שיפוטי, באשר לתופעות הבניה הבלתי חוקית, אשר הפכו, למרבה הצער, לשגרה במקומותינו.

"המדובר בעבירות חמורות ביותר בתחום התכנון והבניה, שבתי המשפט מצווים לתת יד למאבק בהן - שטחים גדולים ביותר של בניה ללא היתר, שטחים גדולים ביותר של שימוש חורג ואי קיום צו בית משפט לאורך שנים... ראו גם ע"פ 9178/85 הועדה המקומית לתכנון ולבניה גליל מזרחי נ' אבו נימר, פ"ד מא(4) 29, 31 (השופטת - כתארו אז - אלון): "לצערנו, הפכו עבירות נגד חוקי התכנון והבניה לחזון נפרץ, ורבים גם טובים איש הישר בעיני יבנה. זוהי פגיעה חמורה וקשה בשלטון החוק, המזולזל לעין השמש, ואין איש שם אל לב לאזהרות הגורמים המוסמכים ולפסקי הדין של בתי המשפט". למרבה הצער, אף שחלפו עשרות שנים, הדברים לא השתפרו, ואדרבה, הפקרות שהיא בחינת מכת מדינה פשתה והלכה". (רע"פ 2809/05 טסה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם). "(עע"ם 8759/06 עודה נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה גבעת אלונים (טרם פורסם, ניתן ביום 13.11.06), ראו גם את ר"ע 1/84 דוויק נ' ראש העיר ירושלים ויושב ראש הועדה המקומית לתכנון ולבניה, ופ"ד לח(1) 494, רע"פ 4357/01 סבן נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה "אונו", פ"ד נו(3) 49).

עסקינן בשימוש עסקי שיש בצידו פן כלכלי רווחי. השימוש הינו באדמה שייעודה חקלאי. ההלכה הפסוקה היא כי בעבירות תכנון ובניה, במיוחד כאשר מדובר בעבירה שעניינה פעילות מסחרית כלכלית, הקנס, וכלל העונשים שנגזרים צריכים להיות כאלו שיהפכו את הפעילות המסחרית הבלתי חוקית גם לבלתי כדאית.

מאידך, יש להתחשב בהודאת הנאשם בפניי בהזדמנות הראשונה, ובכך חסך זמן שיפוטי יקר, כמו כן לקחתי לתשומת ליבי את מצבו הכלכלי של הנאשם, כפי שהוצג בפניי.

במכלול השיקולים לחומרא ולקולא, ותוך איזון ראוי של האינטרסים הצריכים לעניין זה, הנני דנה את הנאשם כדלקמן:

* תשלום קנס בסך 55,000 ₪ או 550 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב - 30 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים בסך 1,833.3 ₪ כל אחד. התשלום הראשון ב- 1.3.12, וכל תשלום נוסף ב-1 לכל חודש אחריו. אי עמידה באחד מן התשלומים תעמיד מלוא הסכום או כל יתרה בלתי משולמת לפרעון מלא ומיידי בצירוף תוספות הפיגורים המגיעות כחוק.

על הנאשם לגשת מיידית למשרדי הועדה על מנת לקבל לידיו שוברי התשלום.

* הנני מחייבת את הנאשם לפנות ולהסיר את כל חומרי הבניין המצויים בשטח ולהביא את השטח לשטח חקלאי כפי שהיה קודם עד תום 8 חודשים ממועד גז"ד זה, אלא אם ישיג הנאשם בינתיים היתר בנייה כחוק לבנייה זו. הוצאות הפינוי יחולו על הנאשם.

* הנני מורה על רישום הצו בפנקסי המקרקעין ע"י המאשימה.

* אני מחייבת את הנאשם לחתום על התחייבות על סך 67,000 ₪ או 670 ימי מאסר תמורתה, להימנע מלעבור על עבירה לפי סעיף 204(א) לפי חוק התכנון והבניה, תוך שנתיים מהיום, ויורשע בה.

תוקף ההתחייבות יחל מהיום.

אם לא יחתום על התחייבות, יאסר הנאשם לתקופה של 3 חודשים.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתנה והודעה היום כ"ז טבת תשע"ב, 22/01/2012 במעמד הנוכחים.


מעורבים
תובע: מ.י. ו.מ.לתכנון ובניה שפלת הגליל
נתבע: כאמל היבי
שופט :
עורכי דין: