ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הנאדי גרייב נגד המוסד לביטוח לאומי :

הנאדי גרייב (ליוס)

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

בית דין אזורי לעבודה בחיפה

כב' הסגנית נשיא איטה קציר

נציג מעסיקים - מר יגאל צדוק

נציג עובדים - מר דב מרדלר

פסק דין

זוהי תביעה לדמי לידה.

להלן עובדות המקרה:

1. התובעת, ילידת 9/12/80, בעלת תואר ראשון B.A.בשפה וספרות אנגלית וכן ספרות עברית והשוואתית מאוניברסיטת חיפה.

בנוסף התובעת גם בעלת תעודת הוראה ממכללת גורדון בחיפה.

2. התובעת עובדת כמורה לאנגלית במשרה חלקית בבית הספר כרמל בכיתות התיכון מתחילת שנת הלימודים 2007 ועד היום. התובעת גם מכינה תלמידים לבחינות הבגרות באנגלית.

3. בנוסף, בבעלות התובעת היה במשך כשנתיים בית קפה בשם "בית הזעתר והפרי" בכיכר מאירהוף בחיפה, אשר נמכר בחודש 5/08 (להלן: "בית הקפה").

4. גיסה של התובעת, ששמו מר חליל גרייב, הינו הבעלים והמנהל של מכון איי-קיו IQהממוקם בכפר יאסיף והעוסק בהכנת תלמידים למבחני המיון ולמבחנים הפסיכומטריים במיוחד במגזר הערבי (להלן: "המכון").

5. היועץ המשפטי של המכון הינו בעלה של התובעת, שהינו אחיו של מר חליל גרייב.

6. המכון עוסק כאמור בהכנת תלמידים במסגרת קורסים לבחינות הפסיכומטריות ולמבחני הקבלה, כשבקורסים מלמדים מורים ומדריכים. חלק מהמורים מועסקים במחלקת המחקר והפיתוח של המכון, המכין את חומרי הלימוד לקורסים והתרגולים למבחנים הפסיכומטריים.

7. המכון מייחס חשיבות גדולה למחלקת המחקר ומחייב את עובדי המחלקה בשמירה על סודיות חומרי הלימוד והתרגולים ועל נאמנות למכון.

8. לאחר מכירת בית הקפה בחודש 5/08 ובמשך חודשיים-שלושה, מר חליל גרייב החל להעביר לתובעת חומרי לימודי מודפסים בשפה האנגלית ממחלקת המחקר, על מנת שהתובעת תעשה עליהם הגהה.

התובעת ביצעה את ההגהות כמבוקש מבלי לקבל תמורה כספית בגינם וזאת כעזרה משפחתית בלבד.

9. החל מחודש 8/08 התובעת עבדה גם עבור מחלקת המחקר והפיתוח של המכון. התובעת עסקה בתרגום טקסטים מערבית לשפה האנגלית, הכינה שאלות, ניתחה מבחנים פסיכומטריים, הכינה את התשובות לשאלות וכן גם הצעות לפתרונן (ראה סעיף 6 לתצהירה של התובעת ת/2).

10. התובעת עבדה במכון מחודש 8/08 ועד מועד הלידה של בתה מיריי בתאריך 13/4/09. לאחר חופשת הלידה התובעת חזרה לעבוד, לדבריה, במכון בהיקף קטן יותר של שעות.

11. על פי תצהירו של מר חליל גרייב (ראה סעיפים 10-16 לתצהיר ת/1), התובעת עבדה החל מחודש 8/08 "במשרה מלאה", בשכר של 4,000 ₪ לחודש. כשהתברר כי היקף העבודה גדול ממה שתוכנן, שכרה הועלה ל-5,000 ₪.

12. התובעת לא עבדה בפועל במשרד המכון בכפר יאסיף, אלא כל החומר לתרגילים הובא לבית חמותה בחיפה ושם נמסר לידיה. התובעת ביצעה את עבודות התרגום עבור המכון בדירתה ברחוב אלנבי בחיפה.

13. שעות העבודה של התובעת לא הוגדרו, כפי שהסביר מר חליל גרייב בסעיף 11 לתצהירו ת/1:

"המשכורת שולמה לתובעת באופן גלובלי משום שעבודתה לא היתה יכולה להיות מוערכת לפי מספר שעות".

14. בנוסף, השכר של התובעת שולם במזומן לידי בעלה, שהינו כאמור עו"ד במקצועו ומשמש כיועץ המשפטי של המכון ושכרה "השתלב" ביחד עם שכר בעלה (ראה עמ' 4, שורות 11-12 לפרוטוקול מיום 4/5/11).

15. לאחר שהתובעת סיימה את חופשת הלידה שלה, היא חזרה לעבודה חלקית במכון ולכן, לדבריה, שכרה ירד ל-2,500 ₪.

16. לתובעת הוצאו תלושי שכר כל חודש אך הם לא הועברו אליה. מר חלילה גרייב הסביר את צורת ההתחשבנות והתשלום לתובעת, כי השכר לא שולם כל חודש. להלן תשובתו בחקירה הנגדית בעמ' 5 לפרו מיום 4/5/11, שורות 26-29:

"לא, היתה מדי תקופה התחשבנות ביני לבין אחי על כמה חייבים וכמה זכאים - עבודות שהוא עשה היו X, עבודות שאשתו עשתה Y.

חייבתי את שניהם, עשינו את ההפרשים הרלוונטיים והעברתי את התשלום הרלוונטי עבור סה"כ ההפרשים".

17. מר גרייב העריך כי התובעת עבדה בין 80 ל-100 שעות בחודש עבור המכון (ראה עמ' 4 לפרוטוקול 4/5/11).

18. מן הראוי לציין כי במחלקת המחקר והפיתוח בתחום האנגלית עבדו באותה עת מר חליל גרייב, אשתו, הדוד של אשתו, ששמו מר פריד עראם והתובעת, כולם כאמור קרובי משפחה.

19. התובעת הגישה לנתבע תביעה לתשלום דמי לידה בתאריך 25/6/09. הנתבע דחה את התביעה לתשלום דמי לידה בגין עבודתה במכון בלבד בנימוק, כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים.

מכאן התביעה לבית הדין.

לאור כל האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן:

20. השאלה המשפטית המתעוררת בתיק זה היא האם התקיימו יחסי עובד מעביד בין התובעת לבין מכון IQאו לאו.

כאשר מדובר בהעסקת בן משפחה מחובת הנתבע לבדוק בקפידה את טיב היחסים שנוצרו בין הצדדים והאם באמת התקיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים.

21. אין מחלוקת כי התובעת לא ביצעה את עבודתה במשרדי המכון הנמצאים בכפר יאסיף. בעל המכון, שהינו גיסה של התובעת, הביא את כל החומר לתרגום לבית אמו בחיפה כשביקר אצלה בביקור השבועי שלו, ושם מסר לתובעת או לבעלה את החומר שהתובעת תרגמה אחר כך עבורו מערבית לאנגלית.

22. היקף משרתה של התובעת על פי גרסת מר חליל גרייב היתה בין 80 ל-100 שעות בחודש, שאותם הגדיר כמשרה מלאה.

לעומת זאת, השכר ששולם לה היה בגדר "תשלום גלובלי" מפני "שעבודתה לא היתה יכולה להיות מוערכת לפי מספר שעות".

התובעת, בעדותה לחוקר הנתבע ביום 3/6/09 (ראה מסמך נ/1), טענה כי נהגה לעבוד רק שלוש שעות ביום לתרגום כ-12 דפים. בעדותה בבית הדין אישרה בתחילה כי עבדה בממוצע רק שלוש שעות ביום, אחר כך טענה בחקירתה הנגדית, כי לעיתים עבדה יותר מ-16 שעות בשבוע ולעיתים גם פחות מכך.

23. תלושי השכר לא נמסרו לידי התובעת, אלא רק הוצאו ונשארו במכון.

24. שכרה של התובעת לא שולם לה כלל, אלא נערכה "התחשבנות" עם בעלה של התובעת ואחיו כל "תקופה" מסוימת, כששכרה של התובעת הוסף לשכר בעלה וההפרשים שולמו לבעלה. אין כאן כל הפרדה בין השכר שצריך לשלם לתובעת לבין שכר לבעלה והשכר של שניהם אוחד לשכר אחד. שכרה של התובעת שולם במזומן לבעלה בלבד.

25. שכרה של התובעת היה בתחילה 4,000 ₪ ב-8/08, אחר כך עלה ל-5,000 ₪ לקראת סוף ההיריון של התובעת, וירד ל-2,500 ₪ לאחר חזרתה לעבודה מחופשת הלידה.

ההסברים לעליה והירידה בשכר שניתנו בבית הדין התייחסו להיקף העבודה שהוטל על התובעת, שגדל ואחר כך קטן, אך מה בדיוק היה היקף העבודה לא הוסבר בבית הדין, פרט לכך שהתובעת טענה כי 12 דפים היא מתרגמת מערבית לאנגלית בשלוש שעות. ההעלאה והורדת השכר יוצרות את הרושם כי השכר הועלה בכוונה כדי להגדיל את דמי הלידה ששולמו לתובעת לאחר הלידה ולא בגלל הגדלת היקף העבודה לקראת סוף הריונה.

26. "ההתחשבנות" שנערכה ביחס לשכר התובעת ובעלה והתשלום לבעל בלבד מעורר ספק גדול ביחס לעצם תשלום שכר לתובעת. שכר הבעל "בלע" בתוכו את שכר התובעת, כשההתחשבנות נערכה כל "תקופה" מסוימת ולא כל חודש בחודשו.

צורת תשלום זו אינה מקובלת ביחסי עובד מעביד אלא ביחסים בקרב בני משפחה.

27. אין לנו ספק, כי אכן התובעת ביצעה עבודות תרגום מערבית לאנגלית עבור המכון, וזאת במסגרת עזרה משפחתית, כפי שעשתה במהלך החודשים יוני ויולי 2008. אין כל הבדל בין העבודה שביצעה בחודשים הללו לבין העבודה שביצעה החל מחודש 8/08 ואילך, פרט לשכר שנטען ששולם לה מאותו מועד ואילך.

28. סיכומו של דבר - אנו קובעים כי בנסיבות המקרה לא שוכנענו שאכן התקיימו יחסי עובד מעביד בין התובעת לבין מכון IQ, התובעת לא הרימה את נטל הראיה המוטל על שכמה בנדון. מדובר כאן בעזרה משפחתית של התובעת לבעלה ולגיסה, מבלי לקבל שכר בגין עבודות התרגום שביצעה עבור המכון.

29. על כן - התביעה נדחית בזאת.

30. אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ז טבת תשע"ב, 22 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: הנאדי גרייב
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: