ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מזל וקנין נגד הראל בע"מ - חברה לבטוח :

מזל וקנין

נ ג ד

הראל בע"מ - חברה לבטוח

בית משפט השלום בתל-אביב-יפו

כב' השופט ירון בשן

החלטה

המשיבה הגישה תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, עקב תאונת דרכים מיום 18.2.08 (להלן: "התאונה"). בהתאם לבקשת התובעת ולתגובה לבקשה מונה ד"ר מלמאנט, שנדרש לבדוק את מצבה הדנטאלי של התובעת ולחוות דעתו, בין היתר, בדבר קיומו של קשר בין מצבה הרפואי לבין התאונה. לבקשה זו צורפו גם המסמכים שנערכו על ידי ד"ר פרימן מיום 20.3.08 ומיום 29.12.10 וכעת מבקשת הנתבעת להורות על פסילתם. לפני בקשת הנתבעת לפסול שני מסמכים שנערכו על ידי ד"ר ג'וליאן פרימן אודות מצבה הדנטאלי של התובעת (להלן: "המסמכים"), והועברו לד"ר דן מלמאנט, מומחה מטעם בית המשפט בתחום רפואת השיניים.

טענות הצדדים:

לטענת המבקשת, המסמכים לא נערכו לצורך טיפול רפואי אלא הינם מסמכים "מוזמנים" הקושרים את מצבה הדנטאלי של המשיבה עם התאונה ונוקבים בטיפולים הרפואיים הנדרשים לצורך שיפור מצבה ובעלותם הכוללת.

מנגד, טוענת המשיבה כי מסמכים אלו אשר נערכו זמן קצר לאחר התאונה, מתעדים את פנייתה לרופא שיניים לצורך קבלת טיפול רפואי וככאלה הם גם מפרטים את ממצאי הבדיקה ואת הטיפולים העתידיים שעליה לעבור. לטענתה, תיעוד זה אינו שונה מכל תיעוד רפואי אחר למעט העובדה שמסמכים אלה נערכו על ידי רופא שיניים וככאלה צורתם החיצונית מעט שונה, אך לפרט זה ממילא אין לייחס כל חשיבות.

בכל הנוגע לעיכוב חוות הדעת, טוענת המבקשת כי מאחר והמשיבה לא השיבה לשאלון שהופנה אליה, המתייחס, בין היתר, לגורמים הרפואיים אצלם טופלה, הרי שלא היה עד כה באפשרותה להעביר למומחה את התיעוד הרפואי מטעמה. על כן יש להורות על עיכוב חוות הדעת ב- 45 יום מיום קבלת התצהיר לשאלון.

תקנה 8 (א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) תשמ"ז- 1986 קובעת כי הנפגע רשאי להמציא למומחה "את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לעניין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית".

בית המשפט קבע לא פעם כי עצם העובדה שבמסמך מצויים אלמנטים של חוות דעת אין בה כדי להביא בהכרח למסקנה שהמסמך כולו הוא בגדר חוות דעת וכי על בית המשפט לשקול את השאלות הבאות בבואו להכריע בגורל המסמך: האחת, האם האבחנות וההערכות שנכללו במסמך חרגו ממה שדרוש לצורך סיכום הטיפול, והשנייה, אם ועד כמה עשויות האבחנות וההערכות שבמסמך לפגוע באי תלותו של המומחה ולהשפיע על חוות דעתו.

מעט מאוד כתוב במסמכים: עצם הפגיעה בשיניה של המשיבה, הקשר הסיבתי בין פגיעה זו לבין התאונה, והערכת הנזק: בין באמצעות פירוט הטיפולים הנדרשים (מסמך מיום 29.12.10) ובין באמצעות הערכת שוויהם הכספי של טיפולים אלה (מסמך מיום 20.3.08).

המסמכים אינם מופנים למכותב ספציפי. הם אינם חלק מכרטסת רפואית ואף אינם ,הצעת טיפול, שהוצגה למטופלת לשם הטיפול הרפואי ובצמוד לו. פערי הזמן ביניםה אינם מובנים מתוכם עצמם. הרושם הברור שהם מותירים הוא של מסמכים מוזמנים שמהווים ,חוות-דעת, בשני הענינים שבהם מתבקש המומחה מטעם בית-המשפט לחוות את דעתוף מה הפגיעה שנפגו שיני התובעת בשל התאונה וכיצד (ובאיזו עלות) יש לטפל בפגיעה. דווקא משום כך הצגת מסמכים אלה בפני המומחה שמינה בית-המשפט מיותרת לגמרי, אין בהם כל מידע שיכול לסייע לו בהערכה עצמאית של תשובותיו לשאלות שהופנו אליו. כמובן, שעצם הצגת חוות-דעת שכזו בפני המומחה מטעם בית-המשפט, פסולה לגמרי.

הבקשה מתקבלת והמסמכים לא יוצגו למומחה מטעם בית המשפט ואם הגיעו לידיו, עליו להתעלם מהם.

כמו כן, לנוכח העובדה שטרם נמסר למבקשת תצהיר התשובות לשאלון מטעם המשיבה, מוצא אני להורות על עיכוב חוות הדעת למשך 45 יום מיום העברת התצהיר לידיה וזאת על מנת לאפשר לה לגבש ולשלוח את החומר הרפואי מטעמה לד"ר מלמאנט.

ניתנה היום, כ"ז טבת תשע"ב, 22 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מזל וקנין
נתבע: הראל בע"מ - חברה לבטוח
שופט :
עורכי דין: