ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סערנט בע"מ נגד אנה מוירדין :

סערנט בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד משה יונאי

נ ג ד

אנה מוירדין

ע"י ב"כ עו"ד יאסין ס. ואסם

בית דין אזורי לעבודה בחיפה

כב' השופטת אביטל רימון-קפלן

החלטה

1. זוהי בקשת המבקשת היא הנתבעת בתביעה שבנדון (להלן - הנתבעת) להורות על ביטול פסק הדין מיום 30/6/11 שניתן כנגדה בהעדר התייצבות לדיון אליו הוזמנה, ואשר לדבריה הומצא לידיה לראשונה ביום 25/12/11, ולביטול הליכי ההוצאה לפועל בקשר עם גביית פסק הדין.

לטענת הנתבעת, ההזמנה לדיון לא נמסרה לה וזאת חרף אישור המסירה שהוגש לתיק ותצהיר השליח שביצע את המסירה.

לטענתה היא קיבלה את כל החלטות בית הדין ופעלה בהתאם להן, אך אישור המסירה אינו נכון ו/או מזויף. יתרה מכך, לטענתה, בהינתן כי שם המשפחה של השליח שביצע את המסירה זהה לשם המשפחה של ב"כ התובעת, יש מקום לקיים בירור באשר לנסיבות ביצוע המסירה ולהורות על ביטול פסק הדין מחובת הצדק.

לגופם של דברים, טוענת הנתבעת כי חלק מן הסעדים שניתנו הינם בגדר כפל סעדים וכי בכל הנוגע לתביעה לפדיון חופשה - התובעת מיצתה את כל ימי החופשה שלה.

מכל מקום, בכפוף להסרת העיקול שהוטל במסגרת הליכי הוצאה לפועל מוכנה הנתבעת לשלם את הסכום שאינו שנוי במחלוקת לטענתה בסך של 14,000 ₪ ומבקשת כי לגבי יתרת סכום פסק הדין, יינתן לה יומה בבית דין.

2. הבקשה הועברה לתגובת המשיבה היא התובעת בתביעה שבנדון (להלן - התובעת) המתנגדת למבוקש, הואיל ולדבריה המדובר בטענות סתמיות מבלי שבוססה טענת הסיכויים לזכות בתביעה.

עוד טוענת התובעת כי אין לשעות לטענת הנתבעת לפיה לא קיבלה את ההזמנה לדין שכן הנתבעת נוהגת באופן תדיר להתעלם מהחלטות המועברות אליה ואף התעלמה מהחלטה שהועברה אליה ע"י לשכת ההוצאה לפועל.

3. על פי ההלכה הפסוקה, השיקולים העומדים ביסוד ההחלטה לבטל פסק דין מתחלקים לשני סוגים:

ביטול מחובת הצדק - כאשר המבקש את ביטול פסק הדין הוכיח כי התקיים פגם בהליך בגינו היה על בית המשפט להימנע ממתן פסק דין.

ביטול על פי שיקול דעת בית המשפט - במקרים בהם לא היה פגם בהליך, תלוי המבקש לבטל את פסק הדין בחסדיו של בית המשפט, בית המשפט ישקול את הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא הגיש את הגנתו או לא הופיע לדיון ואת סיכויי ההצלחה שלו בתיק.

ודוק, על פי תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התנ"ב-1991, רשאי בית הדין הדן בבקשה לביטול פסק דין כאמור, לבטל את פסק הדין לשנותו או לאשרו, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או בעניינים אחרים.

על פי ההלכה הפסוקה, נקבע כי ניתן להתנות ביטול פסק דין שניתן בהעדר, בתשלום הוצאות בהתקיים נסיבות מתאימות [ראה: דב"ע נג/3-174 שמואל יוספוף - אלום רם בע"מ, פד"ע כ"ו 418 ; דב"ע נה/3-139 גן המוסיקה בע"מ - בתיה מולדבסקי, פד"ע לא, 188].

4. עד כאן הכלל, ומן הכלל לענייננו.

בכל הנוגע לטענת הנתבעת לביטול מחובת הצדק, הרי שלמרות טענת הנתבעת כי קיבלה את כל החלטות בית הדין בתיק, מתברר מעיון בתיק כי חלק מהחלטות בית הדין שנשלחו אל הנתבעת בהתאם לכתובת שציינה בכתב הגנתה חזרו בציון "לא נדרש".

כך גם מלכתחילה, ההזמנה לדיון שנועד ליום 1/6/11 נמסרה במסירה אישית לנתבעת מן הטעם שההחלטה שנשלחה לדיון שקדם לכך על ידי בית הדין, חזרה בציון "לא נדרש" ועל כן נדרש בית הדין לקבוע דיון נוסף ליום 30/6/11 ולחייב את ביצוע ההזמנה במסירה אישית.

אם לשיטת הנתבעת היא כן קיבלה את כל אותן החלטות, אין זאת אלא שהנתבעת מטעמיה, ביכרה להתעלם מאותן החלטות ועל כן אין בידי לשעות לטענתה, כי לא קיבלה את ההזמנה לדיון, למרות שזו נמסרה לידיה במסירה אישית.

אי לכך אין לי אלא לדחות את טענתה של הנתבעת לביטול מחובת הצדק.

מנגד, בכל הנוגע לסיכויי ההגנה, הרי שבהינתן כי לאחר הודאת הנתבעת בסכום שאינו שנוי במחלוקת לשיטתה, חלק משמעותי ביותר של פסק הדין מתייחס לתביעה לפדיון חופשה, אשר בזכאות לו כופרת הנתבעת - אני סבורה כי נימוקי הבקשה מגלים סיכויי הגנה אשר מצדיקים לאפשר לנתבעת את יומה בבית הדין לגבי יתרת הסכום מעבר לסכום בו הודתה הנתבעת.

ברע"א 1958/00 אריה נדב - סלון מרכזי למכונות כביסה וטלביזיה בבית אל על, פד"י נה (5) 43, קבע בית המשפט העליון כי:

"אכן, בדחייתה של תובענה מטעמים שבסדר הדין, אשר אינם יורדים לגופה של העילה המשפטית הנטענת בה, יש כדי לגרום לפגיעה קשה בזכות הגישה לערכאות, שהינה זכות-יסוד.

החלטה שיש בה כדי לשלול את מימושה של זכות-יסוד זו, שקולה מבחינת תוצאתה האופרטיבית לשלילת הזכות המהותית שמכוחה מבקש אדם סעד מבית-המשפט, וזאת אף מבלי להיזקק לבחינת העילה הנטענת לגופה. תוצאה זו קשה היא, ויש בה, במידה רבה, כדי לסכל את תכליתו הבסיסית ביותר של ההליך השיפוטי, להכריע בסכסוכים בהתאם לזכויותיהם המהותיות של בעלי-הדין, ולהביא לאכיפת שלטון החוק.

יתרה מזאת, בית המשפט, ככל רשות שלטונית אחרת, מחויב לעשות שימוש בסמכויותיו באופן העולה בקנה אחד עם עקרון המידתיות. בהקשר הנדון, משמעות הדבר היא שגם אם נתקיימו התנאים הפורמליים לדחיית התובענה, אין בכך משום סוף פסוק. שומה על בית המשפט להוסיף ולבחון האם קיימים אמצעים חלופיים, העשויים אף הם לרפא את הנזק שנגרם על ידי הפגם הדיוני, אך בכוחם למזער את הפגיעה בזכות היסוד. בפרט, בדרך כלל ראוי הוא כי בית המשפט יחייב את הצד המפר בתשלום הוצאות המשקפות את הנזק שנגרם על ידו, אך בה בעת יאפשר לו להמשיך ולנהל את ההליך ולמצות את יומו בבית המשפט" (ההדגשות הוספו -א.ר.ק.)

אף בית הדין הארצי לעבודה, פסק ברוח זו, כדלקמן:

"בית דין זה חזר ושנה לא אחת, כי בפגם של פרוצדורה אין כדי לפגוע בזכות החוקתית של מיצוי הדין, ומרכיב מהותי הימנה היא זכותו של בעל דין להביא את גרסתו בפני בית-הדין, בטרם הכרעה. אכן, ייתכנו גם ייתכנו מקרים בהם התנהגותם של בעלי הדין, או מי מהם, תחייב הפעלתה של הסנקציה הקבועה בתקנה 49 לתקנות. אולם, אין לדבוק במורה הדרך הפורמאלי בלבד, אלא ליתן את הדעת לכלל נסיבותיו של המקרה, באופן שהצדק לא רק ייעשה, כי אם גם ייראה.

בענייננו, כאמור, אין נסיבות המקרה בכללותן מצדיקות סגירת דלתות בית-הדין בפני החברה ושלילת זכותה למיצוי הדין".

[ראה: ע"ע 1462/02 רולס יוסף בע"מ אדריכלים - דב חוסטצקי, עבודה ארצי, כרך לג (20), 36].

5. אף בענייננו, בכפוף להודאת הנתבעת כאמור לעיל, הרי שאת הפגם הנובע ממחדליה הדיוניים של הנתבעת כמו גם הנזק שנגרם לתובע מהתנהלות זו, ניתן לרפא על ידי פסיקת הוצאות ובתנאים נוספים, ברם אין בכך כדי להביא לשלילת האפשרות מפני הנתבעת ליומה בבית הדין כדי התגונן כנגד יתרת התביעה לגופה.

אי לכך אני בנסיבות העניין, מן הראוי להורות על ביטול פסק הדין מיום 30/6/11, וזאת בכפוף למילוי התנאים כמפורט להלן.

6. אשר על כן, ולאור הודאת הנתבעת, אני מורה כי פסק הדין מיום 30/6/11 יבוטל, בכפוף לכך שהנתבעת תפעל כדלקמן:

א. עד ליום 1/2/12 תשלם הנתבעת לידי התובע באמצעות בא כוחו את הסך של 14,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 2/11/10 ועד למועד התשלום בפעל כמאור לעיל.

ב. כמו כן עד ליום 1/2/12 תשלם הנתבעת לידי התובע באמצעות בא כוחו את הסך של 3,500 ₪ בגין הוצאות הבקשה, הטרחה הנוספת שהוסבה לתובע והעיכוב בבירור עניינו.

ג. עד ליום 6/2/12 תמציא הנתבעת לתיק בית הדין, עם העתק במישרין לצד שכנגד, אישור בדבר תשלום הסכומים כאמור בסעיפים קטנים א'-ב' לעיל, ועם קבלת האישור יועלה אלי התיק למתן החלטתי בדבר ביטול פסק הדין וביטול הליכי ההוצאה לפועל.

7. זאת ועוד על מנת להבטיח כי לא יחול שינוי במצב עד לאחר שיתאפשר לנתבעת לקיים את החלטתי כאמור לעיל, אני מורה כי החלטתי מיום 29/12/11 בדבר עיכוב הליכי ההוצאה לפועל תעמוד בתוקפה עד ליום 9/2/12.

8. מובהר בזאת, כי כל עוד לא ניתנה החלטתי בדבר ביטול פסק הדין, פסק הדין בעינו עומד.

המזכירות תמציא ההחלטה לבאי כח שני הצדדים בפקסז הידני, עם אישור מסירה טלפוני בדבר שם מקבל הפקס, תאריך ושעה, ותעלה את התיק למתן החלטתי, עם קבלת אישור הנתבעת בדבר ביצוע התשלומים כאמור לעיל.

ניתנה היום, כ"ו טבת תשע"ב, 22 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: סערנט בע"מ
נתבע: אנה מוירדין
שופט :
עורכי דין: