ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד טכנומאן בע"מ :

1. מדינת ישראל

נ ג ד

1. טכנומאן בע"מ

2. עוז אשור

בית דין אזורי לעבודה בבאר-שבע

בפני כב' השופטת יהודית הופמן-גלטנר, סגנית הנשיאה

החלטה

1. מדובר בבקשה שהגישה המאשימה לתיקון כתב האישום לאחר תחילת המשפט.

הרקע להגשת הבקשה:

2. המאשימה הגישה ביום 4/2/10 כתב אישום כנגד הנאשמים המייחס להם עבירות של ניכויים משכר שלא כדין וללא הסכמה של העובדים בניגוד לסעיפים 2(ב)(2) ו- 2(ב) (9) לחוק עובדים זרים, התשנ"א -1991.

3. ביום 30/12/10 הגישה המאשימה בקשה לתיקון כתב האישום ובקשה זו נעתרה.

4. ביום 5/7/11 הגישה המאשימה בקשה נוספת לתיקון כתב האישום, אשר אף היא התקבלה.

5. ביום 17/7/11 התקיימה ישיבת הקראה בתיק והנאשמים כפרו בעובדות ובאישומים שיוחסו להם.

6. ביום 23/11/11 ולאחר תחילת המשפט, הגישה המאשימה הבקשה הנוכחית (השלישית במספר) לתיקון כתב האישום.

7. התיקון המבוקש על ידי המאשימה ביטויו בשינוי נוסח כתב האישום, השמטת הוראת החיקוק 2(ב9(2), הן מפרק העובדות והן מפרק הוראות החיקוק, צמצום מספר העובדים, השמטת עד התביעה מס' 3 מפרק עדי התביעה וכן הוספת הוראת 2(ג) לפרק הוראות החיקוק.

8. הנאשמים התנגדו לתיקון המבוקש בכל הנוגע להוספת סעיף 2(ג) לחוק עובדים זרים בטענה כי חלה לגביו התיישנות. הנאשמים טענו כי תקופת ההתיישנות לגבי העבירה המיוחסת לנאשמים היא בת 5 שנים ומכיוון שהעבירה בוצעה בשנת 2004, הרי שהיא התיישנה. עוד נטען כי אין בתיק זה כל אירוע מנתק של תקופת ההתיישנות, שכן אף לגרסת המאשימה חקירה של גורם מוסמך בתיק היתה בשנת 2005, וממועד זה חלפו למעלה מ-5 שנים. עוד נטען כי אין לראות בהוצאת תעודת עובד ציבור בתיק כאירוע מנתק של תקופת ההתיישנות ולפיכך יש לבטל את כתב האישום. הנאשמים הוסיפו וטענו כי כתבי האישומים הראשונים שיוחסו לנאשמים, יצאו מתוך נקודת מוצא שגויה, לפיה הנאשמת 1 היתה מעסיקתם של העובדים, אולם לאחר שהתבררו העובדות לפיהן הנאשמת 1 לא היתה מעסיקתם של העובדים, אלא סיפקה שירותי קרקע למעסיקה בפועל של העובדים, ביקשה המאשימה לתקן כתב האישום ולהוסיף הוראת חיקוק חדשה, שכן בלעדיה לא ניתן להאשים הנאשמים בעבירות שיוחסו להם, אולם כאמור אין להתיר התיקון שכן העבירה התיישנה.

9. המאשימה טענה בתגובה כי לא חלה התיישנות בתיק שכן ישנם בתיק אירועים מנתקים כגון חקירת הנאשם ביום 27/12/05. כמו כן הוצגו בתיק תעודות עובד ציבור מיום 28/1/07, אשר אף הם מהווים אירוע מנתק ולכן לא חלה התיישנות. עוד נטען כי הוספת סעיף 2(ג) לחוק מתייחס אך ורק לשאלה כיצד סופק והשירותים על ידי הנאשמת וכי סעיף האישום המקורי המופיע בסעיף 2 (ב)(9) נותר על כנו. תיקון כתב האישום נועד להעמיד את הדברים על דיוקם ולמעשה מיטיב עם הנאשמים. עוד נטען כי הנאשמים הודו בשלב ההקראה כי סיפקו שירותי קרקע , היינו הנאשמת לא חלקה על כך ואף מטעם זה יש להתיר התיקון.

דיון והכרעה:

10. סעיף 92(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982, קובע כי -

"בית המשפט רשאי, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לבקשת בעל דין, לתקן כתב אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו, ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן; התיקון ייעשה בכתב האישום או יירשם בפרוטוקול."

על פי ההלכה הפסוקה, "... בהתאם להוראת סעיף 92(א) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982, מוסמך הוא בית-המשפט, בכל עת שלאחר תחילת המשפט, לתקן כתב-אישום, להוסיף עליו ולגרוע ממנו 'ובלבד שניתנה לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן'. ... הנוסחאות הקובעות הן אפוא, 'הזדמנות סבירה להתגונן' ו'לא נגרם עיוות דין'." (ע"א 5341/93 י.ד. תעשיות חייגנים בע"מ נ' מדינת ישראל, מס קניה תל אביב, פ"ד נא (4) 444 (1997) ור' גם ע"פ 947/85 עצמון נ' מדינת ישראל, פ"ד מא (4) 617 (1987)).

11. במקרה שלפנינו, תיקון כתב האישום, הגם שמדובר בתיקון כתב אישום בפעם השלישית, אין בו בכדי למנוע מן הנאשמים הזדמנות סבירה להתגונן או להביא לידי ביטול זמן שכן טרם החלה שמיעת ההוכחות וכלל יש להתירו , הגם שהתבקש לאחר תחילת המשפט.

12. עם זאת, טוענים הנאשמים כי אין לאפשר תיקון כתב האישום שכן העבירה בגינה מיוחס כתב האישום המתוקן - התיישנה. משכך יש לדון בטענת ההתיישנות שהעלו הנאשמים בבקשתם זו.

לטענת ההתיישנות-

13. אין חולק כי העבירה מושא כתב האישום הינה "עוון" (סעיף 22 א(א) לחוק העבירות המנהליות, המפנה לסעיף 24 לחוק העונשין, התשל"ז-1977) וכי תקופת ההתיישנות של עבירה מסוג זה היא חמש שנים, וזאת בהתאם לסעיף 9 לחסד"פ.

סעיף 9(ג) לחסד"פ קובע -

"(ג) בפשע או בעוון אשר תוך התקופות האמורות בסעיף קטן (א) נערכה לגביהם חקירה על פי חיקוק או הוגש כתב אישום או התקיים הליך מטעם בית המשפט, יתחיל מנין התקופות מיום ההליך האחרון בחקירה או מיום הגשת כתב האישום או מיום ההליך האחרון מטעם בית המשפט, הכל לפי המאוחר יותר".

14. מרוץ תקופת ההתיישנות מתחיל מיום ביצוע העבירה אלא אם כן נפסק המרוץ בשל אירוע מנתק. בספרו של קדמי, על סדר בדין בפלילים (תשס"ט-2009) חלק שני, כרך א' בעמ' 1321-1320, נאמר לעניין זה -

"מרוץ תקופת ההתיישנות מתחיל ביום ביצוע העבירה והוא נמשך עד לסיום התקופה; אלא אם כן- לגבי עוון או פשע - הוא נפסק בשל התרחשותו של 'אירוע מנתק'. הופסק המרוץ על ידי 'אירוע מנתק', הריהו מתחיל מחדש - לאמור מתחילתו- והוא נמשך עד שתחלוף תקופת ההתיישנות ממועד האירוע המנתק; יופסק המרוץ - החדש- על ידי 'אירוע מנתק' נוסף, תתחדש התקופה וחוזר חלילה. התקופה שחלפה עד ל'אירוע המנתק'- נמחקת כאילו לא חלפה כלל; והמניין מתחיל מלכתחילה...

...

'אירוע מנתק' לעניין זה הוא אחד משלושה אלה: עריכת חקירה על פי חיקוק באותה עבירה; הגשת כתב אישום בשל אותה עבירה; קיום הליך מטעם בית המשפט באותה עבירה".

15. ובענייננו, אין חולק כי מועד ביצוע העבודה היה בשנת 2004. טוענת המאשימה כי מאז בוצעו פעולות חקירה שהינן בבחינת "אירועים מנתקים" של מירוץ ההתיישנות. כך נטען כי הנאשם 2 נחקר ביום 27/12/05 וכי ביום 28/1/07 הוצאו תעודות עובד ציבור בתיק.

16. אירועים אלה הינם בבחינת אירועים מנתקים של מירוץ ההתיישנות ויש לראות בהוצאת תעודת עובד ציבור מיום 28/1/07 כ"ההליך האחרון בחקירה" המפסיק את ההתיישנות. היינו , מניין תקופת ההתיישנות נעצר ומתחיל מחדש ביום 28/1/07 והתקופה שחלפה מיום ביצוע העבירה ועד להליך האחרון בחקירה נמחקת כאילו לא חלפה כלל והמניין מתחיל מלכתחילה ( י.קדמי, על סדר הדין בפלילים חלק שני, כרך א', עמ' 1320).

17. הנאשמים הפנו בתגובתם לפסיקה לפיה הוצאת תעודת עובד ציבור אינה מהווה אירוע מנתק ולפיכך טענו כי קיימת התיישנות. בעניין זה יצוין כי מעיון בפסיקת בתי הדין עולה כי ישנן גישות סותרות באשר לסיווג הנפקת תעודת עובד ציבור כ"אירוע מנתק" לעניין הפסקת מרוץ ההתיישנות.

18. בע"פ (ארצי) 67/09 מדינת ישראל - עוז אשור, מיום 13.4.10, אליו הפנו הנאשמים בתגובתם, נדונה פרשנות החריג "חקירה על פי חיקוק" שיש בו כדי לקטוע את תקופת ההתיישנות, וכך פסק בית הדין -

"9. חקירה על פי חיקוק אינה דבר של מה - בכך. מדובר בהליך מוגדר ורשמי האמור להתקיים על ידי גורם המוסמך לכך ובדרך מסודרת ומתועדת. כך "חקירה" וכך "השלמת חקירה" שאינה אלא פעולת חקירה הנעשית בשלב מתקדם יחסית של הליך החקירה. מטיבה של חקירה שהיא מבוצעת בדרכים שונות ובהן איסוף ידיעות, איתור מסמכים, חקירת עדים, עיקוב ופעולות נוספות שאין צורך למנותן או להגדירן. כל הפעולות במסגרת "חקירה" אמורות להתבצע על ידי גורמי החקירה המוסמכים לכך והן צריכות להתבצע בתיק חקירה מסודר ומתועד כראוי.

...

11. "השלמת חקירה" - כמו גם "חקירה" - צריכה להבחן על פי טיבה ומהותה ולא על פי שמה או כינוייה. כך, למשל, ביצוע מהלך הקרוי "בדיקה" יכול להחשב גם הוא "חקירה", אם הוא נעשה במסגרת של חקירה רשמית ומסודרת ועל ידי הגורם המוסמך לכך. בהתאם לכך, פניית גורם חוקר אל גורם שלטוני אחר לקבלת מידע או מסמכים הנוגעים למושא חקירתו, יכול בהחלט להחשב כמהלך של חקירה או השלמת חקירה העוצר את מרוץ תקופת ההתיישנות.

12. שאלה אחרת היא אם לנוכח טענת ההתיישנות שמעלה הנאשם, עלה בידי המדינה להוכיח בבית הדין שאמנם התקיימה אותה השלמת החקירה. כאן השאלה היא ראייתית. אין זה מספיק לטעון שהתקיימה השלמת חקירה אלא יש להוכיחה. הוכחה שכזו פשוטה יחסית ודי אם יעיד הגורם החוקר על מהלך החקירה שביצע כדי להרים את הנטל. כמובן שבהעדר הוכחה מספקת ולאור העובדה שמדובר במאטריה פלילית, הרי כל ספק יפעל לטובת הנאשם" (הדגשות הוספו - י.ה)

19. מפסיקה זו ניתן להסיק כי הנפקת תעודת עובד ציבור יכולה בהחלט להחשב כ"חקירה", אם נעשתה במסגרת מסודרת ורשמית ועל ידי גורם מוסמך. שאלה נפרדת היא האם אכן התקיימה השלמת חקירה רשמית בתיק. בשלב מקדמי זה, לא הוכח בצורה מספקת אם במסגרת הנפקת תעודת עובד ציבור בוצעה גם חקירה בשנת 2007 אם לאו. לאור פסיקת בית הדין הארצי עולה לכאורה כי העדר ראיות בעניין זה פועל לטובת המשיבים. כמו כן, אין גם להתעלם מחלוף הזמן של כשלוש שנים ממועד הנפקת תעודת עובד ציבור ועד להגשת כתב אישום, אשר מצביע על שיהוי בהליכים שננקטו בעניין משיבים (למרות שממועד ביצוע העבירה ועד למועד הוצאת תעודת עובד ציבור חלף זמן סביר).

20. עם זאת, בנסיבות המקרה שלפנינו, בשים לב להעדפת האינטרס של מיצוי ההליך הפלילי, סוג העבירה ומהותה,מספר העובדים כלפיהם בוצעה העבירה וכיוצא זה , סבורה אני כי אין לבטל בשלב זה את כתב האישום מטעמי התיישנות. לא למיותר לציין , כי אין בכך כדי לפגוע בזכות המשיבים להעלות טענה זו בתום שמיעת הראיות בתיק ולאחר שיתבררו פעולות החקירה שבוצעו בענייינו.

21. לאור כל האמור לעיל, יש לדחות טענת הנאשמים להתיישנות העבירה וכפועל יוצא מכך יש להתיר למאשימה לתקן כתב האישום.

סוף דבר:

22. דין הבקשה לתיקון כתב האישום- להתקבל.

23. התיק יועבר לכ' הנשיאה לקביעת השופט/ת שידון בתיק בשים לב להקפו.

24. לטיפול המזכירות.

ניתנה היום, כ"ז טבת תשע"ב, 22 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: טכנומאן בע"מ
שופט :
עורכי דין: