ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רחל משולם נגד דניאל פרק :

1. רחל משולם

2. זקלין משולם

נ ג ד

1. דניאל פרק

2. גילה ברלשטיין

3. משה לוי

בית משפט השלום בתל-אביב-יפו

כב' הרשמת שרון הינדה

החלטה

1. בפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לביטול פסק דין ובקשה לביטול פסק דין שניתן כנגד המבקשות בהיעדר הגנה, ביום 20.1.11.

פסק הדין ניתן בהסתמך על מסירת כתב התביעה לידי המבקשת מס' 2 עבור שתי המבקשות.

אישור המסירה נתמך בתצהיר מבצע המסירה.

2. התביעה הינה לפינוי המבקשת מדירת מגוריהן ותשלום דמי שכירות בסך 10,500 ש"ח.

עילות הפינוי המפורטות בתביעה, הינן אי תשלום דמי השכירות והיות הבניין מועמד להריסה ובנייה מחדש.

טענות הצדדים:

טענות המבקשת:

3. לעניין הארכת המועד נטען כי המבקשת מס' 1 שהינה אישה פשוטה ומחוסרת הבנה או ידיעה של ההליך המשפטי פעלה בתמימות ומרגע שנודע לה אודות התביעה, פנתה בתה, המבקשת מס' 2 ללשכת הסיוע המשפטי. להפתעתה נודע למבקשת כי ניתן פסק דין בטרם ניתן לבתה סיוע משפטי. לדידן של המבקשות יש להתחשב בפרק הזמן שנדרש עד לקבלת אישור הסיוע המשפטי לצורך הארכת המועד.

4. לעניין מסירת התביעה, טוענות המבקשות כי לא קיבלו את התביעה.

לגופו של עניין טוענות המבקשות כי המשיבים פועלים בחוסר תום לב ועושים כל שלאל ידם על מנת לפנות את המבקשות מהדירה משום שברצונם לבנות בנין רב קומתי במקום.

לטענת המבקשות הניסיון לסלק אותן מדירתן ללא עילת תביעה הינו ניסיון ארוך שנים חוזר ונשנה, חסר תום לב וראוי לגנאי.

המבקשות דיירות מוגנות. המבקשת מס' 1 מתגוררת בנכס כ- 65 שנה.

המבקשות טוענות כי שילמו את שכר הדירה כסדרו וכי אי תשלום שכר הדירה מאז פטירת אביו של עידן (רז) הינו בעטיים של המשיבים. עידן בנו של המנוח הודיע למבקשות שיפסיקו לשלם משום שמכרו לאנשים אחרים אשר יודיעו להן למי לשלם. אף אחד לא הודיע למבקשות למי לשלם.

טענות המשיבים:

5. לעניין המועדים טוענים המשיבים כי מהמועד בו נמחקה בקשת המבקשת מס' 2 למתן ארכה להגשת כתב הגנה ביום 7.2.11 ועד למועד בו הגישו את הבקשה לביטול פסק הדין ביום 13.6.11 חלפו למעלה מ- 4 חודשים, שבמהלכם נקטו כנגד המבקשות בהליכים למימוש פסק הדין, מסרו למבקשות את האזהרה מתיק ההוצאה לפועל והודעת פינוי. לטענת המשיבים, הטענה כי רק לאחרונה קיבלה המבקשת מס' 2 סיוע משפטי היא שקר גס. המשיבים מפנים למכתבים מהסיוע המשפטי שצורפו לבקשה וטוענים כי אין חולק כי סיוע משפטי ניתן למבקשת כבר בפברואר 2011.

6. לגבי ידיעת המבקשות אודות התביעה, טוענים המשיבים כי הטענה שהמבקשות לא קיבלו את התביעה גם היא שקר גס.

באשר לסיכויי ההגנה של המבקשות סבורים המשיבים כי אין למבקשות הגנה כנגד התביעה

משום שעילת התביעה אינה רק בגין אי תשלום דמי השכירות אלא בהתאם לסעיף 131(10) לחוק הגנת הדייר המקנה לבעלים את הזכות לבנות בנכס שלו.

דיון:

הארכת מועד:

7. תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מסמיכה את בית המשפט להאריך מועד שנקבע בחיקוק "מטעמים מיוחדים שירשמו". ה"טעם המיוחד" הנדרש בהוראת תקנה 528 אינו מוגדר בחוק אלא התפתח בפסיקה.

המגמה בפסיקה הנוגעת להארכת המועד הינה, כי בית המשפט יטה להיענות לבקשה להארכת מועד כאשר האיחור לא היה בשליטת בעל הדין ואילו טעמים הנעוצים בבעל הדין לא הוכרו כמצדיקים הארכת מועד.

ראו: ד"ר י. זוסמן סדר הדין האזרחי, מהדורה שביעית, עמ' 890, בש"א 480/86 אטלנטיק חברה לדיג וספנות בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד (מ) 3 159, בש"א 1038/85 בנק צפון אמריקה בע"מ נ' עומר גלבוע-חברה לבנין ועבודות עפר, פ"ד מ(1) , 57, בש"א 8835/01 ברוך סיגלר נ. משרד הרווחה, בש"א (מחוזי יר') 5859/07 מאג'ד קרש נ' משולם אייבי, תק-מח 2007(3)12039.

8. המבקשות הכתירו את בקשתן כבקשה להארכת מועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין אולם עיון בתצהירן מלמד כי לא ציינו בו מתי נודע להן אודות פסק הדין ובאילו נסיבות נודע להן דבר קיומו.

הטעם שהוצג על ידי המבקשות כטעם להארכת המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין הוא הזמן שחלף עד שהמבקשות קיבלו אישור בדבר ייצוג משפטי מטעם לשכת הסיוע המשפטי, אולם גם בעניין זה לוקה בקשתן בחסר, משום שלא פירטו בתצהירן מתי פנו ללשכת הסיוע המשפטי.

במסגרת בקשה שהוגשה לתיק אשר הוכתרה כ"בקשה דחופה שלא לעכב את פינוי הדירה הקבוע למחר, יום 7/7/11 וכן תגובה לבקשות לביטול פסק דין ולפטור מהפקדת ערובה", פירטו המשיבים השתלשלות עניינים המעידה לדידם כי המבקשות איחרו את המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין ללא הסבר. המשיבים מציינים בבקשתם/תגובתם מועדים שונים המעידים על ידיעת המבקשות אודות פסק הדין כגון מועדי החלטות שהתקבלו בתיק בית המשפט, מועד מסירת האזהרה מתיק ההוצאה לפועל ומועד מסירת הודעת פינוי.

עיון בבקשת המבקשות, תגובת המשיבים ובתיק בית המשפט מלמד על מספר עובדות שאינן שנויות במחלוקת, כדלקמן:

ביום 1.2.11 קיבלו המבקשות אישור מטעם הסיוע המשפטי בדבר ייצוגן המשפטי.

המבקשות הגישו בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה וביום 7.2.11 מחק בית המשפט את הבקשה משום שהתיק סגור. לאחר מכן המבקשות הגישו הודעה לתיק בית המשפט בה ביקשו הבהרה מדוע התיק סגור והובהר להן בהחלטה מיום 2.3.11 כי ניתן נגדן פסק דין בהיעדר הגנה.

בדיון שהתקיים בפני לא נחקרה המבקשת לגבי ידיעתה אודות פסק הדין ולפיכך גם אם אתייחס למועדי מסירת האזהרה והודעת הפינוי כשנויות במחלוקת, לא ניתן לחלוק על העובדה כי דבר קיומו של פסק הדין הודע למבקשות בהחלטת בית המשפט ביום 2.3.11.

הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה לתיק בית המשפט ביום 12.6.11 לפיכך, אף אם אאמץ את גישת המבקשות ואתחשב בפרק הזמן הכרוך בקבלת ייצוג עו"ד מלשכת הסיוע המשפטי כטעם מיוחד להארכת מועד, הרי שאין בבקשת המבקשות, הסבר לפרק הזמן שחלף מיום שנודע להן אודות פסק הדין, בו כבר היו מיוצגות על ידי עו"ד ועד ליום בו הגישו את הבקשה לביטול פסק הדין ולמעשה נראה כי הטעם היחיד הוא רצונן של המבקשות בהתחשבות בנסיבותיהן האישיות, דהיינו בהיות המבקשת מס' 1 קשישה בת 85 חולה ומרותקת למיטתה והמבקשת מס' 2 סובלת מסכיזופרניה ומוכרת על ידי המל"ל כנכה, אשר הוא כשלעצמו אינו טעם מיוחד להארכת מועד.

9. דרישת ה"טעם המיוחד" עברה תהליך של שחיקה בפסיקה וכיום בית המשפט נוהג לאזן בין נימוקי המחדל מחד לגודל הפגיעה בצד שכנגד מאידך. גישת בית המשפט היא כי אפילו רשלנותו של בעל דין אינה מונעת בהכרח את הארכת המועד, ובלבד שבעל הדין נימק והבהיר בתצהירו כיצד קרתה התקלה ולא הסתפק בבקשה סתמית.

ראו: בש"א 8967/00 מדינת ישראל נ' לאה ויסמן ואח', פ"ד נה(2)397; ע"א 6842/00 משה ידידיה נ' סול קסט, פ"ד נה(2)904; ע"א 8547/96 אברהם אלימלך נ' מנהל מס שבח מקרקעין, תק-על 98(3)275; בש"א 3112/99 חיים קהתי נ' יורשי המנוח אחמד זוהיר, תק-על 99(3)373.

במקרה שבפניי, אמנם נימוקי המבקשות אינם עולם בגדר "טעם מיוחד" אולם באיזון האינטרסים בין הצדדים, נראה כי סתימת הגולל על בקשת המבקשות, בשלב זה, ללא בחינה ולו לכאורית של הגנתן כנגד התביעה, עלולה להסב לה נזק גדול יותר מזה שייגרם למשיבים בירור הבקשה.

אשר על כן, סבורני כי על אף היעדר טעם מיוחד, יש להאריך את המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין, כאשר על מחדלן של המבקשות להגיש הבקשה במועד ללא טעם מיוחד ניתן לכפר בדרך של פסיקת הוצאות.

ביטול פסק דין:

10. פסק דין שניתן במעמד צד אחד ניתן לביטול בשתי עילות, האחת - מחובת הצדק שעה נפל פגם בפסק הדין ובדרך כלל נובע הפגם מהיעדר המצאה כדין, והשנייה - על פי שיקול דעת בית המשפט תוך בחינת הסיבה לאי ההתגוננות וסיכויי ההצלחה להתגונן כנגד התביעה.

ראו: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמ' 374-371.

ביטול מחובת הצדק:

11. המבקשות טוענות כי לא קיבלו את כתב התביעה וכי התקופה עד לקבלת אישור הסיוע המשפטי אינה נמנית.

המשיבים סבורים כי זהו שקר.

טענת המבקשות כי לא קיבלו את כתב התביעה נטענה באופן כללי וגורף ללא התייחסות ספציפית לנסיבות המסירה כפי שהן משתקפות מאישור המסירה והתצהיר התומך בביצוע המסירה.

עיון באישורי המסירה של כתב התביעה מלמד כי כתב התביעה נמסר למבקשת מס' 2.

המבקשת מס' 2 נחקרה לעניין זה בדיון וטענה כי לא קיבלה את התביעה. יחד עם זאת, הייתה נסערת מאד בחקירה ואף התקשתה לעמוד מאחורי האמור בתצהירה ובהבנתה את הנאמר בו.

מאידך, מבצע המסירה מטעם המשיבים לא הוזמן להיחקר על תצהירו ועל כן תצהירו בדבר ביצוע המסירה לא נסתר.

בנוסף, לא ניתן הסבר כלשהו בתצהיר המבקשות מה היה המניע לפנות לקבלת סיוע משפטי בעניינן שעה שכטענתן דבר התביעה לא נודע להן.

הנטל להוכיח כי לא קיבלו את התביעה, מוטל על המבקשות, כאשר בניגוד לטענות ההגנה הנבחנות באופן לכאורי, נושא קבלת התביעה או אי קבלתה נבחן באופן פוזיטיבי.

אשר על כן בהיעדר הסבר לצורך לפנות ללשכת הסיוע המשפטי, לאור הספק שהתעורר בעקבות חקירת המבקשת מס' 2 ומשגרסת המשיבים בדבר מסירת התביעה לא נסתרה, עדיפה עליי גרסת המשיבים.

אי לכך לא שוכנעתי כי נפל פגם בפסק הדין המחייב ביטולו מחובת הצדק.

ביטול בשיקול דעת בית המשפט:

12. לשם ביטול פסק דין על פי שיקול דעת בית המשפט, בוחן בית המשפט מהי סיבת מחדלו של המבקש להתייצב או להתגונן ומהם סיכויי ההצלחה כי הגנתו תתקבל, כאשר התשובה לשאלה השנייה היא החשובה יותר.

ראו: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית עמ' 373 - 374.

13. לעניין סיבת המחדל להתגונן במועד, המבקשות סומכות על הטענה כי לא קיבלו את התביעה. משלא שוכנעתי בטענתה לגבי אי קבלת התביעה, למעשה אין בידי המבקשות נימוק מניח את הדעת לאי הגשת כתב ההגנה במועד.

14. לעניין הגנת המבקשות, שהיא המבחן החשוב יותר, ההלכה היא כי המבקשות אינן חייבות להראות הגנה איתנה אלא די בהגנה אפשרית.

ראו: ע"א 32/83 אפל נ' קפח, פ"ד לז (3) 431

אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית עמ' 374.

15. לעניין אי תשלום שכר הדירה, טוענות המבקשות כי התבקשו שלא להעביר את דמי השכירות עד לקבלת הודעה מאת המשיבים להיכן עליהן להעביר את הכספים וכי לא קיבלו ההודעה האמורה.

המבקשת מס' 2 לא נחקרה בעניין זה ומשכך עומדת הטענה מבלי שנסתרה. על כן נראה כי אין מחלוקת לגבי עובדת אי תשלום שכר הדירה, אולם לגבי עילת הפינוי המבוססת על אי תשלום שכר הדירה קיימת מחלוקת המצריכה בירור.

המשיבים בתגובתם ובסיכום טיעוניהם בדיון טענו כי המבקשות לא יוכלו להתגונן כנגד זכותם של המשיבים להרוס את הנכס ולבנות חדש בהתאם להוראת סעיף 131(10) לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב-1972.

כעולה מכתב התביעה המשיבים לא צירפו רשיון בנייה אלא חוזה בלבד וטענו כי המבקשות אינן זכאיות לדיור חלוף לאור אי תשלום שכר הדירה.

משסברתי כי המחלוקת בין הצדדים לעניין עילת הפינוי בגין אי תשלום שכר הדירה טעונה בירור ולאור חומרת הסעד של פינוי דיירת מוגנת, קשישה, חולה ומרותקת למיטתה, מדירת מגוריה, אשר ייתכן ויקים למבקשות סעד מן הצדק, לא ניתן לקבל את טענת המשיבים ולקבוע בשלב זה כי אין למבקשות כל הגנה כנגד התביעה או כל זכות לדיור חלוף, ונראה כי יש מקום לברר נושא הפינוי המבוקש לאור הבנייה הצפויה ושאלת זכויות המבקשות הנובעת מהן, אם יש כאלה.

16. סיכומו של דבר, הבקשה לביטול פסק הדין נדחית ככל שהיא נוגעת לתביעה הכספית, באשר לתביעת הפינוי, על אף דרכן רצופת המחדלים של המבקשות, אשר לא התגוננו במועד ואיחרו את המועד להגשת הבקשה לביטול פסק הדין ללא טעם מיוחד, סבורני כי משהתברר כי קיימת מחלוקת בין הצדדים הטעונה בירור יש לבטל את פסק הדין תוך חיוב המבקשות בהוצאות משמעותיות בגין מחדליהן.

אשר על כן, פסק הדין יבוטל בכפוף לתשלום סכום התביעה והוצאות בסך של 4,500 ש"ח בגין הארכת המועד וביטול פסק הדין.

מורה על חילוט הפיקדון המופקד בתיק בית המשפט והעברתו למשיבים.

המבקשות ישלמו ההפרש בתוך 30 ימים מהיום. לא ישולם ההפרש במועד, יעמוד פסק הדין בתוקפו והחיוב בהוצאות יוותר על כנו כהוצאות הבקשה.

ניתנה היום, כ"ז טבת תשע"ב, 22 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: רחל משולם
נתבע: דניאל פרק
שופט :
עורכי דין: