ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ועדה מקומית לתכנון הגליל המרכזי נגד מוח'לס חמוד :

ועדה מקומית לתכנון הגליל המרכזי

נ ג ד

מוח'לס חמוד

בית משפט השלום בעכו

בפני כב' השופט משה אלטר, סגן נשיא

ב"כ המאשימה - עו"ד רני גורלי

הסניגור - עו"ד אבו חלא רובין

החלטה

אינני רואה מקום לדחיות נוספות. אני מורה לקיים את ההקראה היום.

הכרעת דין

הסניגור הודה בשם הנאשם בכל העובדות הנטענות בכתב האישום, לכן אני מרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.

גזר דין

הנאשם שבפניי הורשע, על פי הודאתו, בביצוע עבירה לפי סעיף 210 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה - 1965 (להלן:" חוק התכנון והבניה").

מדובר באי קיומו של צו שניתן ביום 26/3/03 בת.פ. 5096/02 של בימ"ש השלום קריות אשר ציווה על הנאשם להרוס עד יום 30/07/04 קומת מרתף בשטח של כ- 120 מ"ר וקומת קרקע בשטח של כ- 180 מ"ר אותן בנה הנאשם ללא היתר בניה, אלא אם כן יקבל עד למועד הנ"ל היתר בניה כחוק (להלן: "צו ההריסה").

מאז המועד שנקבע בגזה"ד לביצוע צו ההריסה חלפו כ- 7.5 שנים. למרות זאת צו ההריסה לא בוצע והיתר בניה לא התקבל.

אין חולקין שמדובר בעבירה חמורה של אי קיום צו שניתן ע"י בית משפט. כבר בשנות ה- 80 של המאה הקודמת הביע בית המשפט העליון את דעתו כי מן הראוי שהעונש בסוג זה של עבירות יכלול גם עונש של מאסר בפועל. יפים לעניין זה דברי כב' השופט דב לוין המנוח, שאמר ברע"פ 23/83, בנימין פור נ. מדינת ישראל (פורסם בפד"י כרך לח', חלק ראשון, עמ' 533), כי

"מדיניות הענישה אשר נקבעה ע"י בית משפט זה מכבר, מורה לבתי המשפט בדרגה הראשונה להחמיר בדינם של עבריינים, המפרים את צווי בית המשפט בנושא הבנייה הבלתי חוקית. בדרך כלל העונש הראוי יכלול בין מרכיביו עונש מאסר לריצוי בפועל. הנסיון מלמד שכל עונש אחר אין בו כוח ההרתעה הדרוש" (שם, בעמ' 536, מול האות א').

למרות זאת ביקש ב"כ המאשימה להסתפק בהטלת עונש של מאסר על תנאי, קנס וחתימה על התחייבות.

בעבר מתחתי ביקורת על כך שהתובעים המייצגים את ועדות הבנייה בבימ"ש זה נמנעים מלבקש הטלת מאסר בפועל בתיקי בניה בכלל ובתיקי הפרת צווים בפרט, שכן אני בדעה שרק ענישה הכוללת הטלת מאסר בפועל על "עברייני בנייה" עשויה לתרום למיגור תופעת הבנייה הבלתי חוקית הנפוצה במדינתנו בכלל ובאזורנו בפרט. לא המצאתי את הגלגל בעניין זה, שכן כבר לפני ארבעה עשורים הובעה דעה זו בשורה של פסקי דין שניתנו ע"י ביהמ"ש העליון. כך, למשל, בע"פ 305/78, (לא פורסם, צוטט בע.פ. 578/78 מדינת ישראל נ' אחמד דרוויש עיסה, שפורסם בפד"י כרך לו' חלק ראשון, עמ' 723) נאמר מפי כבוד השופט מר מ. שמגר (כתוארו אז), כי:

"האמצעים שננקטו עד כה כדי לרסן את ההתעלמות מהוראותיו של החוק (חוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965 - מ.א), מההגבלות אותן הוא קובע ומדרכי הרישוי אותן הוא מחייב, לא נשאו פרי... האמצעים המשפטיים שהיו מקובלים עד כה בתחום זה, לא השיגו את מטרתם: הקנסות שהוטלו לא היו שקולים בהשפעתם העונשית כנגד התועלת הצומחת מן הבניה תוך התעלמות ממגבלותיו של החוק וצווי הריסה אינם מקויימים... לאור המצב אליו הגענו יש לראות בהטלת עונשי מאסר בפועל על עבירות תכנון ובניה אמצעי הולם ויעיל, כדי לבלום את התפשטותה הנוספת של הפרת החוק המתוארת ולהחדיר יסוד מרתיע מוחשי לתוך מערכת הענישה הנוהגת בתחום עליו מדובר" (שם, בעמ' 724 - 725).

אינני יכול להשתחרר מההרגשה - ואף זאת אמרתי כבר בעבר - שמה שמעניין את ועדות התכנון והבניה הוא לא מניעת הבניה הבלתי חוקית, אלא העשרת קופתן מהקנסות הכבדים המוטלים בתיקי הבנייה. זה ההסבר היחיד המתקבל על הדעת להימנעות באי כח ועדות התכנון והבניה מלבקש הטלת מאסר בפועל על עברייני הבנייה.

אני ער למצוקה הקיימת בישובים מסויימים, בהם לא ניתן לקבל היתר בנייה בשל העדר תוכנית מתאר. יתכן שמצוקה זו מצדיקה מדיניות של אי הגשת כתבי אישום נגד עברייני הבנייה באותם ישובים, אולם משמוגשים כתבי אישום, יש לנקוט במדיניות ענישה שיהיה בה כדי להרתיע מלבצע עבירות בניה.

מאחר וב"כ המאשימה לא עתר להטיל על הנאשם מאסר בפועל - אף כי אני בדעה שזה העונש שמן הראוי היה להטיל במקרה זה ובמקרים דומים - ומאחר ואין זה מקובל שביהמ"ש יטיל עונש חמור מזה שמבקשת המאשימה, לא אטיל מאסר בפועל. יחד עם זאת הגעתי למסקנה שיש לשלוח למאשימה מסר שיזכיר לה כי חוק התכנון והבניה לא חוקק כדי להביא להעשרת קופתן של ועדות התכנון והבניה. המסר יהיה בכך שאטיל על הנאשם קנס נמוך יחסית. אולי אם המאשימה תראה שאין לה תועלת כספית מהענישה לה היא עותרת, היא סוף סוף תשים את הדגש על בקשת עונשי מאסר בפועל ולא על הטלת קנסות.

סיכומו של דבר, מוטל על הנאשם עונש כדלקמן:

* קנס בסך 7,500 ש"ח, או 37 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב- 15 תשלומים על סך 500 ש"ח כל אחד, בכל 15 לחודש, החל מ- 15/2/05.

אי עמידה במועד של תשלום אחד יעמיד את כל היתרה לתשלום מיידי.

* חתימה על התחייבות כספית בסך 10,000 ש"ח, להימנע מלעבור כל עבירה לפי חוק התכנון והבניה תוך 3 שנים מהיום, או 50 ימי מאסר תמורתה.

* מאסר על תנאי לתקופה של 4 חודשים למשך 3 שנים מהיום, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זו כל עבירה לפי חוק התכנון והבניה ויורשע עליה.

· הודע כי לצדדים זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתן והודע היום כ"ז טבת תשע"ב, 22/01/2012 במעמד הנוכחים.


מעורבים
תובע: ועדה מקומית לתכנון הגליל המרכזי
נתבע: מוח'לס חמוד
שופט :
עורכי דין: