ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אורי עמרם נגד איסתא ישראל בע"מ :

אורי עמרם

נ ג ד

איסתא ישראל בע"מ

נ ג ד

הצדדים השלישיים

1. אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ

2. ממן אוויאישן בע"מ

3. אוויאנקה נתיבי אוויר קולומביאניים

בית משפט השלום בשבתו כבית משפט לתביעות קטנות בחיפה

בפני כב' השופטת רחל חוזה, סגנית נשיא (בדימ')

פסק דין

מן הנתונים שבאו בפני ביהמ"ש, עולה כי התובע רכש מהנתבעת כרטיסי טיסה מישראל לבוגוטה שבקולומביה ובחזרה, לרבות שהייה בבית מלון שם, במחיר של 3,910 ₪, סכום ששולם על ידו לנתבעת.

הנתבעת הכינה עבור התובע את מסלול טיסותיו כדלקמן:

בתאריך 11.1.11 היה על התובע לצאת את נמל התעופה בן גוריון בטיסת אל על למדריד וזו היתה אמורה לנחות במדריד בשעה 10:50. משם היה על התובע לטוס, בטיסת המשך, לבוגוטה שבקולומביה, עם חברת אוויאנקה נתיבי אוויר קולומביאניים (להלן: "אוויאנקה"), כאשר הטיסה היתה אמורה לצאת ממדריד בשעה 12:30.

בפועל, איחרה הטיסה של אל על להגיע למדריד.

כדי לקבל את כרטיס העליה למטוס לבוגוטה, נאמר לתובע בדלפק אל על שבשדה התעופה בן גוריון כי עליו לפנות במדריד לדלפק של חב' התעופה הספרדית איבריה והיא שתנפיק לו את כרטיס העליה למטוס לבוגוטה.

התובע עשה כן, המתין פרק זמן ארוך עד שהגיע תורו ובשלב זה נאמר לו על ידי פקידת איבריה כי עליו לפנות ישירות לאוויאנקה.

משהגיע התובע לדלפק אוויאנקה, הסתבר לו כי לא יוכל לעלות לטיסה המיועדת הואיל והגיע באיחור, פחות מ-20 דק' ממועד צאת הטיסה.

התובע התקשר לסוכנת הנתבעת בארץ, הסביר לה את אשר ארע וזו הפנתה אותו לחב' התעופה איבריה ומשם שוב נשלח לאוויאנקה, שהודיעה לו כי ייתכן ויוכל לעלות לטיסה אחרת של החברה, היוצאת בעוד כשעתיים ובתוספת של 200 יורו.

בפועל, הסתבר כי לא ניתן היה להעלות לטיסה זו ושוב התקשר התובע אל נציגת הנתבעת, אך זו הודיעה לו כי אינה יכולה לעזור לו וכי משלב זה ואילך - יסתדר לבד.

התובע נסע למדריד ופנה שוב למשרדי אוויאנקה. שם הובטח לו כי יחכה יום - יומיים והחברה תחפש עבורו מקום בטיסה לבוגוטה.

בסופו של דבר, נאמר לתובע כי עליו לחכות יומיים לטיסה שבה יוכל לטוס, אך זאת בתוספת מחיר של 990 יורו.

התובע לא הסכים לכך, בילה את הלילה במלון במדריד, רכש כרטיס טיסה חזרה לישראל במחיר של 475 יורו וחזר למחרת לישראל.

לטענת התובע, נגרמו לו נזקים מיוחדים וכלליים בסך של 9,000 ₪, כאשר פירוט נזקיו המיוחדים מופיע במכתב שהפנה התובע אל הנתבעת, כפי שצורף לכתב התביעה, בסך כולל של 7,340 ₪.

יתרת הנזקים עד לסך של 9,000 ₪, הינה בגין נזקים כלליים מחמת עוגמת הנפש הקשה שנגרמה לתובע, עת לא הצליח לממש את הטיול לקולומביה.

התובע עתר לחייב את הנתבעת לפצותו בגין כל נזקיו, כמפורט לעיל, וזאת מחמת שאלה נגרמו עקב טיפולה הרשלני והבלתי מקצועי של הנתבעת בהזמנתו.

בכתב הגנתה, הכחישה הנתבעת את אחריותה על השתלשלות הדברים ואת חובתה לפצות את התובע בגין נזקיו.

לטענתה, הינה משמשת כמתווכת בלבד בין הנוסעים לסיטונאי הנסיעות השונים ואינה אחראית לשינויים או לתקלות שארעו בטיסות.

בכל המתייחס ליחסיה עם התובע, גרסה הנתבעת כי פעלה במקצועיות, ללא דופי ורבב.

לטענתה, אף משך הזמן שנותר בידי התובע כזמן קישור בין הטיסות במדריד - עומד בדרישות המוביל.

במצורף לכתב ההגנה, הגישה הנתבעת הודעת צד ג', כנגד 3 צדדים.

הצדדים השלישיים 1 ו-2 הגישו כתבי הגנה ואילו הצד השלישי 3 - אוויאנקה, לא הגישה כלל כתב הגנה, למרות שמסמכי ביהמ"ש נמסרו לה עוד ביום 31.8.11.

הנני מקבלת את טענת הצד השלישי 2, ממן, כי יש לדחות את התביעה כנגדה.

כל זאת, כאשר צורפה לכתב התביעה בהיותה המייצגת בישראל של אוויאנקה, אך, לטעמה, לא כך הוא הדבר ובכל מקרה - נציגת חב' אוויאנקה התייצבה בביהמ"ש.

משמע, גם אם אכן היתה ממן מי שמייצגת את אוויאנקה בישראל, משהתייצבה אוויאנקה לדיון בביהמ"ש, וזאת באמצעות נציג מטעמה, אין עוד צורך בחברה המייצגת.

בנסיבות אלה, הנני דוחה את ההודעה לצד שלישי 2 - ממן אוויאישן בע"מ.

הנני נותנת אמון מלא ומוחלט בכל דברי עדותו של התובע בביהמ"ש וקובעת כי כל דבריו מקובלים עליי ומהימנים עליי במלואם.

הנני קובעת כי הוכחה אחריותם המשותפת והשווה של הנתבעת וכל אחד מהצדדים השלישיים 1 ו-3 לפיצוי התובע בגין נזקיו, הואיל וכל אחת מצדדים אלה תרמה ברשלנותה להיווצרותם.

הנני קובעת כי הנתבעת התרשלה כלפי התובע, כאשר בנתה עבורו תוכנית שבה המרווח בין שתי הטיסות למדריד ולבוגוטה הינו קצר ביותר ולא דאגה לבדוק עבור התובע, במדוייק, כיצד יוכל לקבל את כרטיס העליה לטיסה לבוגוטה.

לוא היתה מבררת זאת מראש, היתה מיידעת את התובע כי בהגיעו למדריד, עליו לפנות ישירות לחב' התעופה אוויאנקה ולא לדלפק של אל על.

אם היתה עושה כן, היה התובע מגיע במועד לטיסת ההמשך שלו וכל האירוע לא היה מתקיים.

הנני קובעת כי הוכח שהצד השלישי 1 - אל על, התרשלה אף היא בטיפולה בתובע.

כל זאת, כאשר בהגיע התובע אל דלפקה שבשדה התעופה בן גוריון, הודיעה לו אל על כי משיגיע למדריד, יהא עליו לפנות לדלפק של חב' התעופה איבריה, כדי להסדיר את המשך טיסתו לבוגוטה, ולא היא.

בפועל, לא היה על התובע לפנות לדלפק של איבריה אלא ישירות אל הדלפק של חב' אוויאנקה.

אם אל על היתה עושה כן - לא היה נגרם המצב שבו המתין התובע פרק זמן ארוך ומיוחד בדלפק איבריה ומשהגיע תורו - הופנה על ידם לחב' אוויאנקה, אליה הגיע באיחור והפסיד את טיסתו.

הנני קובעת כי הצד השלישי 3, אוויאנקה, פעלה אף היא ברשלנות כלפי התובע, כאשר לא עשתה דבר כדי לסייע בידו לטוס לבוגוטה, למרות שהינו מחזיק בכרטיס טיסה שלה לבוגוטה, ששולם על ידו.

אוויאנקה לא הסבירה בביהמ"ש מדוע זה לא עלה בידה להביא לעלייתו של התובע לאותה טיסה שאליה היה לו כרטיס, למרות שהגיע באיחור, אך בטרם שיצאה הטיסה לדרכה.

כן לא הסבירה בביהמ"ש דבר באשר לטענות התובע כי לא עשתה כדי לאפשר עלייתו של התובע לטיסה לבוגוטה בימים הקרובים וזאת מבלי שידרש להוסיף סכום כה גבוה של 990 יורו, סכום שהיה מעבר ליכולתו של התובע.

יש לציין כי ב"כ אוויאנקה, הגישו לביהמ"ש ביום 21.12.11, חמישה ימים בלבד לפני מועד הדיון, בקשה להארכת המועד להגשת כתב הגנה ולדחיית מועד הדיון, אך בקשה זו נדחתה על ידי בהחלטתי מיום 22.12.11.

כל זאת, כאשר אוויאנקה קיבלה את כל מסמכי ביהמ"ש, לרבות כתב התביעה, עוד ביום 31.8.11 ולא הגישה כתב הגנה.

עוד עולה כי כבר ביום 19.12.11, פנתה אוויאנקה אל עו"ד מטעמה וביקשה היתר להיות מיוצגת על ידי עו"ד ובקשתה זו נענתה בחיוב.

אם היתה מגישה באותו מועד כתב הגנה - היה זה מתקבל על ידי ביהמ"ש וטענותיה, לגופן, היו נשמעות.

אוויאנקה לא עשתה כן ועד ליום שמיעת ההוכחות לא הוגש כתב ההגנה על ידה.

על בסיס כל האמור לעיל, הנני קובעת כי על הנתבעת - איסתא, הצד השלישי 1 - אל על והצד השלישי 3 - אוויאנקה, מוטלת החובה לפצות את התובע בגין נזקיו וכאשר, כאמור, אחריותן לפיצוי התובע בגין נזקיו הינה, לקביעתי, שווה.

הנני ערה לכך כי התובע הגיש כתב תביעתו רק כנגד איסתא, ברם כאשר ענייננו בבימ"ש לתביעות קטנות וכאשר כל הצדדים הביאו טענותיהם בפני ביהמ"ש וניתנה להם מלוא ההזדמנות להתגונן כנגד התביעה - לא מצאתי מניעה לחייב ישירות כל אחת מהחברות הנ"ל בפיצוי התובע.

אשר על כן, הנני דוחה את ההודעה לצד שלישי 2 - ממן אוויאישן בע"מ, ללא צו להוצאות.

הנני מחייבת את הנתבעת - איסתא ישראל בע"מ, לשלם לתובע את הסך של 3,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

כן הנני מחייבת את הנתבעת - איסתא ישראל בע"מ, לשלם לתובע את הסך של 400 ₪ בגין הוצאות המשפט, לרבות אגרת הגשת התביעה.

אף סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

הנני מחייבת את הצד השלישי 1 - אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ, לשלם לתובע את הסך של 3,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

כן הנני מחייבת את הצד השלישי 1 - אל על נתיבי אוויר לישראל בע"מ, לשלם לתובע את הסך של 400 ₪ בגין הוצאות המשפט, לרבות אגרת הגשת התביעה.

אף סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

הנני מחייבת את הצד השלישי 3 - אוויאנקה נתיבי אוויר קולומביאניים, לשלם לתובע את הסך של 3,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.

כן הנני מחייבת את הצד השלישי 3 - אוויאנקה נתיבי אוויר קולומביאניים, לשלם לתובע את הסך של 400 ₪ בגין הוצאות המשפט, לרבות אגרת הגשת התביעה.

אף סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

יש זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה וזאת תוך 15 יום ממועד המצאת פסק דין זה.

מזכירות ביהמ"ש תמציא עותק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ז טבת תשע"ב, 22 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אורי עמרם
נתבע: איסתא ישראל בע"מ
שופט :
עורכי דין: