ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נגריית פראג סוהיל בע"מ נגד שהר צאיג דפוס פלוס בע"מ :

נגריית פראג סוהיל בע"מ

נ ג ד

שהר צאיג דפוס פלוס בע"מ

בית משפט השלום בנצרת

כב' הרשם ריאד קודסי

החלטה

1. זוהי ההתנגדות לביצוע שטר ובכדי לעמוד על מהות המחלוקת בין שני הצדדים, מן הראוי לציין, את העובדות כדלקמן;

(א) בין שני הצדדים נערך ונחתם הסכם לאספקת רהיטים מטעם המבקשת למפעל הפיס דרך המשיבה שזכתה במכרז של מפעל הפיס להשבחת חנויות של מפעל הפיס.

(ב) המבקשת סיפקה את הרהיטים בהתאם למוסכם, אלא שבשלב מסוים התעוררה בעיה בנוגע לטיב הזכוכיות שסופקו וכן החל הסכסוך בין שני הצדדים, אשר עבר את גבול ההתנגדות נשוא תיק זה והיום תלויות תביעות של שני הצדדים האחד כלפי משנהו.

2. להלן עיקר טענות המבקשת בהתנגדותה;

(א) הוסכם בין שני הצדדים, כי על הצדדים במקרה שנתגלע סכסוך ביניהם לפנות לרו"ח ולאחר מכן להליך בוררות, זאת לישוב המחלוקות ביניהם.

(ב) התקיים דיון בין שני הצדדים בתיק אחר ביום 18.07.2010 שבו הציע ב"כ המשיבה כי יצהיר לפרוטוקול כי המשיבה לא תהיה רשאית להגיש התנגדות לשטרות שיוגשו, וכי אם המבקשת תפעל כראוי היא תקבל את הכספים שלה.

(ג) באותו דיון הסכימו הצדדים לבטל את העיקולים ולנהל בוררות ושכל מחלוקת ביניהם מכל סוג שהוא תועבר לבוררו שימונה על ידי רו"ח של הצדדים בהסכמה.

(ד) המשיבה לא פעלה בהתאם למוסכם, הלכה והגישה את השטרות לביצוע במקום לפנות בעניינם לרו"ח כמוסכם.

(ה) המבקשת בעצמה מאשרת כי היא לא עמדה בהסכמים עליהם חתמה והיא מודה כי היא סיפקה למשיבה זכוכיות לא מתאימות ולא עמדה בלוח הזמנים והיא אישרה בחתימתה דבר הסכמתה לעיכוב כספים במקרה ומתגלעת מחלוקת בין שני הצדדים. עוד מוסיפה המבקשת וטוענת כי המשיבה ביצעה עבודה רשלנית וכתוצאה מכך נגרמו למשיבה וצד ג' נזק עצום.

(ו) המשיבה סיפקה למבקשת זכוכיות שאינן מחוסמות לכ- 80 חנויות, דהינו כשליש מהכמויות של הזכוכיות לא היו מחוסמות והדבר יצר סכנה של פציעה של המבקרים והעובדים בחנויות.

(ז) המשיבה אף הודתה במכתב שלחה ביום 17.06.2009 כי אכן סיפקה זכוכית לא מתאימה.

(ח) המשיבה לא עמדה בהתחייבויותיה לתיקון הליקויים בתוך 7 ימים מהיום שהיא קיבלה את הזכוכיות בחזרה כפי שהתחייבה, כן היא גם לא סיפקה זכוכית חדשה עד שהמשיבה עצמה פתרה את הבעיה והיא אף שילמה ממיטב כספה עבור רכישת הזכוכיות המחוסמות.

(ט) המשיבה רשאית לעכב את התשלומים מכוח סעיף 10 להסכם שנחתם בפברואר 2009.

(י) היות והמשיבה לא עמדה בהתחייבויותיה רשאית המבקשת לתובע כל סכום בגין הנזקים שנגרמו לה ואף לעכב תשלומים דחויים שביצעה.

(יא) מבדיקה שערכה המבקשת עולה, שהמשיבה חבה כספים למבקשת בסך של כ- 1 מיליון ש"ח.

(יב) עדות לכך שרשלנותה של המשיבה גרמה לעיכוב כספים על ידי מפעל הפיס, ניתן למצוא במכתב ששלח מפעל הפיס למבקשת ואשר על פיו הוא מעביר לה סך של 459,000 ש"ח במקום 659,000 ש"ח, דהינו הוא מעכב תחת ידיו סך של 200,000 ש"ח לרגל הנזקים שנגרמו לו.

(יג) הסיבה שניתנו שיקים דחויים שנתינתן לוותה בבקשה שלא להציג את השיק הראשון לפירעון, הייתה נעוצה ומותנית בתיקון הליקויים, דהינו החלפת הזכוכיות ומשהדבר לא נעשה אסור היה למשיבה להציג את השיק לפירעון.

(יד) עד עצם היום הזה מפעל הפיס מעכב כספים תחת ידיו והמגיעים למשיבה.

3. הצדדים זומנו בפני לשמיעת ההתנגדות ובראשית הדיון וגם בסיכומים חזרה המבקשת על בקשתה שהסכסוך נשוא תיק זה יועבר לבוררות, מכוח סעיף בוררות שהיה מוסכם על שני הצדדים. לטענה זו שהמבקשת חזרה עליה בסיכומים והמשיבה התייחסה לה, אתייחס עוד בהמשך.

4. המצהיר מטעם המבקשת מר רונן אור נחקר על תצהירו ומצאתי לנכון להזכיר ו/או לצטט את החלקים הרלוונטיים לעניין שבפנינו מתוך עדותו.

הוא נשאל אם נחרט הסכם עבודות מסודר בין שני הצדדים והוא ענה כי היו הסכמות וכי כל הדברים היו ברורים, היו הזמנות שהועברו אליהם על בסיס המחירים שנתנו לגביהם הצעת מחיר, וכי לכל עבודה יצאה הזמנת רכש מסודרת. הוא נשאל אם הנגרייה עשתה את העבודה וענה, שהיא עשתה את מרבית העבודה. הוא נשאל לגבי אחוז הרווח של המבקשת מהעבודות וההזמנות והוא ענה כדלקמן: "זה לא אחוז רווח קבוע, היה לכל יחידה מחיר שונה, היו יחידות שאני שילמתי לנגרייה יותר ממה שקיבלתי ממפעל הפיס. לפעמים שילמתי יותר ממה שקיבלתי ממפעל הפיס. קניתי יחידות ומכרתי אותם למפעל הפיס" ר' עמ' 2 לפרוטוקול ש' 15-17. הוא נשאל: "עד למאי 2010 לא היה לנו הסכם בכתב חתום, כגון ההסכם מיום 27.01.2010? היה הסכם אחר בכתב". ר' עמ' 2 לפרוטוקול ש' 31-32. הוא נשאל איפה הוא וענה: "אני לא רואה אותו פה, אבל יש הסכם", ומשמצא את ההסכם הוא נשאל "איפה חתומה עליו הנגרייה? והוא ענה אין את החתימה שלה פה, רק אני חתום עליה" עמ' 3 לפרוטוקול ש' 2-4. הוא נשאל בהקשר למה ניתנו השטרות והוא ענה: "בהקשר לזה שבא מר סוהיל עם רו"ח ובכו לי במשרד שאין להם כסף והבנק עושה להם צרות והם צריכים עזרה שאתן להם שיקים דחויים כדי שיציגו בטחונות לבנק, אני לא רציתי לתת שיקים כי היו בעיות עם מפעל הפיס. לא היה מגיע להם השיקים נכון לנקודת הזמן הזאת, כי במפעל הפיס היו הרבה בעיות איתו, הייתי טוב ועשיתי טעות איתו" עמ' 3 לפרוטוקול ש' 11-14. הוא נשאל: "אם אגיד לך שאלו שיקים שניתנו בהתאם לחשבון שנערך בצורה מדויקת, נכון לחודש 12/09", "כתוב מאשר קבלת החשבון ולא החשבון עצמו, אלא קבלת העתק ממנו, כתוב שם כי האישור הסופי יהא לאחר בדיקה סופית של האספקות ותעודות משלוח 13.01.2010, זה תאריך הפקס' שזה הועבר אלי" עמ' 3 לפרוטוקול ש' 15-19. הוא נשאל לגבי סכום השיקים שניתנו והוא אישר שהסכום הוא 260,000 ש"ח ואישר שבחלוף חודשיים מקבלת החשבון שולמו השיקים ושסכום החשבונית היה 261,992 ש"ח, אך הוא שוב חזר וטען "אמרתי שרציתי לעזור להם ולכן נתתי להם את השיקים" עמ' 3 לפרוטוקול ש' 29. הוא נתבקש לאשר שהשיקים האלה הם עבור עבודות עד חודש 12/09 והוא אישר זאת, כן הוא אישר חשבונית או חשבון שהוגש וסומן מש/1. הוצגה בפניו חשבונית שצורפה לקבלה מש/2 ואף אישר שבקבלה כלולים ארבעה שיקים והוא נשאל איפה השיק החמישי וענה "אתם פרעתם אותו". בהמשך הוצג מכתב מש/3 והוא נשאל אם השטרות ניתנו לעבודה עד דצמבר 2009 וענה "לא הם ניתנו על חשבון חובות, שיהיו, ככל שיהיו בשביל לעזור לנגרייה".

בחקירה חוזרת הוא נשאל כמה כספים מפעל הפיס עיכב תחת ידיו, והוא טען שמדובר ב- 400,000 ש"ח כש- 200,000 ש"ח מתוכם מעוכבים מזה שנתיים ומ- 200,000 ש"ח עוכבו כנגד עיקול שעשתה המשיבה בתיק אחר.

5. שני הצדדים סיכמו את טענותיהם בפניי, כאשר ב"כ המבקשת שוב חזר על טענתו שהיה מקום להעביר את המחלוקת לבוררות, מאחר והייתה הסכמה בין שני הצדדים לעשות כן. הוא גם תוקף את התנהלות המשיבה להיזקק לבוררות מסיבות שונות. הוא שוב חזר על הטענה, כי מסירת השיקים למשיבה הייתה מותנית בכך שמפעל הפיס לא יעכב תשלומים והיום אין מחלוקת שמפעל הפיס עיכב 400,000 ש"ח ולכן לא היה מקום להצגת השיקים לפירעון. הוא שוב טען, כי כתוצאה מעבודת המשיבה והעיכוב בהשלמת העבודה נגרמו נזקים למבקש והוא מתמצת את טענותיו בשלוש: האחת - הסכם בוררות בין הצדדים, השנייה - מסירת השיקים הייתה מותנית בקבלת כספים ממפעל הפיס, שלוש - שהנגרייה גרמה נזק למבקשת.

לעומתו המשיבה סיכמה את טענותיה. בעניין הבוררות טענה שהשיקים הם עברו עבודות שבוצעו בשנת 2009 כשהסכם הבוררות היה ב- 01.01.2010 ולכן את תחולה להסכם הבוררות על השיקים האלה, שוב טענה המשיבה כי השיקים ניתנו על חשבון שאושר, חשבון שניתנו בגינו 5 שיקים, כאשר הראשון מתוכם נפרע ושאר השיקים לא כובדו, הוא טען שלכל היותר אחוז הרווח מתוך הסכום שהמבקשת מחזיקה בידיה אינו יותר מאשר 60,000 ש"ח עד 70,000 ש"ח ומרבית הסכום צריך להיות משולם למשיבה שביצעה את העבודות.

דיון והכרעה:

6. לאחר עיון בתגובות, בדברי המצהיר בחקירתו בפניי ובסיכומי שני הצדדים הגעתי למסקנה שהמבקשת הצביעה על הגנה לכאורה דחוקה.

הלכה ידועה היא כי די לו למבקש רשות להתגונן שהוא יצביע על הגנה לכאורה נגד התביעה, כדי שבית המשפט ייעתר לבקשתו.

על בית המשפט לברר אם יש בטענותיו של המבקש, אם תוכחנה במשפט, כדי לשמש הגנה בפני התביעה. (ר' לעניין זה: ע"א 594/85 זהבי נ. מגרי בע"מ ואח', פ"ד מ"ב(1), 721, 722).

שם נקבע, כי בית המשפט יטה להיעתר לבקשה בכל מקרה בו מגלה התצהיר הגנה אפשרית, אפילו המדובר בהגנה דחוקה.

בשלב זה של הדיון בית המשפט איננו נכנס לשאלת מהימנותם של דברי המצהיר ובית המשפט יניח כי אמת היא אלא אם יתברר שבפני הנתבע הגנת בדין בלבד. (ר' לעניין ע"א 1266/91 קרן נ. בנק איגוד לישראל בע"מ פ"ד מ"ו(4), 196).

במקרה שלפנינו המבקשת חזרה על גירסתה המפורטת בתצהיר שהמשיבה הפרה את ההסכם וגרמה לו נזקים בעת שעוכבו כספים בידי מפעל הפיס, שהוא המזמין של העבודות שאמורה הייתה המבקשת לבצע.

זאת ועוד, המבקשת טענה, כי היא נאלצה בעצמה לדאוג לזכוכיות מחוסמות במקום המבקשת ולשלם עבורם מכיסה, לפחות לגבי שליש מהכמות.

עוד טענה המבקשת, שהוסכם בין הצדדים שהתשלום הינו על תנאי שהעבודות יבוצעו במועד ושיהיו לשביעות רצון הממונה, דבר שהופר על ידי המשיבה.

נכון הוא שבחקירתו טען המצהיר, כי השיקים ניתנו כעזרה למשיבה בגלל מצב כספי, אך דבר זה עומד בסתירה לחשבונית המהווה אישור תשלומים עד 12/09.

החשבון אושר ואפילו אחד מהשיקים נפרע.

המצהיר ניסה להציג תמונה שהאישור הינו לעצם קבלת החשבון ולא אישור ביצוע עבודות, אך הדבר עומד בסתירה מלאה לעצם מתן השיקים בסכום שכמעט זהה לסכום החשבונית.

אני רואה בסתירה זו משום נגיסה בהגנה והפיכתה להגנה דחוקה, אשר לטענה בדבר החובה לקיים הליכי בוררות בין הצדדים, נחה דעתי שההסכם בא לאחר מתן השיקים שהם עבור עבודות שבוצעו עד 12/09 והחשבונית והקבלה מעידות על כך ואין להכתיב את ההסכמה לבוררות על שיקים אלו, כל עוד הדבר לא בא לידי ביטוי במפורש.

סוף דבר;

7. למבקשת תינתן רשות להתגונן כנגד התביעה, אם וכאשר היא תפקיד בתיק זה עירבון על סך של 30,000 ₪, בתוך 30 יום ממועד קבלת העתק החלטה זו, שאם לא כן הבקשה לרשות להתגונן תידחה וההליכים בתיק ההוצל"פ ימשכו כסדרם.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז טבת תשע"ב, 22 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: נגריית פראג סוהיל בע"מ
נתבע: שהר צאיג דפוס פלוס בע"מ
שופט :
עורכי דין: