ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אברהים טאהא נגד אלעד פרץ :

אברהים טאהא

נ ג ד

1. אלעד פרץ

2. ישיר - איי.די.איי חברה לביטוח בע"מ

בית משפט השלום בשבתו כבית משפט לתביעות קטנות בחיפה

בפני כב' השופטת רחל חוזה, סגנית נשיא (בדימ')

פסק דין

בתאריך 14.11.10, בשעה 22:30, בצומת צבר, בכיוון הנסיעה מדרום לצפון, התרחשה תאונת דרכים בין רכב התובע הנהוג על ידי מר חליל חוואלד ובין רכב הנתבע 1 הנהוג על ידו (להלן: "הנתבע") והמבוטח על ידי נתבעת 2 (להלן: "הנתבעת").

לטענת התובע, כמפורט בכתב תביעתו, התרחשה תאונה כאשר היה במצב של עצירה לפני הכניסה לצומת מחמת אור אדום שדלק ברמזור כיוון הנסיעה.

רכב הנתבע הגיע מאחור, כשהינו נוהג בחוסר זהירות, במהירות ומבלי ששמר מרחק מהרכב שלפניו ופגע ברכב התובע בחלקו האחורי (להלן: "התאונה").

כתוצאה מהתאונה נגרמו לרכב התובע נזקים.

על אופן התרחש התאונה העיד בביהמ"ש הנהג מר חליל חוואלד.

לטענתו, עצר את רכבו לפני הכניסה לצומת וזאת מחמת שהאור ברמזור התחלף לאדום.

בהיותו במצב של עצירה הגיע מאחור, מצידו, רכב הנתבע ובלם בלימת חירום, אך לא הצליח למנוע את התאונה ופגע ברכבו מאחור.

הנהג שלל את האפשרות כי עובר לתאונה סטה מנתיב נסיעתו ימינה או שמאלה.

לטענת הנתבע, הגיע לצומת בנתיב הימני, בעקבות רכב התובע, אך ביקש לעבור לנתיב השמאלי. במהלך עקיפתו את רכב התובע - סטה לפתע נהגו שמאלה, תוך שהינו "חותך" את המשך דרכו של הנתבע ולכן פגע ברכב התובע, בחלקו האחורי.

במהלך סיכומיו של נציג הנתבעת, גרס כי רכב התובע "קיצר את מרחק הבלימה" של הנתבע.

הנני מקבלת כמהימנה עליי לחלוטין את גירסת הנהג ברכב התובע על אופן התרחש התאונה וקובעת כי זו נגרמה מחמת נהיגתו הרשלנית וחסרת הזהירות של הנתבע, שהתקרב לצומת במהירות, תוך שהינו מאמין כי רכב התובע ימשיך בנסיעתו ויעבור את הצומת ללא עצירה, אך משזה נעצר - בלם הנתבע בלימת חירום, ייתכן תוך הטעיית רכבו שמאלה כדי למנוע פגיעה ברכב התובע, אך הדבר לא עלה בידו והוא פגע ברכב התובע, בפינתו האחורית שמאלית, עם הפינה הקדמית ימנית של רכב הנתבע.

הנני דוחה מכל וכל את דברי עדותו של הנתבע על אופן התרחש התאונה ולקביעתי לא העיד אמת בביהמ"ש.

לביהמ"ש הוצגו תצלומי הנזקים בשני כלי הרכב ולקביעתי יש בהם משום תמיכה מלאה בגירסת נהג רכב התובע.

מסימני הפגיעה ברכבים, עולה כי התאונה התרחשה כאשר רכב הנתבע נמצא במקביל לחלק האחורי של רכב התובע, אם כי בצידו ואינו נמצא באלכסון אליו.

כל זאת, כאשר מוקד הפגיעה ברכבים הינו החזית הקדמית של רכב הנתבע (ולא צידו) אל מול החזית האחורית של רכב התובע.

משמע - גם אם לגירסת הנתבע רכב התובע סטה מנתיבו שמאלה - היה כולו לפני רכב הנתבע בעשותו כן.

כאשר רכב התובע לא נבלם על ידי גוף כלשהו לפניו - דבר שאכן היה מקצר את מרחק הבלימה של רכב הנתבע - היה על הנתבע להספיק ולעצור את רכבו, מבלי לפגוע ברכב התובע.

כל זאת, מעבר לנדרש, כאשר קיבלתי כמהימנים עליי את דברי הנהג מר חוואלד, בדבר נסיבות קרות התאונה.

הנני קובעת כי הוכחה נהיגתו הרשלנית וחסרת הזהירות של הנתבע וכי הינו אחראי להתרחשות התאונה ולתוצאותיה.

בתאונה נגרמו לתובע הנזקים הבאים:

נזקים לרכב - 26,442.35 ₪

ירידת ערך - 4,992 ₪

שכ"ט שמאי - 1,000 ₪.

סה"כ 32,434.35 ₪.

התובע העמיד תביעתו על הסך של 31,900 ₪ וזאת על מנת להקנות סמכות לביהמ"ש לתביעות קטנות.

בשולי פסק הדין, הנני לציין כי מן הנתונים שבאו בפני ביהמ"ש, עולה כי במו"מ שהתנהל בין התובע לנתבעת היה התובע נכון לקבל את הסך של 19,000 ₪ כפיצוי בגין נזקיו, סכום שהוצע לו מלכתחילה על ידי הנתבעת.

ברם, לאחר שהתובע כבר חתם על כתבי הקבלה והסילוק והחזירם לנתבעת, וזאת ביום 31.1.11, וכאשר הנתבעת הודיעה לתובע כי לאחר שיחזיר לה את כתבי הקבלה והשחרור שהינם חתומים על ידו - תשלום לו את הסך של 19,000 ₪, חזרה בה הנתבעת מהסכמתה זו.

ביום 20.2.11 הודיעה, באורח תמוה ויוצא דופן, כי החליטה לדחות את התביעה הואיל והאחריות לתאונה חלה על נהג רכב התובע שסטה לנתיב נסיעת הנתבע ובכך "הוקטן מרווח הבלימה" של רכב הנתבע.

בנסיבות אלה, כאשר הנתבעת סירבה, כאמור, לפצות את התובע בסך של 19,000 ₪, אין התובע מנוע מלדרוש את מלוא נזקיו, כנעתר בכתב התביעה.

אשר על כן, הנני מחייבת את הנתבעים, במאוחד ובמיוחד, לשלם לתובע את הסך של 31,900 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 7.12.10 ועד התשלום המלא בפועל.

כן הנני מחייבת את הנתבעים, במאוחד ובמיוחד, לשלם לתובע את הסך של 800 ₪ בגין הוצאות המשפט, לרבות אגרת הגשת התביעה, מעבר לסכום שכבר נפסק על ידי בישיבת ביהמ"ש מיום 13.11.11.

אף סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל.

יש זכות להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בחיפה וזאת תוך 15 יום ממועד המצאת פסק דין זה.

מזכירות ביהמ"ש תמציא עותק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"ז טבת תשע"ב, 22 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אברהים טאהא
נתבע: אלעד פרץ
שופט :
עורכי דין: