ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ניקול לרון נגד המוסד לביטוח לאומי :

ניקול לרון

ע"י ב"כ עו"ד עובד כהן

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד ברק בר-נור

בית דין אזורי לעבודה בתל-אביב-יפו

כב' השופטת אורנית אגסי - דן יחיד

פסק דין

1. לבית הדין הוגש ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת ועדה רפואית לעררים מיום 23.5.11 אשר קבעה דרגת נכות יציבה בשיעור 15%.

2. עיקר העובדות הנחוצות להכרעתי:

מדובר בעובדת משק בית לאחר חבלה בכתף במהלך עבודתה ביום 4.5.06.

עניינה של המערערת הוחזר בשלב ראשון לועדה רפואית לעררים על מנת שתתייחס לחוות דעת ד"ר מ. ולן, מומחה בכירורגיה אורטופדית, ותשקול עמדתה שנית בהתאם לסעיף ליקוי ספציפי (פסק-דין כב' הרשמת ש. ולך, מיום 7.3.10).

בשלב שני הוחזר עניינה של המערערת בפסק דין כב' השופטת ח. טרכטינגוט מיום 23.3.11, בו נקבע כי על הועדה להבהיר האם אין מקום ליישום סעיף נוסף הדן בהגבלת התנועה, האם יש מקום ליישום שני הסעיפים יחדיו, לאור יישום סעיף שעניינו פציעת גיד הסופרספינטוס במסגרת התייחסות הועדה להגבלה בתנועות. בנוסף הורה פסק הדין, נוכח ממצא הועדה מיום 5.3.09 בדבר "עדות לגרדינג", כי הועדה תתייחס לממצא זה במפורש ולקביעת ד"ר ולן.

הועדה דנה בעניינה של המערערת על פי פסק הדין האחרון ללא נוכחות המערערת.

3. עיקר נימוקי הערעור

טעתה הועדה כאשר קבעה ממצאי סתמי וחסר כל בסיס וללא בדיקה, לפיה עסקינן בהפעלה "רצונית" וייחסה למערערת האדרה של מגבלותיה באופן מלאכותי.

עוד טעתה הועדה משלא הבהירה ולא נימקה מה הן פעולות רצוניות ומה הן פעולות אינסטקטיביות שעה שברור לועדה כי המערערת נוהגת כך משום כאביה בגפה המלמדים על חומרת מצבה.

הועדה לא הפעילה שיקול דעת כלל ועיקר ולא התמודדה עם הוראות פסק-הדין.

4. מנגד טען המשיב:

הועדה מילאה אחר פסק-הדין ככתבו וכלשונו; קביעותיה הן רפואיות; המערערת לא הצביעה על פגם משפטי בהחלטת הועדה המצדיק התערבות בית-הדין.

דיון והכרעה

5. משמוחזר עניינו של מבוטח על-ידי בית-הדין לועדה רפואית לעררים בפסק-דין עם הוראות, על הועדה להתייחס לאמור בהחלטת בית-הדין (דב"ע נא/ 29-01 מנחם פרנקל נ. המוסד, פד"ע כ"ד, 160). אם מילאה הועדה כראוי אחר הוראות פסק-הדין, לא ניתן לומר כי נפלה טעות שבחוק המחייבת התערבותו של בית-הדין בהחלטתה.

6. במקרה זה, עיון בהחלטת הועדה מראה כי הועדה התייחסה לתנועות המערערת במפרק הכתף וקבעה כי גיד הסופרספינטוס מבצע תנועות של פיסוק, משתתף בתנועות של סיבוב חיצוני וכן משתתף בתנועות של הרמת הזרוע ,לא בעצמו, אלא בשיתוף עם גידים אחרים אשר מרכיבים את השרוול המסובב של מפרק הכתף, לפיכך פגיעה בגיד הסופרספינטוס תגרום להגבלה בפיסוק סיבוב חיצוני ובהרמת הזרוע.

במקרה כזה, נאמר, כי מתן נכות בשני סעיפים נפרדים מהווה כפילות, שכן מדובר בסובב ומסובב. לכן לא מצאה לנכון הועדה לקבוע סעיף נוסף ליישום ההגבלה בתנועה ונימקה את החלטתה באופן מפורט.

אשר לגרדינג המתייחס לכווץ שרירים היכול להיות רצוני או אינסטנקטיבי, מטרתו למנוע כאב בעת הפעלת הגפה. אין במקרה דנן כווץ השרירים רצוני, מטרתו להאדיר את המגבלה התפקודית ואין מקום , לדעת הועדה, לקבוע המגבלות כמצוין בחוות דעת ד"ר ולן. גם בענין זה התייחסה הועדה לפסק הדין ונימקה את החלטתה.

7. עולה, איפוא, כי הועדה נמקה החלטתה על פי הוראות פסק-הדין בענין קביעת שיעור הנכות המתייחס לפגיעה בכתף על פי סעיף הליקוי שנבחר, באופן ברור ומנומק.

לא מצאתי לנכון במקרה זה להתערב פעם נוספת בקביעת הועדה והחלטתה בענין שיעור הנכות, הנתונה לסמכותה הבלעדית של הועדה.

סוף דבר

9. לאור האמור, הערעור נדחה ללא צו להוצאות.

הצדדים רשאים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בבקשת רשות ערעור על פסק דין זה תוך 30 יום מיום המצאתו.

ניתן היום, כ"ז טבת תשע"ב, 22 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ניקול לרון
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: