ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מואיד עיראקי נגד מדינת ישראל :

מואיד עיראקי

נ ג ד

מדינת ישראל

בית המשפט המחוזי מרכז

לפני כב' השופט ד"ר אחיקם סטולר

המערער ובא כוחו עו"ד מצארוה וג'די

ב"כ המשיבה - עו"ד ענבוסי

פסק דין

בפניי ערעור על החלטתו של בימ"ש השלום לתעבורה פתח תקווה בתיק המ"ש 5018-10-11 מיום 13.11.11 (כב' סגנית הנשיאה וישקין), אשר לא נעתרה לבקשה להסב את הדו"ח משמו של המערער לשמו של מר ג'ונדיה חוסני.

על פי הנטען, למערער יש מספר משאיות שבהן נוהגים נהגים שהם עובדיו. למערער אין רישיון נהיגה למשאית. המערער ידע לראשונה אודות ביצוע העבירה - נסיעה במהירות של 88 במקום 60 קמ"ש, כאשר קיבל הודעת תשלום כולל פיגורים. המערער לא קיבל את הדו"ח המקורי.

מייד כאשר קיבל את הודעת התשלום איתר את הנהג שנסע ברכב במועד שבו בוצעה העבירה ואמר לו לטפל בעניין. הנהג שנהג ברכב מר ג'ונדיה חוסני הנ"ל שילם את הדו"ח ופנה באותו יום למשטרת ישראל בבקשה להסב את הדו"ח.

לבימ"ש קמא הוגשו תצהירים של המערער ושל הנהג שנהג אשר מצהיר גם שבמידה והדו"ח יוסב על שמו הוא מוותר על טענת התיישנות ככל שעומדת לו טענה כאמור.

סעיף 229(א) לחוק סדר הדין הפלילי מסדיר את סדרי הדין בעבירות קנס, לפיו מי שנמסרה לו הודעת תשלום קנס ישלמו תוך 90 יום, אלא אם כן הגיש תוך 30 ימים מיום ההמצאה בקשה לביטול, או הודיע תוך 90 ימים שיש ברצונו להישפט על העבירה. נאשם שלא עשה אחת מאלה, יראו אותו בתום המועדים הקבועים בס"ק (א) כאילו הורשע בבית משפט, ונגזר עליו הקנס הנקוב בהודעת תשלום הקנס.

סעיף 230 לחוק סדר דין הפלילי קובע כי:

"בית משפט רשאי מנימוקים שירשמו לקיים את המשפט גם אם ההודעה האמורה ניתנה באיחור".

בית המשפט הנדרש לבקשה מסוג בקשה זו, דהיינו להארכת מועד להישפט שוקל את אותם שיקולים הדומים לבקשה לביטול פסק דין שניתן בהעדר נאשם, לפי סעיפים 240 ו-130 לחוק סדר הדין הפלילי.

סעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי {נוסח משולב} התשמ"ד - 1982 קובע:

"נגזר דינו של הנאשם בחטא או בעוון שלא בפניו, רשאי בית המשפט, על פי בקשת הנידון, לבטל את הדיון לרבות את הכרעת הדין גזר הדין אם ניתנו בהיעדרו, אם נוכח שהיתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין ..."

בית המשפט העליון ברע"פ 9142/01 סוריא איטליא נ' מדינת ישראל, פ"ד נז (6) 793, דן בתנאים הקבועים בסעיף 130 (ח) הנ"ל וקבע:

"התנאים אינם מצטברים. יוצא, שאם עלול להיגרם למבקש עיוות דין עקב נעילת שעריו של בית המשפט בפניו, בית המשפט ייעתר לבקשתו לביטול פסק דין גם אם אי התייצבותו נבעה מרשלנות גרידא. אולם אם לא קיים חשש כאמור, נדרשת סיבה מוצדקת להיעדרות, ואם אין בידי המבקש סיבה כאמור, ידחה בית המשפט את בקשתו."

נדמה כי בעניין דנן לאור העובדה שהמערער לא נהג ברכב, ייגרם לו עיוות דין במידה ויורשע בעבירה שאותה לא ביצע.

אין לי אלא לחזור על הדברים שנאמרו על ידי כב' השופט דוד חשין בע"פ 2218/06 הייב נגד מדינת ישראל מיום 22.1.07 ביחס לחזקה הקבועה בסעיף 27 ב' לפקודת התעבורה ונדמה כי הדברים יפים גם לענייננו:

"אוסיף כי לטעמי יש מקום לבחון את היקפה ותחולתה של חזקה זו גם לאור חוקי היסוד, שנחקקו אחר קביעתה של חזקה זו. הרשעתו של אדם בדין פלילי, או מעין פלילי, אך משום שייכשל במציאת האדם שנהג ברכב בעת ביצוע העבירה, אף במקרה בו יוכיח אותו אדם באופן פוזיטיבי - שלא הוא עבר את העבירה, מביאה לתוצאה קשה של הרשעת אדם בלי מתקיימים בו היסוד העובדתי והיסוד הנפשי של העבירה, בניגוד לעקרונות היסוד של דיני העונשין. ככזו, מעוררת היא שאלה חוקתית הראויה לדיון".

אשר על כן, הגעתי למסקנה לאור החומר שעמד בפני בימ"ש קמא ובפניי כי יש מקום להחזיר את התיק לדיון בבימ"ש קמא במובן זה שתינתן האורכה הנדרשת. דהיינו, בימ"ש קמא ידון בשאלה האם יש מקום להסב את הדו"ח על שמו של מר ג'ונדיה חוסני.

בימ"ש קמא יקבע מועד לדיון בתיק.

למען הסר ספק, פסק דינו של בימ"ש קמא בטל.

ניתן והודע היום כ"ז טבת תשע"ב, 22/01/2012 במעמד הנוכחים.


מעורבים
תובע: מואיד עיראקי
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: