ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד ג'לאל חמוד (עציר :

מדינת ישראל

נ ג ד

1. ג'לאל חמוד (עציר

2. סאדק חמוד (עציר

3. אימן אברהים (עציר

בית המשפט המחוזי בחיפה

בפני כב' השופט רון שפירא

החלטה

בעניין המשיב 2

בפני בקשה למעצר עד תום ההליכים בהתאם לסעיף 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים) התשנ"ו- 1996 (להלן: "חוק המעצרים").

כנגד הנאשמים גלאל חמוד (להלן: "גלאל"), סאדק חמוד (להלן: "המשיב") ואיימן אברהים (להלן: "איימן") הוגש כתב אישום המייחס להם שלושה אישומים שונים שעניינם עבירות נשק וסמים. האישום הראשון מתייחס לגלאל בלבד, האישום השני מתייחס לגלאל והמשיב, והאישום השלישי מתייחס לגלאל ואיימן.

במסגרת הדיון שהתקיים בפני ביום 10.1.12, ביקשו באי כוח הנאשמים - גלאל ואיימן - לדחות הדיון בעניין מרשיהם, מאחר ולא קיבלו אל מלוא חומר החקירה, ובהחלטתי מאותו יום נעתרתי לבקשתם. משכך הדיון בהחלטתי זו יתמקד בעניינו של המשיב (סאדק), אשר כתב האישום מייחס לו את האמור באישום השני.

ברקע כתב האישום הובהר, כי גיבוש אישום זה, בא בעקבות מבצע משטרתי למיגור פשיעה, במסגרתוהופעל סוכן משטרתי(להלן:"הסוכן") והשוטר הסמוי ש.א (להלן:"השוטר הסמוי") בשליחות משטרת ישראל ורכש בהוראתה כלי נשק, תחמושת וסמים.

בהתאם לאישום השני, מתואר כי ביום 4.4.11 נפגשו גלאל והסוכן וביצעו עסקת סמים בה מכר גלאל לסוכן 14.9 גרם של סם מסוכן מסוג קוקאין, תמורת 8,000 ₪. לאחר זאת, הציע גלאל לסוכן כי ימכור לו שני מטעני נפץ תמורת 1,500 דולר לכל מטען.

בהמשך להצעה לעיל, ביום 5.4.11 שוחח גלאל עם הסוכן בטלפון והנחה אותו להגיע לבית קפה בו עובד המשיב, הנמצא בכפר סאג'ור (להלן: "בית הקפה"). זמן מה לאחר מכן, הגיעו למקום הסוכן והשוטר הסמוי. השוטר הסמוי נכנס לבית הקפה ואילו גלאל והמשיב הובילו את הסוכן לרכב מסוג רנו מגאן, הציגו בפני הסוכן שני מטעני צינור, ודרשו עבור שני המטענים סך של 6,000 ₪. הסוכן והשוטר הסמוי עזבו המקום, ובהמשך התנהל משא ומתן טלפוני בין הסוכן לגלאל בנוגע למחיר המטענים, במהלכו סוכם ביניהם כי הוא והמשיב ימכרו לסוכן מטען אחד בתמורה ל 2,000 ₪ (להלן: "עסקת המטען"). בהמשך לכך ולצורך מימוש העסקה, חזרו הסוכן והשוטר הסמוי לבית הקפה, ניגשו לגלאל ולמשיב שעמדו בסמוך לרכב. גלאל הוציא מהרכב מטען צינור, והכניסו לתא המטען של רכבו של הסוכן, בתמורה לכך מסר הסוכן לגלאל סך של 2,000 ₪ תמורת המטען, הכול בנוכחות המשיב. בגין מעשים אלו, הואשמו גלאל והמשיב בעבירה של החזקת נשק, ועבירה של סחר בנשק, עבירות בהתאם לסעיפים 144 + 29 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. בעוד שכנגד גלאל יוחסו עבירות סמים בהתאם לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג- 1973.

המבקשת,הפנתה לעיקרי טיעון ובהם היא פירטה את עיקרי הראיות הקושרות המשיב למעשים המיוחסים לו.בין היתר, הפנתה המבקשת להודעות הסוכן הסמוי והשוטר הסמוי המתארים את האמור באישום השני; הקלטת אודיו המתעדת את ביצוע העבירות וזיהוי קולות המשיב על ידי הסוכן; חוות דעת של מעבדת חבלה לפיה הנשק שמכרו גלאל והמשיב לסוכן הינו מטען חבלה, שבכוחו לגרום למוות בעת התפוצצות.

לגישת המבקשת, המעשים המיוחסים למשיב, מקימים חזקת מסוכנות סטטוטורית לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(2) לחוק המעצרים, בהיותה עבירת ביטחון כאמור בסעיף 35(ב)(1) לחוק המעצרים. לגישתה קיימת מסוכנות קונקרטית, בהתחשב בטיב המעשים שהינם בעיקר סחר בנשק חם. כך גם הפנתה המבקשת לעברו הפלילי של המשיב הכולל 4 הרשעות קודמות בין היתר בעבירות של נשיאת נשק, ייצור נשק, שוד מזוין, עבירות אלימות והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית. עוד לטענתה קיים חשש לשיבוש הליכי משפט על ידי התחמקות מהליכי משפט והשפעה על עדים.

בא כוח המשיב, התנגד לקיומן של ראיות לכאורה. בא כוח המשיב הפנה לרקע הפלילי של הסוכן המשטרתי ועל היעדר המהימנות הטבוע בעדותו ובגרסתו, כמו כן הפנה לסתירות שלגישתו נמצאו במסגרת הודעותיו השונות שיש בהן לחזק הסברה להיעדר מהימנות הסוכן. כך גם הפנה להיעדר חיזוק לדברי הסוכן על מעורבות המשיב בעסקת הנשק בראיות חיצוניות, כך אף קלטת האודיו אינה מתעדת את המשיב כמי שלוקח חלק במשא ומתן על מכירת נשק או מצביעה כי המשיב אכן מסר נשק למשיב. לגרסת המשיב, הוא נמצא בקשר עם המשיב אך מאחר והינו בעל בית הקפה אליו הגיע הסוכן, ותו לא. ככל שהדברים עניינם במטען החבלה, לגישת בא כוח המשיב אין המדובר בנשק מאחר ולא נמצא חומר נפץ במטען.

בא כוח המשיב מצא כי גם בקיומה של עילת מעצר של מסוכנות הרי שיש לבחון בנוסף אפשרות איונה בחלופת מעצר מתאימה. עת שמוצע לשחרר המשיב לחלופת מעצר בבית הוריו בכפר סאג'ור בפיקוח אחותו, או בפיקוחם של דודיו, וכן בהוספת איזוק אלקטרוני.

דיון ומסקנות

ראיות לכאורה

עיינתי בראיות שבפניי, נתתי תשומת לבי לטענות בא כוח המשיב, חרף זאת הגעתי לידי מסקנה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המעשים המיוחסים למשיב.

הסוכן המשטרתי פירט במסגרת הודעותיו המשטרתיות את מעורבות המשיב בעבירת הסחר בנשק, ומסר על אינדיקציות המצביעות על מעורבותו של המשיב בעבירות סמים אחרות. הסוכן תיאר במסגרת הודעתו "...ואז אמר לי גלאל לגבי המטענים אמרתי לו שאני רוצה לראות אותם ואז לקח אותי לרכב של סאדק חמוד הרנו ירוק בקבוק. פתח סאדק חמוד את הדלת של הנהג וליד הכסא שלי היו שני מטעני צינור עם פתיל לבן המטענים היו עטופים בניילון כחול נצמד" [הודעת הסוכן מיום 5.4.11 מסומן 2 ע' 2נ ש' 26- ע' 3 ש' 5]. מכאן כי עולה מעורבותו הישירה והפנימית של המשיב בעבירות של סחר בנשק ובהתאם כי הוא עונה על התנאים של הביצוע בצוותא, כפי המיוחס לו במסגרת כתב האישום. בהתאם לכך, אין אני נזקק לטענות בדבר סיכום העסקה עם גלאל, העברת הכספים לגלאל וכהנה טענות שעניינן להרחיק המשיב מההתרחשויות או למצער להציב המשיב כנוכח פסיבי, שכן עולה לכאורה כי המשיב היה בעל מעורבות פנימית בעסקת הנשק. הסוכן המשטרתי הוסיף ופירט באשר למעורבותו של המשיב בעסקה ומסר: "בעיסקה עם המטענים דיברתי עם גלאל וסאדק...ולגבי המחיר דיברתי עם גלאל בהתחלה ואח"כ שוב עם שניהם." [הודעת הסוכן מיום 28.11.11 מסומן 2ב ע' 2 ש' 4].

בא כוח המשיב פירט במסגרת טיעוניו בכתב סתירות ותהיות שטיבן לכרסם במהימנות הסוכן המשטרתי וכן לתייג הסוכן כאדם לא ישר, זאת בהמשך לקו הגנה לפיו הסוכן רצה להעליל על המשיב ממניעים זרים וכן חתר להפליל המשיב. בעיון בכלל חומר הראיות לכאורה, ובשכלול כלל הסיכונים, מצאתי כי הדברים הינם אמנם אפשריים, אם כי המדובר באפשרות רחוקה. בעניין זה יוזכר, כי בשלב המעצר עד תום ההליכים, אין בית המשפט נדרש לשאלות של מהימנות עדים או למשקל העדויות אלא אם מדובר ב"פרכות" מהותיות וגלויות לעין המצביעות על כרסום ממשי בקיומן של ראיות לכאורה. וכן נאמר כי בשלב הלכאורי, אין די בהצבעה על סתירות בדברי העדים, אלא יש להראות כי הסתירות גלויות על פניהן, וכי הן מקעקעות את הגרסה באופן שלא יאפשר ליתן בה כל אמון ויציגה כמשוללת יסוד. כך נאמר:

"על מנת לכרסם כרסום של ממש בפוטנציאל הראיתי הגלום בראיות בשלב הלכאורי, אין די בהצבעה על סתירות בדברי העדים, אלא יש להראות כי הסתירות גלויות על פניהן, וכי הן מקעקעות את הגרסה באופן שלא יאפשר ליתן בה כל אמון ויציגה כמשוללת יסוד (ראו: בש"פ 385/11ציון נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 20.1.11) (להלן: עניין ציון); בש"פ 9376/09פלוני נ' מדינת ישראל ([פורסם בנבו], 1.12.09))."[בש"פ 352/11 ארז איאסי ברי נ' מדינת ישראל(טרם פורסם, 25.1.11). פסקה 9].

גרסת הסוכן לפיה קיבל נשק מהמשיב ומהאחר (גלאל), נתמכת בשאר הראיות לכאורה מהן המטען עצמו, מכאן שאין לומר כי המדובר בבדיה. כך גם הראיות לכאורה מלמדות על מעורבותו של המשיב עצמו בעסקאות, כך ניתן לשמוע על מעורבותו של המשיב באמצעות הקלטת אודיו, בה נראה כי המשיב נכח בשעת העסקה, אף עולה שהציע לו לקנות סמים [ראו תמלול קלטת מ.ט 61/11 ע' 8]. אציין כי בקריאת תמלול קלטת האודיו, לא עולה פעילות מצידו של המשיב, כזו שהינה בת הקלטה, בזמן בו לכאורה (בהתאם לגרסת הסוכן) המשיב וגלאל הראו לסוכן את המטענים. דבר שיש בו לחזק הטענה כי המשיב כלל לא היה נוכח בשעת העסקה. עם זאת לגישתי אין בכך לסתור את גרסת הסוכן המשטרתי כי המשיב אכן לקח חלק בביצוע העסקה, ועל הדברים להתבהר במסגר ההליך העיקרי.

חיזוק נוסף למעורבות המשיב, ניתן למצוא בהודעת השוטר הסמוי, שאף שלא ראה במו עיניו את מידת מעורבותו של המשיב במעשה הסחר (מעורבות אקטיבית או פסיבית), הרי שהוא מסר כי בכניסה לכפר הוא ראה את המשיב ברכב הרנו הירוק, "אז סאדק דיבר עם חמודי סאדק היה ברכב... מסוג רנו מגאן צבע ירוק בקבוק..." [הודעה מיום 5.4.11 מסומן 3 ע' 1 ש' 26] שהינו אותו רכב בו נמצאו המטענים, וככל הנראה היו בחזקתו של המשיב. מכל מקום כי המשיב לא הצביע אחרת. בהמשך לכך השוטר הסמוי מסר " חזרנו לכפר... חמודי (הסוכן) ניגש אליהם... חמודי פתח להם את תא המטען וגלאל הכניס את המטען לרכב." [ הודעה מיום 5.4.11 מסומן 3 ע'2 ש' 25- 26]. אציין כי, בהתאם לעולה מהודעת השוטר הסמוי לא נראה כי הוא אכן היה נוכח בקרבת ההתרחשויות, שכן ככל הנראה המשיב וגלאל שאפו למדר עצמם מהשוטר הסמוי, מכאן שלא ברורה לי טענת השוטר הסמוי שהוא ראה את המטען בין הרגליים של המשיב, בזמן שהיה ברכב [ראו עימות במסגרת הודעת סאדק מיום 9.12.11 ע' 3], ואם המדובר בעובדות שנקלטו בעיניו או לאו, שכן יש בכך להסביר הסתירה הלכאורית העולה מדבריו של השוטר הסמוי לבין דברי הסוכן המשטרתי אשר מסר כי ראה את המטען בין רגליו של גלאל [ראו הודעת הסוכן מיום 5.4.11 ע' 4].

לאחר עיון בכלל הראיות אינני סבור כי ההפניות אליהן הפנה בא כוח המשיב יש בהן להפריך את גרסת הסוכן המשטרתי. ככל שהדבר נוגע להליך המעצר, ועל פי אמות המידה שנקבעו בפסיקה, די בראיות כפי שפורטו כדי לבסס עילת מעצר. עברו הפלילי של הסוכן; השתתפותו של הסוכן בהחזרת חוב מג'האד מוסטפא (יצוין כי ההתנהלות אינה מלמדת על עבירת סחיטה כמתואר על ידי בא כוח המשיב); הימצאותו של מניע כזה או אחר אצל הסוכן כנגד מי מהמעורבים; התמורה שהסוכן מקבל בתמורה לפועלו כסוכן משטרתי, כלל אלו הינם פונקציה של מהימנות שאין להם מקום בשלב המעצר עד תום ההליכים.

עילת מעצר ובחינת חלופת מעצר

באשר לעילת המסוכנות, אכן קמה עילת מסוכנות סטטוטורית, כקבוע בסעיף 21(א)(ג)(2) לחוק המעצרים, בהיותה עבירת בטחון כאמור בסעיף 35 (ב) לחוק המעצרים. בענייננו המדובר בעבירות של החזקת נשק שנעשו לכאורה למטרות סחר בנשק. כמתואר בכתב האישום, המדובר הוא בכלי נשק המסוגל להביא למוות [ראו חוות דעת מסומן כח]. ייעודו הטבעי של כלי זה, הינו לגרום למותו של אחר, לגרום לו חבלות או לזרוע בליבו פחד ואין לכלי זה שימוש אחר, כגון הגנה עצמית וכהנה. מכאן כי יעוד השימוש בנשק זה הינו לשימושים פליליים במובהק. עבירות נשק שזה הוא יעודן העיקרי, טומנות בחיקן סיכון גבוהה לציבור, כך נאמר: "המסוכנות הנלווית לסחר בלתי חוקי בנשק, במיוחד על רקע פעילות הטרור לה נתונה החברה הישראלית ונוכח התרחבותה של הפשיעה המאורגנת בישראל, מצויה ברף גבוה ביותר. הסחר הבלתי חוקי בנשק מניח אפשרות כי כלי נשק יגיעו בתנועת הסחר לידי גורמי טרור או לארגוני פשיעה, וישמשו בידי רוכשיהם כלי הרג שיופעלו כלפי אזרחים תמימים, תוך חשיפת תושבי ישראל לסיכון חמור ביותר" (ראו את בש"פ 817/09 דראר ג'אבר נ' מדינת ישראל (1.3.09)). אף שחלקו של המשיב, הינו פחות מזה של גלאל, אני סבור כי אין להקל ראש בכלי שיועד למכירה, שהינו כלי שיועדו העיקרי השגת מטרות פליליות.

בצד המסוכנות הנעוצה במעשים, עולה מסוכנות נוספות מאופיו של המשיב, המלמד על מעורבות בפלילים. כך עולה שלמשיב עבר פלילי הכולל ארבע הרשעות קודמות בעבירות שעניינן עבירות נשק, שוד, אלימות והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, המצדדים בתורם במעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו. כך נקבע בפסיקה ששאלת מסוכנותו של המשיב תיבחן לאור נסיבותיו האישיות ונסיבות המקרה, כאמור:"בדיקת המסוכנות מחייבת בחינתם של שני היבטים: האחד ענינו במעשה. במסגרת זו על ביהמ"ש לשקול האם המעשה כשלעצמו בנסיבותיו מעלה חשש כי הנאשם עלול לחזור על מעשים דומים, האם המעשה מגלה אופי רע ואלים או מעיד על מועדות. ההיבט השני מתמקד בעושה, עברו ואופיו. כאן אנו שואלים לנוכח אופיו, אישיותו או תכונותיו של העושה נשקפת ממנו סכנה לציבור או ליחידיו" [בש"פ 6700/04 מדינת ישראל נ' תבאת גרה (טרם פורסם, 19.7.04)].בעוד שעברו הפלילי של המשיב, אף אם איננו קרוב, הרי שיש בו ללמד על נטייתו העבריינית של המשיב.

חרף קיומן של עילות מעצר, הרי שבשלב המעצר עד תום ההליכים, תפקיד בית המשפט מצטמצם לבחינה האם יש בחלופת המעצר כדי לענות על דרישת המעצר בפועל ולהסיר הסיכונים הכרוכים בעילות המעצר המיוחסות לנאשמים, והדברים סוכמו ותמצתו בדבריו של כב' השופט עמית בבש"פ 1911/11 רועי רווה נ' מדינת ישראל (טרם פורסם , 22.3.11).

בצד זאת, אני סבור שבנסיבות העניין לא ניתן לבחון אפשרות שחרור המשיב לחלופת מעצר. על חומרת המעשים והסיכונים הגלומים בהם לציבור, אין רבותא. על כך יש להוסיף את הסיכון הגבוהה בהישנות מעשים מעין אלה על ידי המשיב, בהתחשב במעורבותו בביצוע עבירת הנשק, וכן בהצעתו למכור סמים למשיב (כפי שעולה מקלטת האודיו מ.ט 61/11), ובכך ללמדנו על קשריו של המשיב בעולם הפליליים. כלל נתונים אלו יש בהן להקים סיכון להישנות מעשים, וכן למנוע מבית המשפט לתת האמון המינימאלי שהמשיב ישמור על תנאי מעצרו במידה ויינתנו.

עם זאת אבהיר כי אינני שולל על הסף את האפשרות לחזור ולבחון את הצידוק שבמעצר המשיב לאחר שיעידו הסוכן והשוטר הסמויים, באופן שבו ניתן יהיה לבחון שוב את רמת ומידת מעורבותו של המשיב בביצוע המעשים נשוא כתב האישום.

בהתאם, ובכפוף לאמור לעיל, אני מורה על המשך מעצרו של המשיב בת"פ 40755-12-11, המתנהל בבית המשפט המחוזי בחיפה, עד לתום ההליכים נגדו.

ניתנה היום, כ"ז טבת תשע"ב, 22 ינואר 2012, במעמד המשיב 2 וב"כ הצדדים.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: ג'לאל חמוד (עציר
שופט :
עורכי דין: