ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מרסל אורן נגד המוסד לביטוח לאומי :

מרסל אורן

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

בית דין אזורי לעבודה בחיפה

כב' השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין

החלטה

1. זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 11.5.3011 אשר קבעה למערער 0% נכות.

2. בעניינו של המערער ניתן פסק דין קודם על ידי בית הדין (תיק בל 4094-08-10 בפני כב' השופטת מיכל אריסון-חילו), במסגרתו הוחזר ענייננו של המערער לוועדה הרפואית באותו הרכב, הכל בהתאם למפורט להלן:-

3. ואלה תמצית טענות המערער:

3.1. על הוועדה היה להתייחס לחלות פריט ליקוי 9(1) בעניינו של המערער וכן היה עליה להתייחס לחוות הדעת של פרופ' רוגין. התייחסות הוועדה לעניין פריט ליקוי 9(1) התעלמה מקביעותיו של פרופ' רוגין בעניין זה, ובמיוחד הועדה לא התמודדה עם הקביעה של פרופ' רוגין כי יש להתייחס לאירוע הלבבי החריף שעבר המערער כאילו היה אוטם, על אף שקביעה זו נגעה ללב ליבו של העניין.

3.2. הוועדה לא שקלה יישום של פריט ליקוי 9(2) שעוסק בתעוקת לב על אף קביעתה כי המערער לקה בתעוקת לב ואף לא שקלה להעניק למערער נכויות זמניות בגין אותו פריט ליקוי.

3.3. מפנה לפסק דין עבל 493/08 המל"ל נ' יונה הררי.

3.4. הוועדה התעלמה מכך שמדובר בפגיעה לבבית בעקבותיה עבר המערער צנתור והושתלו לו 2 תותבים ולכן לא יתכן שאינו עומד באף אחד מסעיפי המשנה של פריט ליקוי 9.

3.5. הוועדה לא בדקה את המערער ולא התייחסה לתלונותיו.

3.6. הוועדה הופכת את פסק הדין לעניין ההכרה לפלסתר.

4. ואלה תמצית טענות המשיב:

4.1. הוועדה קיימה את פסק הדין של כב' השופטת אריסון-חילו במלואו.

4.2. הוועדה התייחסה לחוות הדעת המשלימה מיום 17.3.2011 של פרופ' רוגין על אף שלא היתה חייבת לעשות כן.

4.3. הוועדה קבעה שמסקנות פרופ' רוגין מסתמכות על תלונות סובייקטיביות ולא על הממצאים האובייקטיבים שהם בעלי ערך נכבד יותר.

4.4. החלטת הוועדה מאוד מפורטת וברורה.

4.5. ערעור המערער הוא בתחום הרפואי.

4.6. הוועדה מתייחסת לעניין הנכות הזמנית.

הכרעה:

5. ביום 24.2.2011 ניתן פסק הדין בתיק 4094-08-10 (הגלגול הקודם של תיק זה בפני כב' הש' אריסון-חילו), כאשר החלק האופרטיבי של פסק הדין רוכז בסעיף 4 שקבע כדלקמן:-

"אשר על כן אני מורה על השבת עניינו של המערער לוועדה הרפואית לעררים אשר תתכנס באותו הרכב.

הוועדה תזמין את המערער ובא כוחו לדיון בפניה.

המערער רשאי להמציא לוועדה כל חומר רפואי רלוונטי.

הוועדה תתייחס במפורט ובמנומק לתלונות וטענות המערער ובא כוחו.

הוועדה תתייחס במפורט ובמנומק לחוות הדעת של פרופ' רוגין.

הוועדה תתייחס לחלותו של סעיף 9 (1) בעניינו של המערער.

הוועדה תתייחס לשאלה, האם יש לקבוע למערער נכויות זמניות".

6. כפי שעולה מפסק הדין - לא נקבע, כי על הוועדה לבדוק את המערער שוב, ועל כן, הוועדה לא טעתה משלא בדקה אותו.

7. עיון בפרוטוקול הוועדה מלמד, כי הוועדה התחילה את החלטתה בהבהרת מושגים בסיסיים בשטח הקרדיולוגיה. הוועדה הבהירה, כי קיים הבדל משמעותי בין התקף לב, שלא היה למערער, לבין תסמונת של תעוקת לב לא יציבה. כן הסבירה הוועדה, כי בתעוקת לב, כפי שהיה אצל המערער, באם היא מטופלת בזמן - לא נשאר נזק כלשהו בשריר הלב שיש להעניק בגינו נכות.

8. הוועדה הוסיפה, כי תלונות המערער אינן קשורות לאירוע הכלילי שהוכר על ידי המוסד ולכן אין הוא זכאי לנכות בגינה.

9. כן הוסיפה הוועדה, כי לא הוצגו בפניה מסמכים רלוונטיים אובייקטיבים שקיימת אצל המערער איסכמיה בשריר הלב שיכולה לגרום לסימפוטמים עליהם הוא מתלונן, אלא כי הממצאים האובייקטיבים אינם מתאימים לתלונותיו.

10. הוועדה התייחסה לחוות הדעת של פרופ' רוגין מתאריך 17.3.2011 וקבעה, כי הוא מסתמך במסקנותיו על תלונות סובייקטיביות של המערער ולא הממצאים האובייקטיבים שהם בעלי ערך נכבד יותר.

11. לדעת הוועדה, בשונה מחוות דעת של פרופ' רוגין, אם לא נגרם נזק לשריר הלב (כפי שהיה אצל המערער), לא קיימת נכות צמיתה, אלא זמנית בלבד לתקופה קצרה, כפי שקיבל המערער.

12. בהתייחס לסעיף 9(1) לתקנות, קבעה הוועדה, כי אין להשתמש בסעיף זה, שכן הסעיף עוסק במחלות ספציפיות והמערער לא לקה באף אחת ממחלות אלו.

13. לסיכום קובעת הוועדה:- "הנפגע לא לקה באוטם שריר הלב. לא נגרם לו נזק בשריר הלב כתוצאה מהארוע ולכן אין מקום לקביעת נכות בגין האירוע. ההיצרויות בעורקים הכליליים שגרמו לארוע הכללי טופלו בהצלחה ונמצאו פתוחים כשנה לאחר הארוע שהוכר".

14. נציין, כי בחוות דעתו של פרופ' רוגין, אליו מפנה ב"כ התובע נרשם "מבחינה פתולוגית אין הבדלים משמעותיים בהיצרות במקרים של אוטם חריף או במקרים של אנגינה לא יציבה. החולה אושפז וצונתר דחוף. לדעתי יש להתייחס לארוע הלבבי החריף כאילו היה אוטם".

תחילה יצויין, כי חוות דעתו של פרופ' רוגין הינה לאקונית ואין בה כל הסבר מדוע הוא סבור שיש להתייחס לאירוע כאילו היה אוטם. מעבר לכך, הרי שהוועדה בפועל התייחסה לעיקרי חוות דעתו, כאשר הסבירה בהחלטתה שהעורקים של המערער פתוחים ולא צרים - בעוד שחוות דעתו של פרופ' רוגין התייחסה למקרה של עורקים סגורים, מה שלא היה במקרה דנן.

הוועדה אף הבהירה כי קביעותיו של פרופ' רוגין אינן מבוססות על נתונים אובייקטיביים.

15. בכל מקרה, קביעת הוועדה היתה מנומקת וברורה ויש בה התייחסות רצינית ומעמיקה לחוות דעתו של פרופ' רוגין ואף הוועדה פעלה בהתאם להוראות פסק הדין הקודם. הוועדה אף הסבירה מדוע היא סבורה שאין מקום ליתן למערער נכות זמנית.

16. באשר לתקנה 9(2) -הרי שמהחלטת הוועדה עולה, כי לא נותר למערער כל נזק, ועל כן ברור מדוע הוועדה לא העניקה למערער אחוזי נכות בהתאם לפריט ליקוי זה, הגם שהוועדה לא התייחסה לעניין זה ב"רחל בתך הקטנה".

17. לאור האמור לעיל ומשלא נמצאה טעות משפטית בפעולת הוועדה - דין הערעור להידחות.

אין צו להוצאות.

18. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לנשיא בית הדין הארצי לעבודה או למי יתמנה לכך על ידו תוך 30 יום מהיום בו יומצא פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז בטבת התשע"ב, 22 בינואר 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מרסל אורן
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: