ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד תאיר הציץ :

מדינת ישראל

נ ג ד

תאיר הציץ (עציר)

בית משפט השלום בפתח-תקוה

כב' השופטת אשרית רוטקופף

החלטה

בפניי בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים בעניינו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, החזקת כלי פריצה, החזקת רכוש החשוד כגנוב, החזקת סכין, פריצה לרכב, ניסיון גניבת רכב, פירוק מרכב וחבלה במזיד לרכב.

בכתב האישום נטען כי ביום 3.1.2012 בשעה 03:50 או בסמוך לכך, ברח' הקונגרס בפ"ת התפרץ המשיב בצוותא חדא עם מוחמד ענתיר ("האחר") לרכב מסוג סקודה ("הרכב שנפרץ"). המשיב והאחר מואשמים כי שברו את חלון הנהג, פתחו את מכסה המנוע של הרכב, שברו את הפלסטיקים של פתח מפתח ההנעה וההגה, ופירקו את מחשב הרכב, וזאת בכדי לבצע גניבה או פשע. משהבחינו בניידות משטרה שהגיעו למקום החלו במנוסה רגלית מפני השוטרים, תוך שהם מתפצלים לכיוונים שונים. המשיב נמלט לאורך מספר רחובות, טיפס על גדר פח אטומה והסתתר בתוך מחסן כשהוא יושב בין החפצים בחשיכה. משנתפס המשיב החל להשתולל וסירב למעצרו.

במהלך המרדף נתפס תיק שהיה ברשות האחר ובו נמצאו מחשב רכב של חברת "פולקסווגן" השייך לרכב מסוג סקודה אשר הורד מהכביש, מחשב רכב של חברת "פולקסווגן" השייך לרכב שנפרץ, מסור ידני לרבות מסורים להחלפה, מפתח צינורות, סכין יפנית, מספריים, מברגים, כפפות, חוט נחושת, כובע, ובגדים.

המשיב מואשם כי ביחד עם האחר חיבלו ברכב שנפרץ, ניסו לגונבו, פירקו חלק הרכב ללא רשות בעליו, החזיקו כלי פריצה המשמשים פריצה לרכב ללא הסבר סביר לכך, החזיקו בסכין מחוץ לביתם ולא הוכיחו מטרה כשרה לכך, החזיקו רכוש החשוד כגנוב. כן מואשם המשיב כי שהה בישראל שלא כדין וכשאין בידו אישורי כניסה לעבודה או שהייה בישראל.

המשיב חולק על קיומן של ראיות לכאורה באשר לעבירות הרכב ומסכים לקיומן של ראיות לגבי העבירה של שהייה בלתי חוקית ולהפרעה לשוטר.

בחינת הראיות בתיק החקירה

בחקירת מוחמד ענתיר מיום 3.1.2012 בשעה 09:00 טען כדלקמן:

" ש. ממתי התיק הזה אצלך ומי נתן לך אותו?

ת. טאהר נתן לי את התיק.

ש. למה שיתן לך?

ת. אמר לי קח, התור שלך להרים אותו.

ש. איפה טאיר עכשיו?

ת. לא יודע.

.....

ש. מתיק החקירה עולה שאתה, טאיר ועוד שני שותפים פרצתם לרכב סקודה ברכב הקונגרס פ"ת וזאת במטרה לגנוב את הרכב, מה יש לך לספר לי על כך?

ת. לא באנו לגנוב

ש. אז למה פרצתם אם לא לגנוב?

ת. היינו שמה ברחוב, היה גשם אז הסתתרנו.

.....

ש. כשאתה היית ליד הסקודה הפרוצה איפה תאיר היה? איפה היה תיאר אחמד נאצר?

ת. תאיר ושאבן ברחו ואני ומועתז החזרנו אותם עוד פעם.

ש. למה החזרתם אותם?

ת. כי הם פחדו מהטקסי ומהמונית, חשבו שזה ניידת משטרה".

בדוח פעולה של רס"מ עוזרי כוכב מיום 3.1.2012 נרשם:

"...בשעה 04:45 הבחנתי בשלושה בחורים צעירים מגיעים מרחוב גולומב מכיוון מזרח לכיוון מערב וחוצים את רחוב אבן ספיר להמשך רחוב גולומב. הבחנתי כי השלושה מסתכלים לאחור ואחד מהם עם תיק גדול על גבו הנ"ל שעם התיק על גבו נראה גבוה ולבש מעיל שחור. דווחתי על השלושה למשה 443 ולשאר הניידות וביקשתי שיגיעו לכיוון השלושה וכי על פניו אלה החשודים שניסו לפרוץ את הרכב הסקודה.... לאחר מכן החלו שניים מהם לרוץ אל רחוב גולומב לכיוון מערב ופנו השניים לרחוב שיפר כאשר הבחנתי לפני כן כי הבחור הגבוה זורק את תיק הגב שהיה עליו לקרקע תיק בצבע כחול ובורח לרחוב שיפר....החשוד שלבש ג'קט אפור כהה וכובע שחור מצמר פנה שמאלה ויצא לכיוון רחוב שיפר ושוב פנה שמאלה..... החשוד אמר שהוא מג'נין והזדהה בתעודת זהות פרטיו הינם תאיר נאצר אחמד ת.ז ...".

על פי חוות דעת יונתן דוסטאר, מומחה מטעם המבקשת, שהינו מוסמך כטכנאי מז"פ ומוסמך בזיהוי כלי פריצה מיום 5.1.2012, עולה כי הכלים שנמצאו בתיק המשיב והאחר יכולים לשמש, בין היתר, לחיתוך מנעולים, לפתיחתן האלימה של דלתות כלי רכב, ולשבירת מנגנוני התנעה של כלי רכב.

ב"כ המשיב טוען כי הראיות בתיק נסמכות על עדות האחר, אשר עדותו עדות שקרית. כמו כן לא הוכח כי מחשב הרכב שנמצא בתיק שנקשר למשיב ולאחר הינו מחשב הרכב שנפרץ. עוד לטענת המשיב 2, במהלך היום הם נכנסו ארבעה לשטח ישראל שלא כחוק, במהלך היום התפצלו, ובמועד בו נטען כי נעשה ניסיון פריצה לרכב לא שהה המשיב עם האחר.

באשר לטענת המשיב כי לא נכח עם האחר בעת הפריצה לרכב, הנני סבורה כי מנוסתו מהשוטרים סמוך ביותר לפריצה לרכב ביחד עם האחר, והעובדה כי לא סיפק כל גרסה אחרת לגבי מקום הימצאו בעת הרלוונטית, מהוות ראיה לכאורה כי נכח עם האחר בזמן הפריצה.

לצורך קיומן של ראיות לכאורה, יש לבחון האם טיבה של הראייה, על רקע מכלול הראיות המצוי בשלב זה, הוא כזה שקיים סיכוי סביר לכך שאותה ראייה תהפוך בסוף ההליך הפלילי לראיה רגילה אשר על פיה, לבדה או בצירוף ראיות נוספות, ניתן יהיה לקבוע את אשמתו של הנאשם.

כלומר, המדובר הוא על ראיות גולמיות, אשר לגביהן קיים סיכוי סביר שעיבודן במהלך המשפט, תוך קביעת אמינותן ומשקלן יוביל לביסוס אשמת המשיב מעל לכל ספק סביר.

אין ספק כי במקרה דנן קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה כנדרש בסעיף 21(ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996.

אין לייחס לראיות אלו בשלב זה טענות בדבר עוצמה, משקל ומהימנות.

עדותו של האחר אשר קושרת את המשיב לעבירות המיוחסות לו בצירוף סימני הדרך שהותיר המשיב לרבות הימצאותו בשטח עם האחר מחזקות את עדות האחר.לכך מתווספים כלי הפריצה שנמצאו והעדר הסבר הגיוני לסיבת הימצאותו באזור ביצוע העבירה מביאים למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה למלוא האישומים המיוחסים למשיב.

נראה כי בשלב זה הראיות שהוצגו ע"י המבקשת אכן משכללות תשתית ראייתית מספקת כנדרש בשלב זה של ההליך לעניין קיומן של ראיות לכאורה.ראה בש"פ 8006/09 בוכניק נ. מדינת ישראל (פורסם ביום 25.10.09 וכן עמ"ת (י-ם) 10820-03-10 אבו סמרה נ. מדינת ישראל (פורסם ביום 25.3.10 )

אשר על כן הנני קובעת כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האשמה כנדרש בסעיף 21(ב) לחסד"פ (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו - 1996.

ניתנה היום, כ"ז טבת תשע"ב, 22 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: תאיר הציץ
שופט :
עורכי דין: