ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד נאיף אבו סראיה :

מדינת ישראל

נ ג ד

1. נאיף אבו סראיה (עציר)

2. חאלד שאויש (עציר)

בית משפט השלום בעכו

בפני כב' השופט יעקב בכר

ב"כ המבקשת - עו"ד גלית דוידוביץ

בשם משיב 1 - עו"ד וסים פלאח - ס. ציבורי

בשם משיב 2 - עו"ד עיסאם טנוס - ס. ציבורי

החלטה

1. בפניי בקשה למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים כנגדם.

2. כנגד המשיבים הוגש בבית משפט זה כתב אישום (בת"פ 25693-01-12), המייחס להם עבירות כדלקמן:

משיב מס' 1 - פריצה לרכב בצוותא חדא, בכוונה לגנוב, עבירה לפי סעיף 413(2) + 29 לחוק העונשין תשל"ז - 1977 (להלן: "החוק"), גניבה מרכב בצוותא חדא, עבירה לפי סעיף 413(א) + 29 לחוק, החזקת כלי פריצה בצוותא חדא, עבירה לפי סעיף 413 + 29 לחוק.

משיב מס' 2 - החזקת סכין למטרה שאינה כשרה, עבירה לפי סעיף 186 לחוק, החזקת כלי לעישון, סמים מסוכנים, עבירה לפי 10 לפקודת הסמים המסוכנים.

3. על פי הנטען בכתב האישום, במועד הרלוונטי לכתב האישום, היה מר חוסאם חטיב (להלן: "המתלונן") הבעלים של רכב מסוג רנו קנגו בעל לוחית רישוי מס' ******* (להלן: "הרכב). בתאריך 5.1.12 בשעה 01:30 לערך הגיעו המשיבים לכפר שאעב ברכב מסוג פיאט כאשר המשיב מס' 2 נוהג ברכב ועימו נוסעים ברכב המשיב 1 וכן מוחסן טחימר (להלן: "האחר").

במעמד זה חנה רכבו של המתלונן סמוך לביתו, המשיבים התפרצו בצוותא חדא ויחד עם האחר לרכב באופן שפתחו תוך שימוש במברג את החלון האחורי שמאלי של הרכב ונכנסו אל תוך הרכב.

באותו מעמד גנבו הנאשמים בצוותא חדא וביחד עם האחר מתוך הרכב רכוש בשווי מוערך של כ-9,000 ₪ הכולל מזוודה המכילה מקדחים, 3 מפסקי זרם, קופסאות לקיר גבס, כבלי חשמל, מזוודה המכילה 2 פטישונים, 2 מזוודות המכילות מברגות, 2 פטישונים.

בסמוך לשעה 01:54, סמוך לצומת יבור נסעו המשיבים יחד עם האחר ברכב ונתבקשו על ידי שוטרי תחנת שפרעם לעצור לשם ביקורת.

במעמד זה נמצאו המשיבים מחזיקים במושבו האחורי של הרכב את הרכוש הגנוב, כמפורט וכן נמצאו כשהם מחזיקים בצוותא וביחד עם אחר כלי פריצה הכוללים לום ברזל, מפתח שוודי קטן, מברג שטוח.

באותו מעמד נמצא המשיב 2 מחזיק ברכב 2 סכינים מתקבעות כאשר אורך להב, האחת 19 ס"מ והשניה 8 ס"מ, כשהן בידיו, להניח הדעת כי החזיק בסכינים למטרה כשרה, כן נמצא המשיב 2 מחזיק ברכב כלי המשמש לעישון סמים מסוכנים (בנג).

במעשיהם כמתואר לעיל, התפרצו המשיבים לרכב בצוותא חדא וביחד עם אחר, גנבו מתוך הרכב רכוש בלא הסכמת בעליו ומתוך כוונה לשלול את הרכוש שלילת קבע מבעליו, החזיקו מכשירים המשמשים ככלי פריצה לרכב ללא הסבר סביר לכך והמשיב 2 החזיק סכינים שלא כדין ושלא למטרה כשרה וכלי לעישון סמים מסוכנים.

4. בד בבד, עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. בהתאם לסעיף 21(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) התשנ"ו 1996.

5. ב"כ המבקשת ציין בבקשתו כי העבירות בהן הואשמו המשיבים ובמיוחד המשיב 2, אשר לחובתו 2 עבירות נוספות, הכוללות החזקת 2 סכינים, עבירות המשקפות את המסוכנות לביטחון הציבור ולרכושו.

ב"כ המבקשת ציין כי די בהחזקת הסכינים בשעות לילה כדי להורות על מעצרו של המשיב 2 והוסיף כי עבירות הרכוש לוו בהתארגנות, תוך שהעבירות בוצעו בצוותא והמעורב השלישי המצוי בבריחה, הוא ככל הנראה המוביל בעניין ועניינו יידון בעת שייתפס.

ב"כ המבקשת ציין כי העבירות בוצעו בשעת לילה ולמרות שמדובר בעבירה בודדת, נקבע בפסיקה כי כאשר מדובר בעבירה שבוצעה בצוותא עם תכנון מוקדם העצימות עולה והמסוכנות עולה ועילת המעצר מתבססת ובמקרה דנן היא שרירה וקיימת ואין בכוחה של חלופת מעצר לאיין בשלב זה את המסוכנות. לפיכך יש מקום להורות על מעצרם של המשיבים ולחלופין להורות לשרות המבחן לערוך תסקיר מעצר בעניינם.

ב"כ המשיב 2 לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה אולם ציין כי גם לדעת ב"כ המבקשת, החשוד השלישי, הוא הרוח החיה ואילו משיב 2 שימש רק כנהג ברכב.

ב"כ המשיב חלק על קיומם של תחכום ושיטתיות במעשים וציין כי המשיב 2 נתבקש להסיע לכפר שאעב את האחר ולא ידע כי עומדת להתרחש גניבה, כמו גם היעדר התחכום בכך שבסך הכל מדובר בפתיחת חלון של רכב והוצאת כלים ולא על תחכום מיוחד. ב"כ המשיב ציין כי הכלים שברכב שייכים לאחר וביחס לסכינים נטען כי הם נותרו שם ואז שבו המשיבים לפיקניק בחורשה לפני שלושה שבועות.

ב"כ המשיב 2 ציין כי המשיב נעדר הרשעות קודמות ואין צורך להטריד את שרות המבחן בעניינו והציע לשחררו לחלופת מעצר בבית אחותו בחיפה, בפיקוחה ובפיקוח אמו של המשיב 2.

ב"כ המשיב 1 ציין כי הוא מסכים עם דבריו של ב"כ משיב 2 והדגיש את חלקו של האחר, שהוא זה שקיבל את המידע, תכנן את המבצע והוביל את הפריצה שבוצעה. ב"כ המשיב 1 ציין כי לא מדובר בהתארגנות ולא מתקיימים התנאים המצטברים שנקבעו בהילכת פרנקל.

לדבריו, המשיב נעדר עבר פלילי ואין צורך בהפניית המשיב לתסקיר, שכן לא אחת טוענת המבקשת כי אין לקבל המלצות לתסקיר, שעה שההמלצות אינן עולות בקנה אחד עם בקשתה ומכאן שעל בית המשפט לשקול בכובד ראש חלופת מעצר בבית סבו של המשיב 1 בשפרעם, בפיקוחו ובפיקוח דודו של המשיב.

6. סמכותו של ביהמ"ש לצוות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים כנגדם מעוגנת בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים, התשנ"ו - 1996). בהתאם לסעיף הנ"ל יש צורך בקיומם של שלושה תנאים מצטברים:

א. קיום ראיות לכאורה להוכחות אשמת המשיב.

ב. קיום עילה למעצר.

ג. חלופת מעצר.

א. קיומן של ראיות לכאורה

ב"כ המשיבים לא חלקו על קיומן של ראיות לכאורה. עיון בהודעתו של משיב 1 מלמד כי המשיבים, יחד עם האחר, יצאו משפרעם בשעה 01:00 לכיוון כפר , מתוך מטרה ברורה לגנוב יחד עם האחר. המשיבים הסתובבו עם האחר במשך 3 שעות בשפרעם בצוותא לפני שיצאו לביצוע הפריצה והגניבה.

המשיב 1 מתאר את האופן בו בוצעה הפריצה, תוך שניטל הרכוש כמפורט בכתב האישום.

עיון בהודעתו של המשיב 2 מלמד אף הוא על כך שידע מהי המטרה לשמה נסעו לכפר "הוא אמר שהוא הולך לגנוב מ את הכלים" וכן ההתנהלות ומהלך הפריצה והמניע לפריצה שהיה, כסף שהיה נחוץ לו, לדבריו. "הוא אמר לי שיצא לי כמה שקלים ואני הייתי דחוף לי כסף אז הלכתי איתו ועם נאיף בלי לחשוב".

כמו גם תקליטור בו מתועדים המשיבים בביצוע העבירה ודו"ח הפעולה של השוטר.

ב. עילת מעצר

ראשית אומר כי במקרה דנן קימת עילת מעצר.

עילת המעצר הינה נוכח המסוכנות הנשקפת ממעשיהם של המשיבים לביטחון הציבור ובטחון רכושו. המשיבים התארגנו בצוותא וגמרו אומר לפרוץ כלי רכב במטרה לגנוב, בשעת לילה מאוחרת, תוך שימוש בכלי פריצה ובאמצעים הכוללים כפפות וכיסוי פנים, במטרה להסוות את זהותם.

ג. חלופת מעצר

מצוות המחוקק היא שבכל מקרה תהיה חומרתו אשר תהא יש לבדוק חלופת מעצר שתוצע ולראות אם יש בה כדי להפיג את מסוכנותו של המשיב אם לאו, שכן המעצר לעולם לא יהווה תחליף כי אם אמצעי כדי להגן על שלום הציבור ובטחונו.

בבש"פ 4414/97 מדינת ישראל נ' מוחמד סעדה, תק - על 97(2), 59 (1997), נאמרו הדברים הבאים מפי כב' השופטת דורנר:

"האיזון הראוי בין זכות האדם לחירותו לבין הצורך להגן על שלום הציבור, המעוגן בסעיף 21 (ב) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה- מעצרים), התשנ"ב 1996 מחייב שלא לעצור נאשם - על אף קיומה של עילת מעצר,לרבות חששות לשיבוש הליכי משפט ולסיכון שלום הציבור - אם ניתן להסיר חששות אלה בדרך של שחרור בתנאים מגבילים שפגיעתם בחירותו של הנאשם חמורה פחות".

ב"כ המשיבים ביקשו כי ביהמ"ש יסתפק בחלופת מעצר של המשיבים, חלופה אשר תיעשה תוך פיקוח מלא, כשהמשיב 1 יהיה נתון במעצר בית מלא בביתו של סבו ובפיקוחם של סבו ושל דודו והמשיב 2 ישהה במעצר בית בבית אחותו בחיפה, בפיקוחן של אחותו ואמו.

לאחר שנתתי את דעתי ביחס לחלופות המוצעות באתי לכלל מסקנה כי בשלב זה יש מקום להורות להורות על שיחרורם של המשיבים בתנאי מעצר בית.

שוכנעתי כי יש ביכולתם של המפקחים לפקח על המשיבים ובכך לאיין את המסוכנות הנשקפת מהם לביטחון הציבור.

אשר על כן אני מורה על שחרורם של המשיבים כדלקמן:

משיב מס' 1:

א. המשיב ישהה במעצר בית בבית סבו בשפרעם, בפיקוח לסירוגין של הסב מר, נאיף אבו סראיה, ת.ז 020174728, או של הדוד, מר אבו סראיה אמיר, ת.ז. 025975285.

שוטר ממשטרת ישראל יהיה רשאי לבוא בכל עת לבית בו שוהה המשיב על מנת לוודא קיום תנאי השחרור.

ב. ערבות עצמית וערבות של שני צדדי ג' על סך 15,000 ₪ כל אחד.

ג. צו עיכוב יציאה מן הארץ.

יפקיד את דרכונו בתחנת שפרעם לא יאוחר מיום ג' 24.1.12 עד השעה 12.00.

משיב מס' 2:

א. המשיב ישהה במעצר בית מלא בבית אחותו בחיפה, הגב' עביר רזאז, ת.ז. 301990115 בפיקוח לסירוגין של האחות או של האם הגב' אמאל שאויש, ת.ז. 301990107.

שוטר ממשטרת ישראל יהיה רשאי לבוא בכל עת לבית בו שוהה המשיב על מנת לוודא קיום תנאי השחרור.

ב. ערבות עצמית וערבות של שני צדדי ג' על סך 15,000 ₪ כל אחד.

ג. צו עיכוב יציאה מן הארץ.

למשיב אין דרכון להפקדה.

ניתנה והודעה היום כ"ז טבת תשע"ב, 22/01/2012 במעמד הנוכחים.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: נאיף אבו סראיה
שופט :
עורכי דין: