ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ח'אלד שחאדאת נגד מדינת ישראל :

ח'אלד שחאדאת

נ ג ד

מדינת ישראל

בית המשפט המחוזי בנצרת

בפני כב' השופט שאהר אטרש

בשם העורר - עו"ד עבד פאהום מטעם הסנגוריה

החלטה

1. ביום 20.1.12 עתרה המשיבה בבית משפט השלום בנצרת להארכת מעצרו של העורר למשך 5 ימים לצורך הגשת כתב אישום ובקשה למעצר עד תום ההליכים; הבקשה נתמכה בהצהרת תובע על פי סעיף 17(ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו - 1996.

2. לעורר יוחסו עבירות של פריצה לבניין שאינו דירה ובית תפילה והחזקת מכשירי פריצה, בכך שהעורר פרץ לעסק במהלך סוף השבוע שעבר בנצרת עילית.

3. בית משפט קמא (כב' השופט אורי גולדקורן) סבר, כי אין עילה להארכת מעצרו של העורר היות ולא מצא כי יש בשחרורו כדי לסכן מאן דהוא, כך אף אם קיימת תשתית ראייתית המבססת ראיות לכאורה לביצוע העבירות, אין די בכך בהעדר עילת מעצר ומשכך, הוא דחה את בקשת המשיבה.

בהחלטתו השניה נעתר בית משפט קמא לבקשת נציג המשיבה והורה על עיכוב ביצוע שחרורו של העורר למשך 48 שעות, חרף התנגדותו של ב"כ העורר.

4. ב"כ העורר הזדרז להגיש ערר על החלטת בית משפט קמא המורה על עיכוב ביצוע שחרורו של העורר ל- 48 שעות. הניסיון לשמוע את הערר ביום שישי בשעות אחר הצהרים לא עלה יפה ומכאן נקבעה שמיעתו לשעה זו.

5. טענתו העיקרית של ב"כ העורר הינה, כי עצם קביעת בית משפט קמא לעכב ביצוע שחרור למשך 48 שעות, מסכלת את החלטת השחרור ומרוקנת אותה מתוכן, הגם שבית משפט קמא היה יכול לקבוע תנאים להבטחת התייצבותו של העורר ואת זאת הוא לא עשה.

מצידו טען ב"כ המשיבה, כי בכוונתו להגיש ערר בחצי השעה הקרובה וכי אין הוא משלים עם החלטתו של בית משפט קמא לגופה.

6. סעיף 55 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996, מסמיך את בית המשפט המורה על שחרורו של אדם שהיה במעצר בעת מתן ההחלטה, עת מודיע נציג היועמ"ש במעמד מתן ההחלטה על רצונו לערור עליה, לצוות על השהיית ביצוע השחרור לתקופה שיקצוב ושלא תעלה על 48 שעות מעת מתן ההחלטה.

עינינו הרואות, כי בפני בית המשפט עומדות שתי ברירות; אחת, שלא להעתר לבקשה לעיכוב ביצוע ולהורות על שחרור מידי; השניה, להורות על עיכוב הביצוע ובמקרה זה נתון לו שיקול דעת לעכב את הביצוע למספר שעות עד ל- 48 שעות מעת מתן ההחלטה.

במקרה דנן, ואף שסבר כי אין עילת מעצר בנמצא, נהג בית משפט קמא לפי ההלכה הפסוקה אותה טרח לציין בגוף ההחלטה והורה על עיכוב ביצוע שחרורו של העורר למשך 48 שעות.

אכן, בבש"פ 7968/01 מדינת ישראל נ' פלוני נפסק, כי סמכותו של בית משפט לעכב ביצוע החלטה על שחרור למעצר, סמכות חשובה היא ביותר ושומה על בית המשפט לשקול היטב- היטב עד שמסרב הוא למדינה לעשות שימוש בסמכות זו. העובדה שבית משפט קמא סובר, כי ראוי לשחרור נאשם ממעצר (כך היה באותו מקרה), החלטה היא הנתונה לערר, ונכון וראוי הוא כי בית המשפט קמא יתן הזדמנות לבית משפט שלערעור להידרש לערר המדינה בלא שיווצר סיכון אך בשל שחרורו של נאשם ממעצר עד לשמיעת הערר.

בית משפט קמא סבר, כי מן הראוי להורות על עיכוב ביצוע שחרורו של העורר למשך 48 שעות, ואינני רואה כל פסול בכך, לא כל שכן, בהינתן השעה שבה ניתנה החלטתו, שעת צהריים ביום שישי, כאשר עיכוב הביצוע לפרק זמן של שעות ספורות עלול לפגוע בתכלית העיכוב ועלול להקשות על המשיבה לכלכל את צעדיה.

7. בנסיבות, סבורני כי החלטתו של בית משפט קמא הינה סבירה וראויה.

8. לאור האמור, אני מורה על דחיית הערר.

ניתנה והודעה היום כ"ז טבת תשע"ב, 22/01/2012 במעמד הנוכחים.


מעורבים
תובע: ח'אלד שחאדאת
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: