ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שי נקוקר נגד מדינת ישראל :

שי נקוקר

נ ג ד

מדינת ישראל

בית משפט השלום בשבתו כבית משפט לתעבורה בנצרת

כב' השופטת עדי במביליה - אינשטיין

החלטה

בפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוטלה על ידי קצין משטרה בתאריך 10/01/12, למשך 30 ימים.

על פי כתב האישום בתאריך 09/01/12 בשעה 11:43 נהג המבקש בכביש 66 מכיוון מושב היוגב לכיוון כללי צומת מגידו וביצע עקיפה מסוכנת בדרך לא פנויה תוך חציית קו הפרדה רצוף, כאשר לא היה בצידו הימני קו קטעים, בניגוד לתקנות 47 (ד) ו 47 (ה) (5) לתקנות התעבורה, תשכ"א - 1961.

1. המבקש טען כנגד קיומן של ראיות לכאורה והסביר כי החל בעקיפת משאית כאשר קו ההפרדה לא היה רצוף. המשאית אפשרה לו בתחילה לבצע את העקיפה, אולם לאחר שהחל בעקיפה, המשאית דחקה אותו הצידה ורק אז קו ההפרדה הפך לרצוף ולא הצליח לשוב לנתיבו למרות שהגיעה מולו ניידת המשטרה. המבקש הוסיף כי הנו זקוק לרכב הן לצורך עבודתו כטכנאי מחשבים עצמאי והן לצורך הסעת אשתו הסובלת מנכות.

2. ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה, טענה לקיומן של ראיות לכאורה והפנתה לתיק החקירה. עוד טענה כי מדובר בכביש מסוכן, בעקיפה של 2 משאיות על קו הפרדה רצוף ובשעה שבנתיב הנגדי נסעה ניידת משטרה, אשר הזהירה את המבקש, אך המבקש השלים את העקיפה. ב"כ המשיבה הפנתה לעברו התעבורתי של הנאשם.

3. לאחר עיון בתיק החקירה הגעתי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למבקש בכתב האישום:

מדו"ח נסיבות המקרה ומן הנספח לדו"ח, שנערכו ע"י השוטרים יוסי עזרא ואמנון לוי, עולה כי השוטרים נסעו בכיוון ההפוך לכיוון נסיעת המבקש והבחינו במבקש יוצא לעקיפה של 2 משאיות שנסעו לפניו, תוך שהוא חוצה פס הפרדה לבן רצוף וכפול, הנראה היטב על הכביש. המבקש נסע בנתיב הנגדי ואילץ את השוטרים לסטות ימינה כדי למנוע תאונת דרכים. השוטר הבהב למבקש באמצעות אורות וניסה להזהירו, אולם המבקש המשיך בעקיפה עד תומה.

בתגובתו לדו"ח אמר המבקש: "עקפתי את המשאית, היא נתנה לי לעקוף אותה בהתחלה ואז המשיכה בנסיעה ולא היתה לי ברירה. ראיתי את הסימון ולא התכוונתי לעלות על הפסים הלבנים ולבצע עקיפה מסוכנת".

בטופס השימוע אמר המבקש לקצין: "אתה צודק".

דברי המבקש, כאמור, מהווים ראשית הודיה במיוחס לו בכתב האישום.

טענת המבקש לפיה העבירות נעברו משום שהוטעה ע"י התנהלות הפכפכה של המשאית הנעקפת, מקומה להיבחן במסגרת התיק העיקרי, לאור ממצאי המהימנות שיקבע בית המשפט.

הנה כי כן, קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למבקש בכתב האישום.

4. העבירות המיוחסות למבקש בכתב האישום הנן עבירות חמורות, אשר לא אחת גורמות לתאונות דרכים קשות. כפסע היה בין האירוע דנן לבין תאונת דרכים בין הניידת לבין המבקש. רק סטיית הניידת לימין, מנעה תאונת דרכים חזיתית בין שני כלי הרכב. עם זאת, יש ליתן את הדעת לטענת ההגנה שהעלה המבקש, כמפורט לעיל.

5. המבקש נוהג משנת 1996 ולחובתו 7 הרשעות קודמות בתעבורה, כולן בגין עבירות קנס, כאשר רק שתיים מבין ההרשעות הינן מהעשור האחרון. עברו של המבקש מעיד כי זוהי לו מעידה חד פעמית וכי נהיגתו אינה מסוכנת בשגרה.

6. המבקש הביא בפני את נסיבותיו האישיות לפיהן הנו זקוק לרישיון הנהיגה הן לצורך עבודתו כעצמאי והן להסעת אשתו ליעדים רפואיים ואחרים. על פי המסמכים שהומצאו לתיק בית המשפט, אשת המבקש זכאית לקצבת נכות יציבה בשיעור 100% מטעם המוסד לביטוח לאומי, בשל בעיות ניווניות בעמוד השדרה ובגפיים התחתונות, כאבים שלדיים וחולשת שרירים.

7. באיזון בין חומרת העבירות, בראי קיומן של ראיות לכאורה להוכחתן, לבין עברו התעבורתי של המבקש שאיננו מכביד ואינו משקף מסוכנות, ובהתחשב בנסיבותיו האישיות החריגות, הנני מורה על קיצור תקופת הפסילה המינהלית והעמדתה על 15 ימים מיום הפקדת הרישיון.

המזכירות תמציא החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז טבת תשע"ב, 22 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שי נקוקר
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: