ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד ח'אלד שחאדאת :

מדינת ישראל

נ ג ד

ח'אלד שחאדאת

בית המשפט המחוזי בנצרת

בפני כב' סגן הנשיא אברהם אברהם

בשם המשיב - עו"ד פאהום

החלטה

1. המשיב נחשד בביצוע עבירה של התפרצות למחסן, והחזקת כלי פריצה, לאחר שבמכוניתו נמצא רכוש החשוד כגנוב. משנסתימה חקירתו ביקשה העוררת לעוצרו משך 5 ימים, כשהיא נסמכת על הצהרת תובע, לפיה בכוונתה להגיש נגדו כתב אישום ובקשה למעצר עד תום הליכים.

2. בית משפט השלום ציווה לשחרר את המשיב בלא כל תנאי כשהוא קובע, כי גם אם מתקיימת תשתית ראיה לכאורה להוכחת האישום, לא מתקיימת עילה לעוצרו, כיוון שפורץ איננו יכול להיראות מי שמסכן את שלום הציבור.

3. על החלטה זו מונח לפניי עררה של העוררת ובו היא טוענת לקיומה של תשתית ראיה לכאורה להוכחת האישום, כזו הצריכה לפי סעיף 17(ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, ולעילת מעצר משום מסוכנותו של המשיב לשלום הציבור, בין היתר משום היותו עבריין רכוש מועד, שבעברו הרשעות רכוש רבות, שגם הביאו למאסרו בעבר.

4. המשיב טוען, בתורו, כי לא מתקיימת תשתית ראיה לכאורה, כפי שאין גם עילה לעוצרו עד כי יוגש כתב אישום, ומכל מקום ניתן לאיין את המסוכנות בחלופה. נוסף על כך הוא בא בטרוניה לחוקרי המשטרה על כי מצאו לשחרר שני חשודים אחרים המעורבים בפרשה, ואותו הם מפלים לרעה על פניהם, ומבקשים לעוצרו.

5. השופט קמא סבר, כאמור, כי אפילו מתקיימת תשתית שכזו, אין מקום למעצר. לעמדה זו של השופט אין אני שותף, בכל הכבוד. אמנם נכון הוא, כי לא מתקיימת חזקת מסוכנות סטטוטורית למסוכנות בעבירת רכוש, אלא שגם בלי החזקה שבחוק ניתן לראות את מסוכנותו של מי שנחשד בעבירת רכוש. על כך אמר בית המשפט העליון, לא אחת, דברים ברורים, כגון מפי כב' השופטת (לפי תוארה אז) ד' בינייש בבש"פ 5431/98 פרנקל נ' מדינת ישראל, פ"ד נב(4), 268, 271 (1998):

"מעשים שנועדו לפגוע ברכוש ולשלול רכוש פוגעים בסדרי החברה, פוגעים גם בזכויותיהם היסודיות של יחידיה, ובנסיבות מסויימות יש בהם כדי לסכן את בטחונה של החברה ואת בטחונו של כל אדם בה. בנוסף על כך, עבירות רכוש טומנות בחובן סיכון טבוע כי בתנאים מסויימים הן יבוצעו באלימות ותוך סיכון חיי אדם, או שלמות גופו; אם לצורך השגת הרכוש, אם לשם שמירה עליו, ואם לצורך המלטות המבצעים מעונש.

מטעמים אלה ניתן לקבוע כי עבירות רכוש המבוצעות באורח שיטתי, או בהיקף ניכר, או תוך התארגנות של מספר עבריינים, או תוך שימוש באמצעים מיוחדים ומתוחכמים, עלולות לפי מהותן ונסיבות ביצוען לסכן את בטחון האדם ואת בטחון הציבור.

לפיכך, אין לשלול קיומה של עילת מעצר בכל מקרה של עבירות המבוצעות נגד הרכוש, ויש לבחון את מכלול הנסיבות כדי לקבוע אם נתקיימה עילת מעצר, היינו - לבחון אם נשקף מן העבריין אשר לו מיוחסת העבירה סיכון לבטחון במשמעותו האמורה."

(וראו עוד בש"פ 3767/06 דהאן נ' מדינת ישראל, תקדין, 2006; בש"פ 380/08 בדר נ' מדינת ישראל, תקדין 2008; מדינת ישראל נ' אבו עליון, תקדין, 2009; בש"פ 10754/08 אבו מאריה נ' מדינת ישראל, תקדין, 2009)).

6. למשיב שלפנינו עבר פלילי עשיר בהרשעות סמים ורכוש, הכולל בין היתר החזקת כלי פריצה (כבמקרה שלפנינו), הרשעות שהביאו למאסרו פעמים אחדות, ואין הוא מרפה וממשיך בשלו. בגזר הדין האחרון שהושת עליו ציין בית המשפט המחוזי בנצרת (ע"פ 1238/07), כי המשיב הינו עבריין רכוש מועד, עבריין חסר אחריות, בעל התנהגות פורצת גבולות, עם אישיות בעלת קווי אופי בעייתיים. "אישיותו חסרת התקנה של המערער, והתנהגותו העבריינית הרצופה... המעידות על אופי מסוכן, מעידים כי המערער בחר לעצמו דרך חיים עבריינית...", כך בית המשפט המחוזי בערעור.

7. הנה כי כן, עניין לנו בעבריין רכוש מועד, ששחרורו עשוי לסכן את שלום הציבור. כיוון שכך, טעה בית משפט השלום כאשר סבר, כי שחרורו אינו עשוי לסכן את שלום הציבור, רק מכיוון שהינו נחשד בעבירת רכוש. מכאן טעותו בשחררו את המשיב, ואף בלי שיתנה את השחרור בכל תנאי.

8. בנסיבות אלה, וכיוון שבית משפט השלום לא בחן את קיומה של תשתית ראיה לכאורה, כזו הצריכה לשם הארכת המעצר עד להגשת כתב אישום ("עילה לכאורה לבקש את מעצרו עד תום ההליכים", ס' 17(ד) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996), אינני רואה מנוס מלהשיב את העניין לבית משפט השלום, על מנת שיבחן את קיומה של התשתית הראייתית ויתן את דעתו עליה. אם ימצא כי זו אכן קיימת, עליו לצאת יֵצֵא מנקודת הנחה בדבר קיומה של עילה למעצר, כשם שקבעתי למעלה, ואחר כך יבחן קיומה של חלופה למעצר, כזו העשויה להתמודד עם המסוכנות, תוך פגיעה פחותה בחירותו של המשיב. יש להניח, שגם בבירור החלופה יקח בית משפט השלום בחשבון שיקוליו את עברו הפלילי של המשיב, ואת דבריו של בית המשפט המחוזי שהובאו מעלה, על פיהם עניין לנו בעבריין רכוש מועד וגו'.

9. סוף דבר הנני מקבל את הערר, ומאריך את מעצרו של המשיב עד מחר, 23.1.2012, שעה 14:00. בית משפט השלום ינהג על פי ההנחיות שהנחיתי למעלה, אלא אם כן יוגש כתב אישום, כמובטח, שאז תישמע הבקשה למעצר עד תום הליכים.

ניתנה והודעה היום כ"ז טבת תשע"ב, 22/01/2012 במעמד פקד בוזגלו,המשיב ועו"ד מושקוביץ בהעברה מעו"ד פאהום.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: ח'אלד שחאדאת
שופט :
עורכי דין: