ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד אולגה יבגרפוב :

מדינת ישראל

נ ג ד

אולגה יבגרפוב (עצורה)

בית המשפט המחוזי בבאר-שבע

בפני כב' השופט אריאל ואגו

מטעם העוררת רס"ב שמואל שמואל

המשיבה וב"כ עו"ד רן אבינועם

החלטה

הערר מופנה כלפי החלטת בית משפט השלום, כב' השופטת ש. חביב, אשר הורתה על שחרור המשיבה בערבות עצמית, לאחר שהמעצר החקירתי, שהוארך עד היום בשעה 13:00, עמד להסתיים, אך טרם הגיעה חוות דעת מעבדת הסמים שהיא פעולת החקירה האחרונה החסרה בתיק.

אציין כי עניינה של המשיבה בורר במסגרת בקשת המשטרה, להארכת המעצר לעוד שלושה ימים, קודם לשעה 13:00, אך עד עתה (שעה 12:30) אין חוות דעת או מברק מהמעבדה, כך שלצורך הדיון הנוכחי יש לצאת מההנחה הכמעט וודאית שעד תום תקופת המעצר שנקצבה להשלמת פעולת חקירה זו, לא תהא חוות הדעת בנמצא.

כב' השופט עמית, בהחלטה מיום 18.1.12 (יום ד'), האריך המעצר עד היום בשעה 13:00, משמע לחמישה ימים, כולל סוף השבוע, וציין בהחלטתו כי הוא מסכים לטענת הסנגור שעל המעבדה במטא"ר לעבוד גם בימי שישי ושבת. הרציונאל לכך, כך נראה, הוא כדי שלא לעכב מתן חוות דעת של סמים, ובכך למנוע מצב שבו חשודים עצורים ימים ארוכים רק משום העומס המוטל על הבודקים במעבדה.

תפיסה זו גם קנתה אחיזה בפסיקת בית המשפט העליון, כאשר כב' השופט אדמונד לוי, בבש"פ 1561/11, ציין כי אינו מקבל את ההסבר שהתארכות תהליך הבדיקה מצדיקה המשך מעצר חקירתי, משום שאנשי המעבדה אינם עובדים בימי שישי.

בלי לקבוע מסמרות ועמדה בשאלה האם התארכות הבדיקה בתיק שלפנינו הינה בלתי סבירה, כאשר מבחינת ימי עבודה של המעבדה, גם בנטרול השבת עצמה, עדיין היו כשלושה ימים, במצטבר, מיום רביעי ועד היום בבוקר, החלטתי שהנסיבות הספציפיות אינן מצדיקות התערבות בהחלטת השחרור, וכי מסוכנות המשיבה אינה ברמה כזו שעלינו לשקול איזונה, ואת אינטרס הגנת הציבור וביטחונו, אל מול הזכות לחירות והזכות שלא להיות במעצר ממש להמשך החקירה, כל עוד אין הדבר מתחייב.

מדובר במשיבה שנסיבות חייה קשות, היא יצאנית, שבעבר הסתבכה עם החוק, בתחום שונה לחלוטין, של סחיטה באיומים, אך אין לה כל עבר בסמים. היא ידועה כנרקומנית ומטופלת באדולן, ומיד עם מציאת הכמות, אומנם המסחרית, אך היחסית קטנה של 1.1 גרם הרואין ברוטו בחזקתה, הודתה בהחזקה, ומהרגע הראשון טענה לשימוש עצמי. טענה זו אומנם תיבדק בתיק העיקרי, אם יתנהל, אך ברור שיש לה סבירות מסוימת, אומר בזהירות, להתקבל.

המשיבה מטופלת בילד בן 6 וחצי.

נדמה, כי בנסיבות האלה הסכנה שתקום לשלום הציבור מפני המשך פעילות עבריינית של המשיבה, אם תשוחרר, בתחום זה של סמים, אינה גדולה.

היה ובימים הקרובים תתקבל חוות דעת על החומר החשוד כסם, והחשד יתאמת, אין מניעה להגיש כתב אישום בדרך הרגילה, ואף לבקש שינוי בתנאי השחרור, או אפילו מעצר, הגם שלא נראה שהתביעה תעמוד בתיק ספציפי זה על מעצר ממש עד תום ההליכים.

על כן, ומנימוקים אלה, הקשורים בנסיבות המשיבה הספציפית, ובלי שהדבר יהווה הבעת דעה כי במקרים אחרים וחמורים יותר אין הצדקה להמשך מעצר חקירתי כדי לקבל חוות דעת סם, ותוך שאני מדגיש נקודה זו של ייחודיות המקרה, החלטתי לדחות הערר.

ניתנה והודעה היום כ"ז טבת תשע"ב, 22/01/2012 במעמד הנוכחים.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: אולגה יבגרפוב
שופט :
עורכי דין: