ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מסיעי ש. רמי נתיבות בע"מ נגד פז חברת נפט בע"מ :

1. מסיעי ש. רמי נתיבות בע"מ

2. רמי שגב

נ ג ד

פז חברת נפט בע"מ

בית משפט השלום באשדוד

כב' הרשמת עפרה גיא

החלטה

1. בפניי בקשה לביטולו של צו עיקול זמני אשר הוגשה על ידי המבקשים.

המדובר בבקשה לביטול עיקול שניתן על ידי רשם ההוצאה לפועל בתיק ההוצאה לפועל נשוא ההתנגדות שבפניי.

מעיון בתיק ההוצאה לפועל נשוא ההתנגדות ומתגובות הצדדים, מצאתי שבקשה ראשונה למתן צו עיקול נדחתה על ידי כבוד רשם ההוצאה לפועל, בהחלטתו מיום 28.11.11 שם קבע, שהתצהיר אינו מפורט דיו ואין בו בכדי להצדיק נקיטת הליכים לפני ביצוע אזהרה.

בבקשתה הנוספת טענה המשיבה שהיא אוחזת כדין בשטר חוב על סך של 303,614 ₪ ערוך לפקודתה וחתום על ידי המבקשת כעושה השטר.

לטענתה, רכשה ממנה המבקשת מוצרים והתחייבה לשלמם באמצעות הוראות קבע ואלו חוללו כאשר בוטלה הוראת הקבע.

משכך נטען שפניית נציגה של המשיבה מר משה פרטוש, לקבלת התשלום לא נענתה מצד המבקשת, שכן זו ביטלה את הוראות הקבע ובכך הפרה את ההסכם בין הצדדים ולכן הוגש השטר לביצוע.

המשיבה הוסיפה וטענה בבקשתה, כי ידוע לה מדברי מנהל המבקשת מר שגב רמי, שהמבקשת בקשיים כלכליים ניכרים, ולטענתה ככל שלא יינתן הצו צפויים לה נזקים כספיים ולפגיעה חמורה בקניינה.

המשיבה הוסיפה וטענה בבקשתה להטלת העיקול, שב"כ המבקשת שלחה באופן חד צדדי וללא הסכמתה, 15 המחאות דחויות בגין החוב, וזאת בניסיון לפרוס את התשלום, וכל זאת ללא הסכמתה.

לטענתה, הניסיון לכפות עליה הסדר דיוני, יש בו בכדי להצביע על קשיים כלכליים של המבקשת המצדיקים את מתן הצו כמבוקש.

במסגרת סיכומיה הוסיפה וטענה המשיבה, שאף במהלך הדיון הוכחו קשייה של המבקשת, שכן צירפה מכתב מצד מנהל המבקשת המודה שזו נמצאת בקשיים כלכליים, כן ביקשה ליתן הדעת לכך שבמאזן הבוחן שצורף להתנגדות הסתבר שבמהלך 11 חודשים בשנת 2011, הרוויחה המבקשת 4,800 ₪ בלבד, ואף מדף החשבון שצורף, הרי שהמבקשת נמצאת ביתרה שלילית בסך של 308,000 ₪.

בנוסף ציינה שניסיונו של נציג המבקשת לכפות עליה הסדר, יש בו בכדי להעיד על חוסר תום ליבו ואף מטעם זה, יש להותיר העיקול על כנו.

2. המבקשים הגישו בקשה לביטול העיקולים שהוטלו על נכסי המבקשת.

לטענתם, מדובר בבקשה חסרת בסיס עובדתי, הכולל טענות שגויות ושאינה מפורטת דיה, כן טענה, שמדובר בסעד לא מוצדק בנסיבות העניין ולא ראוי שאינו מידתי הפוגע במבקשת פגיעה קשה ומיותרת ומדובר בהליך קיצוני שגרם לעיקול חשבון הבנק שלה. לטענתה היא חברה בעלת מוניטין, פעילה, בעלת מכרזים להסעות עם מועצות אזוריות, גופים ממשלתיים ועוד.

לטענתם פתיחת תיק הוצל"פ הייתה מיותרת, שכן ניתנה הסכמה מלאה של נציגי המשיבה לפריסת החוב בתשלומים של 18,900 ₪ ולאחר שנשלחו ההמחאות הן הוחזרו על ידי המשיבה, והתנהלות שכזו והסתרת מידע זה מבית המשפט, מהווה חוסר תום לב מצד המשיבה.

בבקשתם טענו, שלמבקשת צי רכב מכובד הכולל אוטובוסים וגם העובדה שלעיתים קיים קושי בתזרים המזומנים אין בכך בכדי להעיד על הכבדה על ביצוע פסק הדין, לטענתה היא משלמת חובות לספקים, משכורות וממשיכה לשרת את לקוחותיה.

בנוסף ציינה, כי היא עומדת במסגרת חשבון האשראי שלה העומד על סך של 350,000 ₪, ומכתבה לחברת פז, יש פה בכדי להעיד על תום ליבה שכן ביקשה לשלם על פי ההסדר שנעשה בין הצדדים.

כמו כן טענה המבקשת, שהעיקולים אין בהם בכדי להואיל לחברה אלא ירעו את מצבה, שכן עלולים לגרום לאי כיבוד תשלומים לספקים נוספים, מה שיגרום באופן אוטומטי אי תשלום החוב דנן.

3. דיון:

בהתאם להוראות תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: ,התקנות") התנאים לצורך מתן צו עיכוב זמני הם כדלקמן:

א. קיומן של ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה (הוראות תקנה 362 א לתקנות).

ב. קיומה של תשתית ראייתית לכאורה, לפיה קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין (הוראות תקנה 374 א לתקנות).

ג. מאזן הנוחות בין הצדדים והנזק שיגרם למשיב או לאדם אחר.

ד. הגשת הבקשה בתום לב ומתן סעד ראוי בנסיבות העניין שאינו פוגע במידה העולה

על הנדרש.

אדרש כעת לקיומם של התנאים בנסיבות העניין.

4. קיומן של ראיות לכאורה, לקיומה של עילת תביעה:

במקרה דנן, עסקינן בתביעה על פי שטר חוב שהוגשה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל, בגין חובה של המבקשת למשיבה.

מנהל המבקשת העיד בפני שהוא מודע לחוב אינו מכחיש את החוב ומבקש להגיע להסדר עם חברת פז (עמוד 5 לפרוטוקול, שורות 25-26).

משכך, די בכך בכדי לקבוע, כי די בראיות שהוצגו בפניי בכדי לקבוע שקיימות ראיות לכאורה לקיומה של עילת תביעה.

5. חשש להכבדה על ביצוע פסק הדין:

כפי שכבר נקבע לעניין זה, על בית המשפט לבחון באם המבקש עשה מעשה שיש בו בכדי להכביד על ביצוע פסק הדין.

לעניין זה נקבע, שהברחת נכסים אינה הדרך היחידה לבסס הכבדה, ולשון התקנה אינה מגבילה עצמה להברחת נכסים דווקא וכבר נקבע שלעיתים גובה סכום התביעה די בו בכדי להוות אינדיקציה לקיומה של הכבדה וזאת כאשר הראה המבקש צו העיקול שאמצעיו הכספיים של הנתבע אינם מספקים בכדי לשלם את החוב הנטען (ראה לעניין זה רע"א 6614/06 כפרית הכפר (1993) בע"מ נ' ICC INDUDTRIES INC(פורסם בנבו). כך גם נקבע ברע"א 903/06 דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' גסטון אטיאס (פורסם בנבו).

בעניין הנדון, הוכח בפניי, שאמצעיה הכספיים של המבקשת אינם מספיקים בכדי לכסות את החוב. המבקשת הציגה בפניי תדפיס חשבון עובר ושב בבנק, ממנו ניתן ללמוד שיתרת חובה מותנית בבנק נכון ליום 19.1.12 עומדת על סך של 310,208.51 ₪, כאשר מסגרת האשראי בחשבון עומדת על סך של 350,000 ₪.

בנוסף, הוצג בפניי מאזן הבוחן של החברה לפיו ריווחי החברה במהלך 11 החודשים הראשונים של שנת 2011 עמדו על סך של כ - 4,000 ש"ח בלבד, וזאת מבלי שנלקח בחשבון קיומו של פחת בחברה שלה כלי רכב רבים ומדובר ברכיב מהותי שיש ליתן עליו הדעת, ולכאורה יש בכך בכדי להעיד שהמבקשת בהפסדים.

משכך די באמור לעיל, בכדי לבסס הכבדה על ביצוע פסק הדין.

אומנם, המבקשת טענה שבין הצדדים הוסכם שתשלם את חובה בתשלומים. אלא שטענה זו, אינה מתיישבת עם מסמך ת/1 שצורף לעיוני, מיום 4.12.11 שם רשמה המבקשת כדלקמן:

"בהמשך למכתבכם שבסימוכין, הרינו להודיעכם כי אנו מודעים לחוב שלנו כלפיכם, ולכן שלחנו אליכם שיקים, בכדי לשלם את חובינו אליכם. החזרתם אלינו את השיקים בטענה שאינכם מוכנים לקבלם. אין לנו דרך אחרת לשלם לכם, ואנו מעוניינים להגיע להסדר שנוכל לעמוד בו. כאמור חברתינו נמצאת בקשיים כלכליים ואף לא זכתה במכרזים השנה. ואנו מנסים להגיע להסדר עם כל הספקים שלנו. אנו עובדים עמכם תקופה ארוכה ולא הייתה בעיה כלשהי עד כה, וכרגע נקלענו לבעיה וזה יכול לקרות לכל אחד ואנו חוזרים ומדגישים כי אנו מעוניינים להגיע להסדר".

מכתב זה נשלח לאחר מועד שליחת השיקים למשיבה ולאחר השבתם למבקשת. לכאורה נראה, שככל שהיה נערך הסכם בין הצדדים, אך סביר היה שהמבקשת תפנה את תשומת ליבה של המשיבה, לכך שאינה עומדת בהסדר שסוכם בין הצדדים.

אלא שכפי שנאמר במכתבה, אין לה דרך אחרת לשלם והיא מעוניינת להגיע להסדר שתוכל לעמוד בו.

יתרה מזאת, המבקשת שלחה את השיקים ישירות למשרדיה של המשיבה ולא העבירה אותם לסוכן עימו עבדה כל יום ואשר עימו לטענתה נערך ההסדר.

המבקשת גם לא מצאה לנכון לציין בבקשתה, מהו מועד ההסדר שנערך לגרסתה, ועם מי נערך ורק במועד הדיון טענה שההסדר נעשה עם הסוכן שלה מר משה פרטוש.

אשר על כן, לעת עתה, לא שוכנעתי שאכן סוכם מראש על תשלום לשיעורים של החוב ולנוכח טענת המבקשת בדבר מצבה הכלכלי, ובשים לב לכך שככל שתידרש לשלם את מלוא החוב אין בידה האמצעיים הכספיים לכך, די בכך בכדי להוות אינדיקציה להכבדה על ביצוע פסק הדין. משכך אני קובעת שהמשיבה עמדה בנטל זה, חרף העובדה שהמבקשת המציאה למשיבה שיקים אותם פרסה, לשם כיסוי חובה.

6. תום לב, מדתיות, מאזן הנוחות:

המבקשת טענה שהמשיבה הייתה חסרת תום לב שכן היא הודיעה לה שבכוונתה לשלם את חובותיה הגם שקיים קושי בתזרים המזומנים. מנגד טענה המשיבה, שהמבקשת ביקשה לכפות עליה הסדר שאינה רוצה בו.

אומר, שחרף טענות המשיבה, הגם שהמבקשת ניסתה להגיע עימה להסדר, ספק אם יש בכך בכדי להעיד על חוסר תום ליבה, שכן המבקשת ביקשה לסלק את חובותיה בהתאם ליכולותיה הכלכליות.

עם זאת, אין לקבל את טענת המבקשת לפיה המשיבה נהגה בחוסר תום לב כאשר לא דיווחה לרשם ההוצאה לפועל, כי ניתנו על ידה שיקים, והוחזרו לה בעת הגשת הבקשה למתן הסעד הזמני.

המשיבה הגישה תצהיר היועצת המשפטית שלה, עו"ד אורנה מרום, אשר הצהירה ואף העידה בפניי שהחזירה את השיקים משביקשה המבקשת לפרוס את חובה (ראו סעיף 2 לתצהירה), משכך אין מדובר במידע שהוסתר מרשם ההוצאה לפועל, ואין בכך בכדי להעיד על חוסר תום ליבה של המשיבה.

7. מאזן הנוחות, מידתיות:

תנאי נוסף שעל בית משפט לשקול ליתן סעד זמני, הינו מאזן הנוחות לטובת מבקש הצו ובהתאם להוראות תקנה 362 ב 1 לתקנות, יש לבחון הנזק שיגרם למבקש אם לא יינתן לו סעד זמני לעומת הנזק שיגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן הנזק שעלול להיגרם למחזיק או לאדם אחר.

בהתאם להלכה הפסוקה, קיימים יחסי גומלין בין זכות לכאורה לבין מאזן הנוחות. כלומר, ככל שסיכויי התביעה טובים יותר, מתמתנת הדרישה בנוגע למאזן הנוחות. לעניין זה נקבע ברע"א 2397/06 אברג'יל נ' מינהל מקרקעי ישראל מחוז ת"א, (פורסם בנבו), נפסק:

"שני התנאים אינם נבחנים במנותק, אלא נשקלים תוך שימת לב לזיקת הגומלין ביניהם, על בסיס מה שמכונה לעתים - מקבילית כוחות. ככל שבית המשפט יתרשם כי סיכויי מבקש הסעד לזכות בתביעתו גבוהים, כך יקל עימו בדרישת מאזן הנוחות וכן גם להיפך, ככל שיעלה בידי מבקש הסעד להצביע על כך שמאזן הנוחות נוטה לטובתו באופן חד, כך יקפיד פחות בית משפט על עוצמת הזכות לכאורה עליה הוא נדרש להצביע".

בפרשת נפטי שנינו כי:

"ככל שמאזן הנוחות נוטה יותר לכיוונו של מבקש הסעד, כך הדרישה להתקיימותו של התנאי הראשון בדבר סיכויי התביעה או קיומה של שאלה רצינית לדון מתמתנת. באופן דומה, במצב שבו נראה, על פי הדברים, כי התביעה היא תביעת סרק, הרי שאז אין מקום לסעד זמני גם אם מאזן הנוחות נוטה לעברו של המבקש".

בעניין הנדון, אין מחלוקת שהמבקשת ביקשה לפרוע את חובה, אולם, לא עלה בידה להוכיח שיש בידה כל נכסים נוספים אשר יש בהם בכדי לפרוע את חובה למשיבה.

המבקשת הודתה, כי חייבת למשיבה את מלוא סכום החוב בתיק, המבקשת גם ציינה שאין באפשרותה לשלם החוב במלואו כעת, ומשכך וביחס למקבילית הכוחות בין הצדדים, הואיל וסיכויי המשיבה לזכות בתביעתה גבוהים, הרי שיש להקל בדרישת מאזן הנוחות.

אין ספק, שלמבקשת ייגרם נזק כתוצאה מהותרת הצו על כנו, אך בשים לב לכך שקיימת עילת תביעה ראויה, שכן המבקשת מודה בחוב במלואו, הרי שיש בנסיבות העניין, להעדיף את זכות קניינה של המשיבה על פני הנזקים שסביר שעלולים להיגרם למבקשת.

8. אשר על כן, לא מצאתי מקום לבטל את הצו, עם זאת, וככל שתוצג בפניי ערובה מתאימה, תישקל המרת העיקול לערובה אחרת.

המבקשת תישא בהוצאות הבקשה בסך של 2,000 ₪.

ניתנה היום, כ"ז טבת תשע"ב, 22 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מסיעי ש. רמי נתיבות בע"מ
נתבע: פז חברת נפט בע"מ
שופט :
עורכי דין: