ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אפרים כברה נגד איזוטסט בע"מ :

אפרים כברה

נ ג ד

איזוטסט בע"מ

בית משפט השלום בירושלים

כב' השופטת מרים ליפשיץ-פריבס

החלטה

1 בפני בקשה לסילוק הבקשה על הסף או להעברתה לבית הדין לעבודה מחמת חוסר סמכות עניינית לדון בבקשה ובתביעה שהוגשה ע"י המשיבה.

2. כנגד המבקש הוגשה בקשה למתן צו מניעה האוסר עליו להעביר או למסור או לעשות דיס פוזיציה, בציוד שנמסר לו ע"י המשיבה במסגרת יחסי העבודה שהתקיימו ביניהם, אשר נותר בידיו ממועד פיטוריו ועד היום (רשימת הציוד צורפה כנספח א' לתצהיר מטעם המשיבה, להלן-"הציוד").

בנוסף, ביקשה המשיבה כי יינתן צו עשה המורה למבקש על אתר להחזיר את הציוד, בהיעדר זכות להחזקתו לפי הדין ולאור הנזק הנגרם לה מאי החזרתו לידיה, משנסתיימו יחסי העבודה.

3. ביום 5.1.12 ניתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד , לפיו נאסר על המבקש לעשות דיספוזיציה בציוד ונקבע דיון במעמד הצדדים ליום 10.1.12.

ביום 9.1.12 הוגשה בקשה מטעם המבקש להורות על סילוק התביעה ולחילופין על העברתה לבית הדין לעבודה מבלי שיידרש דיון במעמד הצדדים . לחילופי חילופין התבקשה דחייה בת שבועיים של הדיון על מנת שיהיה סיפק בידי המבקש להגיש סיכומיו בשאלת הסמכות העניינית .

בהחלטתי מיום 9.1.12 נדחתה הבקשה לדחיית הדיון וקבעתי כי הדיון יתקיים במועד שנקבע ובמסגרתו, שמעתי את טעוני הצדדים בשאלת הסמכות העניינית.

בסופו של הדיון הוריתי למבקש, להגיש תצהיר בתמיכה לטענותיו בשאלת הסמכות העניינית וניתנה למשיבה הרשות ליתן תגובתה לבקשה לאחר שיוגש התצהיר.

4. נקודת המוצא בבחינת הסכמות העניינית היא הוראת סעיף 24(א)(1) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט- 1969 הקובע:

"לבית דין אזורי לעבודה סמכות ייחודית לדון -

(1) בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

(1 א) בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עובד ומעביד, בתובענה שעילתה בחוזה כאמור לפני שנוצרו יחסי עובד ומעביר או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי קבלתו".

(1 ב) התובענה שעילתה בסעיפים 29, 31, 62, או 63 לפקודת הנזיקין [נ"ח] בקשר לסכסוך עבודה".

5. בהתאם לכך, נדרשתי לבחינת שאלת קיומם של שני תנאים מצטברים לפי הוראת סעיף 24 (א) (1) , בבחינת זהות הצדדים ומהות התביעה.

אין חולק כי התקיימו יחסי עובד ומעביד בין הצדדים שהגיעו לסיומם בפיטוריו של המבקש וכי הציוד נותר בידי המבקש לאחר פיטוריו.

6. בחנתי את טענתה של המשיבה לפיה התביעה היא תביעה נזיקית לפי מהותה ולפי הסעדים שנתבעו במסגרתה ולפיכך, הסמכות הייחודית אינה בידי בית הדין לעבודה.

יש ותשתית עובדתית יכולה לבסס עילה חוזית ונזיקית גם יחד. "הכלל הוא כי בידי בעל דין הבחירה אם לנסח את תביעתו כתביעה חוזית או כתביעה נזיקית וכך, לבחור את הערכאה בה הוא חפץ שעניינו ידון. כאשר הצד שכנגד מעלה טענה כנגד אותה הסמכות העניינית, על בית הדין לבחון את מהותה של התביעה על מנת להכריע מהי הערכאה המוסמכת לדון בה" (ע"ע (ארצי) 687/05 אלי גור נ. מכתשים מפעלים כימיים בע"מ, פורסם בנבו, ניתן ביום 15/11/06 ; ע"א 2618/03 פי. או. אס בע"מ נ' נחום ליפקונסקי, פורסם בנבו, סעיף 11 על סמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה).

מבחן העילה, הוא המבחן העיקרי לבחינת התביעה ורק לאחריה, ככל שיימצא שהעילה היא בסמכותו של בית הדין לעבודה, יש לבחון אם התרופה המבוקשת, אף היא בסמכותו של בית הדין. לכך, מצטרף כאמור, מבחן זהות הצדדים וקיומם של יחסי עובד ומעביד, אף אם הללו הסתיימו.

7. המשיבה, אמנם לא תמכה את תביעתה על חוזה העבודה, אך משנידונה שאלת הסמכות וניטען ע"י המבקש כי הוא אין הוראה בחוזה המחייבת אותו בהחזרתו, טענה המשיבה כי החוזה, שסומן מב/1 (להלן-"החוזה") מחייב אותו בהשבתו עם פיטוריו. טענותיה של המשיבה הן כנגד מעשים שנעשו בכוונת מכוון ע"י המבקש במהלך ביצוע עבודתו תוך סטייה מתפקידו והפרת האימון שניתן בו כעובד ובניגוד להנחיות שניתנו לו לביצוע עבודתו.

המשיבה טענה בין השאר, לתרמית מצידו של המבקש מעבר ובנוסף למסכת העובדתית המפורטת המקימה את התביעה בנוגע למחדליו ופעולותיו של המבקש, שלא על פי המצופה ממנו כעובד. נטען כי המבקש, הציג בפני המשיבה מצג מטעה בפני המשיבה והלקוחות שלה, בנוגע לפעולותיו ובכך, גרם לנזקים למשיבה לפי האמור בכתב התביעה.

8. עיון בכתב התביעה מלמד, כי שזורות בה זה בזה, עילות תביעה שונות במסגרת התביעה, שהיא תביעה הכספית וכן למתן צו עשה קבוע להחזרת הציוד ולמתן דו"ח ע"י המבקש למשיבה, על פעולותיו במסגרת עבודתו ובחריגה מסמכותו. על העילות החוזיות מצינו בסעיף 3 (פסקה שניה ) בטענה כי המבקש, לא החזיר את הציוד כפי שהיה עליו לעשות למרות שהציוד ניתן לו לצרכי עבודתו (כאמור בחוזה וכן בסעיף 7 לכתב התביעה); הטענה בדבר ליקויים בביצוע העבודה ובניגוד למצופה מהמבקש בתוקף תפקידו והכשרתו (סעיפים 11-13 ו- 17-21 לכתב התביעה) על זלזול בעבודה והיעדר משמעת וציות למנהליו ( סעיף 14 לכתב התביעה) וכן, על שימוש לרעה בסמכות כלפי הלקוחות של המשיבה תוך ביצוע עבירות משמעת חמורות, שהכשילו את המשיבה במילוי תפקידה (סעיף 23 לתביעה) .

9. עילת התביעה מושתתת אם כן, על היחסים החוזיים שבין עובד למעביד ועל חובת האמון הנובעת מיחסי עבודה. הנגישות של המבקש ללקוחות ולביצוע הבדיקות נשוא התובענה, נוצרה במסגרת העבודה ובגין מעמדו של המבקש ופיטוריו, שהביאו לדרישה להחזרת הציוד, מלמדים על היות הסכסוך, בקשר לסכסוך עבודה (ראו: סעיף 24(א)(1ב) לחוק בית הדין לעבודה) .

לפיכך אני קובעת, כי סוגיית החזרת הציוד נשוא הבקשה למתן סעד זמני עם סיום יחסי העבודה, היא לפי הקשר הדברים ולפי החוזה, בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה. עילות התביעה האחרות, הנוגעות לשאלת התנהגותו של המבקש בניגוד לנורמות העבודה, לנהלים ולהנחיותיה של המשיבה שניטען שהמבקש, הפר אותן הפרה גסה, דינן להידון בפני בית הדין האזורי לעבודה.

מנגד, במסגרת התביעה טענה המשיבה לביצוע עוולות שונות ע"י המבקש, לרבות תרמית, במצג מטעה ללקוחות וגביית עמלות תוך הטעיה שיש בה משום תרמית, לפי פקודת הנזיקין, לטענתה של המשיבה, המצויה בסמכותו של בית המשפט.

10. יוער, כי המשיבה, לא רשמה בכותרת כתב התביעה מה הן עילות התביעה כי אם נירשם כי התביעה היא תביעה כספית ומה סכומה. לפיכך, נדרשתי כמובא לעיל לבחינת עילות התביעה לפי מהותה מתוך עיון בה, הכוללת תביעה לפי פקודת הנזיקין, עילה חוזית והתעשרות שלא כדין.

11. בנסיבות אלו, לפי עילות הבקשה להחזרת הציוד עקב סיום יחסי העבודה ועל פי החוזה ולפי הוראת סעיף 24(א) (1) לחוק, דין הבקשה למתן הסעדים הזמניים, להתברר בפני בית הדין האזורי לעבודה.

לפיכך, אני נעתרת לבקשה בחלקה ומורה על העברת הבקשה לבית הדין האזורי לעבודה.

הרשות עמדה למשיבה להגיש את תביעתה לפי מקום מגוריו של המבקש ולפיכך, הבקשה תועבר ע"י המזכירות לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים.

12. משבחרה המשיבה, להגיש את תביעתה הכוללת עילות תביעה שונות, אשר חלקן אינן מצויות בסמכותו של בית משפט זה וחלקן בסמכותו הייחודית של בית הדין, ניתנת לה הרשות להגיש כתב תביעה מתוקן בנוגע לעילות התביעה הנזיקיות ולהגיש תביעה לבית הדין לעבודה, בנוגע לעילות התביעה האחרות.

לאור עילות התביעה השונות הנוגעות לאותה מסכת עובדתית בעיקרה, ההכרעה בבית הדין לעבודה בעילות התביעה שבסמכותו , תשליך על התביעה הנזיקית.

לפיכך, על מנת שלא תצאנה הכרעות סותרות בין הערכאות השונות, כל אחת בדיון במסגרת סמכותו שלו וכן למניעת כפל דיונים, מוצע הסדר דיוני לפיו התביעה הנזיקית תישאר תלויה ועומדת עד להכרעה בתביעה שתוגש לבית הדין לעבודה בעילות שבסמכותו הייחודית של בית הדין.

13. לאור התוצאה אליה הגעתי, איני עושה צו להוצאות למי מהצדדים.

עותק ישוגר לצדדים ע"י המזכירות עם אישור טלפוני וכן ישלח בדואר.

ניתנה היום, כ"ז טבת תשע"ב, 22 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אפרים כברה
נתבע: איזוטסט בע"מ
שופט :
עורכי דין: