ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין משה זעירא נגד אוניברסיטת בר אילן :

משה זעירא

נ ג ד

1. אוניברסיטת בר אילן

2."המרכז הישראלי לקידום מדעי המתימטיקה"

3. פרופ' ברנרד פינצ'וק

4. פרופ' צבי ארד

5. אלישבע פרידמן

6. ליבה קלייבן

בית הדין הארצי לעבודה

כב' הסגן נשיאה יגאל פליטמן

החלטה

1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בתל אביב יפו (השופטת אסנת רובוביץ - ברכש; תע"א 7681-05) מיום 13.12.11, בה נקבע כי הסעיפים בתצהיר המבקש, הקשורים לרכיב התביעה בגין פיצוי בגין נזק לא ממוני - עגמת נפש, יימחקו וכי לא יותר למבקש להגיש כתב תביעה מתוקן.

2. נקדים ונאמר כי זהו גלגולו הרביעי של התיק בפני בית דין זה. השתלשלות העניינים בהליך בית הדין קמא, החל ממועד הגשת התובענה לראשונה ביום 24.3.05, פורטו בהחלטה האחרונה בעניינו של המבקש בבית דין זה (השופט צור; בר"ע 19003-10-11; להלן - החלטת בית הדין הארצי). בהחלטת בית הדין הארצי נדחתה בקשת המבקש, בה נטען כי בית הדין האזורי טעה עת לא הכריע בפלוגתא שבמחלוקת בדבר נזק לא ממוני ודחה הבקשה לתיקון כתב התביעה (תע"א 7681-05, ניתנה ביום 23.9.11; להלן - החלטה קודמת). בית דין הארצי לא שוכנע כי נפלה טעות משפטית או אחרת בהחלטת בית הדין האזורי המצדיקה הבאת ההליך לפתחה של ערכאת הערעור. התיק הוחזר לבית הדין האזורי לדיון בתביעה לגופה, במסגרתה יוכל בית הדין, ככל שימצא לנכון, לדון בנקודת המחלוקת בעניין הנזק הלא ממוני ובהשלכת מחלוקת זו על הבקשה לתיקון כתב התביעה.

3. אחר זאת, בעקבות בקשת המשיבים לזימון הצדדים לדיון מוקדם נוסף במסגרתו תנוסח רשימת מוסכמות ופלוגתאות אשר אינה כוללת את הסעד בעניין נזק לא ממוני, נתקבלה החלטת בית הדין האזורי מושא הבקשה שלפני. בהחלטה זו נקבע, לאור החלטת בית הדין הארצי, כי ההחלטה הקודמת, בה נדחתה הבקשה לתיקון כתב התביעה - עומדת בעינה. עוד קבע בית הדין קמא כי המבקש עצמו מיצב את תביעתו לפיצוי בגין עגמת נפש בעילה הנגזרת מחוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין) התשנ"ז - 1997 (להלן - חוק הגנה על עובדים). עילה אשר התיישנה, בהתאם לנפסק בבית דין זה (ע"ע 806/06) ובבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ 8804/09; להלן - בג"ץ 8804/09). לאור האמור נקבע כי הפלוגתא, בכל הנוגע לזכאות המבקש לפיצוי נזק לא ממוני - עוגמת נפש, לא תשמש פלוגתא בתיק זה ורכיב התביעה בגין עוגמת נפש - יימחק. משמדובר בתיק משנת 2005, כאשר ברקע טענת התיישנות, נוכח העובדה שעילת התביעה התגבשה ביום הפסקת העסקה של המבקש, היינו יום 15.8.04, וכתב תביעה מתוקן טרם הוגש.

4. בבקשה לרשות ערעור בפני נטען כי שגה בית הדין קמא עת קבע כי הנזק הלא ממוני אינו מהווה פלוגתא בתיק. לטענת המבקש, המשיבים מנועים מלהעלות הטענה באשר לפלוגתא. משטענות משיבים 2-4 בערכאה קמא, לסברת המבקש, נוגדות את אשר נפסק בבג"ץ 8804/09. המבקש הפנה לתשובת המשיבים 5,1 ו - 6 בעתירה לבג"צ בה צוין כי המבקש יוכל להמשיך לנהל תביעתו על בסיס עילות חוזיות ונזיקיות. המבקש טען כי עוגמת הנפש שנגרמה לו אינה נובעת רק מהפרת חוק הגנה על עובדים אלא מהפיטורים עצמם בשל חוסר תום לב. המבקש הלין על כך שבית הדין קמא צמצם תביעתו ב - 150,000 ₪, רק בשל פרשנות דווקנית של כתב תביעתו, באופן הפוגע בזכאות לשמיעת טענותיו. טעה בית הדין עת נעתר לבקשת המשיבים לקבוע אם הנזק הלא ממוני מהווה פלוגתא לאחר שבקשת המבקש ובקשתו לרשות ערעור, אשר הוגשו על מנת שבית הדין קמא יכריע האם מדובר בפלוגתא - נדחו. עוד טען המבקש כי ניתן לפרש את רשימת הפלוגתאות ומוסכמות מטעם משיבים 2-4 כהודאה בדבר קיומה של הפלוגתא שבוטלה.

5. לאחר שנתתי דעתי להחלטת בית הדין האזורי ובחנתי הבקשה על נספחיה, באתי לכלל מסקנה כי יש לדחות הבקשה אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים. הבקשה אינה מגלה טעם משפטי להתערבות בקביעות בית הדין האזורי. על פני הדברים, בית הדין קמא יישם למעשה החלטת בית דין זה, בה נדחתה בקשת המבקש, בין היתר, בעניין תיקון כתב התביעה. פסק הדין הקצר בבג"ץ 8804/09, מיום 22.11.10, קבע רק כי "בהמלצת בית המשפט חזר בו העותר מעתירתו והיא נמחקת ללא צו להוצאות". מעיון בכתב התביעה עולה כי המבקש ביסס תביעתו לפיצוי, בשיעור 150,000 ₪, בשל עוגמת נפש בהסתמך על הקבוע בחוק הגנה על עובדים. בהחלטתו, מושא בקשת רשות הערעור שלפני, נתן בית הדין קמא דעתו ליריעת המחלוקת הנטועה בין הצדדים, להליך רב השנים, על החלטותיו בבית דין זה ובבית המשפט הגבוה לצדק ולפרטי כתב התביעה. לא מצאתי כי נתמלאו במקרה שלפני התנאים המצדיקים חריגה מן הכלל, לפיה ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בעניינים שבסדרי דין. משאלו הם פני הדברים, אין צידוק למתן רשות ערעור בבקשה.

6. סוף דבר - הבקשה נדחית. משלא נדרשה תגובת המשיב, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ז טבת תשע"ב, 22 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: משה זעירא
נתבע: אוניברסיטת בר אילן
שופט :
עורכי דין: