ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מוראד חסן נגד המוסד לביטוח לאומי :

מוראד חסן

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

בית דין אזורי לעבודה בחיפה

כב' הסגנית נשיא איטה קציר

פסק דין

זוהי תביעה להענקה מטעמי צדק.

להלן עובדות המקרה:

1. בתאריך 10/10/01 הגיש התובע תביעה לקצבת נכות כללית.

2. בתאריך 18/8/02 דנה ועדה רפואית מדרג ראשון בעניינו של התובע וקבעה לתובע 10% נכות רפואית יציבה החל מיום 1/5/99.

3. התובע הגיש ערר על החלטת הוועדה הרפואית מיום 18/8/02. ביום 28/11/02 דנה ועדה רפואית לעררים בעניינו של התובע וקבעה לתובע 10% נכות רפואית יציבה החל מיום 1/5/99.

4. מתאריך 29/11/02 ועד 7/1/09 התובע לא הגיש תביעה לנתבע לנכות כללית ואף עבד מעת לעת בחודשים: יוני-אוגוסט 2001, אפריל-נובמבר 2004, מאי 2006, אוקטובר-דצמבר 2007.

5. התובע לא שילם דמי ביטוח לפי הפירוט כדלקמן:

א) כל שנת 1999.

ב) כל שנת 2000.

ג) חלק משנת 2001, פרט לחודשים בהם עבד.

ד) כל שנת 2002.

ה) כל שנת 2003.

ו) חלק משנת 2004, פרט לחודשים בהם עבד.

ז) כל שנת 2005.

ח) חלק משנת 2006, פרט לחודש שבו עבד.

ט) חלק משנת 2007, פרט לחודשים בהם עבד.

י) כל שנת 2008.

יא) חלק משנת 2009, למעט מחודש 10/09 ואילך, שבו נהיה זכאי לקבלת קצבת נכות כללית.

6. ביום 8/1/09 הגיש התובע תביעה חוזרת לנתבע, לתשלום קצבת נכות כללית.

7. ביום 27/4/09 קבעה ועדה רפואית מדרג ראשון לתובע 10% נכות רפואית יציבה החל מיום 1/5/99.

8. התובע ערער על החלטת הוועדה הרפואית לעררים. הערעור נדון ביום 11/8/09. הוועדה הרפואית לעררים קבעה לתובע 70% נכות יציבה החל מיום 8/10/07, הנכות נקבעה בגין נכות פסיכיאטרית. כמו כן נקבעה לתובע דרגת אי כושר יציבה בשיעור של 75% החל מיום 6/1/08 (90 יום מתאריך קובע 8/10/07).

9. היות ולתובע היה חוב בגין אי תשלום דמי ביטוח משנת 1999 ואילך, כשמדובר בפיגור בתשלום דמי ביטוח לתקופה העולה על 60 חודשים, על כן פעל הנתבע על פי הוראות סעיף 366(א)(3) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, הקובע כי אין לתובע זכאות לגמלה לאור חוב הפיגורים שהוא חייב לנתבע.

להלן נוסח סעיף 366(א)(3):

"הפחתת גמלה ושלילתה מחמת פיגור:

(א) קרה מקרה המזכה לגמלה וקיים אותה שעה חוב של דמי ביטוח והפיגור בתשלומו הוא בעד תקופה העולה על 12 חודשים, הינהגו כך:

(1) בפיגור שאינו עולה על 18 חודשים - תשולם הגמלה פחות רבע.

(2) בפיגור העולה על 18 חודשים ואינו עולה על 36 חודשים - תשולם הגמלה פחות חצי.

(3) בפיגור העולה על 36 חודשים - לא תינתן גמלה, לא בכסף ולא בעין.".

10. על פי הפסיקה, אי תשלום דמי ביטוח במועד, או באיחור העולה על הקבוע בחוק - שולל את הזכות לגמלה (ראה בנדון את פסקי הדין: עב"ל 55/96 יעקב עגם נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם); עב"ל 1241/04 איתן מיכלסון נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם); עב"ל 239/06 רפיק עקל נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם).

11. בתאריך 29/10/09 נערך הסדר תשלומים של דמי הביטוח עם התובע, כאשר באותו מועד היה לתובע חוב כולל בסך 15,483 ₪. על כן הנתבע אישר לתובע זכאות לקבלת קצבת נכות כללית החל מחודש 10/09, וזאת בהתאם לסעיף 200א(ב)(2) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, הקובע כי לנכה שנקבעה לו דרגת אי כושר להשתכר של 75% לפחות, זכאי לקצבה נוספת לקצבה שלה הוא זכאי וזאת בשיעור של 14% מאחר ונקבעה לו נכות רפואית של 70% לפחות ולא יותר מ-79%. הדבר מותנה בכך כי התקיימו בתובע כל תנאי הזכאות על פי החוק וכל עוד עומד התובע בתנאי ההסדר שאליו הגיע עם פקיד הנתבע ביום 29/10/09.

12. ביום 13/9/10 הגיש התובע תביעה להענקת קצבת נכות כללית מטעמי צדק.

13. תביעת התובע נדחתה ביום 24/2/11 להענקת קצבת נכות כללית מטעמי צדק, מאחר ולא התקיימו בתובע התנאים הקבועים בסעיף 387 לחוק, הקובע בדבר מתן הענקה כדלקמן:

"המוסד רשאי לפי שיקול דעתו מטעמי צדק, לתת הנמקות לאדם בכסף ובעין על פי מבחנים וכללים ובשיעורים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, כשתביעתו של אדם לגמלה במסגרת ענפי הביטוח אינה מזכה אותו בגלל אחת מאלה:

(1) אי הזדקקות לאשפוז לפי סעיף 42.

(2) פיגור בתשלום דמי ביטוח לפי סעיפים 50 או 366.

(3) ....".

לתובע היה חוב של מעל 36 חודשים ולמעשה אף הגיע למעל 60 חודש ולכן לא התקיימו בו תנאי סעיף 366 לחוק וכן בתקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק), התשל"ה-1995.

14. מן הראוי לציין כי המוסד לביטוח לאומי מוסמך להפעיל את שיקול דעתו בהענקה מטעמי צדק רק על פי שורת הצדק, כלומר רק על פי המבחנים שנקבעו בתקנות (ראה בנדון את פסק הדין דב"ע מט/0/102 אסתר לרנר נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כא 270). הסיבה לכך נובעת מהטעם כי הכספים אשר נמצאים בידי המוסד לביטוח לאומי הם כספי ציבור ולכן המוסד לביטוח לאומי רשאי להשתמש בכספים הללו רק למטרה שהועיד לה החוק ולא למטרות אחרות.

15. עם כל אהדתי לתובע ובהתייחס לעובדה כי חלה במחלה קשה של סכיזופרניה פרנואידית כרונית, לא ניתן להעניק לתובע בנסיבות המקרה הענקה מטעמי צדק, כאשר מדובר בחוב דמי ביטוח של קרוב לעשר שנים וכאשר באותה תקופה היו לתובע 10% נכות יציבה, גם אם הסיבה לכך היא מחדלו של התובע, שלא טיפל בענייניו כראוי ולא הגיש תביעה לקצבת נכות כללית פעם נוספת במהלך אותן שנים.

16. לאור כל האמור לעיל אין מנוס אלא לדחות את התביעה והיא נדחית בזאת.

17. אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ז טבת תשע"ב, 22 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מוראד חסן
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: