ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יוסף ברדה נגד היועץ המשפטי לממשלה :

יוסף ברדה

נ ג ד

היועץ המשפטי לממשלה

בית משפט לענייני משפחה בחדרה

כב' השופט נאסר ג'השאן

פסק דין

1. זוהי בקשה לקביעת גיל, באופן שמועד הולדתו של המבקש יתוקן מיום 15.5.1944 ל- 21.6.1942.

2. המבקש - יליד לוב, עלה לארץ יחד עם הריו בשנת 1948. לטענתו, נפלה שגגה ברישום מועד לידתו בלשכת רישום האוכלוסין, מאחר ומועד לידתו הוא 21.6.1942. לטענתו הרישום המוטעה (1944) נעשה בשנת 1990 (סעיף 5 לתצהיר המבקש). לטענת המבקש במקום הולדתו, בימים שבהם נולד המבקש, לא היה נהוג להנפיק תעודות לידה כלשהן, וכי ביום עלייתו הוא היה בן 6.

3. המשיבה מתנגדת לבקשה ודבקה באמור במרשם האוכלוסין. המשיבה טוענת כי מעולם לא הוזכר במסמכים שהוגשו לרשויות כי המבקש יליד 1942, שכן בשאלון רישום לעולה נרשם כי המבקש הוא יליד 1943, ולאחר מכן, בשנת 1961 תוקן גילו של המבקש לאור בקשתו, כאשר נקבע, עפ"י חוות דעת רפואית, כי המבקש נולד בשנת 1944.

4. עוד טוענת המשיבה כי בבקשות שהגיש המבקש לרשויות, לרבות בקשות להנפקת ת"ז, חזר המבקש ורשם כי מועד לידתו הוא 1944.

5. בעדותו בפניי חזר המבקש על טענותיו, הוא טען כי התגייס לצה"ל בשנת 1962 וכי בשנת 1960 או 1961 הצבא סירב לגייסו בשל משקלו וגובהו (ראו עדות המבקש בעמוד 3 שורה 11-13 לפרוטוקול).

6. לכתב התשובה, צירפה המשיבה את המסמכים שלהלן:

א. שאלון רישום לעולה, בו רשום ששנת לידתו של המבקש היא 1944 לאחר שרישום קודם , לפיו נולד המבקש בשנת 1943 נמחק.

ב. בקשה למתן ת.ז מיום 24.12.1959 בה הצהיר המבקש כי הוא יליד שנת 1943.

ג. בקשה מיום 18.4.1961 חתומה בידי המבקש לתקן גילו באופן שיירשם כי הוא נולד ביום 23.8.1944 במקום בשנת 1943.

ד. הצהרה בכתב חתומה בידי אביו של המבקש- ברדה ציון, מיום 28.5.1961 בה מצהיר אבי המבקש כדלקמן:

"אין אני יודע תאריך לידתו המדוייק של שני יוסף .. מאחר שלפי חוות דעת רפואית מיום 14.5.1961 בני היה בעת הבדיקה ב- 20.11.1960 בן 16 שנה בערך ... (לא ברור) הסכים לתקן אל גילו"

ה. לבקשה צורפו מספר בקשות שהגיש המבקש להנפקת ת.ז, בשנות השבעים, השמונים והתשעים כאשר בכולם הוא מצהיר כי הוא יליד 1944.

הכרעה:

7. לאחר עיון בבקשה ולאחר שמיעת ראיות הצדדים ועיון בהן, אני מוצא לדחות את הבקשה.

8. נראה כי ניתן לדחות בקשתו זו של המבקש בשל דוקטרינת "ההשתק השיפוטי". כידוע, בעל דין אשר טען טענה עובדתית או הציג עמדה בפני ערכאה או טריבונל, יהיה מושתק מלהעלות טענה עובדתית סותרת ושונה בפני ערכאה אחרת (ראו: רע"א 4224/04 בית ששון בע"מ נ' שיכון עובדים והשקעות בע"מ פד"י נ"ט (6) , 625). לטעמי, בשל מהותה והרציונל העומד בבסיס הדוקטרינה, מותר לו לבית המשפט לעורר את הטענה מיזומתו. ההשתק השיפוטי, נועד להגביר את ההגינות בהליך השיפוטי ולמנוע פגיעה בבתי המשפט ע"י מניעת מצב שבו יוציאו שתי ערכאות שונות החלטות סותרות. לפיכך, ובשל העובדה כי הטענה נועדה אף להגן על מערכת המשפט ועל האינטרס ציבורי, מותר וראוי כי בית המשפט יעורר טענה זו מיוזמתו (יצויין כי הסוגיה אם בית המשפט יכול לעורר מיוזמתו טענת "ההשתק השיפוטי" טרם לובנה בפסיקת בית המשפט העליון, אולם הדעה הרווחת במשפט האמריקאי היא בשל מהות הטענה והרציונל העומד בבסיסה, רשאי בית המשפט לעורר את הטענה מיוזמתו אף אם הצדדים לא עוררו אותה: ראו מאמרו של Rand G. Boyers "Precluding Inconsistent Statements: The Doctrine of Judicial Estoppel" 80 Nw. U. L. Rev. 1244 (1985-1986): p. 1269

9. כאמור, המבקש כבר עתר בעבר (בשנת 1961- טרם גיוסו לצה"ל) לתיקון גילו ע"י הגשת בקשה בקשה בפני רשות מוסמכת (פקיד הרישום במשרד הפנים) אשר קיבלה טענותיו העובדתיות של המבקש ונתנה החלטה שיש בה כדי לשנות ממצבו המשפטי, לפיה נולד המבקש בשנת 1944 ובכך נעתרה אותה רשות לבקשה לתיקון הגיל (משמע- המבקש "הצליח" והשיג מבוקשו כאשר טען כי נולד בשנת 1944). עתה, לאחר חלוף שנים ולאחר שהתחלפו העיתים, מבקש המבקש לתקן גילו ע"י קביעת תאריך לדיתו בשנת 1942 כאשר המבקש אינו מסתיר כי עומד בבסיס בקשתו הרצון לקבל סכומי כסף המגיעים ליוצאי לוב (ראו עדותו בעמוד 3 שורה 9 : "נכון שאני צריך את השינוי גיל רק בשביל שילומים ליוצאי לוב") נראה כי עומד לו לרועץ ההשתק השיפוטי, לפיו אין בעל דין יכול לטעון טענות עובדתיות סותרות בפני שתי ערכאות (ראו : רע"א 4224/04 פסק הדין בעניין בית ששון הנ"ל).

10. אוסיף, כבר נקבע כי הדוקטרינה חלה אף כאשר ההליך הראשון אינו הליך שיפוטי צרוף (ראו פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בת.א (חי') 1072/04 פרחאן זיד נ' הדר חברה לביטוח בע"מ (טרם פורסם- ניתן ביום 10.1.2010)). איני סבור כי בשל העובדה כי ההליך הראשון הוגש לרשות מוסמכת (שבאותם ימים היתה בעלת הסמכות לקבוע או לתקן גיל) ואף שרשות זו אינה שיפוטית, נראה, כי יש להחיל דוקטרינת ההשתק השיפוטי אף במקרה זה.

11. באותו הקשר אציין כי תיקון הגיל אינו "תוכנית כבקשתך". גילו של אדם קובע צרכיו אולם אין הוא נקבע עפ"י צרכיו; המבקש ביקש לתקן את גילו בצעירותו ע"י "הקטנת" גילו ויש להניח כי תיקון הגיל נדרש לו למטרה כלשהיא, ועתה כאשר קיים לו למבקש אינטרס לתקן גילו כלפי מעלה מתעלם המבקש מבקשתו הקודמת והוא מגיש בקשה נוספת בה מבוקש "להגדיל" את גילו. כאמור, מושתק המבקש לבקש זאת, ולפיכך אני מוצא לדחות בקשתו.

12. למעלה מן הצורך, ולמקרה שטעיתי במסקנתי הנ"ל, מוצא אני לנכון לדון בבקשה ולדחותה לגופה.

13. חוק מרשם האוכלוסין התשכ"ה- 1965 (להלן : "חוק המרשם"), קובע בסעיף 3 שבו:

"הרישום במרשם, כל העתק או תמצית ממנו וכן כל תעודה שניתנה לפי חוק זה יהיו ראיה לכאורה לנכונות פרטי הרישום המפורטים בפסקאות (1) עד (4) ו-(9) עד (13) לסעיף 2 ."

14. הלכה פסוקה היא, שנטל ההוכחה לתיקון גיל, מוטל הוא על המבקש אשר נדרש להוכיח שני יסודות מצטברים: הראשון הוא, כי הגיל הרשום במרשם אינו נכון, והאחר הוא מהו גילו הנכון של המבקש (ראה ע"א 171/60 סולטנה נ' היועמ"ש פ"ד יד 2177, 2178). פסיקת בית המשפט העליון קבעה, כי מידת ההוכחה הנדרשת לגבי יסודות אלה היא זו הנדרשת במשפטים אזרחיים. לעניין זה ראו ע"א 355/59 הרינג נ' היועמ"ש פ"ד יג 2055, 2058: "ייתכן והמערער באמת נולד בשנת 1900 ולא בשנת 1904 , אולם אין כאן עניין בהנאת המערער מן הספק. זוהי תביעה אזרחית ועל המבקש לשכנע את בית המשפט במידה כזו שתהיה לו אפשרות לבסס את מסקנותיו על סמך הוכחות במידה הדרושה במשפטים אזרחיים" (ראו גם: ע"א 283/61 דוראני נ' היועמ"ש פ"ד טו 1935, 1938); ע"א 176/60 קעשה נ' מ"י פד"י טו(3) 193).

15. ב"כ המשיבה טענה בסיכומיה בפניי, כי כבר נפסק, כי כאשר למבקש יש אינטרס כלכלי בשינוי גילו, והאינטרס נמצא ביסוד הבקשה, הרי הנטל על המבקש הוא מוגבר. דומני כי ב"כ המשיבה מכוונת למספר פסקי דין שניתנו ע"י בית המשפט לענייני משפחה ואשר אימצו קביעה זו (ראו גם פסק דינו של בית המשפט המחוזי בע"מ 1012/01 א' ו צ' נגד היועץ המשפטי לממשלה (טרם פורסם- ניתן ביום 24.3.2003). מבלי לנקוט עמדה , מאחר ונקיטת עמדה לא דרושה להכרעה, סבורני כי בכל תובענה אזרחית, לתובע ישנו אינטרס בקבלתה, ולפיכך לשיטתי, אין להטיל על המבקש נטל מוגבר מקום שתביעתו היא לתיקון גילו, אפילו היה בבסיס תובענתו אינטרס כלכלי. על המבקש אך לסתור החזקה האמורה בסעיף 3 לחוק המרשם ולהוכיח מהו גילו האמיתי, וזאת הוא יוכל לעשות על ידי הרמת הנטל הדרוש במשפטים אזרחיים .

16. בענייננו, לא הרים המבקש את הנטל המוטל עליו לסתור את החזקה האמורה לעיל; הוא לא הוכיח כי הגיל הרשום במרשם האוכלוסין אינו גילו האמיתי והוא לא הוכיח את מועד לידתו המדוייק. למסקנה זו הגעתי מן הנימוקים אותם אמנה להלן:

א. מעולם לא הזכיר המבקש או אביו בבקשות שהגישו לרשויות כי המבקש יליד 1942. בתעודת העולה נרשם כי המבקש יליד 1943.

ב. אביו של המבקש הצהיר עוד בשנת 1961 (כאשר המבקש צעיר בימים) כי אינו יודע מהו מועד לידתו המדוייק של המבקש.

ג. המבקש עצמו ביקש לתקן גילו (ראו הבקשה מיום 18.4.1961) כאשר הוא מצהיר כי מועד לידתו בשנת 1943 אינו נכון וכי הוא צעיר בשנה מאחר ומועד לידתו המדוייק הוא 23.8.1944 . המבקש נקב מועד לידה בשנת 1944 , בחודש אוגוסט ובעשרים ושלושה לו. תאריך הלידה שציין המבקש אינו על דרך ההשערה, ועובדה זו מפריכה את גרסת המבקש האמורה בבקשתו ומוכיחה כי החזקה האמורה לעיל לא נסתרה מאחר והמבקש לא הוכיח שתאריך הלידה הנקוב במרשם אינו נכון ולא הוכיח כי הוא נולד בשנת 1942.

ד. לאמור לעיל אוסיף כי מלבד טענה בעלמא, הנסתרת מראיות עצמאיות בתיק (לדוגמא- תצהיר אבי המבקש ובקשתו של המבקש) לא הביא המבקש כל ראיה לפיה הוא נולד בשנת 1942.

ה. מן האמור לעיל אני מסיק כי המבקש לא סתר את החזקה בדבר נכונות האמור במרשם.

17. לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית. המבקש יישא בהוצאות המשיבה ובשכ"ט עו"ד (שניהם ביחד) בסך 5,000 ₪ (כולל מע"מ).

ניתן היום, כ"ג טבת תשע"ב, 18 ינואר 2012, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יוסף ברדה
נתבע: היועץ המשפטי לממשלה
שופט :
עורכי דין: