ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עפר בראון נגד עיריית ירושלים -אגף החנייה :

עפר בראון

נ ג ד

עיריית ירושלים -אגף החנייה

בית משפט השלום בשבתו כבית משפט לתביעות קטנות בירושלים

כב' השופטת אביב מלכה

פסק דין

לאחר שקראתי את סיכומי הנתבעת שוכנעתי כי כיום אין כבר מחלוקת על כך שתביעתו של התובע מוצדקת.

הנתבעת מפנה אצבע מאשימה אל משרד הרישוי אשר מסר לה נתונים שגויים על כתובתו של התובע. אין בכך כדי לעזור לנתבעת. הנתבעת היא זו אשר פעלה על פי אותם נתונים והיא זו אשר גרמה את הנזק לתובע. אין זה מעניינו של התובע כיצד ומדוע קרתה הטעות אצל הנתבעת. הנתבעת ורק היא בעלת דינו. כמובן שהנתבעת היתה יכולה להגיש הודעת צד ג' כנגד משרד הרישוי ולכשבחרה שלא לעשות זאת, הרי שהיא לבדה אחראית לנזקי התובע.

ראוי עוד להעיר כי הנתבעת מודה בכך כי עוד בשנת 2004 פנה אליה התובע והעלה טענות כנגד הטלת הקנס עליו. כמו כן היו מספר פניות אל הנתבע של ב"כ התובע וגם אלה לא הועילו. לו היתה הנתבעת, באותו המועד, מבצעת בדיקה מעמיקה, היה נחסך הנזק אשר נגרם לתובע לאחר מכן, כאשר הנתבעת פתחה בהליכים כנגדו.

כאמור לעיל, אני סבורה כי הנתבעת נהגה באופן רשלני בכך שלא בדקה את הנתונים, גם לא לאחר שהתובע פנה אליה שוב ושוב. התוצאה בגין התרשלות זו היתה שהיא ביצעה הליכים לגביית קנס מן התובע אשר כבר לא היה בעלים של הרכב שנה וחצי לפני ביצוע העבירה, והיא גם לא שלחה את ההודעות על קיומו של הקנס לכתובתו הנכונה של התובע, כך שהתובע גם לא יכול היה לדעת על קיומו של הקנס כנגדו. וכל זאת, כאשר המאגרים של המידע היו מעודכנים כראוי.

יתכן כי הנתבעת הוטעתה על ידי משרד הרישוי אשר מסר לה מידע שגוי. כאמור לעיל, אין בכך כדי להסיר את האחריות של הנתבעת כלפי התובע על אחת כמה וכמה לאחר שהדבר נודע לתובע והוא הביא טענותיו בפני הנתבעת.

לפיכך אני קובעת כי התובע זכאי לפיצוי ראוי.

בכתב התביעה טוען התובע כי נגרם לו נזק כתוצאה מן ההליכים אשר הנתבעת ניהלה כנגדו, לגביית הקנס, והוא מעמיד את נזקו על סך של 14,521 ₪ לפי הפירוט הבא:

החזר תשלום לנתבעת שנתפס בעיקול בסך 1,053 ₪, שעות של התעסקות בנושא במהלך כל השנים, 45 שעות 4,500 ₪, עוגמת נפש 4,000 ₪, הוצאות פתיחת ההליך 168 ₪ והוצאות משפטיות 4,800 ₪.

בסיכומיו מעמיד התובע את הוצאותיו המשפטיות על סך של 13,500 ₪.

אין לי ספק כי 'מלחמתו' של התובע להוכחת צידקתו בפני הנתבעת, גזלו ממנו משאבים גדולים של תשומות נפש וכן זמן והוצאות. המלחמה בבירוקרטיה אינה דבר של מה-בכך ואמת ידועה היא כי רוב האנשים היו מעדיפים לשלם גם כאשר הם יודעים כי הצדק איתם, ולו רק כדי להמנע מאותן הוצאות וטירדה.

המקרה דנן גם משקף את התנהלות הנתבעת אשר נמנעה מלבדוק לעומקן את טענות התובע, גם כאשר פנה אליה והתלונן.

אין בלבי ספק כי הנתבעת מטפלת באלפים רבים של תיקים של קנסות ואין לי ספק כי היא אינה יכולה להקדיש משאבים לטיפול בכל פרט ופרט. בשל כך הוקם המנגנון הבירוקרטי, במובן החיובי שלו, הנותן מענה של יעילות בטיפול בכל אותם מקרים.

יחד עם זאת, על הנתבעת והפקידים הפועלים מטעמה ועבורה, לדעת מתי המקום לעצור את הבירוקרטיה ולהתבונן במקרה הפרטי לעומקו. המקרה דנן היה אחד המקרים שהיה ראוי לעשות זאת.

לאור האמור לעיל אני מקבלת את התביעה במלואה ומורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 14,521 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

הוצאות ההליך כלולות בפיצוי ואיני עושה צו להוצאות נוספות.

בתוך כך אני דוחה את 'תיקון' סכום התביעה שעשה התובע בסיכומיו.

בשולי הדברים אעיר כי התנהלות בירוקרטית, במובנה השלילי, המתעלם מן הפרט, יכולה לא פעם להביא לרמיסת זכויותיו של האזרח. כבר ציינתי לעיל כי לא מעט אזרחים מעדיפים למחול על זכויותיהם ולא להביא את עצמם למלחמה מול הבירוקרטיה.

אולם, גם הבירוקרטיה הנוקשה והסבוכה ביותר, מורכבת מבני אדם.

אם פסק דין זה יביא לכך שיהיו יותר מקרים בהם מי מאותם בני האדם המרכיבים את הבירוקרטיה, אצל הנתבעת או אצל איזה מוסד בירוקרטי אחר במדינה, יעצור, במקרה המתאים לכך, כדי לראות את עניינו הפרטי של אזרח זה או אחר - דייני.

ניתן היום, 6.1.12, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עפר בראון
נתבע: עיריית ירושלים -אגף החנייה
שופט :
עורכי דין: